Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הנצי"ב’

בע"ה

פאת נגב

רשימה לפרשת תרומה

וְעָשִׂיתָ לּוֹ, אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב; וְנָתַתָּ, אֶת-הַטַּבָּעֹת, עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת, אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו. שמות פרק כה פסוק כו.

וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן–לִפְאַת נֶגֶב-תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת.שמות פרק כז פסוק ט.

המילה פאה מופיעה בפרשת השבוע בשני מקומות. פעם ראשונה במעשה השולחן ופעם שניה בחצר המשכן.

האם באותה משמעות?

במילון אבן שושן בערך "פאה" כותב שאלו שתי הבנות:

  1. קצה, פינה, זוית: "ארבע הפאות אשר לארבע רגליו" (מעשה השולחן).
  2. צד, עבר: "ורוחב החצר לפאת…" (מעשה החצר).

ספר "פאת נגב" נדפס בשלוניקי בשנת תקנ"ז (1797).

מדוע נקרא הספר בשם מיוחד זה?

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

מחבר הספר הוא ר' נסים גבאי, מרבני קושטא, שחי סביבות השנים תפ"ד-תקנ"ד (1724-1794). לאחר פטירתו יצאו לאור ספרו שו"ת פאת נגב. המו"ל בהקדמתו מבאר כי נגב רומז לשם המחבר: נסים גבאי, וזאת היא פאת תורתו וכטיפה מן הים מכל אשר עשה ופעל בחייו. 

שם הספר נקרא על פי המשמעות הראשונה של פאה כקצה. אנחנו נוסיף ונאמר שבעותק ספריית הרמב"ם אחת מפאותיו (=צדדיו) של הספר פגומה כפי שרואים בתמונה שצרפנו.

פתחנו בפאות אשר לשולחן לחם הפנים. לפנינו התמונה הקלאסית של השלחן, כפי שמופיעה בכל התמונות בספרים ובאתרים. שימו לב למיקום הטבעות הנושאות את המוטות (הבדים) בקצוות השולחן.

מעטפת ספר אוצר המשכן. קרית גת תשס"ז. מחבר: הרב מנחם מקובר. הטבעות בקצה.

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), בפירושו "העמק דבר" על התורה, שונה במעשה השולחן מכל המקובל על שאר המפרשים.

לפי פירושו ישנו הבדל משמעותי במיקום הטבעות ובמספר האנשים הנושאים את השולחן. הטבעות ממוקמות במרכז השולחן, בכל צד של השולחן היתה טבעת אחת ומוט אחד, ולכן נדרשו שמונה אנשים לשאת את השולחן !

כנראה הנצי"ב יסביר באותה משמעות את כל הפאות בפרשת תרומה, והיא המשמעות השניה מלשון צד ועבר.

כך הוא נוסח הנצי"ב בפירושו לפסוק:

המקור אתר דעת.

 

שבת שלום

אבישי


 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

ראשי תיבות כ"י

רשימה לפרשת תרומה

העיסוק בראשי תיבות הוא מקצוע מתפתח. במשך הדורות נוספים שימושים לראשי התיבות, וספרים חדשים יוצאים לאור ובהם מבחר רחב יותר של אפשרויות לראשי תיבות ישנים וגם נוספים ראשי תיבות חדשים לרשימות.

את רשימתי השבוע אקדיש לראשי התיבות "כ"י".

על פי רשימה ביבליוגראפית המופיעה בסוף ספרו של ברוך קרוא (קרופניק) "לכסיקון ראשי תיבות", תל אביב תש"ה (1945), הספר העתיק ביותר ובו רשימת ראשי תיבות בעברית הוא משנת 1613.

ספר זה מצוי לצפיה בgoogle books ומשם לקחתי את הצילומים הבאים.

כפי שתראו ל"כ"י" יש פענוח יחיד: כנסת ישראל.

שער הספר משנת 1613

עמוד מהספר משנת 1613

בבית הכנסת שלנו בקהילת פדואל מחלקים מתנה לבני המצוה סט ספרים "העמק דבר", פירוש התורה לרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין).

חברי הגבאי הוותיק אבי בלוך מוסיף הקדשה אישית לכל בן מצוה. הוא בוחר פסקה מפירושו של הנצי"ב לאותה פרשה ועליה מוסיף את ברכת הקהילה.

השבוע פנה אלי בתמיהה על ראשי תיבות לא ברורים המופיעים בפרשתנו.

על הפסוק "… ופניהם איש אל אחיו, אל הכפרת יהיו פני הכרובים" (פרק כה פסוק כ) כתב הנצי"ב:

כ"י אלו מה פיצוחם?

האם כנסת ישראל?  … לא נראה מתאים.

בדקתי במהדורה חדשה של פירוש הנצי"ב (ירושלים, תשס"ה) ומצאתי שם נוסח אחר:

תמהתי מהו הנוסח הנכון? האם הגיהו במהדורה מאוחרת את הנוסח הישן ועל סמך מה?

בדיקה  והשוואה בין שתי המהדורות (המופיעות במאגר "אוצר החכמה") מעלה עשרות מקומות נוספים בפירוש הנצי"ב עם תופעה זהה: כ"י הופך ל"כביכול".

הלכתי אצל ספרי "ראשי תיבות" לסוגיהם השונים והופתעתי עד מהרה לגלות שאין כאן חידוש כלל !

הנה בספרו של אברהם יצחק שטרן (סיגט, תרפ"ו 1926) זו האפשרות הראשונה מני רבות:

מחברים רבים וקדומים כבר עשו שימוש בר"ת אלו. דוגמא אחת מתוך "ספר הגירושין"  למקובל רבי משה קורדוברו (נפטר בשנת ש"ל 1570). בני ברק, מהדורת הרב משה צוריאל, תשע"א (2011):

 

אבקש את עזרת הקוראים והלומדים:

כיצד הפך "כביכול" לכ"י? מתי, היכן ועל שום מה?

שבת שלום

אדר שמח!

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: