Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘החפץ חיים’

בע"ה

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.

בראשית כח.י

רשימה לפרשת ויצא

וַיֵּצֵא – לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב אֶלָּא "וַיֵּלֶךְ יַעֲקֹב חָרָנָה", וְלָמָה הִזְכִּיר יְצִיאָתוֹ? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיְּצִיאַת צַדִּיק מִן הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה רוֹשֶׁם. שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר, הוּא הוֹדָהּ הוּא זִיוָּהּ הוּא הֲדָרָהּ. יָצָא מִשָּׁם, פָּנָה הוֹדָהּ פָּנָה זִיוָּהּ פָּנָה הֲדָרָהּ. וְכֵן "וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם" (רות א,ז) הָאָמוּר בְּנָעֳמִי וְרוּת (בראשית רבה סח,ו).

אם היינו מדמיינים היום, מהי יציאת צדיק שעושה רושם? כנראה היינו מציירים המון אנשים מלווים אישיות רמת דרג, הלבושה בגדי הוד והדר ונוסעת בשיירת רכבים.

לא כן היתה יציאת יעקב מבאר שבע…

הנה לפניכם תאור המראה את דמותו של הצדיק בפשטותו, מתהלך כאחד האדם בשיחו ושיגו עמהם.

תיאור מקסים זה נכתב על דמותו המיוחדת של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ה"חפץ חיים", משולב בהספד על ר' לוי לוין-אפשטיין, איש תנועת המזרחי. (ראה ערכו באנצקלופדיה תדהר כאן)

קטע זה זה מצאתי באוסף קטעי עתונות של הרב ראובן מרגליות זצ"ל.

ההספד המלא של שמחה בונים פלדמן על ר' לוי לוין-אפשטיין. עיתון הצופה. תמוז תרצ"ח 1938

הנה הקטע הלקוח מתוך ההספד:

כפי המתואר בקטע הנ"ל ה"חפץ חיים" היה ידידו של ר' שמואל לוין, אביו של ר' לוי לוין-אפשטיין, מייסד הוצאת הספרים הידועה "לוין-אפשטיין".

אני משער שידידותם של השניים קשורה לימי נעוריהם המשותפים בווילנה.

ר' שמואל נפטר בשנת תרמ"ו (1885) בגיל 47. ה"חפץ חיים", כידוע, האריך ימים ונפטר בשנת תרצ"ג (1933).

מיוחדת היא מצבתו של ר' שמואל בוורשה.

בראש המצבה כתוב:

ושמואל שוכב בהיכל ה'

הרב ר' שמואל בהרב הצדיק מ' אליהו זאב הלוי לבית לעווין

המקור כאן

וברגליה חקוק:

צוה לפני מותו שלא לספר

בשבחו לכן לו דומיה תהלה

ר' שמואל הוציא לאור בשנת תרל"ח (1878) את ספרו של אחיו "דבר בעתו". אחיו זה ידוע בחיבורו "עליות אליהו" על הגאון ווילנא.


ר' לוי המשיך בעסק המשפחתי ואף העלה אותו לארץ ישראל וקבעו בירושלים.

על מצבתו בעיר רחובות נחקק:

פ.נ.

ר' לוי

בהרב ר' שמואל הלוי

לוין-אפשטין

מוציא לאור ומדפיס

דור תשיעי למהרש"א

בן אחר בן

לא הצלחתי לברר מתי ומדוע נוסף השם עפשטיין לשם המשפחה המקורי לוין והאם יש קשר למשפחת עפשטיין המיוחסת מגולי ספרד?

נ.ב. תשובה ניתנה בתגובה שכתב אריאל  -ראה לקמן במדור תגובות – והפנה למאמר שהתפרסם בישורון ה על ידי הרב אליעזר כצמן. מצד האם הם היו מיוחסים למשפחת עפשטיין המיוחסת ליוצאי גולת ספרד. ושם בהערה 6 מסופר מתי נוסף שם זה ומדוע:


אני מבקש להקדיש כמה שורות להוצאת הספרים "לוין-אפשטיין" הוורשאית, הוצאה ספרים פופלארית וידועה.

כך מופיע במאמרו של אברהם לויזון על הוצאות הספריות היהודיות בוורשה:

מיוחדת במינה הייתה הוצאת הספרים של "אחים לוין-אפשטיין ושותפיהם", שהדפיסה (החל משנת 1880) בעיקר ספרי-קודש, חיבורים מן הספרות העברית הישנה וספרי-רומ"ל (רבנים ומלומדים), אשר היו נפוצים במספר טפסים עצום. מלבד ספרות דתית הדפיסה הוצאת-הספרים בשנים האחרונות גם ספרות יפה בעברית ואידיש. הוצאת ספרי-רומ"ל נמשכת על-ידי יורשי הפירמה בארץ-ישראל, וגם כאן הוסיפו עליה שטחים חדשים בשטח הוצאת הספרים.

באחד מאתרי המכירות הפומביות נמכר קטלוג ספרים רשמי של הוצאה זו שנדפס בשנת תרס"ח (1908), ובו רשומים 400 פריטים שראו אור בהוצאה זו. שנת ההתחלה המופיעה בשער היא שנת תרכ"ה (1865).

המקור:Virtual Judaica כאן.

לעומת זאת, חיפוש בקטלוג מפעל הביבליוגרפיה מעלה, שלמעט ספר אחד "בן המלך והנזיר", שיזם ר' שמואל את הוצאתו ומימנו בשנת תרמ"ד (1884), כל שאר הפרסומים רשומים רק בשם "האלמנה לעווין-עפשטיין ובניה", כלומר אחרי פטירתו של ר' שמואל הנ"ל, וגם הם מועטים במספרם.


תודה לרעי חנוך גוטליב על עזרתו בהכנת הרשימה.

עיריית תל אביב יצאה בסרטון בו עובדים ועובדות בעירייה קוראים לדבר איש לרעהו תוך כבוד הדדי.

"דבר ואהבת" כאן

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

 

 "רב של ורשה בחלום" 

 לפרשת קורח

דרך אניה

 

סדרת זוטות: 11

פנקס קטן יש לי ובו רשמתי במשך שנים  מה שתפש את עיני: פריטים מיוחדים. עותקים חריגים. זוטות וסתם פיקנטריה. לפניכם  דף נוסף מן הפנקס.

ספר "דרך אניה" (בילגורי, תרצ"ב 1932) הוא ספר דק, חידושים על פרק "אלו טריפות" במסכת חולין, ובסופו מאמר על גילוח הזקן במכונה.

בשער הספר מצאתי הערה סתומה ומשונה:

ממני מחבר ספר… אברהם שיף, רב דטורגעל גם בווישניעווע כיום, ורב דווארשא בחלום,  וכאשר העולם חלם, נסתפקתי איך לחתום.

דרך אניה א

 

מי יבאר לי  פשר כוונת דבריו של הרב אברהם שיף "רב דווארשא בחלום"  ?

בגב השער הוסיף המחבר פרטים על ספריו. גם כאן דבריו מיוחדים במינם ומעוררים עניין:

"… יען כי תמכתי יתידותי, על דברי הגאון הצדיק בעל החפץ חיים שליט"א, אשר אמר איזה פעמים בפני בני הישיבה ובפני,  על ספרי אנית סוחר, כי זכיתי  שעל ידי נתגלה חלק תורה חדש".

וממשיך המחבר ומבקש תמיכה בהוצאתה לאור של כתביו התורניים בנימוק של עיכוב הגאולה.

"וכאשר קודם ביאת הגואל צריכה כל התורה להתגלות, וכאשר כעת היא עוקבא דמשיחא, לכן הגיע הזמן שיתגלה החלק התורה החדש. וכאשר זכיתי ת"ל לחדש הרבה חדושי תורה, חמשה עשר ספרים, ואין בכחי להוציאם לאור שיתגלו על פני התבל, לכן כדי שלא להיות ח"ו כמעכב הגאולה ומפני כבוד התורה, גמרתי להיות גולה מעיר לעיר בל"נ לבקש עזרת נדיבים להוצאת הספרים".

 

 

דרך אני2א

 

חיזרתי אחר ספרו "אנית סוחר" (בילגורי,  תר"ץ 1930), על מסכת  בבא קמא,  ומצאתיו  במאגר  Hebrewbooks, ושתי פליאות לי:

1. בשער ספר "אנית סוחר"  כותב המחבר על עצמו:

"כי כל ימי הייתי סוחר בעיר אגוסטאוו". האם המחבר הוא רב או סוחר ?

2. מה המיוחד בספר זה, שה"חפץ חיים" שיבחו בפני  בני הישיבה, כחלק חדש בתורה ?

אשמח לקבל תשובות.

נא הגיבו על אתר .

 

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

"בואו של צדיק". צייר: ישראל בקר

כמו רבים אחרים גם אני אוהב לקרוא ביוגרפיות על אנשים מפורסמים. בתחום שלי מדובר ברבנים ותלמידי חכמים, שהיו בחייהם מופת לרבים.  רוב החיבורים מן הסוג הזה נכתבים "אחרי-מות", הכתיבה נועדה לתאר את הדמות כפי שידועה לציבור. חסרה לי הנימה האישית.

לכן טעם מיוחד יש  ברשמים אישיים על אנשים  מאד מפורסמים; כאלו שנכתבו בגובה העיניים,  ועל ידי מי שנכח שם בזמן אמת.  לדעתי, דווקא התיאורים  האלו הם הכי קרובים למקור.  סוגה מיוחדת היא כתיבת רשמים על פגישות ראשונות או חד פעמיות, כאלו שהשאירו רושם בל ימחה דווקא על הצופה מן הצד. רציתי להביא בהרחבה דוגמא לכך.

יום אחד הזדמן לידי ספר "בימת חיי" (תל אביב תשל"ט 1979).

על כריכת הספר: המחבר ואמו על מרפסת ביתם. צייר: ישראל בקר

ספרו הביוגראפי ישראל בקר, שהיה שחקן נודע ובמאי, מדור הנפילים של  תיאטרון הבימה. הספרן שעובד עמי (נאור תגר) סיפר לי שהוא קרוב משפחתו ומתוך סקרנות נגשתי לקרוא את הספר.  בספר תיאור של חוויות ילדות של ילד בן טובים ושובב שגדל בביאליסטוק בימים של טרום מלחמת העולם השניה. ישראל בקר מלווה את זכרונותיו בציוריו הצבעוניים שבאמצעותם מביע הוא את עולמו הפנימי. אולי  נכון יותר לומר שהזכרונות הם אלו שמלווים את הציורים.  

שם, להפתעתי, מצאתי סיפור כדלקמן:

בשנת תרפ"ה הגיע לביאליסטוק אורח יחיד במינו. ה"חפץ חיים",הוא הרב והמנהיג הרוחני של יהודי פולין, שיצא למסע התעוררות וביקור בקהילות ישראל. יום בואו היה יום חג והילולה ליהודי העיר. אלפים ורבבות יצאו מבתיהם לקבל את פני הצדיק, את ה"חפץ חיים", וכשהגיע ברכבת והושיבוהו בכרכרה, כדי להסיעו למעונו התירו  היהודים  המשולהבים את הסוסים מרתמתם, רתמו עצמם בכרכרה, וכך הובילוהו על פני העיר. גויים עמדו משתאים נוכח המראה, ושאלו – מי זה האורח? והתשובה היתה קנטרנית ומבודחת קמעא. "הרי מלך היהודים הגיע". הביאוהו לביתו של הרב גרוסמן, שם עמד ה"חפץ חיים" להתאכסן במשך שהותו בעיר. גרנו אז באותו בית, דלת מול דלת. במשך השבוע הזה המו הרחובות הסמוכים מהמוני יהודים סקרנים, חסידים, אשר בקשו לחזות בזיו פניו. ביום האחרון לשהותו  בביתו של הרב גרוסמן – באה אשתו ואמרה לאמי:
"מרים, בואי מהר, קחי את הילדים, "החפץ חיים" יברך אותם". אחי ואחיותי נעלמו כלא היו, ורק אני, אוחז ביד אמי, הוכנסתי לחדר שבו ישב. מה שאני זוכר במיוחד, אלה הם עיניו. עיני תכלת עמוקות וזכות המסתכלות וחודרות ומחייכות. קרבתי אליו והוא שאלני: "מה שמך ילד?" אמרתי: "ישראל". על כך השיב: "ישראל? הרי כל עם ישראל נמצא בתוך השם הזה! ומה אתה רוצה להיות כשתגדל, ישראל?" עניתי בקול חלוש: "אינני יודע". ואז אמר לי: "טוב, אתה תהיה כל מה שתרצה להיות!". ברכה זאת דבקה בי עד עומקי ישותי. שנים על  שנים הייתי מהרהר בה… הרי היא תמצית כל חיי. היא מעודדת אותי בכל רגעי הספק. אם ארצה דבר מה באמת, אשיג. ה"חפץ חיים" אמר לי כך. אני בוטח בה, בברכה הזאת והיא עולה בזכרוני רק אז כאשר קשה לי ביותר. כשאני עומד על פרשת דרכים. כשעלי להחליט ולעשות צעד נועז. לעשות. [עמ' יב-יג]

 עד כמה היתה פגישה זאת משמעותית עבורו, המשיכו וקראו נא את השורות הבאות:

למחרת שיחרור הכותל, במלחמת ששת הימים, באתי עם שחקני הבימה לירושלים. קבלנו רשות לגשת לעיר העתיקה, לכותל. עמדתי יחד, עם המוני בית ישראל, אשר נהרו לחזות בשריד המקודש. אנשים בכו ושמחו, התפללו ורקדו ואני עמדתי ביניהם, וברכת "החפץ חיים" מהדהדת בלבי… [עמ' טו]

 ר' ישראל מאיר מראדין, הנודע בכינויו ה"חפץ חיים" היה אחד מן הרבנים המפורסמים ביותר בדורות האחרונים.  אישיותו של החפץ  חיים זכתה לתיאורים נרחבים וסדרות של ספרים נכתבו עליו ועל פעלו.

בין ציוריו הרבים בספר בחרתי להביא לפניכם  בראש הרשימה את הציור פרי מכחולו של ישראל בקר  "בואו של צדיק". דרכו תוכלו להתרשם עד כמה כבוד נחלו צדיקי הדור  אצל היהודים בימים ההם.

 ************************************************************************

 

ברשימות הבאות אני מקוה להביא בפניכם  דוגמאות נוספות ל"פנינים" שכאלו. והנה לפניכם "קדימון" לרשימה הבאה.

מי היה מעלה בדעתו למצוא תיאור מרתק  על ביתו ואורח חייו של צדיק בגליציה דווקא בספרו של המרגל מרקוס קליינברג  ("המרגל האחרון". תל אביב תשס"ז 2007).  מתברר  שמרקוס (הוא מרדכי) היה נכדו של הרב משה חיים  קלינברג, הרב מקששוביצה. רב מפורסם, שהיה בנם של אדמו"רים ונכדו של  הרב הקדוש ר' יצחק אייזיק מקומרנה.  אותו מרקוס גדל כילד אצל סבו והוא אף הקדיש לו פרק בזכרונותיו . נשאיר זאת לרשימה הבאה.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירות סריקה ומשלוח חומר תורני מתוך ספרים וכתבי-עת ישנים וחדשים

לפרטים נוספים פנה אלינו  rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: