Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הרב עובדיה יוסף’

רשימה לפרשת ויגש

 וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־צַוָּארָ֖יו עֽוֹד.

בראשית פרק מו פסוק כט

אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו, שהיה קורא  את שמע.

רש"י

הפגישה של יעקב אבינו ובנו יוסף, לאחר שנים רבות של ניתוק קשר, מתוארת בפרשת השבוע באופן חד-צדדי. רק מצידו של יוסף.

רש"י מסביר שיעקב 'לא שיתף פעולה' מפני שהיה קורא קריאת שמע באותה עת.

המקור לדברי רש"י אלו נמצא בידינו רק בתשובות הגאונים בשם רב יהודה גאון. לכך מפנה ר' שמואל גלברד בספרו "לפשוטו של רש"י":

תשובות הגאונים. דפוס ליק תרכ"ד (1864). שמ"ק = שאלו מן קמיה

הרבה פירושים ניתנו לדברי רש"י אלו והמעיין ימצאם בפרשני רש"י על אתר.

אני מוצא כאן מקום להביא כמה סיפורים על יכולת הריכוז של תלמידי חכמים המביאה אותם להתנתק מהקורה עמם.

בחרתי להתמקד בסיפורים על טיפולים רפואיים כואבים שנעשים ללא הרדמה, כאשר אותו מטופל שקוע בסוגיה כזאת או אחרת.

אשמח לקבל מקורות לסיפורים נוספים מעדות ראיה בלבד.

שני הדמויות שלפנינו – הרב עובדיה יוסף, הרב חיים קרייזווירטה – בני דורנו.

א.

הרב עובדיה יוסף. ראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה. נפ' תשע"ד (2013)

המקור: ויקיפדיה  כאן

 

מתוך "הרפואה בהלכה והאגדה". מלקט: דוד שלום בן ציון נקי. ירושלים תשע"ד (2014)

 

ב.

רבי חיים קרייזווירטה. רבה של "קהילת מחזיקי הדת" באנטוורפן. נפ' תשס"ב (2002).

תמונת הרב חיים קרייזווירט בעת סיפור המעשה. אז עמד בראש ישיבה בבית מדרש לתורה בשיקגו. התמונה התפרסמה בתוך כתבה בעיתון מקומי בשנת 1950. קישורית בפורום אוצר החכמה כאן.

 

פעם אחת נזקק ר' חיים לטיפול שיניים קשה. הסעתי אותו לרופא השיניים, וכשהתיישב על הכסא, סיפר לרופא שבבוקר חש שלא בטוב ולקח תרופות מסויימות. "מצטער", אמר הרופא ופתח את יומן הטיפולים שלו, "נצטרך לדחות את טיפול השיניים שלך בחודש, אני לא יכול לתת לך זריקת הרדמה אחרי כל התרופות שלקחת". "לא בא בחשבון", אמר הרב קרייזווירט, "יצאתי כבר מבית המדרש, זה בשבילי ביטול תורה, אני לא יכול לבטל כל כך הרבה זמן. טפל בי בלי זריקות". "אתה בטוח?" שאל הרופא.  "בטוח", ענה לו ר' חיים, "תן לי רק דקה או שתיים שאוכל להתרכז", הוא ביקש להתרכז בסוגיה שלמד, וכך להתנתק מהכאב שבחוץ. הרופא לא האמין ורעד כולו. בסופו של דבר הוא עשה כדברי הרב ועקר לו את השן בלי שיזריק לו תחילה חומר הרדמה. ר' חיים נותר בפה פתוח ולא זז מילימטר כל זמן הטיפול. אחר כך סיפר לי כמה חידושים שחידש באותן דקות.

המספר: הרב דוד פוקס זצ"ל, בספרו "לנטוע שמים". אלון שבות תשע"ו (2016) הרב הסתלק לבית עולמו לפני שבועיים. יהי זכרו מבורך.

אכן, יכולת ריכוז מפליאה.

חוזר על בקשתי. אשמח לקבל מקורות לסיפורים נוספים מעדות ראיה בלבד. סיפורים אלו יצורפו לרשימה זו.

שבת שלום

אבישי


תוספת:

קבלתי הפניות רבות לסיפורים על תלמידי חכמים. מהם הוזכרו בפורום אוצר החכמה (כאן) ומהם בספרים שונים. כמדומני שהסיפור המוקדם ביותר הוא על "בית הלוי" בשנת תרנ"א 1891. ראו נא תיאורו בספר "הראשון לשושלת בריסק" מאת הרב חיים קרלינסקי (מכון ירושלים תשד"מ) עמ' 416 והערה 641.

אף כי מיעוט הסיפורים עמדו במדד שבקשתי – סיפורים מעדות ראיה, אין לפקפק ביכולות של תלמידי חכמים להתרכז בלימודם  ובכך להתנתק מהסובב אותם עד כדי חיתוך בבשרם.

השאלה שעולה בין השיטין (ולעיתים גם נאמרת במפורש): האם זאת מציאות לכתחילה או דיעבדית.

כלומר, האם כל הסיפורים מתחילים במקום בו אי אפשר לעשות הרדמה מסיבות רפואיות (כגון רמת סוכר גבוהה -אצל הרב עובדיה- או נטילת תרופות -אצל הרב קרייזווירטה*)  או שזו עמדה לכתחילה, שלא להזקק לאמצעי הרדמה. לגישה זו מצאתי שתי סיבות: 1. כדי לא להיות בהשפעה של חומרי ההרדמה והטשטוש, שכידוע נמשכת מעבר לזמן הניתוח. (ייתכן יש מקום לחלק בין הרדמה כללית להרדמה מקומית). 2. צדיקים שמוכנים לסבול כאב (כדרך חיים או באופן חד פעמי).

בדוגמא הבאה נראה מזה ומזה. בספר "אדם גדול הוא ושמח במצות" (תשע"ט), פרק "קבלת יסורין", מובאים כמה סיפורים על הרב אהרון יהודה ליב שטיינמן (נפ' תשע"ח) כפי שנכתבו על ידי נכדו גדליה הוניגסברג .


*

דוגמאות נוספות:

הרב אהרון כהן. בספר הכהן הגדול מאחיו (מאת שמעון יוסף מלר, תשס"ט) עמ' 252.

הרב ישראל יעקב פישר. בספר רועה ישראל (מאת אהרן פישר, תשס"ט) עמ' תלג.

הרב שמעון נתן נטע למברג. בספר הרבי הקדוש מלעלוב (מאת יאיר וינשטוק, תשע"ט) עמ' 226-228.

הרב אהרן מרגליות. בספר אתהלך (מהדורה שלושים ואחת, תשע"ט) עמ' 330-340.

 

נ.ב.  לא הבאתי סיפור על האדמו"ר הראשון מודז'יץ, ר' ישראל טאוב, וחיבור הניגון "אזכרה" בעת הניתוח, כי כפי עדות בנו  וממשיך דרכו, בספרו אמרי שאול (תל אביב תש"כ, עמ' שיא),  חיבר האדמו"ר את הניגון אחרי שהתעורר מתרדמת הניתוח.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

————————————————–

הזמנה פתוחה לכל חובבי ספרים עתיקים .


 

Read Full Post »

בס"ד

הלכה2

הסכמה ראשונה של הרב עובדיה יוסף  זצ"ל ניתנה לרב משה מימון על ספרו "הלכה למשה" שאלות ותשובות על ארבעה חלקי השו"ע, ירושלים תשי"ח (1958).

הרב משה מימון (יליד תרפ"ד 1924, תוניסיה)  כיהן כרבה של "עיר יזרעאל. עפולה"  והרב עובדיה (יליד תר"פ 1920 בגדד) היה אז  דיין בבית הדין בפתח תקוה.

לספר ניתנו הסכמות נוספות (לפי סדר הדפסתן):

הרב יצחק נסים, הראשון לציון

הרב יעקב משה טולידאנו, הרב הראשי לתל אביב יפו

הרב עובדיה הדאיה, חבר בית הדין העליון

הרב רחמים חי חויתה הכהן, לשעבר הרב הראשי לאי ג'רבה וכעת רב מושב ברכיה

הסכמתו של הרב עובדיה סוגרת את רשימת המסכימים.

לצפיה בסריקה של כל ההסכמות ראו נא כאן.

בדברי הסכמתו  השיג הרב עובדיה  על תשובה אחת של הרב מימון, כשהוא מסתמך על תשובה שכתב בספרו יביע אומר חלק שני (ירושלים תשט"ז 1956).  מעניינת היא תגובתו של הרב מימון על אתר כדלהלן.

נושא הדיון הוא "גדול כבוד הבריות"  ועד כמה התירו חכמים איסורים משום "גדול כבוד הבריות".

הרב מימון בתשובה כ"ו דן בשאלה אם מותר לשאת תעודת זהות בשבת  במקום שאין בו עירוב.  הוא מצדד להקל,  "כי ידוע אם תופסין בן אדם שאין לו תעודת זהות שלו בידו ע"י המשטרה, אז המשטרה סוחבת אותו לתחנת המשטרה לשם חקירות מי הוא ומה זהותו. ודבר זה עלול לגרום לו סבל רב וקשיים ובושת פנים וכל מיני צערים ומביא אותו לכל מיני חשדות. ובודאי יש בזה גדול כבוד הבריות".

השאלה שעמדה לדיון בפני הרב עובדיה יוסף  היא: "עמדתי ואתבונן בדין מי שנכשל עם אשת איש ובא עליה ברצונה באופן שנאסרה לבעלה, ובא לחזור בתשובה, אם חייב להודיע לבעלה בכדי שיפרוש מן האיסור או אפשר למצוא איזה היתר ולהקל בזה, משום פגם משפחה, וגדול כבוד הבריות". (שו"ת יביע אומר חלק ב בתשובה שניה בחלק אבן העזר)

הצד המשותף לשתי התשובות הוא דיון בהיקף ההיתר של כבוד הבריות, האם הוא רק במקום איסור מדברי חכמים או גם באיסור תורה.

הרב עובדיה כתב בסוף הערתו "וכמו שהארכתי בזה בס"ד בשו"ת יביע אומר ח"ב (חאה"ע סי' ב אות ג) ע"ש וקצרתי כאן".

כידוע הרב עובדיה היה בקי נפלא בחדרי חדרים של כל ספר ומרבה להפנות בפסקיו למקורות קודמים.

על כך  כותב הרב מימון בסוף תגובתו:

הלכ6

"ורציתי לעיין במ"ש ידיד עליון עד סוף דבריו. אלא מחוסר אותם הספרים שהוא הביא כדרכו בקדש. (ואפי' הספר של מרן החפץ חיים ז"ל "משנה ברורה" עוד לא זכיתי בו) נמנע ממני זאת. וכ"ז אני כותב מעין משא ומתן כדרכה של תורה. אבל להלכה ולמעשה אני מבטל דעתי נגד דעתו ד"ע. ותשובתי דסימן הנ"ל, הרי היא מבוטלת. המחבר ס"ט".

שימו לב:

1. דלות הספרים בספרייתו של הרב מימון בעפולה. אפילו סט של "משנה ברורה" לא הגיע אליו.

2.  המחבר מבטל את תשובתו, שנדפסה בספר, מפני השגתו של הרב עובדיה.

—————————————————————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל

 בס"ד

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל היה רב ראשי לתל אביב יפו משנת תשל"ג (1973) ועד פטירתו בי"ב אדר תשנ"ח (1998). בימים אלו הגיעו לספריית הרמב"ם כמאה ספרים נבחרים מספרייתו הפרטית של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל. בספרייתו של הרב היו ספרים מסוגים שונים: חלקם ישנים מאד וחלקם ספרים חדשים, ששלחו לו מחברים בני זמננו.  חלק מהספרים מתייחדים בהקדשות שנכתבו  ע"י מחברי הספרים, ביניהם רבנים מפורסמים.

הקדשת הרב משה מלכה. רב ראשי בפתח תקוה ומחבר שו"ת מקוה המים

הקדשת הרב יונה מצגר, כיום הרב הראשי לישראל

הקדשת הרב יהושע ממן, חבר בית הדין הגדול, מחבר שו"ת עמק יהושע

באוסף ישנם גם שתי הקדשות  שכתב הרב עובדיה יוסף שליט"א על ספריו, שמסר במתנה לרב חיים דוד הלוי זצ"ל. הקדשות אלו  נכתבו בתקופות שונות ויש בהם כדי ללמד על הערכה שרחש הרב עובדיה לרח"ד הלוי.

היכרות רבת שנים היתה לרב עובדיה ולרב חיים דוד, עוד מתקופת לימודיהם המשותפת בישיבת "פורת יוסף" אצל ראש הישיבה הרב עזרא עטיה זצ"ל, בימים שטרם הקמת המדינה.

לימים, משעלה הרב עובדיה יוסף מכהונת רב ראשי לתל אביב אל כהונת רב ראשי לישראל,  ביקש שיבוא להחליפו במשרת רב הראשי לתל אביב.

היו להם חילוקי דעות בענין הציונות. הרב חיים דוד הלוי, תלמידו המובהק של הראשל"צ הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, היה ציוני לכתחילה ואילו  הרב עובדיה איננו ציוני בהחלט.

יצויין שהרב חיים דוד הלוי  חלק על הרב עובדיה  בעניני הלכה שונים, אף כי בוודאי הכיר בגדלותו ההלכתית.

בשני מקומות בלבד מזכיר הרב עובדיה בספריו את הגרח"ד הלוי .

1. שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' לו :

גם בספר מקור חיים החדש להרה"ג ר' חיים דוד הלוי שליט"א (בח"ג עמוד ש"ח) פסק להתיר.

(יש להעיר שבאותו כרך בסי' נג הוזכר הרב ח"ד הלוי בעילום שמו: אמנם ראיתי במאמר של חכם אחד שהובא בקובץ "תחומין" חלק ד')

2. ספר הליכות עולם ח"א עמ' שנב:

וכן ראיתי לידידי הרה"ג ר' חיים ד. הלוי בשו"ת מים חיים (סי' ז).

כשנפטר הרב הלוי צוה הרב יוסף  להכניס את המיטה להיכל ישיבת "פורת יוסף" – מה שלא מקובל –  ובא לתל אביב לאזכרה במלאת שנה.

[ידיעות אלו קבלתי מהרב אחיה אמיתי, חתנו של הגרח"ד, המכהן כרב קיבוץ שדה אליהו, אשר בעמק בית שאן, ותשואות חן חן לו]

להלן ההסכמות:

א.

על ספרו שאלות ותשובות  "יביע אומר", שנדפס בשנת תש"ך (1960), כתב הרב עובדיה:

לכבוד ידידי הרה"ג המפורסם גבור במלחמתה של תורה

שמן תורק שמו כש"ת מה"ר חיים ד. הלוי שליט"א

הרב דראשון לציון

בכבוד רב והוקרה וידידות נצח

עובדיה יוסף

 ב.

על ספרו שאלות ותשובות "יחוה דעת" חלק ראשון, שנדפס בשנת תשל"ז (1977) כתב הרב עובדיה:

כבוד ידינו עוז הרב הגאון המפורסם

כש"ת כמהר"ר חיים ד. הלוי שליט"א

הרב הראשי  וראב"ד לת"א-יפו

ברוב כבוד ויקר

עובדיה יוסף.

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת  ישנים וחדשים לא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: