Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הרב יוסף תאומים’

בע"ה

וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם.

בראשית פרק ט פסוק כ

רשימה לפרשת נח.

על "שתיית טוטי"ן" 

האם מחבר ספר "פרי מגדים" עישן נרגילה?

הכל התחיל מבני יצחק. בימי הקורונה זוכים אנו שהעתיק מקום לימודיו מהישיבה אל הבית. הוא שיתף אותי בשאלה על העישון בתקופות קדומות, כדי להבין טוב יותר פסק הלכה שראה בספר פרי מגדים.

שער הספר. מחבר: הרב יוסף תאומים. דפוס פרנקפורט דאודר תקנ"ח 1798. עותק ספריית הרמב"ם

נקדים קצת על תיאור מלאכת העישון ותולדותיה.

החומר העיקרי המשמש לעישון הוא הטבק. השימוש בטבק הגיע אלינו  אחרי גילוי יבשת אמריקה בשנת 1492. תחילה לספרד ומשם התפשט ברחבי העולם.

ניתן לעשן בצורות שונות: בנרגילה, במקטרת או בסיגריות.

נרגילה מהסוג המקובל במצרים. המקור: ויקיפדיה

רבי מרדכי בן יהודה הלוי ממצרים (אבי ה"גנת ורדים", נפ' תמ"ב 1682) הכיר את הנרגילה כחידוש. כך כתב על זה:

על שתיית העשן שמוצצים אותו דרך קנים חלולים, כי לא נמצא זה בספרי הפוסקים ז"ל לפי שלא היה בימיהם. כי מקרוב עלה עשן זה ונתפשט בכל העולם ורובם ככולם שותים אותו. (שו"ת דרכי נעם, ונציה תנ"ז 1697, סימן ט)

ציטוט מספר "דרכי נעם" [סימן ט] הוצאת מכון זכרון אהרן. מהדורה חדשה. מקור: אוצר החכמה.

אם כיום מקובל שהעישון מזיק לבריאות, לא כך סבר ה"פני יהושע" (תמ"א-תקט"ז 1680-1756) שכתב בחידושיו על הש"ס, כי מותר לעשן ביום טוב, היות ומדובר בעסק של רפואה: "ואם כן נראה דעישון הטובא"ק נמי הוי לבריאות הגוף לעכל המזון ולתאוות המאכל וכיוצא בזה". (שבת ל"ט ע"ב)

בהסתמך על פסק של ה"פני יהושע" כתב הרב יוסף תאומים (תפ"ז-תקנ"ב 1727-1792) בספרו "פרי מגדים" חלק משבצות זהב:

והנה אני רגיל לשתות טוטי"ן ביום טוב כמנהג עולם לרפואה, ובפרט כהיום ממש שוה לכל נפש, ולקרוע הנייר צריך מערב יום טוב. (אורח חיים סימן תקיא אות ב)

וכאן הבן שואל.

מה הוא "לשתות טוטי"ן"? טוטי"ן בערבית הוא טבק.

לשתות טוטי"ן – כנראה הכוונה לעשן נרגילה, שיש בה גם טבק וגם נוזל.

האם ה"פרי מגדים", שחי באשכנז, עישן נרגילה?

לדעתי, התשובה ברורה. ה"פרי מגדים" לא עישן נרגילה.

לשתות טוטי"ן הוא מושג מושאל לעישון מקטרת או סגריות.

מה עישן, אפוא, ר' יוסף תאומים, ה"פרי מגדים"?

בזה ישנה מחלוקת אחרונים.

בספר קצות השולחן לרב חיים נאה (חלק ז) כתב שה"פרי מגדים" עישן סיגריות. לצורך גלגול הטבק בנייר היה צריך לקרוע נייר מערב יום טוב לפי מידת הסיגריות. שהרי מלאכת קורע היא ואסורה בחג.:

מקור זה כנראה עמד גם לפני רבי משה לוי ז"ל, שהיה תלמיד חכם ומורה הוראה בישיבת כסא רחמים בבני ברק, בספרו תפלה למשה:

הסבר זה מוקשה. חיתוך נייר לפי מידה הוא מלאכת מחתך ולא מלאכת קורע.

(אמנם קושיה זאת מתורצת לפי חידושו של הרב משה לוי בספרו "מנוחת אהבה" פרק כא אות ד, שבמקום שעושה כלי אין דין מחתך. חידוש זה, שעליו המחבר כתב שלא מצא שקדמו לו  בפוסקים, אינו מקובל על הכל. ואפשר ליישב בעוד אופנים)

זאת ועוד, נייר לסיגריות הוא מוצר חדש, רק משלהי המאה ה-17. עיקר הפצתו במאה התשע עשרה. (כאן)

לכן נראה שמדובר בנייר שנחתך לצורך הבערת אש במקטרת וכפי שכתב (ה"כתב סופר) בחידושיו: "ולהדליק בנייר, עיין פרמ"ג סי' תקי"א [משב"ז סק"ב] שאסור לקרוע הנייר ביו"ט ", שמשמעו שהדליק את האש עם הנייר.

"כתב סופר". מסכת ביצה דף כג

כך או כך. הביטוי "לשתות טוטי"ן" שלקוח מתרבות המזרח, מעישון נרגילות, נדד אל הפסיקה האשכנזית, למרות ששם עישנו במקטרות או בסיגריות*.

שבת שלום

אבישי

תודה לבני על החברותא ולחנוך גוטליב שתמיד עומד לנו לעזר.

———————————–

*שו"ת האלף לך שלמה, לרב שלמה קלוגר, מגליציה (תקמ"ו-תרכ"ט 1786-1869)

**להרחבה: ראו נא מאמר מקיף על העישון של הרב דב לנדאו. "האם סיגריות צריכות הכשר לפסח". הובא באתר כושרות כאן.

————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: