Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הרב ראובן מרגליות’

בע"ה

אמרו חכמים ראשונים

"כי יחם לבבו"

(דברים,  פרק יט, פסוק ו)

רשימה לפרשת שופטים

מחר, ז' באלול הוא יום השנה לפטירתו של הרב ראובן מרגליות זצ"ל, מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם.

ר' ראובן ידוע בספריו, שמהם ניכרת בקיאותו הרבה בכל מרחבי התורה, וממנה דלה פנינים ומרגליות טובות.

הקדשה  לרב ראובן מרגליות על עותק ספריית הרמב"ם מאת מחבר הספר "ברכת אברהם" (ירושלים, תש"י 1950).  מרגליות – "כשמו כן הוא".

במהלך השנה האחרונה התוודעתי לספר "מוסר ודעת", שהיה מונח כל השנים בספריה על מדף נושאי הכלים של הרמב"ם, בלי לשים לב כי עותק הספריה היה שייך לרב ראובן מרגליות, ובו כתב מספר הערות קצרות על הגיליון.

על שער הספר מצויין מספרו הסדורי של הספר: מ/No.7. האות מ מציינת את מרגליות, וכנראה היה הספר השביעי [!] בספרייתו הפרטית בתקופת לבוב.

שער ספר מוסר ודעת : הערות וביאורים על הלכות דעות ותשובה לרמב"ם. המחבר: שלמה זאב מגיד. וילנה תרכ"ח 1867.

גב השער. חותמת: ראובן מרגליות, לבוב.

בחרתי להביא הערה אחת קצרה ולהרחיב בה. הנה לפניכם:

 

ההערה מתייחסת לדברי הרמב"ם ב"משנה תורה", ספר מדע, הלכות דעות, פרק שני הלכה ד:

אמרו חכמים ראשונים כל הכועס כאלו עובד עבודת כוכבים.

הקושי הגדול בדברי הרמב"ם הוא, שאין לנו מקור בתלמודים לאותה מימרא שמביא הרמב"ם בשם חכמים ראשונים. מי הם אותם "חכמים ראשונים" שהרמב"ם מצטט?

העיר על כך רב ראובן בגיליון העמוד:

יעוין בס' תקנות ותפלות שער כ' ובמה שציינתי שם על הגליון.

רצתי-אצתי להוציא עותק של הספר "תקנות ותפלות" מהמחסן, בתקוה שאמצא שם "מה שציינתי שם על הגליון", אך תוחלתי נכזבה. הערה בכתב יד לא מצאתי. אך בזכות ההפניה של ר' ראובן, מצאתי פירוש מקורי מאד בגוף הספר. הפירוש יובא בסוף הרשימה.

שער ספר "תקנות ותפלות". המחבר: שלמה צבי שיק (הרשב"ן). מונקטש תר"נ 1890. עותק ספריית הרמב"ם

ייתכן וההערה שר' ראובן רצה להפנות אליה כתובה במקום אחר. במאמרו על "הרמב"ם והזוהר" (כתב העת "סיני" כרך לב), ציין ר' ראובן כי המקור למאמר "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה" נמצא בספר הזוהר בכמה מקומות !

הערת ר' ראובן מרגליות. הרמב"ם והזוהר. סיני כרך לב

ידיעה זו מעלה את השאלה העקרונית, האם הרמב"ם הכיר את ספר הזוהר?

(כתבתי על כך במדור "עלי ספר" ב"שבת בשבתו" בשנת תשע"א. ראו נא כאן תוכן הדברים).

ועתה השכילו וקראו את שכתב הרב שלמה צבי שיק, מדוע לא מופיעה המימרא בתלמודים ומי הם החכמים הראשונים.

מרגלית חמודה זו העלה רב ראובן ברשתו והפנה אליה בהערה המוזכרת לעיל.

… ואמרתי שבלתי ספק  ראה הרמב"ם המאמר באיזה מדרש… אך זאת קשה לי על הרמב"ם  למה אמר כאן חכמים הראשונים ולמה לא אמר כמ"ש במקום אחר סתם אמרו חכמים ?

ולי נראה שחכמי התלמוד מראש עמדו לגנות את מדת הכעס עד שהגדילו האסור שהוא כעובד ע"ז למען ירגילו עצמם במידת סבלנות, והמאמר כל הכועס כאלו עובד ע"ז היה רגיל בפי החכמים, אך כאשר עמדו תלמידי נוצרי ואמרו שהכועס אין לו חלק לעולם הבא, הי' זהירים החכמים הקדושים, להוציא מפיהם מאמר שהי' רגיל בפי הטמאים, ומטעם זה מצא רבינא ורב אשי לטוב וישר שלא להכניס המאמר בתלמוד ולכן בדיוק כתב הרמב"ם אמרו חכמי' הראשוני' וכו' יען שרק בפי חכמים הראשונים הי' המאמר מורגל אך חכמים האחרונים הם האמוראים שהי' בזמן שיצאו מישראל המהרסים והמחריבים והם הם תלמידי הנוצרים, ואמרו שהכועס אין לו חלק לעולם הבא, לא הזכירו מעון הכעס כדי להרחיק את המון ישראל מכת המינים.

הרב שיק תולה בצנזורה הפנימית כנגד הנוצרים את הסיבה להיעלמות מימרא זו מן התלמודים בעת עריכת רבינא ורב אשי.

שנזכה להתרחק ממדת הכעס.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

המכילתא של ר' אדם

רשימה לפרשת וארא

מכילתא (מדרש תנאים קדום על חומש שמות) עם פירוש מרכבת המשנה. מחבר: דוד משה אברהם, איש טריוש אשכנזי ‬. דפוס לבוב תרנ"ה 1895. עותק ספריית הרמב"ם

בעותק הספריה כתוב על גבי הכריכה הפנימית הערה בכתב ידו של מנהל הספריה הראשון הרב ראובן מרגליות:

 

ראה "במישור" שנה ב תש"א גליון ס"ד

לזהותו של "ר' אדם בעל שם"

הסתקרנתי למה התכוין הרב ראובן ומה הקשר לספר זה?

הנה המאמר ב"במישור" והוא פרי עטו של הרב ראובן מרגליות !

.

לרב ראובן מרגליות היה פולמוס ידוע עם חוקר הקבלה פרופסור גרשם שלום, שנטה למצוא בחסידות השפעות שבתאיות. אף במאמר זה הרב ראובן 'בא חשבון' עם גרשם שלום.

במה המדובר?

בספר "שבחי הבעש"ט" מסופר שלידי הבעש"ט הגיעו כתבים קבליים מידי ר' אדם.

גרשם שלום שיער כי מדובר בכתבים שבתאיים. לעומתו הרב מרגליות טען שאין כל בסיס להשערה זו וכי ר' אדם זה היה מחבר ספר "מרכבת המשנה" על המכילתא.

על מה סמך הרב ראובן את דבריו?

  1. על כינויו ר' אדם בפי אנשי דורו, שהוא צירוף ראשי התיבות של שמותיו: דוד משה אברהם.
  2. על המסופר בהקדמת המביא לבית הדפוס כי הבעש"ט ביקש ברכה ממחבר הספר דנן ואמר עליו "שמע מיניה נח נפשי' דרב, כי ראיתי פמליא של מעלה יצאו לקראתו".

הקדמת המביא לבית הדפוס

כתב יד של הספר התגלגל במשך מאה חמישים שנה עד שהאדמו"ר השני בשושלת חסידות בלז ציווה להדפיס ספר זה בכל מחיר. לכן חסידי בלז מדפיסים את הספר "מרכבת המשנה" גם כיום ולומדים מתוכו במועדים מסויימים. תוכלו לקרוא על כך במבוא למהדורת ירושלים תשכ"ד 1964, ראו נא כאן.

מעניין שבאחד מעמודי עותק הספר שלנו ישנו רישום בכתב יד שכתב  מי שתרם את הספר לספריה:

וכך כתב:

מחבר הספר הרב הגאון ר' דוד משה אברהם ז"ל, שמשפחתנו מתייחסת לנכדיו והיה בדורו של הבעש"ט ומלוחמי נגד הכת הפראנקיסתים שר"י השאיר אחריו גם עוד כתבי יד, ולא יצאו לאור עולם עד היום, וגם הספר הזה לא היה נדפס ג"כ אלמלי זקני הגביר ר' משה נמלברן מראהאטין ביחד עם דודי הר' יחזקאל מראהאטין לא פיזרו  ממנומם [צ"ל מממונם] על הוצאות הדפוס וחלקו אותם ביעקוב אז נשכח המחבר וזכות הזה נתגלגל ע"י זכאי זה הרב  הגאון הר' אורי  זאב סאלאט ראב"ד דק"ק לבוב שהכתב יד נמצא אצלו והוא ז"ל [העיק?] על נכדיו להדפיס את הספר.

אני נכד המחבר ז"ל נודב הספר הזה לטובת ספרית הרמב"ם ז"ל בתל אביב

תל אביב ר"ח טבת תרצ"ח

צבי נגילברג מלבוב

[…] בארץ ישראל


תוספת:

  1. ראוי לציין שבעותק הספריה יש בספר סימניה. מה שמנסיוני לא מצוי כלל בספרים מאותו פרק של הדפוס העברי.  עדות על הרצון להדפיס ספר בהידור.

    הסימניה בעותק שלנו

2. בתחתית דף השער ישנה "אזהרה" מאת המו"ל, שלא ימכרו ספר זה בלא רשותו. המיקום של הערה בדף השער מפתיע. גם כאן אפשר למצוא בזה סימן להשקעה הכספית בהוצאה לאור.

———————————

רשימה זו לעילוי נשמת מורנו הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, שפמליה של מטה ופמליה של  מעלה קבלו את פניו אתמול, בעת שנח נפשו.

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

"…ויהי חשך-אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים: לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים…"

שמות, פרק י, פסוקים כב-כג

רשימה לפרשת "בא"

לחיים בחושך מגבלות רבות. בעצם זו הדממה של החיים. יש לזה היבט גם  של קריאה וכתיבה. בלתי אפשרי לקרוא וללמוד בחושך מתוך הכתב.

לפניכם שני מקורות, הרשומים בפנקסי, ובו מתארים מחברי ספרים את הקושי הגדול שלהם בהעדר אמצעי תאורה תקינים.

%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%931

1.

דוד גולומב היה סוחר. יבואן ראשי של צמר גפן מפרס ומהקווקז אל מערב אירופה. לצורך כך קבע מושבו בעיר הנמל אודסה. עם פרוץ המהפכה הסובייטית הואשם כבורגני וכבעל רכוש, והיו חייו בסכנה עד שהצליח  לצאת מאודסה לברלין עם משפחתו. סיפור חייו ויבולו הספרותי מתוארים בראש  חלק רביעי של ספרו "תרגומנא" על תרגומי התורה. ראו נא כאן.

בסוף ספרו "התורה והתלמוד" כותב על הבריונים (הקומוניסטים) ש"אסרו עלי את החשמלה [!], כבורגני, לבל להשתמש לאורה"

%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%932

"החילותיו באודיסה ליל עשרה בטבת תרע"ט. והשלמתיו באותה שנה טו"ב אדר שני

בשעה הרביעית בלילה, לפני פנס כהה, הדולק בחדר משכבי, כי העריצים,

הני בני בריוני הרברבתא יסחבון צעירי הצאן, אסרו עלי את החשמלה,

כבורגני, לבל להשתמש באורה, וגם הנפט צמצמו, המקום יאיר

כנה מתוך חשכה. – סדרתיו בברלין וגם הוספתי את ההערות

במשך הזמן מפורים ועד העצרת, שנת תרפ"ה.

ברוך הנותן ליעף כח."

 

2.

הרב ראובן מרגליות, מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם, בקי עצום וגאון נפלא. בהקדמה לספרו "נפש חיה", ציונים והערות על שלחן ערוך אורח חיים, מתאר את תנאי לימודו במסתור, מפחד שיגוייס כחייל למלחמת העולם הראשונה. הוא הגיש לשלטונות את הסמכתו הרבנית כנימוק לפטור אבל החלטה פורמאלית בעניינו לא התקבלה במשך שנתיים. בהקדמה לספרו "נפש חיה" (לבוב, תרצ"ב 1932) מתאר את התנאים הקשים בהם למד בלילות, בלי נר דולק ורק לאור האש שבתוך תנור החורף.

 

%d7%a0%d7%a81

הקדמת הרב ראובן מרגליות לספרו "נפש חיה" על שלחן ערוך. לבוב, תרצ"ב (1932)

"…אך זאת אזכורה לילי חורף הארוכים בהיותי סגור ומסוגר לבדי בחדר בחוסר כל  ז ה  נ ר*,

כי מיראה שאנשי הבית בראותם נר דלוק כל הערב ירגישו כי אדם מסתתר במעון זה, לכן לא נדלק גם נר,

אך לאור להב אש שבתוך התנור החורף למדתי וכתבתי שטוח על הרצפה…"

* ע"פ מסכת נדרים דף מא: בחוסר כל – אמר רבי אמי אמר רב: בלא נר ובלא שלחן.
שבת שלום
אבישי
——————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

רשימה לל"ג בעומר

ספר הזוהר בשוק הרוכלים ברמלה?

לפני כארבעה חודשים הגיעה אלינו לספריית הרמב"ם מעטפה ובה ספרים ישנים שנשלחו אלינו כתרומה. במעטפה היו כמה ספרים מדפוסי ג'רבה ופריט נוסף: כרך של ספר הזוהר (ויקרא-דברים) נתון בתוך כריכת קרטון מאולתרת. העמוד שלפני דף השער קרוע ועליו מופיע הכיתוב הבא:

זכיתי להגות בספר הזוהר… ולאחריו נרשמו צירופי אותיות מוזרים [ב"ז… א ב"ר ב"חסב"ה], שאיני יודע לפענחם.

 

 

זכיתי

הרצתי מכתב לפי הכתובת שעל המעטפה ובקשתי פרטים על מוצא הספר.

 

בע"ה                                                                                         אדר א תשע"ו
לכבוד
ר' ראובן כהן
רחובות
הנדון: מכתב תודה
שלום רב לאוהבי תורתך !
הופתענו לקבל ממך מעטפה ובה ספרים ישנים שהואלת לשלוח לספריית הרמב"ם.
שמחנו לגלות שספרים אלו – דפוסי ג'רבה –  לא היו מצויים כאן והשלימו אוספים בתחומים  אלו.
הספר הנוסף זוהר (ויקרא+) שנתון בכריכת קרטון מאולתרת הוא  חריג מהאחרים. יש בו גם חותמת מוזרה בעמוד הקודם לשער. נבקש ממך פרטים נוספים על בעלי הספר בעבר, התוכל לספר לנו כיצד הגיע אליך ומי החזיק בו קודם?
אחתום בברכת התודה והברכה על מתנה מיוחדת זאת.
אבישי.
————–

התשובה לא בוששה לבוא. והיא לפניכם:

שלום רב
שמי ראובן  כהן, תושב רחובות.
תודה על מכתבכם המצ"ב.
את ספר הזוהר ששלחתי אליכם קנתה , או אולי הצילה, אשתי בשוק הרוכלים ברמלה.
אין לי כל אינפורמציה מעבר לזה ולא ידוע לי איך הגיע לשוק הרוכלים ברמלה שמתקיים אחת לשבוע בימי רביעי .
אודה לכם אם תציינו כי הספר נתרם לכם ע"י ראובן וסימונה כהן   מרחובות.
בברכה
ראובן

זוהר3

עיון מדוקדק בספר, שמצבו הפיסי לא משובח, מגלה שתי חותמות דהויות (ראו חצים בסריקה לעיל) . אחת, בגב השער  של "עקד ישיבת חכמי לובלין". והשניה, חותמת בשולי העמוד הראשון של  מדינת ישראל – משרד הדתות…,  וזהו נוסח החותמת המלא (לקוח מעותק אחר בספריה):

הדתות

כיצד התגלגל הספר  מישיבת חכמי לובלין  לשוק הרוכלים ברמלה ?

מה פשר צירופי האותיות הסתומים?

תעלומה.

 


ספר הזוהר, "הוצאת סיני", ירושלים?

באחת התיקיות בארכיון הספריה מצאתי  מכתב, שנשלח על ידי  הרב ראובן מרגליות, מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם.

הרב מרגליות אישור קבלת ספר

המכתב הוא מכתב תודה סטנדרטי על ספר שנתרם לספריית הרמב"ם. המכתב ממוען להוצאת "סיני" בירושלים ובו אישור על קבלת ספר "האשה העבריה". לפי הרישום במפעל הביבליוגרפיה "האשה העבריה" היא חוברת בת 24 עמודים, שיצאה לאור בשנת תרצ"ח (1938) והיא  ראשונה בסדרת ספריה עממית של חברת הוצאת "סיני" בע"מ. החוברת נדפסה בדפוס ורקר.

הרב מרגליות הוסיף במכתבו הערה ושאלה: אגב, הזהר עם הגהותי הולך ונדפס, ומה עם ההגהות שאצלכם?

הדפסת ספר הזוהר, מהדורת הרב מרגליות, החלה בירושלים בשנת ת"ש (1940), עת נדפס החלק הראשון על בראשית.  המו"ל היה מוסד הרב קוק,  המדפיס היה "דפוס העברי" של יחיאל ורקר.

אני משער, שהיות וגם "האשה העבריה" וגם חלקו הראשון של ספר הזוהר מהדורת הרב מרגליות נדפסו אצל אותו מדפיס ירושלמי  (ורקר), ייתכן שנפגשו יחדיו – הרב מרגליות ואנשי "סיני" –  על אמהות הדפוס ומשם ההיכרות המשותפת.

במכתבו להוצאת סיני מזכיר הרב מרגליות: "ומה עם ההגהות שאצלכם". לאיזה הגהות על ספר הזוהר התכוון הרב מרגליות? להגהות נוספות שלו או של אחרים?  האם נדפסו הגהות אלו ?

לא מצאתי הדפסה של ספר הזוהר ב"הוצאת סיני" הירושלמית. ליתר דיוק, גם "הוצאת סיני" הירושלמית (להבדיל מ"דפוס סיני")  אינה ידועה. ברישומי מפעל הביבליוגרפיה לא נמצאו לה פרסומים נוספים.

מי  יכול לתרום מידע על הוצאה זו?

ל"ג שמח

ושבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

 הרב ראובן מרגליות

מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם: ליום הזכרון ה – 44 לפטירתו.

(ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971)

———————————————————————————————————–

 

מתנה1

סגן ראש העיר אברהם עופר מעניק שי לרב מרגליות זצ"ל עם יציאתו גימלאות

הרב ראובן מרגליות,  מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם,  שימש בתפקידו תקופה ממושכת מאד.  סמוך להקמת הספריה בשנת תרצ"ה (1935) מונה כמנהלה ועד שנת תשכ"ז (1967) עמד על משמרתו.  שלושים ושתים שנים [!]  בהם עיצב את דמותה של הספריה והעמיד לה את שמה הטוב. הרב מרגליות היה תלמיד חכם עצום, גאון עולם, מפורסם בידענותו המופלגת ובספריו המקוריים בכל שטחי התורה.  הספריה זוהתה עם שמו.

במשך שנים אני מראיין כל מבקר ותיק ומנסה לשמוע ממנו על ר' ראובן מרגליות ועל ספריית הרמב"ם של פעם. ההתרשמות הכללית שלי היא, שהרב מרגליות היה איש של "תורה שבכתב". לא איש של דיבורים.

ובכל זאת…

בשנת תשכ"ז (1967), בגיל שבעים ושבע ולעת זקנותו,  פרש הרב ראובן מרגליות מניהול ספריית הרמב"ם.

בימים האחרונים העביר לי מר חנניה וינברגר, בן אחותו של הרב ראובן, תמונות מטקס הפרידה בצאתו לגימלאות וצירף את הדף המקורי של דברי הפרידה שנשא שם הרב מרגליות.  הדף כתוב בכתב ידו של ר' ראובן עצמו.

פרידה2

לקריאת תמלול של נאום הרב מרגליות. ראו נא כאן.

נואם

הרב מרגליות נואם בטקס. משמאלו: רעייתו הרבנית אסתר, אחותו פרומט וגיסו ר' משה מרדכי שוויצר. מימינו סגני ראש העיר: ה"ה אברהם בויאר ויעקב מאיר אברמוביץ.

——————————————————————————————–

תורתו של הרב מרגליות שואבת אליה תלמידי חכמים מכל המפלגות והעדות, זקנים וצעירים.

בשנים האחרונות, במסגרת "בית מוריה" בבאר שבע, הוקם מכון שההדיר ופרסם מחדש כמה מספריו של הרב מרגליות.

ראש המכון ומייסדו, הרב אייל בן דוד, הנו תלמיד מובהק של הרב ראובן ובקי בכתביו, אף שלא פגשו מימיו… מפאת גילו הצעיר.

להלן טעימה מחדושי הרב מרגליות, שכתב הרב אייל שליט"א ליום הזכרון.

הרב אייל בן דוד

הרב אייל בן דוד

ראש המכון לההדרת כתבי הרב ראובן מרגליות זצ"ל

בית מוריה

באר שבע

דברים לזכרו של רבינו ראובן מרגליות

דברי הגמרא "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר", שאומרים שאי אפשר להגיע להבנות אמיתיות בתורה בלי עושר בקיאותי, בולט מאוד בתורתו של רבינו. ההיקף העצום שלו מביא אותו להגיע להשגות והבנות שלא שערום אחרים.

והנה דוגמא אחת מני רבות:

בשו"ע או"ח סי' ק"ז כתב, שאין להתפלל תפילת נדבה אא"כ מחדש בה דבר. ונשאלת השאלה, האם כשאדם חוזר ומתפלל בלשון אחרת ייחשב הדבר כחידוש או לא.

רבינו, שדרכו תמיד לפשוט ספיקות האחרונים מדברי הקדמונים, גם כאן פושט ספק זה וכדרכו בדרך מקורית.

במדרש תנחומא: "שאל אנטונינוס  את רבינו הקדוש, מהו להתפלל בכל שעה ? אמר לו:  אסור. א"ל למה ? אמר לו: שלא ינהג קלות ראש בגבורה, לא קיבל ממנו. מה עשה רבינו הקדוש? למחר השכים אצלו, אמר לו: קירי ברא, לאחר שעה נכנס אצלו, אמר לו: אימפרטור, ולאחר שעה אמר לו:, שלום עליך המלך. אמר לו: למה אתה מבזה המלכות? אמר לו:  ישמעו אזניך מה שפיך אומר, ומה אתה שאתה בשר ודם, השואל בשלומך בכל שעה אתה אומר מבזה, מלך  מלכי המלכים על אחת כמה וכמה שלא יהא אדם מטריח  בכל שעה". עכ"ל המדרש. וכותב על זה רבינו בנפש חיה (סי' ק"ז סק"ב במהדורתינו), שמה ששאלו בתחילה קירי ברא – שאלו בלשון יון, שקירי בלשון יון משמעותו מלך (עי' עירובין נ"ב ע"ב, ובע"ז י"א ע"ב), ומה שקראו אימפרטור זה בלשון רומי (עי' מדרש רבה פרשה א אות ל"ו) ואח"כ שאלו בעברית שלום עליך מלך.

מוכח מזה שהגם ששינה בלשונו עדיין מבזה המלכות הוא ולא נקרא שמחדש דבר בתפילתו.

בוא וראה כמה גמרות נצרכות היו כדי להוכיח מכאן את חידושו, דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר.

כל התורה הייתה מונחת בכיסו וכולה אחת, ממדרש תנחומא יוכיח הלכה, אין אצלו ניתוק זה גמרא וזה הלכה וזה מדרש, הכל אחד.

ומה נפלא מה שכתב שם דרך אגב ליישב זוהר תמוה, שבזוהר הקדוש (ו-א דכ"ח ע"ב) על הפסוק "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר", אומר הזוהר הקדוש "קיר – דא אדון כל הארץ", שלכאורה מוזר, מנא ליה לדרוש ש"קיר" זה הקב"ה? אולם אחרי שהוכחנו למעלה, שקיר בלשון יוון זה מלך, דרשת הזוה"ק מובנת מאוד.

יהיו דברים אלו לזכרו, ותלמידי חכמים אין עושים להם נפשות – דבריהם הם זכרונם.

בכבוד

אייל בן דוד

——————————————————–

שבת שלום

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: