Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הרב מרדכי אליהו’

בע"ה

וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים.

בראשית פרק מט פסוק כג

רשימה לפרשת ויחי

יוסף, שיצא מבור האסורים ועלה למלוכה, משמש קרן אור ותקווה למי שמצוי בתנאים קשים.

זהו המוטיב המרכזי בבלדה שכתב הרב יואב מלכה על יהונתן פולארד אחרי 18 שנים בבית כלא פדרלי בתנאים מחמירים וקשים. הבלדה פורסמה בחוברת שיצאה מטעם  מכון התורה והארץ (כפר דרום, תשס"ו 2006)

כך הפזמון החוזר:

מי שהעלה את יוסף מן הבור

יעלה את יהונתן אל האור.

 

שער ערכת הדרכה בנושא יהונתן פולארד. הוצאת "מכון התורה והארץ. כפר דרום. תשס"ו 2006

במהלך שנות ישיבתו הארוכה של יהונתן פולארד בבתי כלא בארה"ב "אימץ" אותו הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הרב פעל למענו ב"חלונות הגבוהים" ונסע לבקר אותו 7 פעמים בבית הסוהר.

אחת הפעמים האלו הולידה סיפור מדהים על הרב מרדכי אליהו.

אני באופן בסיסי מפקפק באמינות סיפורי מופתים, אבל סיפור זה נאמן עלי משתי סיבות.

  1. משום מספר הסיפור, הרב שמואל זעפרני שהיה הרל"ש של הרב מרדכי אליהו, ומשום שמספר זאת לפרטי פרטיו במבט אישי.
  2. משום שסיפור זה נכתב ופורסם בחיי הרב מרדכי אליהו בספר "דורש טוב לעמו" שחיבר הרב זעפרני. הספר יצא בירושלים בשנת תשס"ח (2008). הרב אליהו הסתלק לבית עולמו בשנת תש"ע (2010).

נא הגדילו את התמונות הבאות. קראו והגיבו. הייתכן?!

(לקריאה והורדה של הסיפור בקובץ אחד ראו נא כאן.)

 

שנזכה לבשורות טובות.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע… וְאִם-בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ…

(ויקרא פרק יג  פסוקים ג-ד)

רשימה לפרשת תזריע 

שיעור "כתם". מתוך ספר "לחם ושמלה" יורה דעה סימן קצ. ד"צ לבוב תרכ"א (1861)

שני שיעורים נאמרו: אחד בנגעים ושני בדיני כתמים, ושניהן כגריס.

במסכת נגעים אומרת המשנה בפרק ששי:

משנה א
גּוּפָהּ שֶׁל בַּהֶרֶת – כִּגְרִיס הַקִּלְקִי מְרֻבָּע.
מְקוֹם הַגְּרִיס תֵּשַׁע עֲדָשׁוֹת.
מְקוֹם עֲדָשָׁה אַרְבַּע שְֹעָרוֹת.
נִמְצְאוּ, שְׁלשִׁים וְשֵׁשׁ שְֹעָרוֹת.
———————————
במסכת נדה אומרת המשנה בפרק שמיני:
משניות א-ב
הרואה כתם על בשרה כנגד בית תורפה – טמאה…
עד כמה היא תולה? רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר: עד כגריס של פול.
———————————
מקובל על הראשונים, שגריס הקלקי וגריס של פול – שיעור אחד הוא.

כיצד מודדים שיעור זה?

בשאלה מורכבת זו דן הרב יונה לאנדסופר בספרו "מעיל צדקה" תשובה כ"ז.

תשובה זו היתה לאבן פינה בכל דיון בשאלה משמעותית זו לטהרת אשה לבעלה (דיני "כתמים").

לאחר כל החשבונות מגיע הרב יונה למסקנה אותה הוא מציג בשרטוט, לכאורה לאמר: "כזה ראה וקדש".

ברם ההסתמכות על שרטוטים  יכולה להיות בעייתית.

ספר "מעיל צדקה" מצוי בשתי מהדורות וותיקות. הפוסקים עמדו על כך שבשתי מהדורות השרטוטים אינם תואמים !

מהדורה ראשונה נדפסה בעיר פראג, בה חי המחבר ונפטר בגיל צעיר, בשנת תקי"ז (1756)

שו"ת "מעיל צדקה". מהדורת פראג תקי"ז (1756). עותק ספריית הרמב"ם

והשניה בעיירה  סדילקוב בשנת תקצ"ה (1835).

שו"ת "מעיל צדקה", מהדורת סדילקוב תקצ"ה 1835. עותק ספריית הרמב"ם

הסבר השרטוטים: בדיני כתמים (להבדיל מדיני נגעים) לא משנה צורת הכתם אלא השטח הכולל שלו. כלומר אין זה משנה אם הכתם עגול, רבוע, מעויין או משולש. הגריס הוא גרעין/גרגיר קטניות. בטבלה בחלק התחתון מצויירים שני עגולים. מפני שהרב יונה לאנדסופר הסתפק באיזה גודל גריס (בינוני /גדול) עסקה המשנה הוא הציע שתי אפשרויות. אנחנו נוקטים להלכה כשיעור המצוייר בעיגול הימני (מסומן בתוכו באות ה).

כאמור, הפוסקים עמדו על כך שבשתי מהדורות השרטוטים אינם תואמים !

יש הפרש של כשני מ"מ בין שתי העיגולים הנ"ל לטובת מהדורת סדילקוב. זה אינו הרבה אבל יכול להיות משמעותי לדינא.

כתב על כך המומחה לענייני שיעורים, הרב אברהם חיים נאה, בספרו "שיעורי תורה" (ירושלים, תש"ג 1943):

הרב נאה סבר, שצדק המדפיס הראשון בפראג, וכי שיעור הגריס הוא "רוחב ערך 21 מלימ"ט".

כהצעה שימושית הציע להשתמש במטבע שהיתה נפוצה בעת הדפסת ספרו:  "כרוחב המיל הא"י"

 

1 מיל ארץ ישראלי. קוטר 21 מ"מ. מקור: ויקיפדיה

הרב מרדכי אליהו, במהדורה ראשונה של ספרו "דרכי טהרה" (ירושלים תשד"ם 1984) סבר שגודל הגריס רק 19 מ"מ.

וכמטבע העוברת לסוחר, שאיתה אפשר למדוד, הציע את האסימון.

"דרכי טהרה" (מהדורה ישנה) עמ' כא

בילדותינו שימש אותנו האסימון לשיחות באמצעות הטלפונים הציבוריים בעת שלמדנו בפנימיות. מי מהנוער של היום מכיר זאת?

אמש בעת ניקוי  המזווה בביתי לפסח מצאתי שני אסימונים. פריט אספני לכל הדעות.

 

אכן במהדורה החדשה של ספר "דרכי טהרה" (ירושלים, תשע"א 2011) הרב מרדכי אליהו אינו מזכיר את האסימון,

וכבוד הרב חוזר להשתמש בשיטה הישנה של השרטוטים !

"דרכי טהרה" (מהדורה חדשה), עמוד בסוף הספר.

שיטתו של הרב נסים קרליץ, בספרו "חוט שני" על הלכות נדה (בני ברק תשע"ח 2018), ששיעור גריס 18 מ"מ. ועל זה כותב:

"ודע דמה שמצוייר גודל הגריס בשו"ת מעיל צדקה בספר המצוי בינינו, אין הוא השיעור האמיתי, מפני שצילמו את הספר והקטינו אותו, ובמקור הספר מעיל צדקה היה השיעור גדול יותר [וכהיום  הדפיסו את הספר בציור המקורי]" (עמ' קנב-קנג)

נראה שהרב נסים קרליץ אינו מתייחס למהדורת סדילקוב תקצ"ה (1835) שהצגנו לעיל, כי אז לא השתמשו בטכנולוגיה של צילום, אלא למהדורה מאוחרת. הבעייתיות של הסתמכות על צילומים ברורה, ולמרות זאת גם הרב קרליץ מוסיף שרטוט זה:

לסיכום:

חישוב שטח הגריס, ככל חישוב שטח, נמדד במידת המילימטר*.

אך "טוב מראה עיניים" מנתון יבש של כך וכך מילימטר, ולכן נוספו שרטוטים כנלווים (ולא כמחליפים!) בספרי הלכה רבים.

שבת שלום

אבישי

 


*

גם הרא"ח נאה וגם הרב נסים קרליץ מסתמכים על הציור של ה"מעיל צדקה", ובכל זאת הרא"ח נאה גורס שקוטר הכתם הוא 21 מ"מ ואילו הרב קרליץ כותב ששיעורו הוא 18 מ"מ. הייתכן?

הצעתי היא, שההבדל נובע מהשאלה אם מחשבים בציורו של ה"מעיל צדקה" את עובי הקו שבציור. בדפוס הראשון ציורו השרטוטים במכחול גס. הרא"ח נאה שיער את ההיקף החיצוני והרב קרליץ את הפנימי. במדידות שערכתי עובי הקוים בשני צדדי העיגול הוא כשנים-שלשה מ"מ. מה דעתכם?


תוספת:

בס"ד כ"ח באדר שני תשע"ט

לידידי היקר אבישי

בהתייחס לטורך השבועי, רצ"ב כמה פירורים להשלמת הטור השבועי על הגריס.

"והוא כמטבע שישה צל כסף … ויוצאה כעת בעשרה צל אעסט' וועהרונג…" (מתוך ספר "לחם ושמלה")

במשפט הזה מוזכרים שתי מטבעות שונות, צל' ו- ווערונג

ובכן צל הכוונה לקיצור של "צלם" כיוון שהיה מוטבע צלב על המטבע הנקרא קרוייצר הוא כונה על ידי היהודים צלם או בקיצור צל'.

התמונה לקוחה מויקיפדיה בערך Kreuzer  (בגרמנית) מטבע משנת 1776

ניתן לראות בצד שמאל את הצלב המוטבע על הקרוייצר

https://en.wikipedia.org/wiki/Kreuzer

את המידע למדתי מאבי מורי הרב ישראל נ"ע שהיום היורציי"ט שלו.

—————————————————

    1. אעסט' וועהרונג – הכוונה לווערונג אוסטרי Oesterreichische Waehrung
      בשנות ה- 60 וה-70 של המאה ה-19 אכן היה מושג בארצות ההבסבורגיות (הונגריה, אוסטריה, וגליציה וכו') Österreichische Währung= הילך אוסטרי.  הילך הכוונה למטבע חוקי העובר לסוחר.

 

  • הערה ערב הפסח – מצינו בשטרות למכירת חמץ את הראשי תיבות אעס"וו וראשי תיבות אלו פשרם וורונג אוסטרי חוקי – Authorisierte Oesterreichische Waehrung

 

את סעיפים 3 ו- 4 למדתי מידידי ומורי ר' יעקב לוינגר יבדל לחיים טובים וארוכים.

 

בברכה,

ערן רביב – רבבה


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

 

לכבוד חג סוכות.

א.

אתרוג תמורת ספר. 

להלן קטע ממכתב השמור בספריית "בית אריאלה".

השולח הוא הרב יונתן אייבשיץ, מו"צ (=מורה צדק) בוורשה. הנמען הוא יצחק גרשטנקורן ממייסדי בני ברק. התאריך: שלהי שנת תרצ"ה (1935).

במכתב מופיעה בקשה לקבל אתרוג תמורת ספר.

"וזה קודם חג הפסח העל"ט (העבר עלינו לטובה) בעת שאדומו"ר שליט"א מקארטשוב הי' בבני ברק שלחתי לו עבור כבודו נ"י הספר הקדוש ישרש יעקב ממרן הקוה"ט (הקדוש והטהור) מנאדרזין זי"ע (זכותו יגן עלינו) אשר הוצאתי לאור ובטח הגיע ליד כבודו נ"י, 

והנני כעת בשאלתי ובבקשתי מלפני כבודו נ"י (נרו יאיר) אם יש באפשרות כ"ת (כבוד תורתו) נ"י לשלוח לי תמורת הסה"ק (הספר הקדוש) הזה אתרוג טוב ויפה ומהודר מארצינו הקדושה יהי' לי זאת למשיבת נפש מאוד…"

ב.

אתרוג תמורת אתרוג.

בכרך החדש, הששי בסדרת "אביהם של ישראל", בחר הרב שמואל אליהו לשים על הכריכה האחורית סיפור אנושי ומרגש.

הסיפור על הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהחליף את האתרוג המהודר שלו עם אתרוג פשוט של נער יתום. בסיפור זה יש את כל המרכיבים ההופכים אותו מסיפור ל"דבר תורה", למשהו שיש ללמוד אותו וממנו.

מצאתי את עצמי בימים האחרונים שב ומספר אותו במקומות שונים, ואני מבקש לשתף גם אתכם בו.

כריכה קדמית

כריכה אחורית

כשספרתי זאת לילדי בשולחן שבת (לפני שבוע וחצי…), בתי רעות הוסיפה שיש בסיפור זה  גדלות מיוחדת של  הרב אליהו. הוא מוותר על מצווה, על ערך רוחני שחשוב לו מאד, לטובת עשיית טוב ליהודי אחר.

————-

נ.ב. לאחר פרסום הרשימה קבלתי משני קוראים נאמנים סיפורים דומים.

  1. אבישי היקר שלום רב,

    בסיפור על הרב אליהו – הרב לא ויתר על אתרוג מהודר אלא נטל אתרוג מהודר כיוון שהושג במאמץ גדול של יתום.

    הסיפור דומה לסיפור של הרב מנסכיז עם האתרוג והסוס (סיפורי חסידים של הרב זווין חלק מועדים עמוד 122).

    מועדים לשמחה.

    ערן רביב

2.

אלישיב קלרמן הוסיף וכתב:

הסיפור על הרב אליהו מזכיר את סיפורו של עגנון "האתרוג", המספר על הגאון הירושלמי הרב מטפליק, שנתן את אתרוגו לבת השכן, שפסלה את אתרוגו של אביה החורג, כיוון שהכיר את האב שהיה נוהג להכות אותה ואת אמה. ["האש והעצים" עמ' רע"ה].

(הסיפור במקורו ארוך יותר, לפניכם קטע הסיום)

 

ג. 

[דבר תורה]

שיחת חולין בסוכה.

הרב צדוק הכהן מלובלין מציין בספרו "צדקת הצדיק" (אות קיח), שהמאמר "שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד" נאמרה בסוכה.

סמיכות זמן ומקום אינה מקרית. מצוות סוכה מצויינת בכך שהיא מקיפה את כל האדם. בכל הליכותיו ומעשיו בסוכה הרי הוא מקיים מצווה של  ישיבה בסוכה. לכן ראוי שגם שיחת חולין יהיה בה טעם זקנים.

הרב צדוק לומד זאת על פי מקור הדברים בתלמוד במסכת סוכה.

במשנה בתחילת פרק שני נאמר:

אמר רבי שמעון: מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה, ואמר להן רבן גמליאל לזקנים: "ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה לפיכך ישן הוא תחת המטה!".

ועל זה נאמר בגמרא, ששתי הלכות ניתן ללמוד משיחה זו של רבן גמליאל:

תניא: אמר רבי שמעון: משיחתו  של רבן גמליאל למדנו שני דברים: למדנו שעבדים פטורים מן הסוכה, ולמדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו.

שואלת הגמרא:

ולימא 'מדבריו של רבן גמליאל'? (פירוש: מדוע רבי שמעון השתמש בלשון "משיחתו" ולא אמר "מדבריו", שזו הלשון הרגילה בכל מקום. מדוע אמר כאן: "משיחתו"…?)

משיבה הגמרא:

מילתא אגב אורחיה קא משמע לן  (פירוש: השמיע לנו בדרך אגב דבר נוסף, מוסר השכל -), כי הא דאמר רב אחא בר אדא – ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב: מנין שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד ? – שנאמר (תהלים א כ) [וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ] וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל [וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ] .

צדקת הצדיק. אות קיח

כתב רבי צדוק: "ואמרו זה… בשיחת רבן גמליאל בסוכתו".  מפני שמעלת הסוכה, צילא דמהמנותא (=צל השכינה), מזכה ששיחת חולין יש בה מעלה וצריכה לימוד.

חג סוכות שמח

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: