בע"ה
מי מסתתר "בגיא מול בית פעור"?
רשימה לפרשת בלק
בזיכרון הקולקטיבי שלנו, ישיבת עם ישראל "בגיא מול בית פעור" לא זכורה לנו לטובה.
שם חטאו ישראל בחטא עבודה זרה ל"בעל פעור" ובחטא של זנות , כמסופר בסוף פרשת השבוע, "פרשת בלק".
בספריית הרמב"ם מצוי עותק של ספר "שערי תורה" (וינה, תרי"א 1851) שניתן לרב עזריאל הילדסהיימר (תק"פ 1920 – תרנ"ט 1899) , ובגב דף השער מופיעה הקדשה.
כך נכתב בשורות האחרונות של ההקדשה:
הוא מורי מו"ה (מורנו הרב) עזריאל הילדעסהיימער
אנכי תלמידו, שמי מאן יימר ?
ואם בהשכל ודעת ותבונה תדרשהו
ב'ג'י'א' מול בית פעור תמצאהו
מה פתרון החידה? מי הוא נותן הספר? מדוע השתמש במטבע לשון זו?

זה הספר הנכבד שערי תורה/ אשר מפה לפה מלא אורה/ אמרותיו טהורות מזוקקות הם שבעתים/ כל מבין ישבע מלא חפנים/ כי כולם חזקים כראי מוצק/ ועוד יתרה, שבשפתותיו חן הוצק/ מגיע להרב הבקי, החכם הכולל/ אשר בים התלמוד וההלכה צולל/ הוא מורי מו"ה עזריאל הילדעסהיימער/ ממני תלמידו, שמי מאן יימר ?/ ואם בהשכל ודעת תדרשהו/ ב'ג'י'א' מול בית פעור תמצאהו
הרב עזריאל הילדסהיימר, שלמים התפרסם בעולם בעת כהונתו כמנהיג קהילת "עדת ישראל" בברלין ומייסד הסמינר לרבנים שם, התחיל את עבודתו ברבנות בשנת תרי"א (1851) עת התמנה כרב באיזנשטט (אוסטריה). משרה בה החזיק עד שנת תרכ"ט (1869), עת עבר לברלין. הרב עזריאל הילדסהיימר התחתן עם בת למשפחה עשירה וגיסיו פרנסו אותו, משום כך מעולם לא נטל שכר על רבנותו. זאת ועוד ברשותו היה אוסף ספרים גדול ומרשים, שלימים הגיע לספריית הרמב"ם.
סביר מאד להניח שספר זה, שיצא לאור בשנת תרי"א (1851), בעיר וינה בירת אוסטריה, על ידי הרב בנימין וולף לעוו (רב חשוב בסלובקיה, נפטר תרי"א 1851!) היה נקנה על הרב עזריאל הילדסהיימר.
מכאן אני מסיק שספר זה ניתן במתנה סמוך מאד להדפסתו בשנת תרי"א (1851). הנותן העניק תשורה לרב ספר חדש שיצא לאור בימים אלו . שימו לב ששנת ההוצאה לאור תואמת את השנה בה התמנה הרב הילדסהיימר לרבנות אייזשטט, ואולי זו הסיבה למתנה.
מיהו, אפוא, נותן המתנה, בראשית התמנותו של הרב עזריאל לתפקיד?
לפניכם הדף השלם של ההקדשה. בראש הדף מצד שמאל מופיעה השורה הבאה:
ניתן לי במתנה גמורה מידידי כ"ה [=כבוד הרב] מאיר לאצארוס סגל
כשהראיתי את הכיתוב הנ"ל לגב' יעל אוקון, מנהלת מחלקת כתבי יד והמכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית, הציעה לי אפשרות קריאה נוספת:
ניתן לי במתנה גמורה מידידי ב"ה [=בן הרב] מאיר לאצארוס סגל
באחד מקטלוגי "בית מכירות קדם" מצאתי את שבקשתי: אלעזר בן מאיר סג"ל לאצארוס
עדיין לא פתרנו את הרמז שנכתב "בגיא מול בית פעור".
כהשערה רחוקה נעלה את הפרשנות הבאה. כשאהרן הכהן עולה הר ההר, שם נאסף אל עמיו, עולה עמו בנו אלעזר. וכשהוא יורד מן ההר אל ה"גיא מול בית פעור" נשאר אלעזר הכהן לבדו.
קוראי הנאמנים, עדיין רבה התעלומה. מי שיכול להיות לנו לעזר בפענוח החידה, יבורך !
שבת שלום
אבישי
תוספת:
המקורות המובאים לקמן נאספו על ידי רעי חנוך גוטליב הי"ו, והגיעו לידי אחרי פרסום הרשימה הנ"ל:
- הרב אליעזר בן מאיר לצרוס היה רב בממל בין השנים 1915-1932.
מכיון שר' אליעזר חי דור אחד אחרי הרב עזריאל הילדסהיימר, ברור שהקדשה נכתבה על ידי אביו ר' מאיר.
- הרב מאיר לצרוס היה בקשר מכתבים עם הרב עזריאל הילדסהיימר כמוזכר בשאלות ותשובות הרב עזריאל הילדסהיימר:
יש לשים לב שתאריך המכתב הוא משנת תר"ו (1846). הרב עזריאל היה אז בן 26 וגר בהלברשטט, עיר הולדתו. כלומר מדובר בהיכרות מוקדמת מאד בין האישים הנ"ל.
בתחילת תשובתו של הרב עזריאל ישנה הערה בסוגריים (תעלים עין על הנחת דברי הכבוד… וגם אתה תניחם להבא). כלומר לא נרשמו תארי הכבוד הדדים. (גם במבוא לשו"ת רע"ז כתבו שהשמיטו כל תארי הכבוד שנכתבו לרב עזריאל).
3. עדות נוספת מעניינת על קשרים בין האישים מופיעה בספר זכרון "אש תמיד" . בראש הטור השמאלי מופיע "ידידנו כ"ה מאיר לאצרוס".
4. משפחתו של מאיר לצרוס גרה באייזנשטט [!]. בחיפוש במאגרים גניאולוגים עולה התמונה הבאה אודות משפחת לצרוס:
אביו אליעזר לצרוס חי באיזנשטט בין השנים 1759-1847 ושם מקום קבורתו. בנו אחד היה מקס.
למקס היה אח בשם מאיר.
חשוב לציין, הקשר בין ר' מאיר לצרוס יליד איזנשטט לרב עזריאל הילדסהיימר שהיה רבה של איזנשטט נוצר עוד לפני שהתקבל הרב עזריאל לרבנותו שם, כלומר בעת שבתו של הרב עזריאל בהלברשטט.
ועדיין השאלה פתוחה "בגיא מול בית פעור" ?
האם "מול בית פעור" קשור למאבקו של הרב עזריאל הילדסהיימר ברפורמה או התנגדותו הנחרצת לבית מדרש לרבנים של זכריה פרנקל (שמנהלו השני היה אליעזר לצרוס (בן אהרן יהודה!) ?
——————————————————–
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com