Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘הגדה של פסח’

בע"ה

לאן נעלמו הציורים בהגדת "שארית הפליטה" ?

רשימה לשבת הגדול

 

דפוסי "שארית הפליטה" קרובים ללבי. מדובר בספרים שנדפסו אחרי השואה על אדמת גרמניה. רובם ככולם דפוסי צילום באיכות גרועה. לא בכולם מופיעה דפוסת של שנה ומקום. לפני שנים רבות חיזרתי אחריהם בטרם ירדו לתהום הנשייה ויטמנו בגניזות בתי הכנסת, וערכתי רשימה כוללת של ספרים אלו, שנדפסה  בכתב עת "המעיין" (דפוסי שנחאי ו"שארית הפליטה").

באוסף ההגדות, שהגיעו מ"ספריית אחד העם", משכה את לבי ההגדה הנ"ל. בשער המעטפת שלה נרשם כי נדפסה במינכן בשנת תש"ז (1947) , בהוצאת המחלקה לתרבות של מרכז "מזרחי" ו"תורה ועבודה" של שארית הפליטה בגרמניה.

זו היא הגדה עממית, עם ספורי הפלאות ומשלים באידיש, כדרך רוב הפרסומים המיועדים ל"שארית הפליטה".

כשפתחתי את ההגדה קפצו לנגד עיני חללים ריקים המופיעים בתוך דפי ההגדה. היה לי ברור שחסרות כאן התמונות, שהיו בהגדה המקורית.

אמנם יהודי "שארית הפליטה" של השואה הנוראה יצאו לחירות, אך זו היתה דלה ומסכנה. בליל הסדר הם ישבו מול הגדה של פסח, כשבמקום ציורים המרחיבים דעתו של אדם – ישנם חללים ריקים.

 

 

השערתי הראשונה הייתה שתמונות אלו לא הועתקו בגלל קשיים טכנולוגיים, שאיפיינו את איכות ההדפסה הגרועה בכל דפוסי "שארית הפליטה".

חיפשתי אחר הגדה המקורית. מצאתי באוספי "אחד העם" הגדה עם מאפיינים עממים דומים. היא נדפסה בהוצאת "האחים לוין-עפשטיין" בורשה, ומתוארכת לשנת תרפ"ה 1925 בערך. היא רשומה ב"אוצר ההגדות" מס' 2980. ואכן במקומות הריקים נמצאו הציורים.

יצויין שאין זאת ההגדה המקורית אלא טיפוס קרוב לה.

בדפדוף ב"אוצר ההגדות"  למדתי שציורים אלו הודפסו לראשונה במחצית השניה של המאה התשע עשרה למניינם ומאז הועתקו בהגדות רבות. זהות הצייר לא ידועה.

כפי שתראו, בהגדה זו איכות התמונות היא כל כך ירודה. החושך רב על האור, ואתה יכול רק לנחש מה אמור להופיע בתמונה המקורית.

תמונות אלו  מבטאות את העניות והדלות של חיי היהודים בגולת פולין בשנים שבין שתי מלחמות עולם.

ואולי זאת  היתה הסיבה מדוע לא הועתקו התמונות בהגדת "שארית הפליטה"?

 

"יציאת מצרים". במרכז התמונה שני שומרים (מצריים?). אך מה היה מצוייר בצד ימין של התמונה?

 

בזכות הכותרת (באידיש) על הציור, אנחנו יודעים לנחש מה מצוייר בתמונה. חניית עם ישראל בתחתית הר סיני !

 

שבת שלום

חג פסח כשר ושמח

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

Read Full Post »

בע"ה

"הגדה של פסח עם תרומה"

במבנה ספריית בית אריאלה מתבצע השנה שיפוץ גדול. כחלק מהמהלך הגדול גם אוספי ספרים זזים ממקום אחד למשנהו. כך הגיע לספריית הרמב"ם אוסף הגדות גדול שהיה מונח ב"ספריית אחד העם". בשבועות הבאים (עד חג הפסח) נציג בכל פעם הגדה אחת שתפסה את עיני מאוסף זה.

מה להגדה של פסח ולתרומה?

תרומה – למי ולמה?

עיון בתוך ההגדה מלמד שמדובר בנוסח מורחב של קידוש ליל הסדר.

הפיסקה הנוספת פותחת במילים "תרומה הבדילנו מכל עם, ארץ חמדה הנחיל אותנו".

נציין, שלא כפי שניתן להבין מהכתוב בעמוד השער ובראש העמוד של הקידוש, נוסח קידוש זה אינו של הרמב"ם.

המעיין במשנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת פרק כט הלכה יט, יראה כי  הקידוש של הרמב"ם למועדים מסתיים במילים "רצה בנו ויפארנו". התוספת מיוחסת לרב סעדיה גאון.

"הגדה עם תרומה" מצויה בהגדות שנדפסו ליהודי תימן. ברישומי מפעל הביבליוגרפיה מצאנו אותן בארבע הגדות, בדפוס ליוורנו תרנ"ט 1899, עדן תרס"ה 1905, עדן תרע"ז 1917, ירושלים תשי"ח 1958.

הרב ישכר תמר, בפירושו המורחב "עלי תמר" לתלמוד הירושלמי  (אלון שבות, תשנ"ב 1992), כותב שראה את ההגדה שלפנינו, שנדפסה בירושלים וחסרה שנת דפוס, ונותן טעם יפה מדוע דווקא בליל הסדר הוסיפו הרחבה לנוסח הקידוש.

כוס של קידוש הנו אחד מארבע כוסות של ליל הסדר. שואל הרב ישכר תמר, כיצד יהיה היכר שאינו רק כוס של קידוש, שאנחנו עושים בכל חג?

ומתרץ הוא, שמשום כך הוסיפו לברכת הקידוש מטבע ארוכה, המציינת את מצוות ההגדה גם על כוס ראשון.

דברים נאים ומתקבלים.

שבת שלום

וחג פסח כשר ושמח

אבישי

Read Full Post »

בס"ד

"הגדת פנטון"

לשבת "שירה"

קריעת ים סוף

"קריעת ים סוף" ©

הרב ד"ר צבי פנטון היה ד"ר פרמקולוג, אחראי רישום תרופות במשרד הבריאות והיה זה שהכין את רשימת התרופות הכשרות לפסח הראשונה שהתפרסמה בארץ.

עלה לארץ בשנת ה'תשכ"ב מבריטניה, ארץ הולדתו, עם אשתו מינה ובתם הבכורה,  לשכונת בית-וגן בירושלים. שם חי עד סוף ימיו.

היה תלמיד חכם ואיש ספר שהתעניין ושלט בתחומי תורה רבים, ובספרייתו אוצר עצום של ספרי קודש. מחסידות ועד הלכה, ממדרש ועד קבלה. למד 15 שנה בישיבת המקובלים 'בית-אל' בירושלים עם הרב הדאיה, וכן עם הרב כדורי, והרב עטיה ע"ה.

בנוסף לידע הנרחב, היה הרב ד"ר צבי בעל כישרון ציור נדיר. ובהיותו יצירתי, איש חינוך ובעל מעוף רצה להנחיל לילדיו, לנכדיו ולכל ישראל את הידע וזאת בעזרת אמצעים רבים.

ראשית, בציוריו. היה הראשון שצייר סדרת 'ברכות הנהנין' ו'ברכות השחר' לילדים, אשר שימשו גני ילדים רבים.

סוכתו המפורסמת, שעל גבי דפנותיה צייר ציורים רבי משמעות, תוכן ולימוד המאגדים עומקו של פרד"ס התורה במשמעויות חג הסוכות. אליה עולים לרגל מדי שנה מבקרים רבים.

הגדה של פסח, בה כל יצירותיו  משולבים בהם דברי הלכה ומדרש.

מצורפות כאן דוגמאות מ'הגדת פנטון', הממחישות את המתרחש בפרשיות השבוע שלנו אותן אנו מציינים בליל הסדר.

נקרא לישיבה של מעלה בי"ג בסיוון ה'תשע"ה.

יהי זכרו ברוך.

תודתי לידידי ורעי יאיר פנטון, שהואיל להעמיד לרשותי תמונות מההגדה המשפחתית, מעשה ידי אביו ז"ל.

(כל הזכויות על התמונות המופיעות ברשימה זו  שמורות למשפחה. אין להעתיק, לצלם או להשתמש ללא רשות)

השתא עבדי

"עבדים היינו" ©

יציאת מצרים (1)

"יציאת מצרים" ©

 

מתוך שלל התמונות הססגוניות שצייר הרב ד"ר צבי פנטון בהגדתו אני מבקש להתמקד בתמונה הבאה, בה נראים בני ישראל עוברים את  הים באופן מופלא בתוך מנהרות !

 

קריעת ים סוף -

בני ישראל עוברים בתוך ים סוף. כל שבט בנפרד, לפי צבעי השבטים ודגליהם. ©

הרמב"ם בפירושו למסכת אבות מונה את עשרת הנסים שנעשו לאבותינו על הים (פרק ה, משנה ג). המנהרות הן הנס השני ברשימתו.

להלן ציטוט מפירוש של הרמב"ם:

הראשון – הבקעו, כפשט הכתוב: "ויבקעו המים".

והמופת השני – שאחר הבקעו התקמר, עד שנעשה כדמות תקרה קמורה, ונהיתה הדרך כאלו היא נקבה במים, והמים מימין ומשמאל ומלמעלה, הוא מאמר חבקוק: "נקבת במטיו ראש פרזו" (חבקוק, ג, טו).

לאחרונה בקרתי במצפה התת-ימי באילת. אחד המכלולים המרכיבים את האתר נקרא "עולם הכרישים",  אקווריום ענקי ובו מסתובבים כרישים ודגים רבים נוספים.  ישנו שם מעבר  הנקרא "חציית ים סוף". במקום זה אתה מהלך כשמעליך תקרת זכוכית קמורה ואתה רואה את המים מימינך, משמאלך ומעליך. ממש כפי  תיאור קריעת ים סוף שהזכרנו לעיל.

צילום: יצחק אלבוים.

IMG_7254

"מעבר ים סוף". המצפה התת ימי, אילת.

 

שבת שלום

אבישי

 

——————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

הגדת אלגיר1

מחקר ביבליוגרפי קצר על הגדה  אחת של פסח

כשחזרתי מחופשת חג הפסח לספריה צדה את עיני הגדה של פסח קטנה ודקה, בזכות צבע הכריכה  הסגול-וורוד המיוחד שלה. כשהתבוננתי בה מקרוב  ראיתי שיש כאן לספרן שכמוני  מקום לחקור.

א. 

הגדת אלגיר2א

מתוך עיון בדך השער  אני למד על ההגדה את הפרטים הבאים:

א. היא נדפסה בוינה , בדפוס של ר' יוסף שלעזינגער.

ב. היא כמנהג הספרדים, עם פתרון (תרגום) ערבי  (באותיות עבריות).

ג. היא מיועדת  ליהודים הגרים  בערי אלגיר ווהראן וקוסמטינא וכל ערי המערב.

ציורי ההגדה הינם אשכנזים, למרות שההגדה מיועדת לספרדים תושבי המגרב. הסיבה לכך היא הדפסת ההגדה  ע"י מדפיס אשכנזי בוינה .

ראו נא את התמונה בשער ההגדה, המכילה יהודים לובשי שטריימל  !!!

הגדת אלגיר2ב

ב.

על הכריכה מופיע איור של בית כנסת והכיתוב המעניין תחתיו: בית הכנסת החדשה בירושלים.

הגדת אלגיר1א

שני בתי כנסת גדולים נבנו בירושלים במחצת השניה של המאה ה-19 למניינם.

1. "החורבה", שנבנתה מחדש ונחנכה בתאריך כד אלול תרכ"ד (1864)

בית כנסת "החורבה"

בית כנסת "החורבה"

2.  "תפארת ישראל"  (('נישע'ס שול' על שם ניסן ב"ק) שנחנך בראש חודש אב תרל"ב (1872).

בית הכנסת "תפארת ישראל"

איזה בית כנסת מתואר בכריכה ?

ניתן לטעון שהתמונה פרי הדימיון.  כך נרשם במפעל הב"ב (על שני ספרים אחרים מהוצאת שלזינגר בוינה שנדפסו עם איור דומה על הכריכה. ראו כאן).

נטיית הלב שלי היא שישנו דמיון יותר למבנה "החורבה" מ"תפארת ישראל". החורבה הישנה היא "בית הכנסת החדשה בירושלים".

נציין כי דווקא בית כנסת תפארת ישראל נבנה מכספי חסידים באירופה ואליו קשורה האגדה על ביקור של פרנץ יוסף קיסר אוסטרו-הונגריה והשלמת כיפת בית הכנסת במימונו. משום כך מתאים יותר שהוא בית הכנסת החדשה בירושלים שהודפס על שערי הגדה דפוס וינה.

מעניין להיווכח, שההתרגשות סביב חנוכת שתי בתי כנסת ענקיים בירושלים הגיעה עד כריכה של הגדה פשוטה בוינה.

ג.

ההגדה חסרה תאריך הדפסה.

כיצד נוכל לתארך אותה ?

חיפשתי  ברשימות ביבליוגרפיות  של ההגדות ומצאתי רישומים שונים של אותה ההגדה  כדלקמן:

א.יערי.  ביבליוגרפיה של הגדות פסח. ירושלים תשכ"א. רשומה מס' 2556 כותב [לערך תר"ן-תר"ס]  (1890-1900)

נ. בן-מנחם. ביבליוגארפיה של הגדות פסח. בתוך "ארשת" כרך ד, ירושלים תשכ"ו . רשומה 146 כותב: חש"מ [=חסר שנת מדפיס].

י. יודלוב.   אוצר ההגדות. ירושלים תשנ"ז. רשומה מס' 1800  כותב [תר"ן, 1890, לערך]

העותק המצוי בספריית הרמב"ם נדפס בוודאות אחרי מלחמת העולם הראשונה. בשולי עמוד השער נדפס Made in Austria. עד מלחמת העולם הראשונה היתה קיסרות אוסטרו-הונגרית גדולה ורחבת היקף. מדינת אוסטריה קיימת רק אחרי מפלת  הקיסרות  במלחמת העולם הראשונה.

לפנינו כנראה ד"ס של ההגדה הראשונה. [הערה דומה מופיעה במאגר מפעל הביבליוגרפיה  על ספר "בכורים" שנדפס בוינה בשנת תרמ"ט. ראה כאן].

סימן לדבר הוא  שבעותק זה  לא מסומנים   הדפים  של מגילת שיר השירים שנדפסה בסוף הספר, כפי שמופיעה בהגדה שרשומה אצל  יודלוב:  52 עמ', קעד-קעו, [1] ד'

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

 "הבן הרשע"

בציורי ארבעת הבנים. 

 הגדה של פסח,  אמשטרדם תע"ב 1712

אוסף ההגדות של בית אריאלה מחולק לשנים. הגדות אומנותיות, כאלו שיש בהם עם איורים ותמונות, נמצאות בספריית אחד העם. הגדות עם פירושים נמצאות בספריית הרמב"ם.

ההגיון שעומד מאחורי חלוקה זו נובע מההבדל בין פרשנות  לאומנות.  הפרשנות היא פרי רעיונותיו של הלומד והאומנות פרי כשרונו  של האומן.  האומנות אין לה גבולות של שפה ומקום. מקורות השראותיו של האומן יכולות להיות גם ממקורות זרים. 

מחקרים  על ציורי הגדות של פסח שנעשו על ידי חוקרי האומנות היהודית חושפים את המקורות מהם הועתקו הציורים. לעיתים אלו ציורי תנ"ך, שצוירו ע"י אמנים  נוצרים, ומצאו את דרכם אל ההגדות של פסח.

דוגמא מעניינת היא הגדת אמשטרדם תע"ב 1712, שיצאה במהדורת  פקסימילה על ידי הוצאת מקור בשנת תשל"ג 1973. להגדה צורפה חוברת דקיקה ובה  מבוא  "על ציורי הגדת אמשטרדם ומקומם בתולדות אמנות הדפוס העברי" מאת פרופ' בצלאל נרקיס (האוניברסיטה העברית, ירושלים).

אני מצטט מתוך החוברת:

פרופ' רחל וישניצר, מחשובי חוקרי האמנות היהודית קבעה עוד בשנת 1931 את המקורות העיקריים מהם שאב האמן של "הגדת אמסטרדם". היא הצביעה על ציורי התנ"ך של מתיאוס מריאן מבזל, משנת 1625-30 כעל המקור הנוצרי לציורי ההגדה, והראתה כיצד עיבד האמן נושאים מסוימים מהתנ"ך של מריאן לנושאים אחרים בהגדה. לדוגמא: "צורת חכמים מסובין בבני ברק ומספרים ביציאת מצרים כל הלילה" לקוח מתוך תאור סעודת יוסף ואחיו במצרים.

בסעודת יוסף ואחיו השתתפו אחד עשר איש לעומת זה בסעודת "ליל הסדר" בבני ברק השתתפו כמחצית מכמות האנשים – חמשה במספר.  המתבונן בתמונה יכול להתרשם כי  רק בצד אחד של השולחן יושבים חמשה אנשים…

דוגמא נוספת  היא ציורי  ארבעה בנים בהגדה זו.

"ארבעה בנים  דברי תורה" מצורפים מתמונות שונות של "תנ"ך מריאן": התם למשל הוא העתק דמותו של שאול הנמשח למלך ע"י שמואל. ואילו הרשע הנו חייל הנס מן המגיפה במצור על שכם… [שם]

מאמר שפרסמתי בעיתון הצופה ז"ל  ( מיהו "הבן הרשע" , גיליון ערב פסח תש"ס 2000)  עסק בתופעה מיוחדת זו ביחס ל"בן הרשע",  שבהגדות קדומות מצוייר  בדמות חייל טיפוסי לתקופה ולמקום בו נדפסה ההגדה.

ייתכן כי כאן  רמוז המאבק לארוך הדורות בין ישראל לעשו. ב"הגדה  של פסח" מוזכר מאבק  על ירושת ארץ ישראל בין ישראל לעשו כמפתח להבנת שעבוד מצרים.   מצוטט  שם הפסוק " ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו, ויעקב ובניו ירדו מצרימה".

מעניינת נקודת מבטו  של ר' אליעזר אשכנזי, בפירושו מעשה ה',  הנדפס בתוך הגדת אמשטרדם הנ"ל, על "ארבעת הבנים".

בפירושו משווה הוא את ארבעת הבנים לבניו ונכדיו של אברהם אבינו לפי ההתאמה הבאה: יצחק – חכם, יעקב – תם, עשו – רשע, ישמעאל – שאינו יודע לשאול.

כהשלמה לדברי ר' אליעזר אשכנזי  אפשר לסמוך מה שמצאתי   בגנזי כתבי היד של  ספריית הרמב"ם, במחברת  כתב ידו של  ר' מנחם מתתיהו הכהן, בעל  ספר "רמזים וגימטריאות" (ירושלים תרצ"ח 1938).  גם שם מובע רעיון  דומה, שארבעת הבנים הם בניו של אברהם אבינו, אב המון גויים. הוא מצא לזה רמז:  החישוב המספרי (גימטריה)  המשותף ל "חכם, רשע, תם, אינו יודע" הוא 1235 –  שווה בערכו  ל"זהו יצחק , עשו, יעקב, ישמעאל".

"הבן הרשע" הינו אדמוני לבוש אדרת שיער, שכל מטרתו לצוד ציד כמיטב המסורת של שונאי ישראל.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת  ישנים וחדשים לא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: