Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘ד"ר דב הכהן’

בע"ה

 וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכָל-כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת-אֲבִיכֶֽן

בראשית פרק לא פסוק ו

גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים

מסכת ברכות דף ח.

רשימה לפרש ויצא

לפני שבועיים הקדשנו רשימה על הגביר יצחק די מאייו מלאריסה. ברשימה זו הבאנו רישום בעלות שנכתב על שולי ספר "בית דוד" (דפוס שלוניקי ת"ק 1740) וזה לשונו:

"זה הספר קניתי אותו ל[עבודת] קוני הצעיר מירקאדו סעדי[ה] ב"ר אברהם הלוי הי"ו"

 

מי הוא אותו חכם סעדיה מירקאדו?

ידוע לנו חכם בשם זה מחבר ספר "נוה צדק" על הרמב"ם (שלוניקי תר"א 1841). ספר זה הוציא לאור בנו אברהם חיים בסמוך לפטירת אביו.

שער ספר "נוה צדק". מחבר. מירקאדו, סעדיה. דפוס שלוניקי תר"א 1841

מתיאור אישיותו עולה פרט אחד בולט: "נהנה מיגיעו".

בהספד עליו שנשא הרב חיים פלאג'י, הנדפס בסימן י' של חלק הדרוש בספר "נוה צדק", מופיעה תיאור צוואתו על הלוייתו:

".. כ"א זו בלבד דרוש אחד ע"ג ארונו… ובכלל צוואתו……ושיהיה הדרשא בשני דברים דוקא שהיה מדוכה ביסורין והיה נהנה מיגיעו ולא עוד.

 

גם בנו בשבחו את אביו בפתח ספר "נוה צדק" כתב עליו:

… כי כל הימים / מיום היות הולך אל החכמים / נקי כפים שלא ליהנות מאחרים / שלא להשתמש בכתרה של תורה בשכר משנים ושכר סופרים / גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא / ולא מחזיק טיבותא לנפשיה רבי לא יתקרי / שלש שעות ראשונות ביום יצא אדם לפעולתו ולעבודתו / ואחרי כן עלה לביתו/ יושב ודן בעומקא של הלכה / קיים אמרינן כל תורה שה"ן עמה מלאכה…

העולה מתיאורים אלו, שעיקרון "הנהנה מיגיעו" היה ערך מקודש בעיני חכם רבי סעדיה מיקראדו זצ"ל.


במאגר מפעל הביבליוגרפיה של הספר העברי, שהגישה אליו חופשית דרך אתר הספריה הלאומית, מופיעה "רשימת זיהוי" ובה פרטים  ב"ב קצרים על כל מחבר. משם למדתי שחכם סעדיה מירקאדו חי בין השנים תקכ"ח-ת"ר (בערך) 1768-1840, וכל ימיו גר באזמיר.

כמקור לפרטים אלו הוזכרה שם עבודתו של ידידי המלומד ד"ר דב הכהן, מעמדם החברתי של תלמידי חכמים באזמיר במאות י"ח-י"ט (עבודת גמר), ירושלים תשס"ב.‬ 

פניתי אליו ובקשתי את אישורו לזיהוי של חתימת הבעלות הנ"ל עם חכם סעדיה מירקאדו, מחבר ספר "נוה צדק", ולהעשיר את ידיעותי על איש זה.

ראו נא תשובתו:

שלום רב לידידי,

אכן נראה שמדובר בחתימת ידו של הרב בע"ס נוה צדק.
מחתימת בעלים זו למדתי ששם אביו היה אברהם, שאחריו נקרא בנו בכורו של הרב נוה צדק, ר' חיים אברהם הלוי (חיבר חלק מן הספר "בית הזבח", לדודו ר' יוסף גן, אזמיר תר"ד [ראה שם, בשער, הקדמות ודף נב ע"ב] . הוא עלה לירושלים עם אשתו, קאדין,בשנת תרי"ג (מפקד מונטיפיורי, תרט"ו, ירושלים, ספרדים) ונפטר לפני תרכ"ו (מפקד מונטיפיורי, תרכ"ו, ירושלים, ספרדים).

מצ"ב מה שכתבתי לפני שנים רבות על הרב נוה צדק* (בין יתר חכמי אזמיר). כעת הוספתי את שם אביו.

[*לרשימתו של דב ראו נא כאן*]

שים לב שמה שכתב ואנונו (אנציקלופדיה, בערכו), שכביכול הרב נוה צדק היה חמיו של הרב נסים רחמים יצחק פאלאג'י, בטעות יסודו.

בידידות ובברכת תז"ל רנ"ו,
דב

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

 

בע"ה

"ברוך אתה בעיר, וברוך אתה בשדה"

דברים פרק כח פסוק ג

רשימה לפרשת כי תבוא

בשער ספר בגדי יום טוב, שחברו הדיין הרב יום טוב קריספין, מחכמי העיר איזמיר, מופיעה הקדשה הכתובה בכתב הספרדי המקובל המכונה "חצי קולמוס".

הספר נדפס בשני חלקים. הראשון בשנת תרל"ד (1874) והשני בשנת תרמ"ז (1887). לפנינו שער החלק הראשון.

 

הנה ההקדשה בהגדלה:

 

 

וכך הוא נוסח הכתוב:

ב"ה

להגביר המפואר השר

והטפסר תפארת ישראל

הגביר הרב ועצום

כמוה"ר ג'י* רפאל

הלוי נר"ו יאיר

אורו נסו"א ממני

המחבר הי"ו 

*כנראה קיצור של ג'יליבי
סוג של כינוי, כמו 'אדון'.

(תודה לידידי אלי שטרן על הפענוח).

 

רציתי לדעת מי הוא הגביר רפאל הלוי ?

פניתי בשאלה למכובדי ד"ר דב הכהן, מרצה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, ומומחה בעל שם בתולדות יהודי אזמיר.

מעניין לציין שדב הוא דור שביעי לאחותו של המחבר. מרים קריספין, נישאה לבנימין רודיטי ודב הוא דור שביעי לזוג זה.

בקשתי את עזרתו ונעניתי בנפש חפצה ויד רחבה.

וכך כתב לי:

"… אם לא נאמר שההקדשה מופנית לגביר (חכם) בעיר אחרת, האיש היחיד באזמיר שהתיאור הזה יכול להתייחס אליו הוא ג'יליבי רפאל הלוי (ת"ר-תרע"ד), שהיה בן למשפחת גבירים ותיקה באזמיר.

אביו היה הגביר ג'יליבי בכור חיים הלוי (תקע"ב-תרס"ה), שהיה מוכר באזמיר כבעל יכולות מופלגות בחיזוי העתיד (ראה עליו אצל גאון, יהב"י, עמ' 340. ושם, בטעות, רושם שנפטר בתרס"ח).
בשל כשרונותיו כאסטרולוג, היה נשאל גם על ידי רבנים ומסופר שבנסיבות אלו נפגש אף עם הסולטן בקושטא.
במצבתו רמוזים כשרונותיו ומעמדו הרם ("רב תכונות, סוב'ר הרזי'ם, מופיע צפונות […] במלכים יתקלס, שרים וסגנים").

גם אביו של בכור חיים הלוי, רפאל הלוי, נחשב לאדם רם מעלה. במות אשתו, רחל, בשנת תרל"ז, נכתב עליו "משרת את המלך [הסולטן?], נטע נעמן" (כתב יד מכון בן צבי, מס' 1714, עמ' 99).

ג'יליבי רפאל הלוי המוזכר בהקדשה (אם אכן מדובר בו), היה תלמידו של הרב פתח הדביר (ראה פתה"ד, ח"ב, סי' ר, אות ב, דף כד, ריש עמודה ד; ח"ג, סי' רע"ד, אות ד, עמודה ב).

בכסליו תרכ"ב הוא נשא לאשה את וידא קלארה, בתו של ר' יוסף (ב"ר חיים) פאלאג'י (ראה: אברהם את ידו, ח"ב, דרוש ב לנישואין, דף פ ע"א). לכן, לעתים הוא מוזכר בתור נכדו של הרב חיים פאלאג'י.

חמיו מזכירו בספרו ויוסף אברהם, דף יא ע"א וע"ב (ושם, בכינוי ג'י[ליבי]).

רפאל הלוי לא היה מוכר בקהילה כדמות רבנית, כפי שמשתמע מן ההקדשה הזו. הוא נפטר באזמיר בשנת תרע"ד ובמצבתו תאריו הם "הג'[ביר] כה"ר" (ראה צילום המצבה, שרכשתי מידיו של פרופ' דוד בוניס לפני למעלה מעשרים שנה, מצ"ב).

עותק של הספר בית השואבה (לר' יהודה שמואל אשכנזי, ליוורנו תר"ט) שאותו ירשתי מזקני, חכם שם טוב הכהן ז"ל (ואינני יודע כיצד הספר הגיע לידיו), היה שייך לרפאל הלוי דנן.
מצ"ב צילום כריכתו המפוארת ועליה מתנוססים שמו ושם אביו: "הצעיר רפאל הלוי הי"ו בכר [=בן כבוד רבי] חיים דמ'[תקרי] בכור ס"ט".

כל טוב,
דב

מצבת הג' (הגביר) רפאל הלוי. נפטר בשנת 5674 (לבריאת העולם).

כרירכה מפוארת של מחזור "בית השואבה" (דפוס ליוורנו) עם רישום בעלים: רפאל הלוי הי"ו

באדיבותו של ד"ר דב הכהן אני מפרסם הקדשה נוספת של המחבר, שנכתבה לישיבת מגן שאול באזמיר, שם למד בצעירותו.

הקדשה זו נרשמה על החלק השני של ספר "בגדי יום טוב" שנדפס בשנת תרמ"ז (1887) וזה לשונה:

ב"ה
ישיבת מגן
שאול יב"ץ
ממני קטן
המחבר ה"י

יש עשיר בדעת ויש עשיר בממון.

ברוך מי שחולק מחכמתו ומתורתו לאחרים.

ברוך מי שמזיל ממעותיו לפרנסת תלמידי חכמים ולהפצת תורה בישראל.

"ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה".

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: