Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הסכמות’

אשר לשלמה

רשימה לפרשיות ויקהל-פקודי.

וַתִּשְׁלַם֙ כׇּל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֣ית יְ-הוָ֑ה וַיָּבֵ֨א שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־קׇדְשֵׁ֣י דָּוִ֣ד אָבִ֗יו אֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ וְאֶת־הַכֵּלִ֔ים נָתַ֕ן בְּאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית יְ-הוָֽה. (מלכים א פרק ז)

פסוק זה שהוא פתיח לחנוכת בית המקדש בימי שלמה המלך, פותח את הפטרת פרשת פקודי. אך השנה לא נקרא הפטרה זו עקב הפטרת "פרשת החודש".

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

ספר" אשר לשלמה" נדפס לראשונה בירושלים בשנת תרס"ו (1906), וחזר ונדפס במהדורה מפוארת על ידי ר' יעקב תורג'מן בשנת תשע"ו (2015). המחבר של הספר, ר' שלמה אבן דנאן, שימש כראב"ד בעיר פאס במרוקו.

כתובת המחבר בעיר פאס כפי שמופיעה במהדורה ראשונה בסוף ההקדמה

כדרכם של מהדורות חדשות הוסיף המהדיר מבוא מקיף על המחבר ושיטתו וממנה גם פינה לחיי היהודים במרוקו.

אני מבקש להעיר בקצרה על השמטה אחת קטנה במהדורה החדשה.

בסוף סימן כג בספר "אשר לשלמה" מופיע תאריך כתיבת התשובה:

"דברי החו"פ (החונה פה) כיבראלטאר (גיברלטר)… דהאי שתא (בזאת השנה) תרנ"ז (1897) הישר בעיני ה' לפ"ק (לפרט קטן)".

מקובל בספרות הרבנית לרשום את השנה גם בגימטריה. "הישר בעיניעולה בחישוב ערכם המספרי של האותיות ל 657 = שנת תרנ"ז

האם זו דרך כבוד להשתמש בפסוק ובו שם ה' לצורך מידע כגון לציון השנה?

בשאלה זו דן ר' שמואל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה", ותשובתו היתה שבדיעבד זה כשר. התשובה נדפסה בשו"ת נודע ביהודה תניינא יו"ד סי' קפא. רבו החולקים עליו ומתירים זאת לכתחילה. (על סוגיה זו כתב פרופסור יעקב שפיגל בספרו עמודים בתולדות הדפוס העברי: בשערי הדפוס. ראה נא כאן).

ר' חזקיה מדיני מחברון, בעל ספר "שדי חמד", כתב הסכמה שנדפסה בראש הספר. בסופה  מתייחס לחתימת סימן כ"ג בספר, ורואה בה פסק בשאלה הלכתית זו. הערה זו נשמטה במהדורה החדשה.

וכך כתב ר' חזקיה מדיני בסוף הסכמתו:

"בתכשיטין שבפנים ראתה עיני בסוס"י (בסוף סימן) כ"ג והוא פסק דינו של רב משרשיא רח"מ רחמתיים הרה"ג ן' נאים יחיה כימי השמים מטמין ברמ"ז פרט השנה הישר בעיני ה', חפץ חיים למען דעת טעמיה דרב אי משום דלא חייש מר לחומרת הגאון מוהרש"ל (מורנו הרב שמואל לנדא) שבנו"ב (שבנודע ביהודה) תניינא יו"ד סי' קפ"א כלל או משום דשניא דא (ששונה זו) דאין השם מן המניין ובדדמי לדמוהרש"ל חיישי לה רבנן (ובדומה לדברי מוהרש"ל חוששים לו חכמים)? ואני הדל כתבתי בספרי (העומד עתה במכבש הדפוס) במערכת ה' סוף אות ל"ה דמוכח מכמה ספרי דבי רב דרבנן קשישאי לא חיישי לה ומשתמשים בשמות הקדושים לרמז פרט השנה. ואולי גם כן דעת הרב הפוסק יפרח כמו ששונה לפ"ק. דברי פי חח"מ הי"ו".

נפלא לראות איך ר' חזקיה מדיני כ"מסכים" עבר על הספר ומצא לנכון להתייחס לחתימת אחת התשובות, ובה מצא מקום לשאלה שדן בה בספרו ההולך ונדפס "שדי חמד" בעת כתיבת הסכמתו בשנת תרס"א 1901.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

לשבת פרשת ויקרא

 

עולה ויורד1

בספר "ראשון מקור חיים" (פיורדא, תנ"ז 1697) נדפסה בדף האחרון מודעה:

התנצלות המדפיס / דעת הגאונים הרבנים להפיס /

בקרבן עולה ויורד* / אשר בהסכמתם במעלה מוריד /

ונתהפך הסדר / לתת לצדיק לפי כבודו מדור /

הניתנין למעלה ניתנין למטה / כלה אל השערה ויחטא /

ולא במרד ובמעל / הוריד שואל ויעל /

רק בהעמיד הסכמות להדפסתם / נתהפך כחומר חותם /

וכן דרך בעל הדפוס / כזה לטעות /

לכן ידינו אותו לכף זכות / ולא הי' פנאי לחדש ולעשות /

נא' הק' משה מנחם מחוקק

———————————

* עולה ויורד הוא קורבן המובא לפי מצבו הכלכלי של החייב; עשיר מביא שעירה או כבשה, עני ב"דלות" מביא שני ציפורים, וב"דלי דלות" – מנחת סולת בלבד (ויקרא ה:ז, יא).

 

ברשימה שפרסמתי בעבר,  (ראו "שלא נהגו כבוד זה בזה"), הבאתי את מהדורת שולחן ערוך (אמשטרדם,  תנ"ז 1697), שבה המדפיס התנצל  על סדר  ההסכמות ובקש סליחה  בפני הרב נפתלי כץ על פגיעה בכבודו.

להפתעתי  הנה הסיפור חוזר על עצמו באותן שנים ועם אותה אישיות.  להערכתי, גם כאן הפגיעה היא בכבודו של  הרב נפתלי כץ שהסכמתו נדחקה בסוף רשימת המסכימים, אף כי קדמה להם בזמן ובחשיבות.

הרב נפתלי כץ היו רב מיוחס ומקובל, מהחשובים בדורו, והסכמתו כאן היא אחת העדויות היחידות לאיסור שהוטל על ידי רבני  ד' ארצות על הדפסת ספרי דרשות.

מדוע הוטל האיסור? האם בגלל בקורת על ענייני אמונות ודעות שנמצאים בספרי הדרשות (ובפרט לאחר הופעת השבתאות) או מסיבות אחרות?

עיון  בתוך הסכמתו של  ר' נפתלי כץ חושפת טפח מסיבת ההתנגדות לספרי הדרוש :

"ואף אם שעלה במוסכם חכמי גאוני רבני מ"ץ (=מורי צדק) דד"א (=של ד' ארצות) כשהיינו בכנופי' כנסי' של צדיקים שלא ליתן הסכמה להדפסת חיבורים על דרשות…

כי הוא אינו בכלל שארי מחברי חיבורים המשוטטים בארץ בקהלו' וגלילו' ועושים חיבורם קורדם (קרדום) לאכול  ממנו…

(מתוך הפיסקה המסומנת  בריבוע חום בצילום)

הסכמות6א

לפנינו תופעה המוכרת בשם "ספרי שנור"; ספרים שנדפסו למטרת קיבוץ נדבות. המחבר מחזר על הפתחים ובידו הספר למכירה,  לכאורה דרך לאסוף נדבות בצורה מכובדת.  דעת הרבנים לא היתה נוחה מהדפסת ספרים שכאלו.

 

להרחבה בנושא תקנת הרבנים:

ישראל היילפרין בקרית ספר שנה ט (תרצ"ב-תרצ"ג 1932-1933)

ישראל שציפנסקי בספרו תקנות הקהילות חלק רביעי  (תשנ"ג 1993).

 

שבת שלום

אבישי

————————————

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: