Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הקדשות ספרים’

בע"ה

מי מסתתר "בגיא מול בית פעור"?

רשימה לפרשת בלק

בזיכרון הקולקטיבי שלנו, ישיבת עם ישראל  "בגיא מול בית פעור" לא זכורה לנו לטובה. 

שם חטאו ישראל בחטא עבודה זרה ל"בעל פעור" ובחטא של זנות , כמסופר בסוף פרשת השבוע, "פרשת בלק".

בספריית הרמב"ם מצוי עותק של ספר "שערי תורה" (וינה, תרי"א 1851)  שניתן לרב עזריאל הילדסהיימר (תק"פ 1920 – תרנ"ט 1899) , ובגב דף השער מופיעה הקדשה.

כך נכתב בשורות האחרונות של ההקדשה:

הוא מורי מו"ה (מורנו הרב) עזריאל הילדעסהיימער

אנכי תלמידו, שמי מאן יימר ?

ואם בהשכל ודעת ותבונה תדרשהו

ב'ג'י'א' מול בית פעור תמצאהו

מה פתרון החידה? מי הוא נותן הספר? מדוע השתמש במטבע לשון זו?

 

 

מול פעור2ד

זה הספר הנכבד שערי תורה/  אשר מפה לפה מלא אורה/  אמרותיו טהורות מזוקקות הם שבעתים/ כל מבין ישבע מלא חפנים/  כי כולם חזקים כראי מוצק/  ועוד יתרה, שבשפתותיו חן הוצק/  מגיע להרב הבקי, החכם הכולל/  אשר בים התלמוד וההלכה צולל/  הוא מורי מו"ה עזריאל הילדעסהיימער/  ממני תלמידו, שמי מאן יימר ?/  ואם בהשכל ודעת תדרשהו/  ב'ג'י'א' מול בית פעור תמצאהו

 

הרב עזריאל הילדסהיימר, שלמים התפרסם בעולם בעת כהונתו כמנהיג קהילת  "עדת ישראל" בברלין ומייסד הסמינר לרבנים שם, התחיל את עבודתו ברבנות בשנת תרי"א (1851) עת התמנה כרב באיזנשטט (אוסטריה). משרה בה החזיק עד שנת תרכ"ט (1869), עת עבר לברלין. הרב עזריאל הילדסהיימר התחתן עם בת למשפחה עשירה וגיסיו פרנסו אותו, משום כך מעולם לא נטל שכר על רבנותו. זאת ועוד ברשותו היה אוסף ספרים גדול ומרשים, שלימים הגיע לספריית הרמב"ם.

סביר מאד להניח שספר זה, שיצא לאור בשנת תרי"א (1851), בעיר וינה בירת אוסטריה, על ידי הרב בנימין וולף לעוו (רב חשוב בסלובקיה, נפטר תרי"א 1851!)  היה נקנה על הרב עזריאל הילדסהיימר.

מכאן אני מסיק שספר זה ניתן במתנה סמוך מאד להדפסתו בשנת תרי"א (1851). הנותן העניק תשורה לרב ספר חדש שיצא לאור בימים אלו . שימו לב ששנת ההוצאה לאור תואמת את השנה בה התמנה הרב הילדסהיימר לרבנות אייזשטט, ואולי זו הסיבה למתנה.

 

מול פעור שערא

שער הספר. במסגרת מוקפת חותמת הרב הילדסהיימר מתקופת רבנותו באיזנשטט

מיהו, אפוא, נותן המתנה, בראשית התמנותו של הרב עזריאל לתפקיד?

לפניכם הדף השלם של ההקדשה. בראש הדף מצד שמאל מופיעה השורה הבאה:

ניתן לי במתנה גמורה מידידי כ"ה [=כבוד הרב]  מאיר לאצארוס סגל

מול פעורב1

 

כשהראיתי את הכיתוב הנ"ל לגב' יעל אוקון, מנהלת מחלקת כתבי יד והמכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית,  הציעה לי אפשרות קריאה נוספת:

ניתן לי במתנה גמורה מידידי ב"ה [=בן הרב]  מאיר לאצארוס סגל

באחד מקטלוגי "בית מכירות קדם" מצאתי את שבקשתי: אלעזר בן מאיר סג"ל לאצארוסלצרוס

וזאת חתימתו:לצרוס2

 

עדיין לא פתרנו את הרמז שנכתב "בגיא מול בית פעור".

כהשערה רחוקה נעלה את הפרשנות הבאה.  כשאהרן  הכהן עולה הר ההר, שם נאסף אל עמיו, עולה עמו בנו אלעזר. וכשהוא יורד מן ההר אל ה"גיא מול בית פעור" נשאר אלעזר הכהן לבדו.

קוראי הנאמנים,  עדיין רבה התעלומה. מי שיכול להיות לנו לעזר בפענוח החידה, יבורך !

 

שבת שלום

אבישי

 

הרב הילדסהיימר

כרטיס נתונים של  הרב עזריאל הילדסהיימר,  מתוך כרטסת הרבנים של ספריית הרמב"ם

תוספת:

המקורות המובאים לקמן נאספו על ידי רעי חנוך גוטליב הי"ו, והגיעו לידי אחרי פרסום הרשימה הנ"ל:

  1. הרב אליעזר בן מאיר לצרוס היה רב בממל בין השנים 1915-1932.

    מכיון שר' אליעזר  חי דור אחד אחרי הרב עזריאל הילדסהיימר, ברור שהקדשה נכתבה על ידי אביו ר' מאיר.

  2.  הרב מאיר לצרוס היה בקשר מכתבים עם הרב עזריאל הילדסהיימר כמוזכר בשאלות ותשובות  הרב עזריאל הילדסהיימר: רעז1

יש לשים לב שתאריך המכתב הוא משנת תר"ו (1846). הרב עזריאל היה אז בן 26 וגר בהלברשטט, עיר הולדתו. כלומר מדובר בהיכרות מוקדמת מאד בין האישים הנ"ל.

בתחילת תשובתו של הרב עזריאל ישנה הערה בסוגריים (תעלים עין על הנחת דברי הכבוד… וגם אתה תניחם להבא). כלומר לא נרשמו  תארי הכבוד הדדים. (גם במבוא לשו"ת רע"ז כתבו שהשמיטו כל תארי הכבוד שנכתבו לרב עזריאל).

3. עדות נוספת מעניינת על קשרים בין האישים מופיעה בספר זכרון "אש תמיד" . בראש הטור השמאלי מופיע "ידידנו כ"ה מאיר לאצרוס".

4. משפחתו של מאיר לצרוס גרה באייזנשטט [!]. בחיפוש במאגרים גניאולוגים עולה התמונה הבאה אודות משפחת לצרוס:

אביו אליעזר לצרוס חי באיזנשטט בין השנים 1759-1847 ושם מקום קבורתו. בנו אחד היה מקס.

למקס היה אח בשם מאיר.

חשוב לציין, הקשר בין ר' מאיר לצרוס יליד איזנשטט לרב עזריאל הילדסהיימר שהיה רבה של איזנשטט נוצר עוד לפני שהתקבל הרב עזריאל לרבנותו שם, כלומר בעת שבתו של הרב עזריאל בהלברשטט.

ועדיין השאלה פתוחה "בגיא מול בית פעור" ?

האם "מול בית פעור" קשור למאבקו של הרב עזריאל הילדסהיימר  ברפורמה או התנגדותו הנחרצת לבית מדרש לרבנים של זכריה פרנקל (שמנהלו השני היה אליעזר לצרוס  (בן אהרן יהודה!) ?

——————————————————–

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

Read Full Post »

"איש כמתנת ידו"

לפרשת ראה

הרשימה השבועית מוקדשת כדורון דרשה לחתונת בתי משואה ואורי לבית איגרא

 מה נותנים מתנה לחתונה ?

היום מקובל לתת צ'ק  מכובד או סט כלים לבית החדש. האם חשבתם  להביא  ספר קודש מתנה לחתן?

מסתבר שפעם אכן כך נהגו. ואף שם מיוחד יש למנהג זה:

דורון דרשה לחתן

מדוע  נקראת המתנה לחתן וכלה "דורון דרשה"  ('דרשה געשענק' באידיש) ?

הפוסקים האחרונים דנים בשאלה האם מותר לתת בשבת ובחג מתנה לחתן, והצגת השאלה היא לגבי "הנוהגים לתת כלים במתנה לחתן הדורש", שכן מנהגם היה שהחתן היה דורש בשבת שלפני החתונה, והציבור היה מעניק לו מתנות "כדורון דרשה".מכאן התפתח השם ביידיש דרשה געשענק (מתנת דרשה או דורון דרשה).

שמואל גלברד,  מדור "שאל את הרב", אתר מורשת.

 

שתי דוגמאות ל"דורון דרשה" מאוספי ספריית הרמב"ם לפניכם.

באופן אקראי – ולא מוסבר – שתי ההקדשות הנן מאותו מקום – העיירה ראאב  בהונגריה.

1.

הרב ישכר שלמה  טייכטל  הי"ד (הידוע בספרו "אם הבנים שמחה") העניק דורון דרשה לבן גיסו את ספרו שאלות ותשובות משנה שכיר.


משנה1
משנה2

 

וכך כתב לו:

בעז"ה

ה"ז נתונה לדורן דרשה ולמנחת

מזכרת לחתן גיסי  הגאון  מראאב ה"ה האברך

הרב החו"ב  מטע קדש וחוטר מגזע היחוס  והמעלה

כמו"ה יונתן הכהן שטראססער שליט"א* ובעה"ח פ"ק ראאב

יצ"ו ה' בשלח תרפ"ו  לפ"ק  יצ"ו ממני הצעיר המחבר

 

* הרב יונתן שטראססער נולד בשנת 1898, היה דיין ומו"צ בקהילת ראאב. נרצח בשואה. דף עדות עליו קיים בארכיון יד ושם.

 2.

שמואל לוינגר מעיר ראאב העניק את ספר שאלות ותשובות רבינו משולם איגרא כדורון דרשה , והוסיף הקדשה בעיפרון בראש דף השער וזה לשונה:

לדורן דרשה ולמזכרת אהבה  לידידי

הב' החתן  תמים במעלות ומדות טובות חו"ב

חו"ש… חדש מלא ישן בקי בתורה ורגיל ביראת

ה' טהורה כש"ת מו"ה  אפרים מנשה ירוחם כהן צדק*

ליום חתונתו ושמחת לבו מנאי

הק' שמואל לאווינגער

מעיר ראאב יצ"ו

תרצ לפ"ק

 

*הרב  אפרים מנשה ירוחם הכהן  וילקוביץ נפטר בדמי ימיו בשנת תרצ"ג (1933). מחבר קונטרס פרי ירוחם (נדפס בתוך ספר מגילת אסתר ע"פ שושנת יעקב, בני ברק תשנ"ט)

 

דורון1

 

 

———————————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל

 בס"ד

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל היה רב ראשי לתל אביב יפו משנת תשל"ג (1973) ועד פטירתו בי"ב אדר תשנ"ח (1998). בימים אלו הגיעו לספריית הרמב"ם כמאה ספרים נבחרים מספרייתו הפרטית של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל. בספרייתו של הרב היו ספרים מסוגים שונים: חלקם ישנים מאד וחלקם ספרים חדשים, ששלחו לו מחברים בני זמננו.  חלק מהספרים מתייחדים בהקדשות שנכתבו  ע"י מחברי הספרים, ביניהם רבנים מפורסמים.

הקדשת הרב משה מלכה. רב ראשי בפתח תקוה ומחבר שו"ת מקוה המים

הקדשת הרב יונה מצגר, כיום הרב הראשי לישראל

הקדשת הרב יהושע ממן, חבר בית הדין הגדול, מחבר שו"ת עמק יהושע

באוסף ישנם גם שתי הקדשות  שכתב הרב עובדיה יוסף שליט"א על ספריו, שמסר במתנה לרב חיים דוד הלוי זצ"ל. הקדשות אלו  נכתבו בתקופות שונות ויש בהם כדי ללמד על הערכה שרחש הרב עובדיה לרח"ד הלוי.

היכרות רבת שנים היתה לרב עובדיה ולרב חיים דוד, עוד מתקופת לימודיהם המשותפת בישיבת "פורת יוסף" אצל ראש הישיבה הרב עזרא עטיה זצ"ל, בימים שטרם הקמת המדינה.

לימים, משעלה הרב עובדיה יוסף מכהונת רב ראשי לתל אביב אל כהונת רב ראשי לישראל,  ביקש שיבוא להחליפו במשרת רב הראשי לתל אביב.

היו להם חילוקי דעות בענין הציונות. הרב חיים דוד הלוי, תלמידו המובהק של הראשל"צ הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, היה ציוני לכתחילה ואילו  הרב עובדיה איננו ציוני בהחלט.

יצויין שהרב חיים דוד הלוי  חלק על הרב עובדיה  בעניני הלכה שונים, אף כי בוודאי הכיר בגדלותו ההלכתית.

בשני מקומות בלבד מזכיר הרב עובדיה בספריו את הגרח"ד הלוי .

1. שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' לו :

גם בספר מקור חיים החדש להרה"ג ר' חיים דוד הלוי שליט"א (בח"ג עמוד ש"ח) פסק להתיר.

(יש להעיר שבאותו כרך בסי' נג הוזכר הרב ח"ד הלוי בעילום שמו: אמנם ראיתי במאמר של חכם אחד שהובא בקובץ "תחומין" חלק ד')

2. ספר הליכות עולם ח"א עמ' שנב:

וכן ראיתי לידידי הרה"ג ר' חיים ד. הלוי בשו"ת מים חיים (סי' ז).

כשנפטר הרב הלוי צוה הרב יוסף  להכניס את המיטה להיכל ישיבת "פורת יוסף" – מה שלא מקובל –  ובא לתל אביב לאזכרה במלאת שנה.

[ידיעות אלו קבלתי מהרב אחיה אמיתי, חתנו של הגרח"ד, המכהן כרב קיבוץ שדה אליהו, אשר בעמק בית שאן, ותשואות חן חן לו]

להלן ההסכמות:

א.

על ספרו שאלות ותשובות  "יביע אומר", שנדפס בשנת תש"ך (1960), כתב הרב עובדיה:

לכבוד ידידי הרה"ג המפורסם גבור במלחמתה של תורה

שמן תורק שמו כש"ת מה"ר חיים ד. הלוי שליט"א

הרב דראשון לציון

בכבוד רב והוקרה וידידות נצח

עובדיה יוסף

 ב.

על ספרו שאלות ותשובות "יחוה דעת" חלק ראשון, שנדפס בשנת תשל"ז (1977) כתב הרב עובדיה:

כבוד ידינו עוז הרב הגאון המפורסם

כש"ת כמהר"ר חיים ד. הלוי שליט"א

הרב הראשי  וראב"ד לת"א-יפו

ברוב כבוד ויקר

עובדיה יוסף.

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת  ישנים וחדשים לא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

 על  הרב שמעון צבי הורוויץ, מייסד ישיבת המקובלים "שער השמיים".

בחודשים האחרונים התחלתי לכתוב בעלון "שבת בשבתו", מדור מיוחד על ספרים. המדור  "עלי ספר" נכתב לסירוגין עם עמיתי ר' יוסף לייכטר שהוא מקטלג ספרות רבנית בספרייה הלאומית. לא אכחד מכם, שמלאכת הכתיבה היא מהעבודות הקשות ש"במקדש', אך על הקושי מכפרת האהבה שאני  אוהב את הלימוד  טרם כתיבת כל רשימה ורשימה.

לגליון פרשת "ויגש"',  בעוד כארבעה שבועות, הכנתי רשימה על על חיפוש עשרת השבטים האבודים והתמקדתי בפועלו  של הרב  שמעון צבי הורוויץ (תר"ל-תש"ז 1870-1947), מייסד ישיבת המקובלים הירושלמית "שער השמיים".

כשעברתי בין ספריו בספריית הרמב"ם, מצאתי שתי "מציאות":

א.      עמוד בודד שצורף לספרו קול מבש"ר (ירושלים תרפ"ג), ולמיטב ידיעתי אינו מצוי בעותקים אחרים.

ב.       הקדשה יפהפיה בכתב ידו של המחבר בעותק של ר' שאול חנא קוק (אחיו של הראי"ה קוק זצ"ל).

מעיון בדפים אלו אפשר לטוות חוטים לדמותו המיוחדת של הרב שמעון צבי הורביץ וכיסופיו לגאולה.

א.

ספר קול מבש"ר עוסק בחיפוש אחר עשרת השבטים. המחבר כינס לתוכו עדויות שונות משנים קדמוניות וממה ששמע וראה בנושא של עשרת השבטים האבודים. יש לציין כי בשנת תר"ס  (1900) נסע המחבר בשליחות ארוכה למזרח הרחוק למטרה זו. הספר נדפס בירושלים בשנת תרפ"ג (1923). בעותק הספריה נוסף דף בודד שכותרתו: השמטה.

בסופו של עמוד ישנו חישוב הקץ לשנת תרפ"ד (1924), כלומר הדברים נכתבים סמוך מאד למועד שנחזה, שהרי  הספר נדפס רק שנה קודם, בשנת תרפ"ג (1923)!

הערת אזהרה: בחישוב זה מסתמך המחבר על חישובי גימטריות. אם תגדילו את העמוד הסרוק ודאי תראו שמילים מסויימות ישנן נקודות על גבן. משמעות הדבר שלאותיות המילה יש ערך מספרי בעל משמעות. המחבר מציין לחישוב המספרי, ה"גימטריה",  של המילה. בטקסט שלפניכם  סימנתי מילים אלו בקו תחתון, מסיבות טכניות. כדאי 'להחזיק ראש' , כדי להבין את החשבונות שעומדים מאחורי המילים וצירופי והאותיות.

הלן העתק  הדברים הנוגעים לחישוב הקץ:

ואם נזהר ממחלוקת וש"ח (=ושנאת חינם) ולא יהי' קטרוג עלינו, יתחיל הצמחת הישועה משנת תרפ"ד והילך, ואז ישאר ע"ס (=עד סוף) אלף הששי 317 שנה כמנין שיבה. ואז יאמר הקב"ה: עד שיבה אני אסבול, יותר לא אסבול את צער בני. ומובן דברי הקנה הקדוש ע"פ (=על פסוק) מפני שיבה תקום, כתוב שם תרפד, ודבריו סתומים.  ולפ"ד (=ולפי דברינו) מובן, כי מפני חשבון שיבה  אז תקום  תרחם ציון, ורמוז באותיות תקום במילוי כזה: ת"ו קו"ף ו"ו מ"ם חשבון תרפד   וד"ל (=ודי למבין). ואז ע"י השבטים יתגלו הנקמה, כמ"ש (=כמו שכתוב) וקם שבט מישראל אז ומחץ פאתי מואב  (=עולה  למניין תרפ"ד) וד"ל (=ודי למבין).

ב.

בשנת תרס"ז (1907) הדפיס הרב הורוויץ את ספרו אור המאיר וקול מבשר. כפי שנכתב בשער,  מיועד הספר בעיקרו לבאר, שעיקר אריכות הגלות הוא בגלל מניעת לימוד חכמת הקבלה. עותק של הספר, מלווה הקדשה מחורזת  בכתב ידו של המחבר, ניתן לשאול חנא קוק.  אחיו של הראי"ה קוק ועסקן ציבורי. לימים עזר ר' שאול חנא, שהיה תושב תל אביב, לייסוד ספריית הרמב"ם ותרם לה את ספרייתו הפרטית.

להלן שורות החריזה (ללא שורות הפתיחה והחתימה):

לכבוד ידיד ה' עובד לאל:

בימיו תביא גואל:

שמו חנן יחננהו האל:

קוה קוית לאל:

שירים קרנו ומזלו בישראל:

יתברך שמו מפי עליון:

פניו יאיר מאור עליון:

אתה תקום תרחם ציון:

כי עת לחננה לעם חביון:

­­­­­­­­­­________________

סימן חיים

לשנה טובה תכתבו ותחתמו:

חיים של עושר וכבוד לכם למנה:

יי ישכין בביתו ששון ושמחה בקול רינה:

מראשית השנה ועד אחרית שנה:

שני הדפים האלו נותנים לנו  קוי אור מצורתו הרוחנית של המקובל הרב שמעון צבי הורוויץ כאחד מצופי הישועה, החפצים בישועתן של ישראל תכף ומייד.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: