Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הביאור’

שורשיה של תופעת החילון בעם ישראל נעוץ בתנועת ההשכלה. זו עשתה את צעדיה הראשונים במאה ה-18 למניינם.  האם בספריה תורנית ראוייים להימצא ספרים שכתבו ראשוני המשכילים ?

פרופ' שמואל פיינר, מומחה בעל שם עולמי בחקר תנועת ההשכלה, ערך השבוע  חיפוש אחר ספרי השכלה ישנים בספריית הרמב"ם, במסגרת רצון להקים בעתיד אוסף ספרי השכלה בספריית "בית אריאלה".  במהלך שיטוטיו באולם הקריאה של ספריית הרמב"ם שלף מאחד מהדפים את  ספרו הפילוסופי של הרמב"ם*  "מורה נבוכים" עם פירוש "גבעת המורה" . מהדורת ברלין, שנת  תקנ"א 1791.

בשער הספר לא מצויין מי חיבר את הפירוש "גבעת המורה" אך בסיום הקדמת המבאר חתם הוא בשורות אלו:

קורא משכיל אהובי

תדע שמי ושם אבי

בהתבוננך במלת שב"י

שב"י הוא שלמה בן יהושע. שמו המקורי של שלמה מימון, פילוסוף יהודי  בן דורו של המגיד ממזריטש, שעזב את העולם הדתי ו'התמשכל '.

סיפור חייו מסופר ביומנו האישי "חיי שלמה", שיצא לאחרונה מחדש [תל אביב, ידיעות אחרונות-ספרי חמד. 2009].

העותק במצב מצויין מונח בין כל המהדורות השונות של ה"מורה נבוכים" בספריית הרמב"ם.

פרופ' פיינר מצא עוד  עשרות ספרים השייכים לתקופת ההשכלה הקדומה.

מציאה נוספת [ונדירה ביותר !] של ספר השייך לחוגי ההשכלה הוא קונטרס "עלים לתרופה" שנדפס באמשטרדם בשנת תקל"ח (1778). מדובר בהדפסה של  דוגמא מביאור  משה מנדלסון (רמבמ"ן)  לתורה עם הקדמה מעניינת מאת תלמידו שלמה דובנא.  הקונטרס נדפס לצורך החתמת מנויים, אך תכנית זו  לא הושלמה באותה עת . ‬

למרות פרישתו של שלמה דובנא, הביאור נדפס ע"י מנדלסון בשנת תק"מ (1880)  לאחר שהצליח לאסוף חותמים רבים שאפשרו את המימון של ההוצאה. הדפסת הביאור נחשבת לאחד ממפעלי המו"לות המוצלחים ביותר.

מנהלה הקודם של הספריה, הרב ראובן אליצור, היה איש חרדי. בקובץ מאמריו, שנדפס בספר הזכרון לזכרו  "דגל מחנה ראובן" [בני ברק תשע"א] בולטת הנטיה לפסול כל ספר שנזרקה במחברו מינות של השכלה. אמנם גם בימיו שמרה הספריה על אוסף ספרי ההשכלה. כנראה מתוקף הגדרתה של ספריית הרמב"ם  כספריה תורנית-מדעית ומתוך יחס של כבוד לקודמיו בתפקיד.

ספריית הרמב"ם פתחה את שעריה בעבר גם  לספרים שחברו משכילים  וספרים אלו שמורים באוצרותיה עד היום .

בשולי הדברים. נדמה לי שיש חידוש דבר,  שהגרש"ז אוירבך, פוסק הלכה מובהק, למד "מורה נבוכים". במאמרו 'טעם גודל החיוב לשמח חתן וכלה' (בתוך קובץ חכמת שלמה א, תשס"א)  כותב על "חוש המישוש שחרפה הוא למין האנושי",  כנוסח ושיטת אומות העולם ואינו כך גישת קדושת התורה. הרמב"ם במורה נבוכים (מאמר ג, ח) מצטט אמרה זאת בשם אריסטו,  ווהרמב"ם מקבלו כגישה נכונה. האם ה"מורה נבוכים" הוא המקור לציטוט שמביא הגרש"ז בשם חכמי אומות העולם?

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: