Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘הרב עזריאל הילדסהיימר’

בע"ה

גדי מקולס

(שיירי חג הפסח)

הרב עזריאל הילדסהיימר היה ממנהיגי יהדות גרמניה ואיש רב פעלים. ספרייתו הפרטית הגדולה שולבה בספריית בית מדרש לרבנים בברלין, אותו ייסד בשנת תרל"ד (1873) וניהל אותו עד יום פטירתו בשנת תרנ"ט (1899) . חלק מספריית הסמינר הגיעה לספריית הרמב"ם באמצעות נכדו, שהיה הספרן האחרון של הסמינר, והצליח להבריח מתחת אפם של הנאצים ימ"ש חלקים נכבדים מהספריה ולהעלותם עמו ארצה.

עותק ספר "גדי מקולס" המצוי אצלנו הוא העותק הפרטי של הרב עזריאל הילדסהיימר. הספר נדפס באלטונא בשנת תק"ל (1770). מחבר הספר העניק אותו לרב עזריאל, כפי שמצויין בשער הספר: "ספר הלז שלח לי הרב המחבר מק"ק נארדין בשנת… הילדעסהיימער". לא הצלחתי לפענח את שנת קבלת הספר המופיעה בהמשך השורה, אך היות והרב עזריאל נולד רק בשנת תק"פ (1820) ובגיל 17 התחיל לימודיו באלטונא, מסתבר שזה אחד הספרים הראשונים באוספו.

תוכן הספר הדק [16 דף] הוא ניסיון לתת פרשנות לפיוט "חד גדיא" המופיע בסוף ההגדה. לפי מחבר הספר, חכמינו 'החביאו' שם את כל סיפור שעבוד עם ישראל בגלויות השונות תחת כל המלכויות ששלטו בעולם: מאשור ובבל, עובר לרומי ואדום, דרך מלכות הישמעאלים… ועד הגאולה השלימה.

בעותק הספריה הגהות ותיקונים בכתב יד. הם אינם בכתב ידו של ר' עזריאל הילדסהיימר, וייתכן וזה כתב ידו של המחבר ר' אברהם אברלי.

בדף הבא תראו שני תיקונים. מצד ימין בשוליים נרשם תיקון מילה בודדת. מצד שמאל למטה ישנו תיקון בחישוב הגימטריה של שם הספר. המחבר מציין ש"גדי מקולס" (253) עולה כמנין שמו "אברהם" (248). לצמצום ההפרש בין שני המנייינים יש לצרף את מניין התיבות [!], כך במקור. לפי התיקון יש לצרף את מניין האותיות של "אברהם" (5) ובכך יושוו המניינים והגימטריה תעלה יפה.

 

מעניינת מאד הערה נוספת הרשומה במקום בו יש דילוג שורות בספר. זה אמצעי ידוע שנקטו בו מדפיסים, באמצעות השארת חלל ריק רמזו כי יש כאן דילוג מחמת צנזורה נוצרית !

בנוסח הספר כתוב על רומא שהיא משולה בפיוט "חד גדיא" לנורא (אש בארמית). אחת הסיבות לכך כי היא שרפה את ספרינו. רומא מזוהה עם מלכות אדום -הוא עשו- כי  משלו בה צאצאיו של צפו בן אליפז בן עשו. כך מסתיימת הפסקה המודפסת:

"ובחורבן הרבה מהם הובאו בשבי לרומא ונוספו על האדומיי' הראשונים שהסיע עצמם משעיר לרומא מזמן צפו אלוף עשו עד חרבן הבית ושמה קבלו אמונתם וכו':"

על זה נוספה הערה הבאה בכתב יד :

"כאן השמיט המדפיס מרגלית טובה מפני  חמת המציק כי הבא[תי?]* ראי' מהתורה […] שלכן הנביא [ל?]קרותו ישו שתום העין"

[* אותיות אלו מחוקות. אם הפענוח נכון, הרי כאן ראיה שמדובר בכתב יד המחבר]

יהי רצון שחמת המציק לא תציק, ובא לציון גואל במהרה בימינו.

שבת שלום

אבישי

———

תגובות:

1.

אבישי,

אינני בטוח שהמחבר שלח את הספר לרב עזריאל הילדסהיימר.

תשווה את הכתב בין השם המצוין בשער למעלה "הק' עזריאל הילדעסהיימער" ל"ספר הלז…"

השנה אולי תקמ"ב, שנתיים אחרי ההוצאה.

תקמ"ב הם האותיות המצוינות בסימון עילי  "בשנת תהי' קיים לי בכ.. (פענוח לא ברור).

ואולי גם ההערות של אותו צד שלישי.

בשורות טובות.

אורי ב.


השיבותי לו:

תודה אורי על ההערות.

כפי שתראה רשום בסוף השורה "הספר הלז… הילדעסהיימער". לדעתי כתב דומה לנכתב בראש.

אולי – בדרך רחוקה –  קיבל אביו של הרב עזריאל ספר זה, ואז השנים מתאימות למה שכתבת.

בנוגע למי כתב את ההערות, גם ציינתי בסוגריים כי ייתכן ובהערה האחרונה כתוב "הבאתי" בגוף ראשון. עיי"ש.

קייץ בריא.
אבישי
——-
2.

בס"ד

תיקון לפיענוח הכת"י.

*כאן השמיט המדפיס מרגלית טובה מפני חמת המציק כי הבא[תי?] ראי' מהתורה […]
שמו של בן פנדירא [ל?]קרותו ישו שתום העין*"
כצ"ל לענ"ד.

בחז"ל (קה"ר י) מכונה ישו בן פנדירא, ע"ש הגוי שאמו זינתה עמו, ואולי התכוון
המחבר שר"ת ו'נאום ה'גבר ש'תום ה'עין – הוא בגימ' ישו.

בידידות ובברכה נאמנה
שלמה יוסף אוביץ
לשעבר חרמון 16 חיפה

————-

3

[כתב לי אברהם יעקב קצנלנבוגן]

נראה שאכן המחבר הוא שכתב את ההגהות, וכפי שראינו שהוא עשה זאת בטופס אחר (או שניים) של הספר.

כאן:
אני משער שזה המחבר:
ראה גם כאן פריט 39
ייתכן שזה אותו עותק שנסחר אח"כ בווינס.

עוד עולה בדעתי דבר כזה:

את הספר הוא ירש מאביו שרשם "הילדסהיימר" פעמיים
ר' עזריאל הוסיף את שמו "עזריאל" ולכן העיין נראית שונה.
שבת שלום
——————
השבתי לו:
נהדר !!!
אבישי
——————
4.

אבישי, שלום וברכה.

הכתבה מאד מענינת, ויש לי מספר הערות.

א.     הכיתוב על שער הספר אינו באותו כתב יד של חתימת רבי עזריאל שבראש העמוד, כך גם לפי פיענוח הכיתוב במילואו. כנראה נרשם ע"י בעלים קודמים.

ב.     פיענוח הרישום הוא: "ספר הלז שלח לי הרב המחבר  מק"ק נארזין בשנת ת'הי' ק'יים' לי ז'כרונו לשיבה ???"  הסימונים על גבי האותיות מראים על השנה תקמ"ז.

ג.      לפי סגנון ההערות אכן נראה כי מתחת יד המחבר יצאו.

ד.      סיומה של ההערה המענינת הוא כך: "הבאתי ראיה מהתורה שמו של בן פנדירא קרותו ישו שתום העין". כנראה שלפני המילה 'קרותו' (ואולי גם לפני 'שתום') היתה אות או מילה נוספת שנחתכה בעת הכריכה.

כל טוב

ח.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

Read Full Post »

בע"ה

מי מסתתר "בגיא מול בית פעור"?

רשימה לפרשת בלק

בזיכרון הקולקטיבי שלנו, ישיבת עם ישראל  "בגיא מול בית פעור" לא זכורה לנו לטובה. 

שם חטאו ישראל בחטא עבודה זרה ל"בעל פעור" ובחטא של זנות , כמסופר בסוף פרשת השבוע, "פרשת בלק".

בספריית הרמב"ם מצוי עותק של ספר "שערי תורה" (וינה, תרי"א 1851)  שניתן לרב עזריאל הילדסהיימר (תק"פ 1920 – תרנ"ט 1899) , ובגב דף השער מופיעה הקדשה.

כך נכתב בשורות האחרונות של ההקדשה:

הוא מורי מו"ה (מורנו הרב) עזריאל הילדעסהיימער

אנכי תלמידו, שמי מאן יימר ?

ואם בהשכל ודעת ותבונה תדרשהו

ב'ג'י'א' מול בית פעור תמצאהו

מה פתרון החידה? מי הוא נותן הספר? מדוע השתמש במטבע לשון זו?

 

 

מול פעור2ד

זה הספר הנכבד שערי תורה/  אשר מפה לפה מלא אורה/  אמרותיו טהורות מזוקקות הם שבעתים/ כל מבין ישבע מלא חפנים/  כי כולם חזקים כראי מוצק/  ועוד יתרה, שבשפתותיו חן הוצק/  מגיע להרב הבקי, החכם הכולל/  אשר בים התלמוד וההלכה צולל/  הוא מורי מו"ה עזריאל הילדעסהיימער/  ממני תלמידו, שמי מאן יימר ?/  ואם בהשכל ודעת תדרשהו/  ב'ג'י'א' מול בית פעור תמצאהו

 

הרב עזריאל הילדסהיימר, שלמים התפרסם בעולם בעת כהונתו כמנהיג קהילת  "עדת ישראל" בברלין ומייסד הסמינר לרבנים שם, התחיל את עבודתו ברבנות בשנת תרי"א (1851) עת התמנה כרב באיזנשטט (אוסטריה). משרה בה החזיק עד שנת תרכ"ט (1869), עת עבר לברלין. הרב עזריאל הילדסהיימר התחתן עם בת למשפחה עשירה וגיסיו פרנסו אותו, משום כך מעולם לא נטל שכר על רבנותו. זאת ועוד ברשותו היה אוסף ספרים גדול ומרשים, שלימים הגיע לספריית הרמב"ם.

סביר מאד להניח שספר זה, שיצא לאור בשנת תרי"א (1851), בעיר וינה בירת אוסטריה, על ידי הרב בנימין וולף לעוו (רב חשוב בסלובקיה, נפטר תרי"א 1851!)  היה נקנה על הרב עזריאל הילדסהיימר.

מכאן אני מסיק שספר זה ניתן במתנה סמוך מאד להדפסתו בשנת תרי"א (1851). הנותן העניק תשורה לרב ספר חדש שיצא לאור בימים אלו . שימו לב ששנת ההוצאה לאור תואמת את השנה בה התמנה הרב הילדסהיימר לרבנות אייזשטט, ואולי זו הסיבה למתנה.

 

מול פעור שערא

שער הספר. במסגרת מוקפת חותמת הרב הילדסהיימר מתקופת רבנותו באיזנשטט

מיהו, אפוא, נותן המתנה, בראשית התמנותו של הרב עזריאל לתפקיד?

לפניכם הדף השלם של ההקדשה. בראש הדף מצד שמאל מופיעה השורה הבאה:

ניתן לי במתנה גמורה מידידי כ"ה [=כבוד הרב]  מאיר לאצארוס סגל

מול פעורב1

 

כשהראיתי את הכיתוב הנ"ל לגב' יעל אוקון, מנהלת מחלקת כתבי יד והמכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית,  הציעה לי אפשרות קריאה נוספת:

ניתן לי במתנה גמורה מידידי ב"ה [=בן הרב]  מאיר לאצארוס סגל

באחד מקטלוגי "בית מכירות קדם" מצאתי את שבקשתי: אלעזר בן מאיר סג"ל לאצארוסלצרוס

וזאת חתימתו:לצרוס2

 

עדיין לא פתרנו את הרמז שנכתב "בגיא מול בית פעור".

כהשערה רחוקה נעלה את הפרשנות הבאה.  כשאהרן  הכהן עולה הר ההר, שם נאסף אל עמיו, עולה עמו בנו אלעזר. וכשהוא יורד מן ההר אל ה"גיא מול בית פעור" נשאר אלעזר הכהן לבדו.

קוראי הנאמנים,  עדיין רבה התעלומה. מי שיכול להיות לנו לעזר בפענוח החידה, יבורך !

 

שבת שלום

אבישי

 

הרב הילדסהיימר

כרטיס נתונים של  הרב עזריאל הילדסהיימר,  מתוך כרטסת הרבנים של ספריית הרמב"ם

תוספת:

המקורות המובאים לקמן נאספו על ידי רעי חנוך גוטליב הי"ו, והגיעו לידי אחרי פרסום הרשימה הנ"ל:

  1. הרב אליעזר בן מאיר לצרוס היה רב בממל בין השנים 1915-1932.

    מכיון שר' אליעזר  חי דור אחד אחרי הרב עזריאל הילדסהיימר, ברור שהקדשה נכתבה על ידי אביו ר' מאיר.

  2.  הרב מאיר לצרוס היה בקשר מכתבים עם הרב עזריאל הילדסהיימר כמוזכר בשאלות ותשובות  הרב עזריאל הילדסהיימר: רעז1

יש לשים לב שתאריך המכתב הוא משנת תר"ו (1846). הרב עזריאל היה אז בן 26 וגר בהלברשטט, עיר הולדתו. כלומר מדובר בהיכרות מוקדמת מאד בין האישים הנ"ל.

בתחילת תשובתו של הרב עזריאל ישנה הערה בסוגריים (תעלים עין על הנחת דברי הכבוד… וגם אתה תניחם להבא). כלומר לא נרשמו  תארי הכבוד הדדים. (גם במבוא לשו"ת רע"ז כתבו שהשמיטו כל תארי הכבוד שנכתבו לרב עזריאל).

3. עדות נוספת מעניינת על קשרים בין האישים מופיעה בספר זכרון "אש תמיד" . בראש הטור השמאלי מופיע "ידידנו כ"ה מאיר לאצרוס".

4. משפחתו של מאיר לצרוס גרה באייזנשטט [!]. בחיפוש במאגרים גניאולוגים עולה התמונה הבאה אודות משפחת לצרוס:

אביו אליעזר לצרוס חי באיזנשטט בין השנים 1759-1847 ושם מקום קבורתו. בנו אחד היה מקס.

למקס היה אח בשם מאיר.

חשוב לציין, הקשר בין ר' מאיר לצרוס יליד איזנשטט לרב עזריאל הילדסהיימר שהיה רבה של איזנשטט נוצר עוד לפני שהתקבל הרב עזריאל לרבנותו שם, כלומר בעת שבתו של הרב עזריאל בהלברשטט.

ועדיין השאלה פתוחה "בגיא מול בית פעור" ?

האם "מול בית פעור" קשור למאבקו של הרב עזריאל הילדסהיימר  ברפורמה או התנגדותו הנחרצת לבית מדרש לרבנים של זכריה פרנקל (שמנהלו השני היה אליעזר לצרוס  (בן אהרן יהודה!) ?

——————————————————–

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

 

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: