הלכתא למשיחא

בע"ה

הלכה כבית שמאי?!

רשימה לפרשת ויקהל פקודי

הציפיה לביאת המשיח עולה לשיח הציבורי בימים קשים אלו.

האם אנחנו בפתח תקופה חדשה?

הרשימה השבוע עוסקת ב"הלכתא למשיחא".

מתוך ספר "רבי אליעזר דון-יחייא": מגילת חייו. ירושלים תרצ"ב 1932

בסוף שנת תרצ"ט 1939, חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, הוציא לאור הרב בן ציון דון יחייא את חלקו השני של שלחן ערוך חלק אורח חיים בצירוף חידושיו וחידושי אביו, הרב אליעזר דון יחייא.

הרב אליעזר דון יחייא היה דמות יוצאת דופן בעולם הרבנות. היה בעל כוחות מיוחדים בכל המובנים (רוחני ופיזי), כמתואר במגילת חייו.

הספר נדפס בעיר לודזא – לוצין (לטביה). מהדורה זו נדירה בספריות בגלל סמיכות ההוצאה למלחמה, ששטפה והחריבה את היישוב היהודי כולו במזרח אירופה.

אנקדוטה מקומית: ברשימת החתומים הנכבדה (ששה וחצי עמודים בדפי הספר, מכל הגלובוס)  מופיעה גם הספרייה ע"ש הרמב"ם בתל אביב.

בספר זה נדפסה הסכמה ארוכה של הרב אברהם יצחק קוק משנת תרצ"ה 1934, חודשים ספורים לפני הסתלקותו. בהסכמה דן הרב קוק באריכות בשאלה, האם במחלוקות הלכתיות הנוגעות לשאלות עתידיות – "הלכתא למשיחא" (הלכה לימות המשיח) – ישנה הכרעה על פי הכללים הנקוטים בימינו. הבסיס לכל הדיון הוא דברי המהרי"ק בתשובותיו סימן קס"ה אות ד. בפתח דבריו ציטט הרב קוק דעת המהרי"ק: "דכללי ההוראה שנאמרו מחז"ל… לא נאמרו אלא בשביל הענינים הנוהגים בזה"ז (בזמן הזה) ולא בשביל דברים שהם הלכתא למשיחא".

בעותק הספריה נוספה על כך הערה בכתב ידו של הרב ראובן מרגליות, מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם.

וזה נוסח ההערה:

הטעם משום דלע"ל (לעתיד לבוא) תהיה ההלכה כבית שמאי וממילא אנן אחרי הבת קול דהלכה כבית הלל אין לנו להכריע לע"ל. ר"מ (ראובן מרגליות).

הרב מרגליות מתייחס לאחד הכללים הידועים: הלכה כבית הלל כנגד בית שמאי.

כדברי  הגמרא במסכת עירובין דף יג:

אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי א-להים חיים הן והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי א-להים חיים, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן ? מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.

בספרי אחרונים מצאנו חידוש גדול: לעתיד לבוא תהיה הלכה כבית שמאי.

הלכה מחודשת זו מקורה בחוגי המקובלים. במאמר מרתק של הרב ישראל דנדרוביץ, "הלכה לעתיד לבוא – כבית שמאי ?!", (אור ישראל, שנה יז חוברת א) יצא המחבר לחפש היכן הוזכרה לראשונה. בדפוסים מצאה בספר "חלק שמעון" בשנת תמ"ז (1687) ולאחריה בספר "ויקהל משה" בשנת תנ"ט (1699). ראו נא כאן המאמר במלואו.

הרב ראובן מרגליות בהערתו נסמך על החידוש שההלכה תתהפך לעתיד לבוא ותהיה כבית שמאי. לפי זה אין לנו להתחשב בבת קול הנוכחית, שפסקה כבית הלל.

האם כוונתו שתצא בת קול חדשה? או שבת הקול התאימה למצב רוחני מסויים?

אשמח לשמוע איך הבנתם את כוונתו.

שבת שלום

בשורות טובות

אבישי

---

נ.ב.

האם הרמב"ם מסכים לשיטת המהרי"ק?

1. תוספות יום טוב במסכת כלים פרק שלישי משנה ב: "לפי שראיתי למהרי"ק בתשובה שרש קפ"ה שכתב דהנהו כללות דהלכה כמר לגבי מר לא אמרו על הדינים הבלתי נהוגים בדורינו.

על זה כתב תוספות חדשים שם: אבל הרמב"ם לא ס"ל כן שתמיד הולך בכל ספרו אפילו באינם נוהגים בכללות אלו עצמו מלספר גם לא היה אפשר לחבר חיבורו ולפסוק הלכה אם לא על דרך זה. וכן מוכח בגמרא מנחות דף נ"ב ע"א דפליגי ר"י ור"ש ובברייתא אחרת נשנה דבריהם להיפך וקאמר הי מינייהו אחרנייתא ופירש"י דקי"ל ר"י ור"ש הלכה כר"י ונדע דנסמוך עליה…וכל אלו אינם נהוגים בזמנינו.

3.  קובץ שיעורים לר' אלחנן וסרמן, מסכת בבא בתרא אות תצט. ד"ה הלכתא כוותן או הילכתא כוותייכו.
…ובתוס' שבת ע' כתבו בהא דפסיק רבא כר"י לגבי ר"ל, דאפשר דהוא רק בדברים הנוהגים בזה"ז, וכן כתב בתוי"ט רפ"ג דכלים בשם מהרי"ק, ובתוס' חדשים שם כתב דדעת הרמב"ם אינו כן… ובאגרות הרמ"ה נגד הרמב"ם הובאו שם דברי הרשב"א על התוס' בדברי הרמב"ם בעיר הנדחת שפסק כר"ל כנגד ר"י וכתב הטעם משום דאינו נוהג בזה"ז, וזה שלא כדברי תו"ח הנ"ל בדעת הרמב"ם דאין לחלק בזה.

4. הרב קוק בהסכמתו הנ"ל (בסוף דבריו)
וע"פ דברינו אלה אין לנו ראיה כלל מדברי הרמב"ם שאיננו מסכים לדברי המהרי"ק ואדרבה מקומות בודדים ישנם בדברי הרמב"ם שהם נגד הכללים שיתישבו דוקא עפ"ד המהרי"ק אלא שברוב המקומות לא מצא הרמב"ם הוכחות נגד הכללים ועל כן סמך גם בהם אף שהיו דברים שאינם נוהגין בזה"ז על הכללים שכללו לנו חז"ל שמ"מ גם בהם אנחנו מוצאים מדת הכרעה במדה ידועה, וראוי להאריך בכלל גדול זה הרבה לבארו לעומקו ולפרטיו אבל אין הזמן גרמא לי כעת להאריך בזה.

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

אם תרצו – אין זו הגדה

בע"ה

וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר

(שמות , יג, ח)

רשימה לפרשת בא

 

שער מעטפת. הגדה של פסח. קיבוץ בית השיטה. ת"ש 1940. עותק ספריית בית אריאלה.

בשבוע שעבר נערך ערב מרתק בספריית הרמב"ם בנושא היחס למסורת ודת בקיבוצים ובהתיישבות העובדת.

היה גשום וקר בחוץ ומנגד סוער וחם בפנים.

שני הדוברים המכובדים – ד"ר מוטי זעירא והרב גלעד חוטר – שעוסקים בסוגיה זו תדיר והיא על סדר יומם ולבם, הציגו את השקפת עולמם. השאלה שעמדה על הפרק היא כיצד ממזגים חדש וישן.

פתחתי את הדיון בהצגה של "הגדות של פסח" הקיבוציות שהגיעו אלינו מספריית אחד העם בבית אריאלה לקיטלוג מחדש.

לא קל היה לספרן המקטלג בספריית הרמב"ם לטפל בהן, כי אנחנו אמונים על קדושת המסורת. הוא שאל אותי: האם אלו "הגדות של פסח" או שמא ניתן להם שם אחר? אנחנו סיווגנו אותם תחת הנושא "הגדות של פסח – לא מסורתיות".

דף מ"הגדה של פסח". קיבוץ בית השיטה. ת"ש 1940

הדיון התלהט כאשר ניתנה רשות לשאלות מתוך הקהל.

במוקד שבה ועלתה השאלה: האם החידוש הקיבוצי ממשיך את המסורת היהודית או מתנתק ממנה?

להרגשתי לא תם הדיון  ואנחנו עוד נשוב לעסוק בסוגיות אלו בערבי עיון בעתיד הקרוב.

 

כמי שנוקט צד בוויכוח, אני מביא לפניכם גזיר עיתון ובה התייחסות של הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל ל"הגדות הקיבוציות".

הרב קוק ראה בהתיישבות העובדת חלוצים אידיאליסטים.

סיפור מיוחד על ביקורו בקיבוץ עין חרוד הופיע ברשימתי "עקידת יצחק בעין חרוד בשנת תרפ"א (1921)"

אך כשספרו לו על הגדות של פסח הקיבוציות, אמר: – אפילו אם תרצו  – אין זו "הגדה"…

 

 

 

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

ברכת "שעשני כרצונו" לאנדרוגינוס

בע"ה

"…אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו, יֻתַּן נַחֲלָתוֹ."

במדבר כו, נד

רשימה לפרשת פינחס

"איש: יצאו נשים, טומטום ואנדרוגינוס"

[פירוש חזקוני על פי מדרש הלכה].

בספרות החז"לית ישנו מקום נרחב לדיון בשאלות הקשורות לטומטום ואנדרוגינוס. שתי תופעות נדירות הקשורות לטשטוש בזהות המינית.

טומטום הוא מי שאין סימני מינו ניכרים לעין ולכן איננו יודעים אם הוא זכר או נקבה.

אנדרוגינוס הוא מי שיש לו סימני מין כפולים, גם של זכר וגם של נקבה.

לתופעה זו הוקדש פרק שלם במשנה (מסכת בכורים פרק רביעי, ויש אומרים שזו ברייתא) וישנן הזכרות רבות להלכות טומטום ואנדרוגינוס בתלמוד ובספרי הפוסקים.

בכתב העת "קורות", רבעון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, נתפרסם מאמר של ד"ר דוד מרגליות על "טומטום ואנדרוגינוס" (גל' יא-יב, תשל"ה 1975). במאמר כותב ד"ר מרגליות שבכל ימיו כרופא פגש מקרה אחד של טומטום ולא הורשה לצלמו. ראו נא כאן.

בעיתון "המליץ", שנת תרנ"ב 1892 גליון 37, מובאת עדות על לידת אנדרוגינוס בעיר זופראן מחוז אשמינא, פלך וילנה.

בתוך הידיעה מסופר כי "ובשביל מצות המילה ובעבור דבר הפלא לא חדל מנסע גם הרב הג' דק"ק זיימעל חתן דאב"ד דק"ק פאניוועז…"

קטע מעיתון "המליץ" נובמבר 1892 תרנ"ב, מתוך מאגר עיתונות יהודית היסטורית

הרב דק"ק זיימעל חתן דאב"ד דק"ק פאניוועז – הלוא הוא הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל.

נסיעתו זו, לראות את הפלא – התינוק האנדרוגינוס, הולידה רשימה הלכתית פרי עטו, שלימים מרובים ראתה אור על ידי בנו הרב צבי יהודה בקובץ "קורות" הנ"ל.

 

הרב קוק דן בסעיפים שונים בהלכה זו. אחת השאלות קשורה ל"ברכות השחר".

בכל יום בבוקר נשים מברכות "שעשני כרצונו". היות ואנדרוגינוס הוא ספק גבר ספק אשה – מה דינו בברכה זו?

ה"פרי מגדים" בפירושו אשל אברהם (שלחן ערוך אורח חיים, סימן מו אות י) כתב, שאי אפשר שטומטום ואנדרוגינוס יברכו "שלא עשני אשה", אבל אפשר יאמרו [שעשני] כרצונו.

הרב קוק מראה צדדים לכאן ולכאן בשאלה זו, וזה לשונו:

"פשוט שאין לו לברך "שלא עשני אשה", וגם "שעשני כרצונו" יש לומר שאין מברך, אע"פ שהנוסח יכול להאמר, מכל מקום לא נתקן כי אם באשה, והוא ספק. ואולי שייך לומר כרצונו, גם בדידיה דגרוע מאשה אולי, ומקבל בשמחה ענינו".

לכאורה שאלה הלכתית גרידא, ודרכה אנחנו פוגשים את מורכבות חיי האנדרוגינוס ומצבו הנפשי.

---

תודה לחוקר משה נחמני ולרב הראל כהן על עזרתם.

שבת שלום

אבישי

 

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

קרעים שאינם מתאחים

בע"ה

רשימה לפרשת "וישב"

השבוע אנחנו נפגשים במחלוקת בין השבטים, בין יוסף לאחיו. בכל מחלוקת הקו האדום הוא שיהיו מתחתנים אלו באלו ולא יווצרו שתי קהילות נפרדות. כך שנו חכמים לגבי מחלוקת בית שמאי ובית הלל:  "לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי" (יבמות פרק א משנה ד).

אחת המחלוקות הגדולות בהיסטוריה היהודית היתה בין היהדות המסורתית ל"קראים", המכונים גם בני מקרא, שדרכם לשמור על חוקי המקרא ללא הפרשנות המסורתית וללא קבלת סמכות חכמינו.

אין ברצוני להיכנס לדיון ההלכתי, האם צאצאי הקראים ברי חיתון ברבנות. נשברו על כך קולמוסים רבים  וסקירה ממצה קיימת בספרו של  מיכאל קורינאלדי על "המעמד האישי של הקראים"  (ירושלים, ראובן מס, תשמ"ד 1984).  נציין כי קיימת דעה כי הקראים הם בבחינת "קרעים שאינם מתאחים", ואף כי להלכה רבו הפוסקים המתירים זאת בתנאים והגבלות מיוחדים.

אחד המדפים בספריית הרמב"ם מוקדש ל"קראים". אפשר לשאול מה לספרי כת הקראים בספריית הרמב"ם? אך גם ללא הסבר זו עובדה. קיים כאן אוסף של ספרי הקראים וכן מחקרים על משנתם ההלכתית והפרשנית.

אשתף אתכם בשתי "מציאות" באוסף הספריה הקשורות לקראים.

1.

ספר "תורת אל-מות" (ורשה, תרכ"א-תרכ"ג 1863-1860), שחיברו ר' אפרים מנקין, הוא דוגמא יוצאת דופן לספר שהיו לו מהלכים הן ביהדות המסורתית והן אצל הקראים. נושא הספר הוא הישארות הנפש אחר המוות. הספר ערוך במתכונת של שיחות  בין ידידיה ושלמה, שני בניו של אבשלום שנפטר ממחלה, וידיד האב "מאמין", שסעד את האב בימיו האחרונים.

למרבה הפלא מודפסות בספר שתי רשימות של הפראנומעראנטען (החתומים מראש). באחת מופיעות שמות של יהודים מרחבי רוסיה ובשניה של קראים ממקומות מושבותיהם.

מה שמעיד על תפוצת הספר הן בקרב היהדות הרבנית והן אצל ריכוזי הקראים ברוסיה.

רשימת מנויים רגילה. אורכה בספר בחלקו הראשון כארבעה עמודים ומחצה. רשימה נוספת מופיעה בחלקו השני.

רשימת המנויים של הקראים. כשני שליש העמוד בלבד

בנוסף גם נדפסו "מכתבי תהלה" מרבנים חשובים (כדוגמת הנצי"ב מוולוז'ין) בראש הספר וכמותם גם "מכתבי תהלה" מחכמי בני מקרא כנספח בסופו.

2.

עבודת תיזה (Ph.D) של ברנרד רוול (Bernard Revelׂׂ)  על ההלכה הקראית ויחסה לצדוקים ולשומרונים יצאה לאור באנגלית בדרופסי קולג' בפילדלפיה בשנת 1913.  בעותק הספריה ישנן חותמות של  הרב קוק זצ"ל. אינני יודע כיצד הגיע חיבור זה לספרייתו והאם עיין בו.

 

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

כרטיס אישי של הרב קוק

 (לכבוד שבת פרשת שופטים)

הרשימה השבועית מוקדשת להרב אברהם יצחק קוק, שיום פטירתו חל השבוע. רובי תורתי למדתי בישיבה שייסד, ישיבת "מרכז הרב". זכותו יגן עלינו, אמן.

הרב אברהם יצחק קוק

(ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935)

באוספי ספריית "בית אריאלה", מצוי כרטיס של הרב אברהם יצחק קוק, ועליו הוסיף בכתב ידו ברכה אישית.

תאריך כתיבת הברכה: ח' תשרי תרפ"ז (1926).

כרטיסי ברכה לשנה  החדשה היו מקובלים מאד בעבר. וייתכן שגם כרטיס זה נועד למטרה זו.

בשולי הכרטיס מופיע התואר:

מפקד הכבוד של המחלקה האזרחית אשר לאורדן הגדול של הממלכה הבריטית.

על אודות התואר, ראה נא השלמות בסוף  הרשימה .

 

 

האיגרת נשלחה למחו' הרה"ח יקר הערך מו"ה א"י ברוידא.

מחו' = קיצור של מחותני. לרב קוק לא היה מחותן בשם א"י ברוידא.

בקשתי את עזרתו של הרב ארי שבט, מנהל ארכיון "בית הרב קוק". הוא כתב לי:

אכן, הרב משתמש בתואר החיבה: מחו'=מחותני, בצורה רחבה מאוד, לכל מי שקשור אליו דרך נישואין, אפילו גיס של בן-דוד וכדו'.

בדקתי בבית הרב ולא מצאתי קשר משפחתי לברוידא.

מי הוא, אפוא,  רי"א ברוידא? שאלה זו מופנית לציבור הרחב.

נשמח לשמוע הצעות.

שבת שלום

אבישי

———————————————–

השלמות:

אודות התואר "מפקד הכבוד של המחלקה האזרחית אשר לאורדן הגדול של הממלכה הבריטית".

מאת חנוך גוטליב.

 

1. התואר/העיטור

a. באתר ממשלת בריטניה מתוארת מערכת התארים/העיטורים ועל איזה פעילות מקבלים. יש שם גם תאור של התארים. יש כמה סוגים וכמה דרגות בתוך כל סוג. המדובר כאן הוא ב Order of the British Empire – המסדר של האימפריה הבריטית ובו שש דרגות של תארים, כש CBE הוא השלישי בחשיבותו (המקבל למשל את הרמה הראשונה מוסיף לו את התואר סיר). ראו גם במדריך למסדר האימפריה הבריטית וגם על מסדר האימפריה הבריטית.

b. בנידון דידן –Commander of the Order of the British Empire  – CBE

This is awarded for having a prominent but lesser role at national level, or a leading role at regional level. You can also get one for a distinguished, innovative contribution to any area.

ובעברית –

מפקד במסדר האימפריה הבריטית – זה מוענק על תפקיד בולט אך פחות [מהתארים הגבוהים יותר] ברמה לאומית, או תפקיד מוביל ברמה האזורית. אפשר לקבל זאת עבור תרומה מכובדת וחדשנית לכל אזור. תואר זה חולק לאנשי צבא ואזרחים ולכן מוסיפים Civil Division – החטיבה האזרחית של התואר.

c. תומר פרסיקו מזכיר זאת בבלוג שלו (כולל התפילה על הנצחון במלחה"ע הראשונה ותפילה לשלום המלך), וכותב "על יחסו המיוחד של הרב קוק למלכות הוא קיבל גם את "אות הכבוד מפקד-הכבוד של אזרחי הקיסרות הבריטית הנעלה ביותר" [[ח.ג – גם זה תרגום מילולי לא נכון! ה CIVIL בעיטור הוא לא אזרחי הקיסרות וכו' אלא בא להבדיל בין העיטור לאנשי צבא לאזרחים]] מאת הנציב העליון של פלסטינה, הרברט סמואל, ביוני 1923, על פי פקודה מהמלך ג'ורג'. הרב קוק ענד את אות הכבוד הזה והצטלם עמו, אף שהיה בצורת צלב (ולכן כיסה את אחת מזרועותיו)"

d. ראיתי בכמה מקומות ציון שגם הרב יעקב מאיר קיבל זאת (ציון קצר ללא פרטים)

2. הענקת העיטור

a. מקובל לומר שהנציב הרברט סמואל העניק לרב קוק את העיטור בשם המלך. אבל בעיתון "דאר היום" מ 8/7/1923  נכתב כי מי שהעניק לרב את התואר היה מ"מ הנציב סיר גילברט קליטון (כיהן כמזכיר ראשי לממשלת המנדט הבריטי בימיו של הנציב העליון הרברט סמואל).

הרב הראשי אצל המזכיר הראשי:

"ביום השני של שבוע העבר הרבהוזמן הראשי לא"י הגרא"י קוק אל מ"מ הנציב העליון סיר גילברט קליטון. אחרי חליפת דברי ידידות הודיע לו סיר קלייטון כי הממשלה המרכזית בלונדון מלאה את ידו למסור לו את הכבודאות "מפקד־כבוד של אורדן הקיסרות הבריטית" ,שבו כבדהו מלך בריטניה הגדולה .סיר עמדקלייטון וענד את הראשי הרב הכבוד באות בצרפו לזה גם את ברכתו הוא. הראשי הרב קם והביע בשמו ובשם היהדות ארץ־הישראלית תודה על הכבוד הזה,ויבקש להגיש את התודה והברכה להוד־מלכותו מלך בריטניה ולה.מ. הנציב העליון. אחרי הטקס הזה נכנסו בשיחה על ענינים יהודים כלליים… "

3. נראה לי שהתרגום המופיע על הכרטיס לא מדויק בלשון המעטה. אם כי  בלשון העיתון "דאר היום" גם שם מופיע אורדן (?)

תגובות:

1. יישר כח,

 בקשר לסימן השאלה שהותרת – המילה "אורדן" היא המשמשת בתרגומים המשפטיים הרשמיים מימי המנדט למילה "מיסדר", תמצא אותה פעמים רבות מוצמדת לתוארים כתרגום של הORDER  האנגלי.

 ראה למשל בכתב המינוי של הנציב העליון:

 http://www.nevo.co.il/law_word/law21/PG-0145-M2.pdf

 בברכה,

דרור ברמה.

 

************************

מצרף את המכתב הרשמי על הענקת  אות הכבוד ממשרד הנציב העליון לרב קוק זצ"ל.

שימו לב,  במכתב  הניסוח הוא גם כן  "אורדיר".

אבישי

 

 

 

—————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

אל כל העם !

(לשבת יום הכיפורים)

 

 — פרסום ראשון —

בימים אלו, עשרת  ימי התשובה, כל אחד ואחת מאתנו עסוק/ה בתשובתו/ה הפרטית:  בדרכי התיקון ובקבלות חדשות לעתיד.

האם ישנם אנשים שבוער בתוכם המצב של העם ושל העולם, והם מתאמצים להכין תוכניות שיוציאו לפועל חזון גדול של תשובה עולמית ?

כן. יש !!!

דוגמא אחת פגשתי השבוע.

בספריית הרמב"ם שמורים  כרזות גדולות. אחת מהם משכה את תשומת לבי בכותרתה: אל כל העם !

גודל הכרזה 48X58 ס"מ.

בכרזה מפורטים  דרכי הפעולה לתיקון העם והעולם.

[הכרזה מצורפת בסוף הרשימה].

שורות הפתיחה  מבשרות על פריצת דרך אל התשובה השלימה:

"איש מקרב העם, חפש  שנים רבות למצוא את דרך התשובה השלמה המביאה לידי הגאולה

השלמה והרפואה השלמה. יגע עד שזכה "בסיעתא דשמיא" למצאה ולגלות את מסכתה בכל

פרקיה משנותיה והלכותיה.  רבנו אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל  סמך את ידו ונתן מהודו על

ההלכות הברורות של התשובה השלמה…"

בשלב הראשון גבאי בתי הכנסת והרבנים נקראים  להחתים עצומה של רבבות בני ישראל בעד כינוס כנסיה  גדולה, שממנה תתעורר תנועה עממית אדירה.

בשולי הכרזה מופיע מכתב הסכמה מהרב קוק:

 

מיהו הכותב ? מהי תוכניתו ?  מה עלה בגורלה ?

פניתי אל מיודעי ר'  משה נחמני, מנהל  ארכיון 'אור האורות' לחקר תולדות הראי"ה קוק ותלמידיו, ונעניתי מיידית. 

כותב הכרזה היה הרב משה אפרים אפרתי, מבאי ביתו ואיש סודו של הרב קוק זצ"ל.

קבלתי ממנו הפניה למאמר רקע שכתב על האיש ופועלו:

משה נחמני. הרב משה אפרים אפרתי, מתלמידי הראי"ה קוק ומייסד תנועת השלום הראשונה לפני כמאה שנה, פעל להשגת שלום עולמי ברוח היהדות. קווים לדמותו.

המאמר פורסם במוסף שבת של "מקור ראשון": לקריאת המאמר לחצו נא כאן –  שלום על עמים רבים.

מסרתי העתק מהכרוז למשה נחמני ואני מקוה שבקרוב יופיע באתרו פרסום מלא של הכרוז המעניין.

בקשת השלום העולמי, משאת נפשו של הרב משה אפרים אפרתי, תואמת לנוסח תפילת העמידה של ימים נוראים, בה אנחנו מייחלים:

"וייראוך כל המעשים, וישתחוו לפניך כל הברואים, ויעשו כלם אגודה אחת, לעשות רצונך בלבב שלם".

אמן, כן יהי רצון !!!

 

 

 

חתימה טובה !!!

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל: סדרת זוטות 8

הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל

סדרת זוטות:8

פנקס קטן יש לי ובו רשמתי במשך שנים  מה שתפש את עיני: פריטים מיוחדים. עותקים חריגים. זוטות וסתם פיקנטריה. לפניכם  דף נוסף מן הפנקס.

יוסף משה קרומר היה  יהודי מוזר, שהסתובב בארץ ישראל, בגרמניה ובאנגליה במחצית הראשונה של המאה ועשרים. בין השנים תר"ע-תרצ"ד (1910-1934)  הוא כתב תזכירים לארמון הקיסר הגרמני  וילהלם השני, מכתבים למוסדות יהודיים כגון הנהלת הקהילה היהודית בברלין ומודעות למערכות העיתונים הגדולים בארץ ובחוץ לארץ. בכל אלו הוא התנבא על אסונות שיבואו  בעקבות חטאי האנושות. "נבואות" אלו הודפסו על ידו בחוברות "הצופה לבית ישראל" (ירושלים תרצ"ד 1934), שחולקו חינם לכל.

בעלעול בחוברות מצאתי שתי התייחסויות מעניינות הקשורות לרב אברהם יצחק קוק, רבה הראשי של ארץ ישראל באותן ימים.

א. דעת הרב קוק על נסים ונפלאות.

כדרכן של  טיפוסים משונים, היוצאים ובאים בבתי רבנים, הגיע גם הוא לרב קוק והביע בפניו את  הגיגי לבו ומחשבתו. קראו נא מה השיב לו הרב קוק על הצעתו שיעשה נסים גלויים, כדי לזרז את הגאולה:

"…שמוכן אני להראות נסים ונפלאות גלויים, בכדי שהיהדות הגרמנית תחזור למוטב ותבוא לידי הכרה כי ישנו רק אל אחד בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד.

אותו הדבר הצעתי גם כאן בארץ ישראל להמרא דאתרא, והוא ענה לי, שאם אפילו אעמיד את השמש בצהרים כיהושע בגבעון, אין ברצונו לראות את הדבר הזה".

("הצופה לבית ישראל" א עמ' פא, "ויצו יוסף" (חלק שלישי לספר "הצופה לבית ישראל") עמ' יז)

ב. הרב קוק ורצח ארלוזרוב.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק  זצ"ל היה ידוע בחיבתו לחלוצים בוני הארץ  ובקרבתו הרעיונית לפועלי ארץ ישראל .

פרשת "רצח ארלוזרוב", ממנהיגי היישוב, בשנת תרצ"ג (1933)  העיבה על  מערכת היחסים בין הרב קוק זצ"ל  לפועלי ארץ ישראל והעמידה חייץ גבוה ביניהם. ברציחתו של ארלוזרוב נחשד אברהם סטבסקי, איש התנועה הרביזיוניסטית. הרב קוק התנגד בכל לבו ובכל נפשו לחשדות כנגד אברהם סטבסקי ונלחם לזיכויו מגזר דין מוות שנגזר עליו.

דן שלזינגר, מבעלי הוצאת "סיני", הוציא לאור  (תל אביב תשס"ה 2005) חוברת מיוחדת  לסיקור עמדתו של הרב קוק בפרשה בשם: "לא לעולם מועקה…". שם החוברת לקוח מתוך  שיר שמצא דן שלזינגר בכתב יד קדשו של הרב קוק מאותם ימים סוערים. באמצעות השיר אנחנו נחשפים  לנעשה מאחרי הקלעים בחדריו הפנימיים של הרב קוק זצ"ל.

הרב קוק לא עשה שיקול אישי, ויצא למערכה, אף שברור היה לו שיפסיד הרבה מהפופלאריות שלו, כשיצא נגד הממסד בארץ, שנשלט אז על ידי תנועת העבודה. דוגמא לכך מצאתי בחוברת  "הצופה לבית ישראל" שפרסם יוסף משה קרומר.

כחלק מ"נביאותו" ניסה  יוסף  משה קרומר להפיץ את  החוברות  שלו בכל חוג אפשרי בארץ ובחו"ל.

כדרכם של חיבורים שונים פרסם הוא מכתבי תמיכה שנינתו לו בראש החוברת, וביניהם מכתב תמיכה אישי שהעניק לו הרב קוק. (אישי – לא הסכמה לספר !)

כך ארע לו כשהציע את החוברות לחברי ההסתדרות בפ"ת.

"לבסוף עלי להעיר הערה קלה: בכ"ה אדר ש"ז בשעה 9 בערב הייתי בפתח תקוה אצל ההסתדרות, ושם הצעתי בחנם לפקידים את ספרי "הצופה לבית ישראל", אבל כשאחד מהם הציץ וראה בעמוד הראשון את השם "הרב קוק" נרתע וענה בקול ובחימה גדולה: "לא נקח את הספר הזה, כי רב העומד לימין רוצחים, לא נוכל לקחת ולקרוא ספר שבו הוא נזכר". (עמ' כא)

---

* תוספת שמצאתי (שבט תשפ"א) בספרו של הרב יאיר דרייפוס "חתונה של אבודים" עמ' 178. האם כל האמצעים כשרים להביא את הגאולה? דעת רב  חיים מבריסק – לא !

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

תמונות מאמריקה

"]

הרב אברהם יצחק קוק בטקס קבלת פנים עם ראש העיר ניו יורק. תרפ"ד 1924

 תמונות ממסע הרבנים בארה"ב וקנדה  בשנת תרפ"ד (1924)

המפגש עם חווית הלימוד באה דרך שימוש בכל החושים שלנו. אנחנו קוראים את הנכתב ושומעים את הנאמר ורואים את הדובר.  החוויה בשלמותה מתקיימת בבית המדרש   בחבורת לומדים מסורתית. כמליצת ר' יהודה הלוי בספרו הכוזרי "מפי סופרים ולא מפי ספרים" .

מהבחינה ההיסטורית, המצאת הדיו והנייר ואחר כך הדפוס קדמו במאות שנים להמצאת הרשמקול והפילם. כך שאין לנו הקלטה של מתן תורה ולא של שירת הלויים בבית המקדש. אין לנו תמונה של הרמב"ם ולא של ה"בעל שם טוב" ושאר החכמים שעיצבו את עולמה של הספרות התורנית לדורותיה. התיעוד החזותי – התמונות – ולאחריו גם התיעוד הקולי – הקלטות – הם תוצאותיה של  ההתפתחות הטכנולוגית של העת החדשה.  הפצת המכשור הטכנולוגי  והשימוש בו באופן רחב התחילו רק במחצית הראשונה של המאה ועשרים.

משמעות הדברים, שיש לנו ספרים בני מאות שנים אבל רישומי קול ותמונה מהתקופה המודרנית בלבד. כך לדוגמא, שח לי ידידי שמואל אבנרי,  מנהל ארכיון בית ביאליק, כי אין בנמצא בעולם ולו הקלטה אחת של חיים נחמן ביאליק, שנפטר בשנת תרצ"ד (1934). וזאת על אף שהיה דמות לאומית בחייו ונשא דברים בכינוסים רבים.

לפני מספר שנים נכנסה למשרדי עובדת ב"מוזיאון תל אביב לאומנות" הסמוך ל"בית אריאלה". היא סיפרה לי כי סבא שלה שימש כמלווהו האישי של הרב אברהם יצחק  קוק זצ"ל בביקורו  בארצות הברית וקנדה בשנות העשרים של המאה הקודמת.  במסעו לקהילות היהודיות בצפון אמריקה השתתפו אף הרבנים אברהם דב שפירא  (רב העיר קובנה) ומשה מרדכי אפשטיין (ראש ישיבת סלבודקה-חברון).  מעזבונו של הסבא שלה נשמרו אצלה תמונות, אותן הביאה להראות לי. הכרתי תמונות של הרב קוק גם בעבר  אך אלו נבדלו מהן לטובה בחדות ובחיות של הדמויות שצולמו.  התמונות היו פרי איכות הצלמים והמעבדות  בארה"ב, שהיתה חוד החנית הטכנולוגית אז כמו היום.

כמי שגדל על דמותו של מרן הרב קוק זצ"ל בבית המדרש של ישיבת מרכז הרב התרגשתי למראה התמונות. נסעתי  במנהרת הזמן שמונים שנה אחורה ונפגשתי  בענוה עם דמותו הענקית של הרב קוק .

 סרקתי את התמונות והן שמורות עמי במחשב  הספרייה.

משלחת הרבנים : צילום קבוצתי

דרשת הרב קוק על גזוזטרת הישיבה במונטריאול (תרפ"ד 1924)

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירות סריקה ומשלוח חומר תורני מתוך ספרים וכתבי-עת ישנים וחדשים

פרטים נוספים פנה אלינו  rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

חיי הקודש של תל אביב

 

חלקים נרחבים  מתוך הקטלוג האחרון של  בית המכירות הפומביות "קדם" הוקדשו לצמיחתה של "עיר הפלאות" תל אביב. יפה עשו בעלי בית המכירה שייחדו פרק (אמנם צנוע) לחיי הקודש בתל אביב. בפרק זה הוצעו למכירה מסמכים הקשורים לבתי כנסת בעיר ולפעולות רוחניות שונות (כדוגמת אגודת עונג שבת) שנעשו בה.

 המעיין בקטלוג כולו ימצא חומרים נוספים רלוונטיים לנושא. לדוגמא, הוצע לרבים  מכתבו של מאיר דיזנגוף, ראש העיריה הראשון של תל אביב, לרב הראשי הרב אברהם יצחק קוק על שמירת השבת.  במענה לפנייתו של הרב קוק מצהיר דיזנגוף כי "בעיקר תמימי דעים אנחנו… כי צריך להזהר מלחלל שבת בפרהסיה, וגם דאגנו תמיד שלא תעשה כל מלאכה ביום שבת קדש, ורק לצרכים חיוניים והכרחיים כמו הספקת מים לתושבים… אנו משתמשים בעבודת 'גוי-שבת'…" (פריט מס'  207).

כרזה. מאוספי ספריית הרמב"ם

ההיסטוריה של חיי הקודש בתל אביב  ענפה ורחבה. היא מכילה אישים ומוסדות. חצרות אדמו"רים ופעילות תרבותית ענפה. אין ספק שאנחנו כתובת רלוונטית לפניות בנושאים אלו. הנה  השבוע קבלתי  בדואר האלקטרוני בקשה :

אני מתעניינת לגבי השטיבל של חסידות אמשינוב שהייתה בתל- אביב.

הבנתי ממכון "ת"א של מעלה" שיש ספר שנקרא "אהל יוסף", מאת הרב דוד הלחמי ז"ל.

האם אפשר לבקש סריקה של הדפים הרלוונטיים בספר שמספרים על הקמתו של שטיבל זה?

הבקשה נענתה במהירות וביעילות ע"י הספרן שהיה במשמרת (נאור).  כעבור יום הגיעה הבעת התודה ושוברה בצדה:

 המון תודה.

ממש נחמד לדעת שיש "אנשים טובים באמצע הדרך".

יש גם חומר על חסידות מודז'יץ שהייתה ברחוב דיזנגוף בתל אביב?

 

לי, כמנהל  ספריית הרמב"ם, בתוך "בית אריאלה" הספריה המרכזית של העיר תל אביב, ישנה התלבטות עקרונית.

מהי מוטת הכנפיים של הספריה?  האם אנחנו רוצים ויכולים להיות גם ארכיון?

וכפועל יוצא מכך:

האם  עלי לרכוש  מכתבים, כרזות ותמונות המייצגים את חיי מוסדות דת השונים (בתי כנסת, ישיבות, חצרות אדמו"רים) בבניינן ובחורבנן?

אנחנו בעידן חדש. שם המשחק הוא שיתוף: פרוייקטים  מרהיבים של  סריקות  מאוספים מיוחדים ומפעלים שאפתניים של ספריות דיגיטליות. הכל זמין  ברשת לכול.

– דווקא לעת הזאת גדלה החשיבות של הייחוד המקומי.  בהקשר זה מיצוב הספריה כ"מרכז  לתיעוד המורשת  המקומית" הוא אחת מהאפשרויות שצריכות להיבחן.

מודעה. מאוספי ספריית הרמב"ם

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירות סריקה ומשלוח חומר תורני מתוך ספרים וכתבי-עת ישנים וחדשים

 פרטים נוספים פנה אלינו  rambaml1@gmail.com

Read Full Post »