Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הצהרת בלפור’

בע"ה

"הכת  הידועה" – האם היא הציונות? 

רשימה לפרשת "וירא"

מאה שנה להצהרת בלפור

האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מסוכוצ'וב (תרט"ז-תרפ"ו, 1855-1926) היה בנו של ה"אבני נזר" ונכדו של הרבי מקוצק.

לאחר פטירתו נדפסו דברי תורתו בסדרת ספרי "שם משמואל" על התורה והמועדים.

בחלק השני, ספר שמות עמ' מח, מופיע ציטוט מר' שמחה בונים מפשיסחא  ובתוספת אקטואלית מהאדמו"ר "שם משמואל"  על "הכת הידועה".

כך אמר הרבי מפשסיחא: "שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו, הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל [=רחמנא ליצלן (ה' יצילנו)] עכ"ד [=עד כאן דבריו]. אלא יסבול את הגלות בהתנשאות הנפש, היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות, ובזה נזכה לפאר תחת אפר בב"א [במהרה  בימינו אמן]".

 

הפנה אותי לפסקה זאת, ידידי הרב אליעזר בן פורת, איש שלבו ומחשבתו בארץ ישראל, ושאלני:  לאיזו "כת ידועה" מתכוון האדמו"ר זצ"ל בדבריו אלו?

בתשובתי אליו כתבתי:  עיינתי ב"שם משמואל". גם ראיתי שיש, בקצה  המחנה, שרצו לפרש דבריו כנגד הציונות. נראה לי שטעות בידם כי הרב שמואל היה מגדולי חובבי יושבי הארץ ותומכיה.  על דרך ההשערה ייתכן שמדובר בקבוצות שהתארגנו להגנה עצמית בעקבות הפרעות. ראה נא כאן מאמר בנושא.

דוגמא לניסיון לפרש את דבריו של ה"שם משמואל" על הכת הידועה כציונות, ישנו בקונטרס שמעו דבר ד',  שנדפס  בעילום שם בשנת תשס"ו (2006).

 

אף הוא החזיק  עמי וענה לי:

הסברך לקטע ב"שם משמואל" מסתבר. דרך אגב, בנו של האדמו"ר הרב שמואל זצ"ל, הרב חנוך הניך זצ"ל שכהן כאדמו"ר אחרי פטירת אחיו ר' דוד זצ"ל בגטו ווארשא, היה עובד בקרן הקיימת, וערך את הירחון "ההד", עד אשר לקח ר' בנימין את העריכה. כל זה מורה שמורשת חסידית זו היתה לה גישה חיובית מאד לציון ושאפה לקרב את כל החרדים לרעיון הציוני, אשר לשם כך נוסד "ההד".

לקריאת פרק בנידון מספר "מראה הדשא", שחיבר בנם ונכדם הרב אהרן ישראל בורנשטיין (ירושלים, תשס"ד 2004), ראו נא כאן.

יש לציין שכותבי תולדות ה"אבני נזר" ובנו ה"שם משמואל" מציינים, כי חיבת הארץ ויישובה על ידי יהודים שומרי תורה ומצוות היו יקרות וחשובות להם,  אך ה"אבני נזר" התנגד לציונות ההרצליאנית.

האם השתנתה עמדתו של ה"שם משמואל" ביחס לציונות לאחר הצהרת בלפור ?

ראו נא המסופר אודותיו ב"ספרי חסידים" של הרב זווין:

ראוי לשים לב כי דרשה זו היא משנת תרע"ז  1917 (ותודה לצוריאל שהעיר זאת בתגובה המפורטת לקמן). זמן קצר אחרי פרסום הצהרת בלפור.

האם יש  לכם הסבר מי היא אותה "הכת הידועה", אליה כיוון ה"שם משמואל" ?

שבת שלום

אבישי

 

———————-

תגובות:

1.

ר' יוסף לייכטר, איש הספריה הלאומית:

לר' אבישי שלום וברכה

ה'שם משמואל' אהב את ארץ ישראל, אך התנגד נמרצות לציונות ולמזרחי.

ראה הכרוז שפירסם נגד חתנו, שהיה פעיל במזרחי.

 [דיון במכתב והאם הוא מזויף – ראה  בפורום משפחות סופרים של אוצר החכמה:

2.

ר' צוריאל חלמיש, איש עשהאל אשר בדרום הר חברון :

הרב אבישי, תודה רבה על הטור מהיום.

1. על כל עניין הצהרת בלפור, יכול כת"ר להפנות למאמרו של י' קראוס, 'התגובות
התיאולוגיות על הצהרת בלפור' (ברשת). שם, עמ' 6-7, כותב ביחס לאדמו"ר ר' שמואל
הנידון:

בנו, ר' שמואל (תרט"ו-תרפ"ו, 1133-1199), ממשיך השושלת לבית סוכוטשוב לא היה
בין התומכים הנלהבים של התנועה הציונית ההרצלינית, כפי שהוא מעיד על עצמו.
נראה שהסיבה לכך נעוצה במחלוקת הקוטבית, שהתעצמה אחר הקונגרסים הראשונים, בין
גדולי ישראל באשר  לתנועה הציונית ההרצלינית, הממוסדת בהסתדרות הציונית

ר' שמואל, כאביו, סבר ששלוש השבועות אינן מהוות מחסום המונע את בנין ארץ
ישראל. אולם אופיה החילוני של התנועה הציונית גרם לו להסתייג מהמפעל הציוני,
אף שפעילותה הדיפלומטית של התנועה הציונית היתה הגשמת שאיפתו של אביו, כמובא
בתשובתו לעיל. מבוכה זו, העלתה אצלו ספק מהו אכן רצון ה', והאם אכן הגיע העת
של "עד שתחפץ". מחד גיסא, הוא היה עד לנסיבות מדיניות המאפשרות שיבה של עם
ישראל לארצו, משאת נפשם של יהודים אלפי שנים, ומאידך גיסא "לבושו" החילוני של
מהלך מדיני זה, מורה לכאורה שאין זה רצון ה'. מבוכה זו, גרמה להפסקת פעילותו
של ר' שמואל בקניית אדמות המכונה אצלו "מכשולים על כל צעד", בארץ ישראל.

יחסו האמביוולנטי של ר' שמואל, לפעילות אקטיבית שמטרתה רכישת אדמות בארץ
ישראל, שנבע מהספק המכרסם, מהו רצון ההשגחה העליונה בשעה זו, הותר על ידי
הצהרת בלפור ותוצאותיה המדיניות. כך מעיד עליו כותב תולדותיו:

בעת שרעשה הארץ מקול השמועה שעלה זכרוננו לטובה על שולחן ממלכות הארץ, והבטחה
ניתנה לנו ממלכות ענגלאנד לבחור את ארצנו הקדושה, אז קרא מרן הקדוש לבית איזה
עסקנים חרוצים… ואמר אליהם: כל זמן שלא ראינו אות הוכחה מן השמים שחפץ בנו
ה', ואדרבה עוד פגשנו מכשולים על כל צעד בענין זה, על כן גם אנחנו לא דחקנו את
השעה לעשות הכנות במידה מרובה בדבר ממשי לטובת הישוב של נחלתנו וארצנו הקדושה,
אבל עתה שנתקיים בו מה שכתוב "קול דודי דופק פתחי לי" וגו' ונתן בלב ממלכות
לבחור לנו את ארצנו הק', וכמו שנמצא לקצת הראשונים ז"ל שכמו בבית שני נפקדו
ישראל על ידי כורש מלך פרס שהעביר קול בכל מלכותו מי בכם בכל מלכותו מי בכם
מכל עמו יהי אלקיו עמו ויעל וגו' כך תהיה תחילת הגאולה העתידה שהשי"ת יתן בלב
ממלכות הארץ לבחור לנו את נחלתנו. ע"כ חוב קדוש מוטל עלינו להתעורר ולהכין את
לבבנו אליו יתברך שמו, ולעשות גם אנחנו מצידנו כפי יכולתנו בחומר וברוח והגיע
העת לגשת אל המלאכה להרבות הישוב בארצנו על פי רוח התורה והמצוה.

ראה אהוד לוז, *מקבילים נפגשים*, עם עובד, תל אביב, תשמ"ה, עמ' 919-911
,י' שלמון, "התנגדות החרדים לציונות 24 בתקופת הרצל",* דת וציונות – עימותים
ראשונים*, הספריה הציונית, ירושלים, תש"ן, עמ' 314-339.

צבי יהודה מאמלק, *אביר הרועים*, קאליש, תרצ"ה, עמ' קו-קז. ראה הערתו של
מנדל פייקאז' באשר לעמדתו של ר'  שמואל והאם ניתן לסמוך על עדות ביוגראפית, *חסידות
פולין – בין שתי המלחמות ובגזרות ת"ש – תש"ה*, מוסד ביאליק, ירושלים, תש"ן,
עמ' 238.

 

2. נדמה לי שלא הודגשה בדבריך העובדה שהדרשה נאמרה שנה *לפני* הצהרת בלפור –
בפרשת שמות תרע"ז. כדאי אפוא לציין כי דברי השמ"ש הובאו גם בספרו של פייקאז
שהזכיר קראוס בהע' 25 לעיל, בעמ' 270, ושם ביאר אותם פייקאז כהנחייה להתנהלות
נכונה אל מול האסונות שעבר עם ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה, ולפיכך אפשר
לשער שהדברים מתייחסים לקבוצות שרצו לקחת חלק במלחמת העולם בדרך כל שהיא (וגם
אם מדובר בקבוצות ציוניות, הרי שעל עצם הציונות – עליה לארץ ישראל – לא באה
ביקורת, אלא על פעולות מסויימות הנוגעות לניסיון להסיר את ה'כניעה וסבלות
הגלות' דווקא).

בברכה רבה
צוריאל

3.

ר' ישכר דוד קלויזנר, נכד ה'אם הבנים שמחה' הי"ד

לכבוד הרב אבישי אלבוים שליט"א
מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

שלום וברכה.

הרב אליהו קאופמן כותב: "הציונות חיה, נושמת חזק ובמיוחד בועטת. לפני למעלה ממאה שנה חלם הרצל על הקמת מדינה מערבית לאלה שחפצו להתבולל באירופה. אך הנוכרים, משום מה, לא קיבלו אותם. הרצל חלם ודיבר על עם יהודי חדש ומנותק ממורשתו עם תרבות נוכרית שתקנה לו כרטיס כניסה לכל מקום בעולם שם ירצה העם החדש להתנחל. להרצל לא היה איכפת היכן יתנחל, ובטח שהוא לא ראה ממטר את הילידים האומללים שייאלצו לשלם את מחיר ההתנחלות שלו, בין אם יהיו אלה כושים אפריקאים באוגנדה, אינדיאנים ב"ערבות הפמפס" בארגנטינה, הבדואים של אל עריש או אלה שלבסוף שילמו את חלומו: הערבים הפלסטינים בני ה"ארץ המובטחת". הרצל אמנם הלך לעולמו לא מעט זמן לאחר שחלומו החל להתגלגל וקיבל תאוצה ב-1917(הכיבוש הבריטי) , אך החלום הזה החל להתגשם, מעשית, לפני 62 שנה ומאז הפך לחלום בלהות עבור עם אחר.

"מאז 1948 בונים בארץ ישראל "עם חדש". המדינה הציונית הפכה, לדעת רבים, למטרה בפני עצמה, אך ישנה גם דעה הפוכה הגורסת כי המדינה הציונית איננה אלא אמצעי להגשים מטרה אחרת: עם חדש, תרבות חדשה והכל בקושאן המערב – ללמד את המזרח "תרבות מהי". ישראל מתקראת "הדמוקרטיה היחידה במזה"ת". אינני יודע עד כמה המדינות במזה"ת הן אמנם דמוקרטיות. אך ישראל היא כנראה האחרונה שבהן הראויה לשאת תואר דמוקרטי כלשהו".

לכת הזאת בדיוק כיוון ה"שם משמואל" – ב"הכת הידועה"!

ה'שם משמואל' היה אוהב ציון ואוהב ישראל בדוגמת
רבה של ירושלים הגאון הגדול רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל
וזקיני ה'אם הבנים שמחה' הי"ד היה בדומה להם.
4.
(הכותב: אביגדור)

ימחול מר, אולם הסברו אינו מתקבל על הדעת כלל, וכי לאותם קבוצות של הגנה עצמית יקרא 'הכת הידועה' וכו', הלא ודאי שנראה מדבריו כי הוא מדבר אודות איזו תנועה שיש בה איזה כח וכדו', והסברא נותנת כי לציונות כוונתו.

מלבד זאת, חיבתו לציון אינה ראיה כלל, משום שמ"מ יתכן שהתנגדותו היתה להסתדרות הציונית, מכל הסיבות שרבים וטובים, על אף חיבתם הגדולה לציון, התנגדו לתנועה זו. [כדוגמא,ננקוטט את הרבי הא"א מגור, שעודד את חסידיו לעלות לאר"י, ומ"מ אין ספק כי התנגדותו לתנועת הציונות היתה מן המפורסמות, או למרן הח"ח שאהבתו ושאיפתו לציון וירושלים היתה מן המפורסמות, ובחתא מחתא, הוסיף הוא והתנגד לציונות ולמזרחי, ואף לרבנים שבראשם דוג' הר' ריינס].
מלבד זאת, הקפתו של בנו ר' העניך אינה ראיה כלל כי אף הוא גרס כן. הלא בנו מ"מ הרה"ק ר' דוד הי"ד היה מגדולי אגו"י שטרום השואה, שדרכה והשקפתה על הציונות ידועים. וא"כ יתכן בעליל כי בנו ר' העניך נקט זאת ע"ד עצמו בלבד. מה גם שכידוע רבים מבניו פקרו לגמרי, וממילא לא יעלה על הדעת לייחס לאביהם את השקפת עולמם, רק מחמת שהם בניו.
כך או כך, אף אנו בין כל ישראל עדיין נושאים קינה ונהי על כי מ"מ הגלות נשתרשה, העמיקה והאריכה, [ואף אם לא לכך הייתה כוונת הר"ר בונים זי"ע…], ומצפים לבנין ארץ ישראל והמקדש, בבוא הגאולה השלימה.

השבתי לו:

בע"ה

שלום
אני שותף לדעה שהאדמו"ר התנגד לציונות החילונית, וכפי שציינו בתגובות שהבאתי בסוף רשימתי.
ועדיין אני בספק אם השתמש בביטוי זה ביחס לציונות. יותר נראה לי שכוונתו לקבוצה אחרת.
כל טוב
אבישי
5.

(הכותב: ס.)

שלום וברכה,

לגופו של דבר, אין לי כל ספק שהדברים כן מכוונים אל הציונות.

"הכת הידועה" בהא הידיעה, חייב להיות תנועה, משהו גדול וידוע, ולא ארגונים מקומיים.

התנועה היחידה, עד כמה שידוע לי, שביקשה להשים קץ לגלות, היתה הציונות.

(אולי התאריך יבהיר אם בכלל אפשרי שכוונתו לארגונים שהצעת, כי בתרע"ז היו כולם בעיצומה של המלחמה העולמית הראשונה, תחת משטר צבאי של הגרמנים כמדומני, ולכאורה לא היה אז מקום לארגונים כאלו ואחרים).

הראיות על חיבת ארץ ישראל בבית סוכטשוב אינם סותרים את טענתו על אלו שאינם מקבלים את גזירת הגלות.

גם אלו שמתנגדים לקיצור הגלות, אין כל סיבה שלא יאהבו את הארץ הקדושה וישאפו או יעודדו לעלות אליה ולבנותה. אך מבלי לנקוט בפעולות לקיצור הגלות.

דהיינו רק במידה שהדבר מתאפשר מבלי לעלות בחומה. והדברים ידועים.

הויכוח כאן הוא לא על ארץ ישראל, אלא על אלו שאינם מסכימים לקבל את גזירת הגלות.

השבתי לו:

בע"ה
שלום
ההתנגדות של בל אבני נזר לציונות היתה על רקע החילוניות שבה. מה שעורר סימן שאלה אם זהו רצון ההשגחה העליונה.
כמדומני שבלשונו של הסיפור (אם כי אין מביאים ראיה מן הסיפור) השתמש האדמו"ר בביטוי שעד הצהרת בלפור לא דחקנו את השעה, מה שכמובן מזכיר את פירש"י על שלא יעלו בחומה. הצהרת בלפור היתה קו פרשת מים אצל גדולים רבים ביחס להארה מן השמים, שיש כאן מקום  להתעוררות דלתתא.
בברכה
אבישי
6.

הרב אליעזר בן פורת

הרב אבישי יקירי וחביבי שלום רב!
 
שמחתי לקבל את דבריך היקרים. תודה לך על שכללת את דברי בתוך הדיון על הנושא. לאחר קריאת התגובות, עדיין לא זזה דעתי ממקומה. אמת, דעתו של הבן האדמו"ר רבי הנך זצ"ל אינה בהכרח משקפת את דעתו של אביו רבי שמואל זצ"ל, אך הדברים שהבאת בשם הרב זוין המיוחסים לאדמו"ר זצ"ל, מורים בבירור כי ראה בהצהרת בלפור אות משמים, ולא חלילה מעשה של ה"סטרא אחרא" כדעתו של ה"ויואל משה".
 
חורף טוב ובריא.
 
בידידות נאמנה,
אליעזר

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: