Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הרב עובדיה יוסף’

בס"ד

הלכה2

הסכמה ראשונה של הרב עובדיה יוסף  זצ"ל ניתנה לרב משה מימון על ספרו "הלכה למשה" שאלות ותשובות על ארבעה חלקי השו"ע, ירושלים תשי"ח (1958).

הרב משה מימון (יליד תרפ"ד 1924, תוניסיה)  כיהן כרבה של "עיר יזרעאל. עפולה"  והרב עובדיה (יליד תר"פ 1920 בגדד) היה אז  דיין בבית הדין בפתח תקוה.

לספר ניתנו הסכמות נוספות (לפי סדר הדפסתן):

הרב יצחק נסים, הראשון לציון

הרב יעקב משה טולידאנו, הרב הראשי לתל אביב יפו

הרב עובדיה הדאיה, חבר בית הדין העליון

הרב רחמים חי חויתה הכהן, לשעבר הרב הראשי לאי ג'רבה וכעת רב מושב ברכיה

הסכמתו של הרב עובדיה סוגרת את רשימת המסכימים.

לצפיה בסריקה של כל ההסכמות ראו נא כאן.

בדברי הסכמתו  השיג הרב עובדיה  על תשובה אחת של הרב מימון, כשהוא מסתמך על תשובה שכתב בספרו יביע אומר חלק שני (ירושלים תשט"ז 1956).  מעניינת היא תגובתו של הרב מימון על אתר כדלהלן.

נושא הדיון הוא "גדול כבוד הבריות"  ועד כמה התירו חכמים איסורים משום "גדול כבוד הבריות".

הרב מימון בתשובה כ"ו דן בשאלה אם מותר לשאת תעודת זהות בשבת  במקום שאין בו עירוב.  הוא מצדד להקל,  "כי ידוע אם תופסין בן אדם שאין לו תעודת זהות שלו בידו ע"י המשטרה, אז המשטרה סוחבת אותו לתחנת המשטרה לשם חקירות מי הוא ומה זהותו. ודבר זה עלול לגרום לו סבל רב וקשיים ובושת פנים וכל מיני צערים ומביא אותו לכל מיני חשדות. ובודאי יש בזה גדול כבוד הבריות".

השאלה שעמדה לדיון בפני הרב עובדיה יוסף  היא: "עמדתי ואתבונן בדין מי שנכשל עם אשת איש ובא עליה ברצונה באופן שנאסרה לבעלה, ובא לחזור בתשובה, אם חייב להודיע לבעלה בכדי שיפרוש מן האיסור או אפשר למצוא איזה היתר ולהקל בזה, משום פגם משפחה, וגדול כבוד הבריות". (שו"ת יביע אומר חלק ב בתשובה שניה בחלק אבן העזר)

הצד המשותף לשתי התשובות הוא דיון בהיקף ההיתר של כבוד הבריות, האם הוא רק במקום איסור מדברי חכמים או גם באיסור תורה.

הרב עובדיה כתב בסוף הערתו "וכמו שהארכתי בזה בס"ד בשו"ת יביע אומר ח"ב (חאה"ע סי' ב אות ג) ע"ש וקצרתי כאן".

כידוע הרב עובדיה היה בקי נפלא בחדרי חדרים של כל ספר ומרבה להפנות בפסקיו למקורות קודמים.

על כך  כותב הרב מימון בסוף תגובתו:

הלכ6

"ורציתי לעיין במ"ש ידיד עליון עד סוף דבריו. אלא מחוסר אותם הספרים שהוא הביא כדרכו בקדש. (ואפי' הספר של מרן החפץ חיים ז"ל "משנה ברורה" עוד לא זכיתי בו) נמנע ממני זאת. וכ"ז אני כותב מעין משא ומתן כדרכה של תורה. אבל להלכה ולמעשה אני מבטל דעתי נגד דעתו ד"ע. ותשובתי דסימן הנ"ל, הרי היא מבוטלת. המחבר ס"ט".

שימו לב:

1. דלות הספרים בספרייתו של הרב מימון בעפולה. אפילו סט של "משנה ברורה" לא הגיע אליו.

2.  המחבר מבטל את תשובתו, שנדפסה בספר, מפני השגתו של הרב עובדיה.

—————————————————————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל

 בס"ד

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל היה רב ראשי לתל אביב יפו משנת תשל"ג (1973) ועד פטירתו בי"ב אדר תשנ"ח (1998). בימים אלו הגיעו לספריית הרמב"ם כמאה ספרים נבחרים מספרייתו הפרטית של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל. בספרייתו של הרב היו ספרים מסוגים שונים: חלקם ישנים מאד וחלקם ספרים חדשים, ששלחו לו מחברים בני זמננו.  חלק מהספרים מתייחדים בהקדשות שנכתבו  ע"י מחברי הספרים, ביניהם רבנים מפורסמים.

הקדשת הרב משה מלכה. רב ראשי בפתח תקוה ומחבר שו"ת מקוה המים

הקדשת הרב יונה מצגר, כיום הרב הראשי לישראל

הקדשת הרב יהושע ממן, חבר בית הדין הגדול, מחבר שו"ת עמק יהושע

באוסף ישנם גם שתי הקדשות  שכתב הרב עובדיה יוסף שליט"א על ספריו, שמסר במתנה לרב חיים דוד הלוי זצ"ל. הקדשות אלו  נכתבו בתקופות שונות ויש בהם כדי ללמד על הערכה שרחש הרב עובדיה לרח"ד הלוי.

היכרות רבת שנים היתה לרב עובדיה ולרב חיים דוד, עוד מתקופת לימודיהם המשותפת בישיבת "פורת יוסף" אצל ראש הישיבה הרב עזרא עטיה זצ"ל, בימים שטרם הקמת המדינה.

לימים, משעלה הרב עובדיה יוסף מכהונת רב ראשי לתל אביב אל כהונת רב ראשי לישראל,  ביקש שיבוא להחליפו במשרת רב הראשי לתל אביב.

היו להם חילוקי דעות בענין הציונות. הרב חיים דוד הלוי, תלמידו המובהק של הראשל"צ הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, היה ציוני לכתחילה ואילו  הרב עובדיה איננו ציוני בהחלט.

יצויין שהרב חיים דוד הלוי  חלק על הרב עובדיה  בעניני הלכה שונים, אף כי בוודאי הכיר בגדלותו ההלכתית.

בשני מקומות בלבד מזכיר הרב עובדיה בספריו את הגרח"ד הלוי .

1. שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' לו :

גם בספר מקור חיים החדש להרה"ג ר' חיים דוד הלוי שליט"א (בח"ג עמוד ש"ח) פסק להתיר.

(יש להעיר שבאותו כרך בסי' נג הוזכר הרב ח"ד הלוי בעילום שמו: אמנם ראיתי במאמר של חכם אחד שהובא בקובץ "תחומין" חלק ד')

2. ספר הליכות עולם ח"א עמ' שנב:

וכן ראיתי לידידי הרה"ג ר' חיים ד. הלוי בשו"ת מים חיים (סי' ז).

כשנפטר הרב הלוי צוה הרב יוסף  להכניס את המיטה להיכל ישיבת "פורת יוסף" – מה שלא מקובל –  ובא לתל אביב לאזכרה במלאת שנה.

[ידיעות אלו קבלתי מהרב אחיה אמיתי, חתנו של הגרח"ד, המכהן כרב קיבוץ שדה אליהו, אשר בעמק בית שאן, ותשואות חן חן לו]

להלן ההסכמות:

א.

על ספרו שאלות ותשובות  "יביע אומר", שנדפס בשנת תש"ך (1960), כתב הרב עובדיה:

לכבוד ידידי הרה"ג המפורסם גבור במלחמתה של תורה

שמן תורק שמו כש"ת מה"ר חיים ד. הלוי שליט"א

הרב דראשון לציון

בכבוד רב והוקרה וידידות נצח

עובדיה יוסף

 ב.

על ספרו שאלות ותשובות "יחוה דעת" חלק ראשון, שנדפס בשנת תשל"ז (1977) כתב הרב עובדיה:

כבוד ידינו עוז הרב הגאון המפורסם

כש"ת כמהר"ר חיים ד. הלוי שליט"א

הרב הראשי  וראב"ד לת"א-יפו

ברוב כבוד ויקר

עובדיה יוסף.

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת  ישנים וחדשים לא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: