Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הרב מניטו’

בע"ה

"ויתרוצצו הבנים בקרבה"

רשימה לפרשת תולדות

רבותינו דרשוהו לשון ריצה. כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה, עשו מפרכס לצאת. [רש"י]

הויכוח בין עשו ליעקב הוא ויכוח דתי-תיאולוגי.

פתחי תורה מול פתחי עבודה זרה.

בהמשך הדורות התמקד הויכוח הדתי-התיאולוגי בין היהדות לנצרות.

בעטיו של אותו ויכוח הטילה הכנסיה  הנוצרית חובת צנזורה על ספרי הקודש שלנו.

עד כמה צנזורה זו היתה יעילה?

זו פרשיה ארוכה, שידעה עליות ומורדות, ולא כל המקומות והזמנים שווים.

אביא לפניכם דוגמא אחת, יוצאת דופן, עד כמה יכלה צנזורה זו להיות פולשנית ותקיפה.

בשער ספר "חדושי בבא בתרא" לרבינו משה בן נחמן, שנדפס בפרג בשנת תצ"ה (1735) מופיעה בתחתית השער שורה מוזרה.

%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%9f2-3

%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%9f3

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

 

העתקת השורה:

דף ט' ע"ג אע"ג דאינו יהודי הרי הן כזבים. צ"ל פי' לפי שאין להם טהרה במקוה מזיבתן כמו ישראל.

במה מדובר?

זו הערת התנצלות בפני הצנזורה הנוצרית, שמצאה לה מקום דווקא בשער הספר.

כדי שנבין מה שכתוב בהערה, אקדים קצת דברי רקע:

זיבה זו הפרשה היוצאת מגופו של אדם ובעקבותיה הוא טמא שבעת ימים. הלכות אלו אינן נוהגות היום כי איננו מקפידים על דיני טומאה וטהרה.

במסכת בבא בתרא בדף כ ישנו דיון הלכתי בנושא סבוך של חציצה בפני טומאה. השאלה היא, כאשר ישנו חלון בין חדר לחדר כיצד ניתן לסתום את החלון באופן שהטומאה לא תעבור. מובאות דוגמאות שונות וביניהם גם  "אינו יהודי שישב בחלון".

הרמב"ן בחידושיו מצטט את לשון הגמרא בדיבור המתחיל "אינו יהודי שישב בחלון". כבר כאן ישנו שינוי של הצנזורה כי נוסח המקורי של הגמרא (ושל הרמב"ן המצטט אותה) היה "גוי שישב בחלון". כך מופיע בדפוסים הראשונים, טרם הצנזורה.

%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%9f4

חדושי הרמב"ן. דף ט מדפי הספר. דפוס פרג תצ"ה 1735, עמוד ט טור ב.

על דברי הגמרא נוספה תהייתו של הרמב"ן. היות שגזרו חכמינו שכל גוי הוא בחזקת טמא כזב, אם כן אינו יכול לשמש כחוצץ בפני הטומאה, לפי הכלל "הטהור ממעט, והטמא אינו ממעט"?

הנחת יסוד זאת, שגוי הרי הוא כזב, בלתי מקובלת על דעת הצנזור הנוצרי. לכן בא המדפיס בדף השער והוסיף שורת הסבר או התנצלות. וכך הסברו: הסטטוס של היהודי והגוי שווה לעניין טומאתם. אבל היות שאין דרך להיטהר במקווה לגוי – נשאר הוא בטומאתו. הסבר זה אינו נכון ולא קביל הלכתית.

בעיר פרג היתה באותן שנים צנזורה קפדנית. זאת אנחנו מכירים מהדפסת התלמוד המשובשת מאד בין השנים תפ"ח-תק"א 1728-1741 בפרג, ובה נוספו בדפי התלמוד הגהות מחמת הצנזורה. (ראו נא "מאמר על הדפסת התלמוד" לרנ"נ רבינוביץ עמ' 110-112, ובהוספות א"מ הברמן בסופו עמ' 230-231).

כנראה מדפיס הספר  נתקל בהתנגדות הצנזורה בשלב ההדפסה, וכדי לאשר את הדפסת הספר ברגע האחרון הוסיף בדף השער שורת הסבר / התנצלות. כאמור אלו דברים שאין להם בסיס, ורק נכתבו לאוזן הצנזור ומעידים על בורותו בלימוד המקורות היהודיים.

בעותק הספריה מופיעה על גבי הכריכה האחורית הפנימית כתובת בלטינית, שלא הצלחתי לפענחה. דומה היא לחתימות צנזורים בספרים ישנים. אולי היא עדות לאישור הצנזורה לספר זה.

 

?????????????

————————————————–

ראיתי לנכון להוסיף ולצטט דברים שאמר הרב יהודה ליאון אשכנזי ("מניטו") על הביטויים שתמצאו בספרי חכמינו כנגד הגויים, שאינם כפשוטם וחלילה לנו מ"לגלוש לפסים גזעניים".  הרב מניטו זצ"ל היה חכם בתורה ובקי בפילוסופיה, והיה יוצא ובא בטרקליני מלכים ושרים. בדבריו מתייחס לשני מקורות שעסקו בכך: הראשון בספר התניא לאדמו"ר הראשון מחב"ד והשני מספר אורות של הרב קוק זצ"ל. כך נכתב בספרו החדש "שערי דמעה", שהגיע עתה לספריה.

%d7%92%d7%95%d7%99%d7%901

%d7%92%d7%95%d7%992

הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו). שערי דמעה. תשע"ו. עמ' 166-167

שבת שלום

אבישי

 


 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: