Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הרב חיים קנייבסקי’

בע"ה

רשימה ליום העצמאות

 

רשבא1

ספר חדושי הרשב"א הוא ספר למדני, שמקומו אצל חובשי בית המדרש.  בעותק של  הספר (דפוס ורשה, תרנ"ט 1899) מצאתי השבוע, להפתעתי, מנשר פוליטי [!] כתוב בעיפרון רך על דף הכריכה הפנימית של הספר.  בימים אלו, שאנו מציינים 68 שנים לעצמאות מדינת ישראל, יש רלוונטיות לדברים הבאים, המציינים את חוסר העצמאות של היהודים בארצות גלותם.

הסכת ושמע ישראל !

הרבה עמל ותלאה סבלנו בשנה העברה בהבחירה, כי למרות התסיסה הפנימית אשר הרגשנו, בע"כ  הוכרחנו לבחר הד"ר באבדינסקי . [יודעים?] אנחנו, שכל אחד ישראל אשר בחר הד"ר באבדינקסי [!]  הי' לו קיץ עצוב בלב ונפש… אבל מה לעשות? בגולה אנחנו,  ויד העו"ג [=העובדי גלולים] תקפה עלינו [ומוכרנו?].

עתה ישראל !  עתה היא העת היותר מוכשרה, עתה היא העת אשר אנחנו יכולים להוציא  שאיפתנו הפנימית לפעולה, עתה הוא העת  שלא צריכים אנו  להטות הנטיעה הטבעית אשר נטע בלב כל אחד מאתנו: לעזור את חבירו, ולא לילך אחרי עצת נכרי אשר היא נגד רצונינו.  עתה היא העת שיכולים אנו להגדיל שמו ישראל ולהראות […] כי גם לנו יש חלק [בתוכם?]  ולא צריכים אנו לילך בכל עת אחר עצתם כעבד אחר עצת רבו, עתה היא העת להראותם שגם המה צריכים לפעמים לטובתנו. עתה מוטל עלינו חוב קדוש שכל אחד מאתנו יבחר הד"ר רפאל  לנדויא מקארקא.

רשבא2

הרקע למנשר :

בשנת תרס"ז 1907 התקיימו בחירות לבית הנבחרים (הפרלמנט) בוינה.  בכל מערכות הבחירות הקודמות לא באו לידי ביטוי פרלמנטרי ריבוי היהודים במחוזות גליציה, באמצעות דרכים שונות שננקטו על ידי הגויים. אחת הדרכים היתה הצגת "יהודים מטעם" ברשימה המועמדים, יהודים מתבוללים שהיו משרתי הגויים ולא נלחמו על האינטרסים היהודים.

במערכת בחירות זו, בהשפעת הציונים, התאגדו היהודים והצביעו עבור מועמדים מתוך הקהילה.

סקירה רחבה על הפרשה ב"ספר קראקא", ראו נא  כאן .

————————————————-

לפני כשלשה חדשים יצא לאור ספר "החובות", המתאר את סדר יומו העמוס בלימודים של שר התורה הרב חיים קנייבסקי שליט"א. הספר נכתב על ידי נכדו.

 

חובות

התמונה שעל גבי כריכת ספר "החובות". בני ברק תשע"ו (2016)

סדרי הלימוד השנתיים מקיפים את כל חדרי התורה.

רבי חיים קנייבסקי שליט"א מסיים כל שנה בערב פסח את התלמוד הבבלי כולו. יש לו חלוקה קבועה של דפים לכל יום.

מכיון שכך הוא,  הוסיף העורך פרק לספר שכותרתו: "סימנא מילתא בלימוד החובות". סימנא מילתא פירושו שיש משמעות לסימנים. אפשר לראות איך בימים מיוחדים, כדוגמת ימי החגים, יש בדפים הנלמדים רמז לתוכן אותו היום.

גם יום העצמאות "זוכה" להימנות בפרק. לצערי, בדרך קלוקלת ולא ראויה.

יום אידם

 

זליגת מאבקים פוליטיים לתוך בית המדרש וממנו החוצה היא, כנראה, מצב טבעי. חכמי בית המדרש אינם מנותקים מהמתרחש מחוץ לדלתות בית המדרש.

לטעמי, כך ראוי וכך רצוי.

יהי רצון שנקיים את מאמר חכמינו: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"

עצמאות שמח

שבת שלום

אבישי


תגובות:

א.

כיון שדבריו של הנכד העורך נראו לי בחושי מאולצים משהו, בדקתי ומצאתי מה הכריח אותו לקשקש [במחילה…] על 'שעת הסכנה' – כדי להימנע מאיזכור מפורש באותו דף ליום העצמאות: "לשנה אחרת .
.קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"

השתא דאתינן להכי…

כידוע בסידורי המקובלים, ומהם נכנסו אף לסידור תפילת כל פה, יש לכל חודש 'צירוף' שם ה' שונה ולכל צירוף פסוק.
אז צירוף שם הויה לחוד אייר הוא: "י-תהלל ה-מתהלל ה-שכל ו-ידוע" – לרמוז בא, לשני הללים נוספים שבחודש זה.
וכל הזכויות שמורות…
יחזקאל פרנקל
ב.

ר' אבישי חג עצמאות שמח וישר כח

דף כא: בשבת כסימן ליום העצמאות. הוא דבר נפלא. זהו המקור לחיוב הלל בחנוכה
שממנו למדו רבים גם לחיוב הלל ביום העצמאות והוא גלוי ובולט . וסימנא היא
שצריך לחפש חיפוש אחר חיפוש בדף זה משהו לגנאי כדי לתלות בו בוקי סריקי.

בועז הוטרר
 ג.

אבישי שלום,

בשבת דף כא ע"ב מופיע גם:

וכשגברה מלכות בית חשמונאי … לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה. דברי הגמ' המפורשים הם רמז גדול יותר מדברי רש"י …

שי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

Read Full Post »

בס"ד

החגב שבא לעזרת הרב חיים  קנייבסקי שליט"א

על חיבור של ההלכה והמציאות

בשבת חול המועד סוכות האחרון הלכה לבית עולמה הרבנית בת שבע קנייבסקי זכרונה לברכה, אשת חבר לרב חיים קנייבסקי שליט"א. בחייה הרבנית היתה ידועה ככתובת לתפילות וברכות, ונשים רבות היו באות להתייעץ עמה ולהתברך מברכותיה. במפעלי החסד שלה הלכה הרבנית בדרכו של הסבא שלה, הצדיק הירושלמי הרב אריה לוין זצ"ל. סמוך לפטירתה יצאו  לאור שלשה ספרים ובהם סיפורים המאירים את אישיותה המיוחדת, מתארים את סדר יומה העמוס ואת  כוחות הנפש המיוחדים שלה. עקב חופשת מחלה עברתי על כל אותם שלשה ספרים ומכל שלל העובדות והסיפורים אני מבקש לבחון סיפור אחד, שהרבנית היתה מספרת, על שאירע לרב חיים קנייבסקי שליט"א.

הסיפור מופיע פעמיים  ואלו נוסחיו:

א.

מעשה זה הרבנית הרבתה מאד לספרו מה שזכתה לראות בעיניה. אמר רבינו (הרב חיים קנייבסקי) שיש הנהגה מיוחדת בלומדי התורה שמסייעים להם משמים ללימודם, וכשעסק בחיבור קונטרס "קרני חגבים" נצרך לדעת במדויק איך נראה חגב, וממש באותו זמן  נזדמן שתוך כדי לימודו נחת על הספר שלפניו חגב, ויכל להתבונן בו מקרוב. ולבדוק כל מה שרצה לדעת. ושאלתי לרבינו מהיכן ידע שזה חגב והשיב לפי הסימנים. [ושמעתי מרע"ט שליט"א שמעשה זה אירע לאחר שסיים רבינו כתיבתו  בענין חגבים, שאלו למורה לטבע, ואמרה דלא כך נראה החגב, והי' לו מכך עגמ"נ, ואז בדיוק הגיע החגב וראה שאכן נראה כפי שכתב, ושמח על כך רבינו, והלך מיד לספר זה לאביו בעל הקהלות יעקב זצ"ל, ואביו מאד התפעל מכך].

המקור: 'באר שבע' עמ' מא

ב.

בעלי הרב שליט"א  חיבר פעם את אחד מספרי ההלכה שלו. הספר שהוא עב כרס, היה כבר ערוך כולו ומוכן לדפוס אך הדפסתו התעכבה, זאת מכיון באחד הפרקים בספר הופיעה הלכה בקשר לחגב, והיה חשוב לרב לדעת בדיוק איך נראית הכנף או היכן ובאיזה צורה בדיוק היא מונחת. אך בעלי – הרב שליט"א שלא ראה חגב מימיו, לא ידע בדיוק כיצד נראים כנפיו.  הוא ביקש ממני לדאוג שיחפשו בסמינר, אולי התמונה של החגב קיימת בספרי טבע. חיפשו ולא מצאו משהו שיעזור לו. הרב שליט"א הצטער מאד על כך, כיון שידיעת ההלכה חייבת להיות שלמה  ומדויקת, ובלי שיראה את החגב, הוא לא יוכל להדפיס את הספר עם הלכה זו. והנה בסעודת שבת, נוחת לפתע, בדיוק אל מול פניו, לא פחות ולא יותר… חגב ! הרב התבונן על החגב ובחן את כל מה שהיה צריך לראות, ואז אמר: "עכשיו אני כבר יודע את כל מה שברצוני היה לדעת בהקשר להלכה", רק סיים הרב שליט"א את  דבריו – ותיכף עף החגב ונעלם.

המקור: 'שלישי באשמורת' עמ' 20

סיפור מקסים זה מתייחס  לחיבורו של הגר"ח קנייבסקי "קונטרס קרני חגבים "על הלכות אכילת חגבים.  הקונטרס נדפס לראשונה בשנת תשל"ו (1976) בתוך ספרו "שיח השדה", חלק שני, עמ' קיא-קמ.  בהקדמה לחיבורו כתב הגר"ח: "וכתבתי עיקר קונטרס לפני הרבה שנים". אמנם מנוסח ב של הסיפור משמע שאירע בסמוך לעריכתו לדפוס בשנת תשל"ו.

המוקד של הסיפורים הוא החיבור של ההלכה והמציאות. האמירה כי אי אפשר לפסוק הלכה ולחתום את החיבור עד שייראה הפוסק את נשוא פסיקתו – החגב – בעיניו ממש.

אמנם ישנו הבדל בולט ומשמעותי בין גירסא א של הסיפור לגירסא ב.

בגירסא א היתה סתירה בין דעת חכמי הטבע (או באופן ספציפי "המורה לטבע") לדעת הגר"ח, והמציאות הוכיחה שהצדק עמו.

בגירסא ב  לא היתה כל סתירה, "…שיחפשו בסמינר,  אולי  תמונה של החגב קיימת  בספרי הטבע", חיפשו ולא מצאו, ואז הגיע החגב בעצמו  לפני הגר"ח.

 בתורה מופיעים שמות ארבעה מיני חגבים: ארבה, סלעם, חרגול וחגב. הגמרא במסכת חולין דף סה עמוד א מונה שמות של ארבעה מינים נוספים. יתר על כן הגמרא שם דף סג  עמוד ב מזכירה שמונה מאות [!] מיני חגבים, וכפי שהראה  הב"ח בהגהותיו על אתר מדובר במיני חגבים טהורים (ראה על כך בקונטרס קרני חגבים פרק ח). לפיכך הרוצה להתחקות אחר זיהוי החגבים הכשרים צריך להיזדקק לידיעת הסימנים המופיעים בתורה ולזיהויים של החגבים המסויימים ככשרים על פי  המסורת. על כך נתחבר הקונטרס הנ"ל.

הסתקרנתי לראות אם מזכיר הרב חיים קנייבסקי את הסיפור בתוך חיבורו על החגבים. האם יציין כי עובדה פלונית התבררה לו מתוך מפגש עם חגב חי. לצורך זה עברתי על הקונטרס הנ"ל. אמנם תוחלתי נכזבה ולא מצאתי אסמכתא לסיפור הנ"ל, מאידך, עיני צדה שלושה מקומות בקונטרס שבהם מתייעץ המחבר בחכמי הטבע באופן ישיר או עקיף.

יש לציין שישנם מיני חגבים המצויים בארץ ישראל, כך שישנה אפשרות מציאותית שיינחת חגב על שולחנו של הרב קנייבסקי . ישנה  גם אפשרות שמדובר  ב"צרצר" (מעמ' קכג לקמן), שהגר"ח קנייבסקי הסתפק בו.

להלן הציטטות:

1. עמ' קיח: (וכן העידו לי בשם ספרי הטבע שהחגב יש לו ושט אבל לא קנה).

2. עמ' קכג: (עיי' במאירי שכ' הצרצור שקורין  גירי"ל… הצועק ומצפצף בלילה… ושאלתי לבעלי הטבע ואמרו לי שהגריל הזה אין לו זנב ממש אבל קצה גופו ארוך ונראה כמו זנב וצ"ע).

3. בעמ' קלו: … שיש שש מיני בע"ח והמין הה' הוא הרמשים… וכמדומה שהחגבים בכלל המין החמשי (וכן העידו לי בשם ספרי הטבע)…

על הממשק בין ההלכה והמציאות ראוי להביא ציטוט נוסף מהספר, שבו מבטל המחבר את החכמה מלפני התורה.

4. עמ' קלא: וראיתי בס' פרי תואר  יו"ד סי' פ"ה, "ואמרו לו מקצת מחכמי דורו שאין במציאות בעולם חגב שקרסוליו סמוכין לצואר והוא דחה דבריהם וכתב דהעיד לו ת"ח אחד דראה חגב שקרסוליו סמוך לצואר" ע"ש ולא ידעתי למה הוצרך לכך והלוא רש"י בחומש…

כמובן שיש לסייג שלא מדובר כאן ב"חכמי הטבע" כי אם "מקצת מחכמי דורו" של ר' חיים בן עטר, האור החיים הקדוש, מחבר ספר פרי תואר על יורה דעה.

 

הרוצה לעיין בשאלת זיהוי החגבים בימינו מנקודת מבט מדעית יעיין נא בספרו של פרופ' זהר עמר, "הארבה במסורת ישראל" הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ד (2004), פרק ה,  עמ'  102-156.

קישוריות בנושא:

החגב, השיפוצים והוראת הרב קנייבסקי

ויהיו בעיניו החגבים: תיעוד מיוחד

ויסתבל החגב

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת  ישנים וחדשים לא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: