Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘החיד"א’

בע"ה

יְ-הֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר.

דברים פרק לב פסוק יב

רשימה לפרשת האזינו – שבת שובה

פירוש הרמב"ם למסכת ראש השנה נדפס פעם ראשונה בפריס על ידי יחיאל בריל בשנת תרכ"ה (1865), על פי כתב יד עתיק שנמצא באחת הספריות שם.

שער מהדורה שניה. [ברסלוי] תרכ"ח 1868. עותק סרוק ב hebrewbooks

מאז הדפסתו חיבור זה שנוי במחלוקת בין מלומדי דורות האחרונים, האם אכן יצא מתחת ידו של הרמב"ם או שלפנינו ליקוט מדברי ראשונים? משנה אחרונה בין החוקרים מאששת את ההנחה הראשונית כי אכן הרמב"ם כתב פירוש זה.

המעוניינים ראו נא הפניות למאמרים בסוף הרשימה.

בסופו של כתב היד הוסיף והעתיק ר' שמואל שיקילי, חכם מפרובנס שביקר בארץ ישראל בשלהי המאה השלוש עשרה (למניינם), אגרת מכתב ידו של הרמב"ם. אגרת זאת מפורסמת כי בהמשכה משמע שהרמב"ם התפלל בירושלים בהר הבית כנגד פסיקתו ב"משנה תורה".

ברם אני מבקש להפנות אלומת אור לציטוט אחר מתוך אגרת זאת כפי שציטט רבינו החיד"א בספר "מחזיק ברכה":

 ואני ראיתי בשיטת ר"ה להרמב"ם [שיטה היא מילה מקבילה לפירוש. ר"ה – ראש השנה] בסופו איתא שם שהרמב"ם קיבל עליו להתבודד ביום הצרה בכל שנה וביום שלאחריו לשמוח, ולשון זה הביאו בספר חרדים, וכיוצא בזה נמצא שעשה בעל תוי"ט ועוד גדולים כאשר יצאו מצרה לרוחה.

החיד"א ראה את כתב היד וממנו ציטט. דברי החיד"א הובאו גם בפסקי "משנה ברורה".

התבודדות זאת – מדוע?

לשון זו מקורה בנס המיוחד שארע לר' משה בן מימון (הרמב"ם) בנסיעתו לארץ ישראל.

כך שח הרמב"ם במכתבו:

וביום שבת עמד עלינו נחשול שבים לטבעינו והיה זעף גדול בים ומנדרי שאהא אני יושב לבדי בעשירי באייר לא אראה אדם אלא מתפלל וקורא כל היום ביני לבין עצמי.  וכשם שלא מצאתי בים באותו היום אלא הקב"ה כך לא אראה אדם ולא אשב עמו אלא אם כן נאנסתי.

אגרת הרמב"ם. נדפסה בסוף ספר פירש הרמב"ם למסכת ראש השנה

לפני כחודש ומחצה זכיתי בחסדי שמיים להצלת חיי בעזרתם של שלוחי מצוה, שבטיפול מהיר ומקצועי טיפלו  בדום לבבי. כשחזרתי לביתי, בריא בגופי וברוחי, ברכתי בשם ומלכות ליד מטתי את הברכה המיוחדת השמורה למקרים שכאלו: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה (ע"פ פסק ה"נשמת אדם", סימן סה).

יהי רצון שנדע לבודד את הצרה מן השמחה. כדי לבוא מתוך כך להעצמת הכרת הטוב, "כיתרון אור מן החושך" (קהלת ב, יג).

חתימה טובה

ורפואה שלמה לכל החולים

אבישי

———————————————————————————————–

נספח:

מאמרים מחקריים על פירוש הרמב"ם למסכת ראש השנה.

ישראל תא-שמע. פירוש הרמב"ם לתלמוד – חידה ודרך פתרונה. שנתון המשפט העברי, כרך יד-טו.

דוד הנשקה. הרמב"ם כמפרש דברי עצמו. ספונות כרך כג.

אפרים קופפר. השלמות לפירוש רבינו משה בן מימון למסכת ראש השנה. סיני כרך נה.

שי ואלטר. בדיקת עדי החודש במשנת הרמב"ם ושאלת הפירוש לתלמוד למסכת ר"ה המיוחס לו. המעין. תשרי תש"ע.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

לרגל המצב הספריה סגורה עד אחרי החגים.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

.

Read Full Post »

בע"ה

יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים.

תהלים פרק קז פסוק כג

פרק קז בתהלים פותח בפסוק: הֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יורדי הים מצויים בסכנה ובעת עלותם ליבשה עליהם להודות לה'. הרשימה השבוע עוסקת באוניות ובנוסעיהם.

א.

בשער עותק ספר מרכבת המשנה (שלוניקי, שנת תקמ"ב 1782) של ספריית הרמב"ם  ישנם רישומי בעלות.

במעט הידע שלי הצלחתי לקרוא את השורה השניה:

וקניתי אני ממנו הצעיר סעדיה הלוי הי"ו

זו חתימתו של רבי סעדיה מירקאדו הלוי, (סביבות תקכ"ח-ת"ר 1768-1840), מחכמי אזמיר. עליו כתבתי ברשימתי "נהנה מיגיע כפיו : חכם סעדיה מירקאדו".

לא הצלחתי לקרוא את השורה הראשונה, המסקרנת מאד, ובסופה מופיעה חתימה בצורת אניה.

רשימה מרשימה על "אניה בחתימה", פרסם אלי שטרן בבלוגו המצויין "נוטריקון".

חתימות אלו מזוהות עם משפחת אזולאי לדורותיה. סביבה נרקמה אגדה כי מקור החתימה באבי המשפחה, רבי אברהם אזולאי, שנעשה לו נס בעלייתו דרך הים לארץ ישראל.

ברשימתו כותב אלי, כי למרות שהאגדה יפה, מסתבר שאין בה ממש, שכן חתימות באותו סגנון, שהושפעו מאמנות הקליגרפיה המוסלמית, ניתן למצוא גם אצל חכמים אחרים מאותה תקופה. גם כאלו שלא נמנו על משפחת אזולאי.

הנה לפנינו דוגמא נוספת לחתימת אניה. הסתקרנתי לדעת של מי היא?

פניתי לעזרתו של ידידי המלומד ד"ר דב כהן מאוניברסיטת בר אילן.

דב הוא אוצר ידיעות מופלא ואיש אשכולות.

הוא זיהה את הכיתוב ואת החתימה של רבי חיים בנימין עוזיאל.

להלן הפענוח המלא :
״שאול הוא אתי מעם החכם הנעלה כה״ר חיים אליא קורקידי לי אני (חתימת) הצעיר חיים בנימין עוזיאל״ 
״וקניתי אני ממנו הצעיר סעדיה הלוי הי״ו״
״ישראל יעקב הלוי״
״[שייך ל] הח״ר ש״ט מורינו הלוי הי״ו״
דב הוסיף כי חתימה זאת מופיעה בין חברי החברא קדישא באזמיר בשנת תק"מ 1780:

ב. 

בימים אלו שבים אנו לעסוק בשייט באוניות, אמצעי התחבורה הבין-יבשתי הנפוץ בעבר עד להמצאת המטוסים. אוניות שטות הן מדגרות להתדבקות במחלות נגיפיות. בחדשות אנחנו שומעים על הדבקויות המוניות במהלך שיט תענוגות לחוף ימים או על סיפון נושאות מטוסים ענקיות.

למניעת העברת מחלות מאזור נגוע על ידי יורדי הים נמצא פתרון באמצעות הקמת מחנות הסגר בסמוך לנמלים ובהם שהו הבאים במשך שבועות תחת פיקוח קפדני – אין יוצא ואין בא – כדי לראות שאין הם נשאים של חיידקי המגיפה.

מחנות אלו – המכונים בלע"ז  Lazaretto לאזארטו – ידועים לנו באיטליה כבר במאה ה-15 למנינם ואילך. אחד המפורסמים שבהם היה הלאזארטו של העיר ליוורנו.

הרב החיד"א (חיים יוסף דוד אזולאי) היה שד"ר ונדד בימי חייו בין ארץ ישראל, צפון אפריקה וארצות אירופה. במהלך חייו מצא עצמו כמה פעמים במחנה הסגר (ראו נא קובץ מקורות, "לאהבה" גיליון 38 עמ' 2) והכיר מציאות עגומה זאת מקרוב.

פסק שנתן הרב החיד"א בספרו "מחזיק ברכה" (ליוורנו שנת תקמ"ה 1785) אודות תפילה במניין בתנאים של בידוד ב'לאזאריטו' מהווה אחד המקורות החשובים ל"מניין המרפסות" הנוהג לעת הזאת במקומות רבים, עת בתי כנסת נעולים ואסורה התפילה אף במקומות פתוחים. ב"תפילת המרפסות" רואים המתפללים זה את זה אך הם נמצאים בבתים נפרדים.

"יא. בלאזאריטו שנוהגים בערים האלה…" ספר מחזיק ברכה על שלחן ערוך אורח חיים סימן נה אות יא.

הרב צבי רייזמן (ישלח לו ד' רפואה שלמה מחולי הקורונה) פרסם בירור הלכתי על תפילה במניין בתחילת מגיפת הקורונה. – "תפילה בציבור וברכת כהנים בבידוד" . בסוף המאמר מסופר, שכך נהג למעשה הרב חיים קנייבסקי הי"ו בנמל חיפה בשנת תשכ"ג (1963) עת ליווה את חבריו שהפליגו באניה והוא נותר על הרציף. לכאורה, הלכה למעשה כוחה רב. הסיפור נשמע מדוייק וממקור ראשון. להפתעתי לא ראיתי שמעשה זו מצוטט בכל הדיונים ההלכתיים הרבים.  מי יודע היכן מקורו של הסיפור?

ציטוט הסיפור מסוף מאמרו של הרב צבי רייזמן.


תוספת (כ' אייר תש"פ):

בקשתי מאחד מחכמי בני ברק שיבדוק עבורי בחוג המשפחה של הרב חיים קנייבסקי הי"ו. להלן התשובה שקבלתי.

התבקשתי למסור למע"כ בשם הדומ"ץ שליט"א בזה"ל:
ככל הנראה בסביבת מקורביו של מרן הגרח"ק אף אחד לא מכיר ידע או שמע על הסיפור בהקשר לליוי באניה לשווייץ ותפילת ערבית על הרציף, עד כמה שהבנתי מנכדו הרב גדליה הוניגסברג גם מרן הגרח"ק שליט"א לא זוכר (כיום) אירוע זה.
תוספת (כד ניסן תשפ"א)
כתבתי בדואר אלקטרוני לרב צבי רייזמן:

בע"ה

שלום לרב צבי נר"ו. אני מנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב. לפני שנה כתבתי בבלוג הספריה "עם הספר" רשימה על מנייני מרפסות. ציטטתי שם גם את מאמרך בנידון ובו סיפור שאירע בשנת תשכ"ג עם הרב חיים קנייבסקי נר"ו וחבר תלמידי חכמים מובהקים. מעשה רב ! 

ריבוי הפרטים בסיפור ודיוקם מעיד שהמקור הוא אחד המשתתפים. כמובן יש בזה חשיבות רבה לפסיקת הלכה למעשה. אודה לכבודו על מקור הדברים .

לשמחתי נעניתי.  אלו הפרטים שנמסרו לי לאחר בדיקה:

הרב צבי שמע את הדברים מהרב פסח רוזנצוויג, כשהגיע ללוס אנג'לס לאסוף כספים. 

הרב פסח היה נוכח בעת המעשה, כיון שהיה אחד מחברי המשלחת לכולל בשטרסבורג בשנת תשכ"ג.

————————————————————————————————-

נאחל לכל החולים רפואה שלימה,

ובמהרה בעז"ה השבת החיים למסלולם.

שבת שלום

אבישי

מנהל ספריית הרמב"ם

בית אריאלה, תל אביב

————–

Read Full Post »

בע"ה

ולא יהיה כקרח וכעדתו

(במדבר, פרק יז פסוק ה)

רשימה לפרשת קרח

קרח לא נבחר לכהן בכהונה גדולה.

בדימוי שלי, כמו מכרז אליו נגשו מספר מועמדים, ומי שלא זכה בתפקיד מערער על התוצאות ומבזה אותם. צריך לדעת להפסיד בכבוד.

ביישוב בו אני מתגורר – פדואל אשר בשומרון – מתקיימים סבבי לימוד בפרקי אבות מידי קיץ. אף הופקה חוברת המכנסת תוצרים מאותם מפגשים.

 

מבקש לשתף אתכם בפירוש נפלא למשנה במסכת אבות, שהתוועדתי אליו באחד המפגשים:

כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים.

ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים.

איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי

ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו. (פרק חמישי, משנה יז).

המתבונן במשנה רואה א-סימטריה בין "זו מחלוקת הלל ושמאי" מול "זו מחלוקת קרח וכל עדתו".

מול "מחלוקת הלל ושמאי" היה ראוי לומר "מחלוקת משה וקרח".

זו קושיה מפורסמת, אבל התירוץ הוא מקורי ומפתיע.

תירוץ זה נמצא ב"חסדי אבות" – פירושו של החיד"א לפרקי אבות. פירוש זה נדפס תחילה בסוף ספרו "שם הגדולים", חלק ראשון, (עליו כתבנו כאן) בליוורנו בשנת תקל"ד (1774).

מהדורה שניה של "שם הגדולים" עם תוספות נדפסה שם בשנת תקנ"ח (1798) בחיי המחבר. גם חלק "חסדי אבות" חזר ונדפס ונוספו בו פירושים אשר כונו בשם "ראשי אבות". החידושים הישנים והחדשים שולבו יחד בטקסט רציף. הקטעים החדשים סומנו באמצעות  "צורת יד".

מהדורות רבות של "חסדי אבות" נדפסו על פי המהדורה הראשונה ולא הובאו בהן פירושים אלו.

מהדורת ליוורנו תקנ"ח (1798). פירוש חדש מסומן ב"צורת יד". הצילום לקוח ממאגר אוצר החכמה.

 

כך הן השורות הפותחות, שצילומן לפניכם:

איזהו מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי וכו'

המפרשים דקדקו: דכי היכי דנקט הלל ושמאי – הוי ליה למימר זו מחלוקת קרח עם משה ?

ושמעתי מעטרת ראשי אבא מארי זלה"ה משם מורינו הרב הגדול קרובינו מהר"י זאבי זלה"ה בשום שכל במשנה, דלא נקט מחלוקת בית הלל ובית שמאי אלא הלל ושמאי …

פירוש זה שמע החיד"א מאביו ששמע זאת מקרוב משפחתו הרב יצחק זאבי.

אנחנו מכירים את הרב יצחק זאבי כחכם שחי בחברון ונשלח מטעמה פעמיים כשד"ר לערי אירופה.

שליחויות אלו מתוארות בספרו של אברהם יערי "שלוחי ארץ ישראל"  (עמ' 584  ואילך. ראה נא כאן).

ר' יצחק זאבי דייק שהוזכרו במשנה "הלל ושמאי" ולא "בית הלל ובית שמאי".

להלל ולשמאי היו שלוש מחלוקות בלבד לעומת עשרות רבות של בית הלל ובית שמאי, לפיכך האם לא היה מתאים יותר לייחס מחלוקת לשם שמים לבית הלל ובית שמאי?

התירוץ המדהים הוא, שאם נבדוק את שלוש המחלוקות של הלל ושמאי, המובאות בראש מסכת עדויות, נמצא כי ישנה דעה שלישית, דעת חכמים "לא כדברי זה ולא כדברי זה". הלכה כדברי חכמים, שהם הרבים!

והנה גם הלל וגם שמאי לא עמדו על דבריהם ולא שברו את הכלים. בזכות זאת נשמרו דבריהם לדורות.

הדברים מפורשים במשנה, שחור על גבי לבן.

זהו פירושו של ר' יצחק זאבי. (לצפיה בדברים במקורם, ראו נא כאן).

למדנו שגם הלל ושמאי וגם קרח ועדתו עמדו באותו מבחן. כולם הפסידו ב"מכרז" ולא הגיעו למקום הראשון.

זאת שעת מבחן לאהבת האמת ובירור מי כוונתו לשם שמים ומי לתועלת עצמית.

יש מי שזוכה בכל עולמו ויש מי שמפסיד את כל עולמו.

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

Read Full Post »

בע"ה

"…עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף"

(בראשית פרק נ פסוק כג)

רשימה לפרשת ויחי

רבינו חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א, (תפ"ד-תקס"ו, 1724-1806) היה מחכמי ישראל המצויינים בכל הזמנים  ויד רב לו בכל מקצועות התורה.

מפליאים ידיעותיו בתולדות ספרים ומחברים כפי שרשם הוא בחיבורו "שם הגדולים" , המכיל מידע רב שצבר בשנות נדודיו כשד"ר.

ב"תיק טויבר*", בספריית אחד העם בבית אריאלה מצוי קונטרס כתב יד שהוא השלמות לספר "שם הגדולים".

לקונטרס צורף פתק ועליו רשום:

תיאור ספרים ומחבריהם

סדור בסדר א"ב

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

בדקתי את כל החיבורים. כולם נדפסו.

אגב תיאור הספרים נותן פרטים

על המחברים (שמא מועתק מ'שם הגדולים'

להחיד"א?) אם זהה עם שם הגדולים 

שמא אוטוגרף של החיד"א.

 

איזכור האפשרות שלפנינו כתב יד קדשו של החיד"א 'הקפיצה' אותי. אך לאחר בדיקה נוכחתי שבלתי אפשרי ייחוס זה.

לפניכם דף אחד מהקונטרס ובו  השלמות לספרים הפותחים באות  ב.

שימו לב לספר הראשון ברשימה !

 

א. ברכי יוסף ב' חלקים על ש"ע א"ח ובסופו שיורי ברכה מעין הבריכה מראש עד ס"ס ח"י

ומסי' רכ"ט עד סופ: ועוד שם לו על ש"ע אה"ע עד ס"ס […] ועל ש"ע ח"מ עס"ס מ"א

מעשה ידי צדיק הרב המפורסם בדורו מאור הגולה כמוה"ר חיד"א נר"ו מתקיפי רבנן שבעיה"ק…

במהדורות השונות של "שם הגדולים" שהדפיס החיד"א  בחייו לא מופיעים שמות חיבוריו המרובים ואין בו קורטוב של שבח עצמי. לכן ברור שכותב הרשימה אינו החיד"א בעצמו.

מה ניתן ללמוד מהשורות הנ"ל על שנת חיבור הקונטרס? מי הוא מחברו?

החיד"א מוזכר כאן ב"ברכת החיים" נר"ו – ראשי תיבות : נטריה רחמנא (=ישמרהו ה') ויחיהו. מכאן שקונטרס זה נכתב בחיי החיד"א, שנפטר בשנת תקס"ו (1806).

זאת ועוד, מבדיקה כרונולוגית של תאריכי פרסום הספרים המצויים ברשימה  עולה שכתיבת הרשימה היא בין השנים תקמ"ו-תקנ"ו (1786-1796). דהיינו בין כתיבת "שם הגדולים" (על שני חלקיו. תקל"ד-תקמ"ו) להשלמותיו ב"ועד לחכמים" (על שני חלקיו. תקנ"ו-תקנ"ח).

לזיהוי הכותב פניתי לעזרתם של המומחים לכתבי החיד"א וכך הגעתי לרב שלום הלל נר"ו. לשמחתי זיהה את כתב היד והוא של ר' יעקב משה עייאש, מחכמי ירושלים וראשון לציון בין השנים תקס"ו-תקע"ז (1806-1817). בנו של הגאון הנודע ר' יהודה עייאש.

חתימתו של רבי יעקב משה עייאש. מקור: קטלוג בית המכירות Winner's, מכירה מספר 96.

 

בטובו  שלח אלי הרב שלום הלל מה שכתב על חכם ר' יעקב משה עייאש ויפורסם בקובץ "מן הגנזים" של חברת אהבת שלום, כרך יא, הנמצא כעת בשלבי עימוד אחרונים. ראו נא כאן.

בע"ה נפרסם את הקונטרס במילואו בגיליון הבא של "ספרני היהדות".

צום קל ומועיל

שבת שלום

אבישי

 


*

אריה טויבר (תרל"א-תרצ"ב 1871-1932) היה ספרן וביבליוגרף מומחה. קובץ מאמריו "מחקרים ביבליוגרפים" יצא לאחר פטירתו כתוספת מיוחדת לשנתון "קרית ספר" של הספריה הלאומית. בהקדמה לחיבור ישנו תיאור דמותו של אריה טויבר על ידי אברהם יערי, שהיה עמיתו לעבודה בספריה הלאומית. בתוך דבריו מזכיר הוא את חיבתו של טויבר לספר "שם הגדולים" של החיד"א. וזה לשונו: "את "שם הגדולים" להרב חיד"א ידע כמעט על-פה".


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: