בע"ה, שבת קודש פרשת משפטים, תשפ"ב.
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"
פרשת השבוע עוסקת בדיני ממונות בין אדם לחברו ולסביבתו.
מצוות "דינים" היא אחת משבע מצוות שבני נח חייבים.
שאלה מעניינת: האם אומות העולם מצווים באותם פרטי הלכות בתחומים אלו כמו אלו הכתובים ב"שלחן ערוך" שלנו ?
"כתאב אלאחכאם אלשרעיה פי לאחואל אלשח’ציה ללאסראילין"
["חוקי ההלכה היהודיים בדיני המעמד האישי"]
שער הספר. עותק ספריית בית אריאלה.
"שערי משפט" הוא חיבור מיוחד בשפה ערבית, חיבר אותו ר' מסעוד חי ן' שמעון, אב"ד קהיר וראש הרבנים במצרים. החיבור נדפס בקהיר בין השנים תרע"ד-תר"פ (1914-1920) ולו שלשה חלקים.
עמודים מהספר
בערכו של מחבר הספר באתר mytzadik נכתב כי ספריו זכו לאישור של משרד המשפטים המצרי !
המקור: כאן
מדוע כתב ר' מסעוד חיבור זה בערבית ?
כדי להסביר את חוקי התורה לשכנים מסביב.
כך כתב המחבר בהתנצלותו:
אמנם ידעתי. כי חכמים יתמהו. הלנו אתה. ותחבק חיק נכריה. לא יעשה כן. לתת הצעירה. לפני הבכירה… בארץ נכריה. אויבנו פלילים. נתנו בשער קולם. אבדה עצה. תורה ותושיה. אין סדר למקרא. תעו במדבר. אורח לא סלולה. ערבה וציה. על כן חפרתי את הבאר באר לחי…
המקור: עותק דיגיטאלי באתר הספריה הלאומית כאן
שערי משפט
الأحكام الشرعية في الأحوال الشخصية للإسرائيليين
הספר החשוב הזה העושה רושם נעים מאד גם בתכנו וגם בחיצוניותו, גם בסדור כל פרקיו, וגם בשטתו המדעית, נתקבל בשמחה במצרים, וכל העתונות המצרית בכללותה הרבתה לספר בשבחו. חצר המלכות והוזירים המצרים וראשי הדתות השונות ופרופסורי המכללות והשופטים ועורכי הדין הודו למחבר הנכבד על המתנה היפה שבה העשיר את עולם המשפטים, הרב מ. חי בן שמעון, בספרו זה, הרים את קרן המשפט העברי בעיני העולם הנאור. עבודתו החשובה הזאת שמשכה אליה את תשומת לב כל העולם המשפטי במצרים מתחלקת כאמור לשלשה חלקים הכוללים הערות, ציונים ומראי מקומות והכל מוצע בהרצאה יפה וקלה, יפה עשה הרב המחבר שהוסיף גם את חוות דעת אחדים מרבנינו הגדולים בשאלותיהם ותשובותיהם. ונחזיק נא לו טיבותא על העבודה הענקית שעבד בסדור הספר הגדול הזה. השלחן ערוך שהיה עד כה כספר חתום לפני לא יהודים, נעשה כעת על ידי חבורו של הרב בן שמעון, לספר השוה לכל נפש וע״ז יודו לו כל מוקירי שפתנו.
הגאון רבי יוסף ארוואץ זצ״ל, ראב״ד לעדת הספרדים בעיה״ק יפו ת׳׳ו, ביקר במצרים בראשית שנת תער״ב (1912). והוא התפעל רבות מהסדר והמשטר הנפלא, שמצא בבתי הדין של רבי מסעוד ואחיו רבי רפאל אהרן, וכה הוא מתאר את רישומיו בהקדמה לס׳ שערי משפט.
״אנכי בדרך נחני ה׳ בשליחותייהו דרבנן קדישי דעיה״ק ירושלים תוב״ב, פה קריה עליזה ברוך עמי מצרים. שמח לבי ויגל כבודי, ראיתי כי כל העדה כולם קדושים, אנשי חכמה ומדע ויראת חטא רודפי צדקות ואוהבי תורה. ראיתי בית דין הגדול והמפואר אשר תחת ממשלת המאור הגדול, מר ניהו רבא הגאון המפורסם ר״מ ור״מ דפה עוב״י מצרים ואגפי׳ה כקש״ת כמוהר״ר רפאל אהרן בן שמעון נ״י, ומשנהו כסף מר אחיו הרב הגדול המפורסם לשם טוב ולתהלה, רב ספרא ויקירא, ראש אב בית דין מקודש כמוהר״ר מסעוד חי בן שמעון נ״י. ראיתיו כי הוא הבית דין המיוחד במינו לתפארת דתינו ולאומינו. הרבנים הנז׳ יצ״ו לא חשכו נפשם מכל עמל ותלאה להגדיל את כבוד דת ישראל ולהאדיר את כבוד האומה הישראלית במלוא מובן המלה. ראיתי כי מזה שנים אחדות נוסד בתוך ב״ד הצדק בית משפט טריבונאל ראביניק עפ״י נימוס ותכסיסי הטריבונאלים המפורסמים אשר לשאר העמים, ובהם ישפטו את העם משפט צדק. הכל על צד היותר מנומס בעורכי דין (אדווקאטוס). סופרי הדיינים כותבים הטענות ועל פיהם יצא דבר הדין הלכה פסוקה על פי דת ודין תוה״ק".
פתחנו את רשימתנו בשאלה:
האם אומות העולם מצווים באותם פרטי הלכות בתחומים אלו כמו אלו הכתובים ב"שלחן ערוך" שלנו ?
למרבה הפליאה (שלי…), התשובה היא כן!
כך פסק הרמ"א (תשובה י' בשו"ת שלו) בסכסוך שהסעיר את העולם היהודי בשעתו וגרם בעקיפין לשריפת התלמוד. שני מדפיסים נוכריים הדפיסו את ספר "משנה תורה" לרמב"ם בוונציה בשנת ש"י (1560). הרמ"א הכריע שהיתה כאן השגת גבול של אחד המדפיסים על חברו והטיל חרם על מהדורה זו. בתשובתו הרמ"א מוכיח שבני נוח מצווים בפרטי הדינים כבני ישראל.
לאחרונה התאגדו כל בתי הדין לממונות במדינת ישראל במסגרת "לכתחילה". כתבה על כך מופיעה השבוע בערוץ "שבע" כאן.
שבוע טוב
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.
משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
עם הספר 