Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘התנצלות’

בע"ה, ערב שבת "בשלח" תשפ"ב.

עִם-עִקֵּשׁ, תִּתְפַּתָּל

אחד מנוסחי ההתנצלות בפני הגויים (עליהם כתבתי כאן) ומהיפים שבהם נדפס בראש ספר פירוש ר' אליהו מזרחי על פירוש רש"י לתורה, דפוס פיורדא תקכ"ג 1763.

ספריית הרמבם084

 

צילום מעותק ספריית הרמב"ם

ההוכחה למוסר היהודי הנאצל כלפי הגויים שאנו חוסים בצילם מגיע מפרשיות השבוע שלנו.

ציטוט מנוסח ההתנצלות לעיל (שורות 4-6):

"... והלוא הדברים קל וחומר, מה המצריים שהעבידו את בני ישראל בפרך וגזרו עליהם כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו נצטווינו שלא לתעב אותם, מפני שהיו אכסניא לאבותינו, אומות הללו המה מלכיהם ושריהם יר"ה שהם שומרים אותנו ואת ממונינו והיו אכסניא לאבותינו והם כמו כן אכסניא לנו עא"כי. וזה ק"ו שאיו עליו תשובה…"

כמובן שהפירכא והתשובה לק"ו נתונים בידי הגויים, עת שייהפכו את עורם ויגרשו את היהודים מארצם וממונם יוקח מהם… וד"ל.

לטעמי עדיין זו שאלה פתוחה: האם כותבי כתב ההתנצלות באמת סברו כך? או שמא אלו דברים שנכתבו כי הם ערבים לאוזן הנוכרית בלבד?

——————————–

ובאותו עניין…

ספריית הרמבם079

בחג סוכות האחרון נלקח לבית עולמו מכובדנו ידיד הספריה הרב ד"ר שאול הירשוביץ.  עשרות פעמים התכתבנו במייל והשתדלנו למלא את בקשותיו. הנה פנינה שכתב אלינו משנת תשע"ב (חודש שבט, ינואר 2012)

שאול הירשוביץ2

גם נפגשנו רבות בספריה ובהם השמיע לאוזנינו את תמיהותיו בפשטי הכתובים בטוב טעם ודעת. בני משפחתו הוציאו מתורותיו חוברות "שאלתי מעמו". באחד הפרקים "שלשת ההטעיות" עוסק בכל אותן "רמאויות" שרימה משה את פרעה בדרכו להוציא את בני ישראל ממצרים על פי דבר ה'.

1. בקשתו מפרעה לצאת לחוג שלושה ימים בלבד.

2. שאילת כלי כסף וזהב לצורך אותה חגיגה.

3. הציווי בפרשת השבוע "וישבו ויחנו לפני פי החירת…", אז יאמר פרעה "נבכים הם בארץ" ויצא לרדוף אחרי בני ישראל. בסוף של דבר טבע בים סוף הוא וכל חילו.

ר' שאול פורס במאמרו את כל הנימוקים וההכשרים למעשה הרמאות. אחד מהם הוא "מידה כנגד מידה". כדברי דוד המלך בספר תהלים: עִם-חָסִיד תִּתְחַסָּד, עִם-גְּבַר תָּמִים, תִּתַּמָּם. עִם-נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם-עִקֵּשׁ, תִּתְפַּתָּל.

וכך גם דברי "אור החיים" הקדוש:

"כי ה' מודד מדה כנגד מדה, ואמרו ז"ל (סוטה י"א ב) כי המצריים נתחכמו על ישראל לשעבדם בתחלה בפה רך ואחר כך בפרך, והשופט בצדק מדד במדה עצמה, כי מתחלה בפה רך נלכה ג' ימים השאילונו כספיכם שמלותיכם וגו' ואחר כך בפרך"

שבת שלום

אבישי


נ. ב.

* בסוף ספר הנ"ל ישנה עדות מעניינת על "חנות הספרים" של המו"ל איצק בן ליב ב"ב.

ספריית הרמבם089a

**

פרסום מיוחד  מצוי בספריית הרמב"ם על מסכת ברכות : הארות וביאורים לפרקים א-ג שנרשמו תוך כדי לימוד בחברותא בשנים תשמ"א-תשמ"ה / מאיר צבי גרוזמן, שאול הירשוביץ. תשפ"א. 7 עמודים לא ממוספרים, קעח עמודים.

————————————

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

על  כבוד בין רבנים

(רשימה לפרשת קורח)

חכם באשי היה  הרב הראשי של הקהילה היהודית   ונציגה כלפי השלטונות בתקופת האימפריה העותמאנית.  בירושלים כהנו במשרה רמה זו  רבנים מפורסמים.

בעותק של ספר שאלות ותשובות ימי יוסף (חלק ראשון. ירושלים תרע"ג 1913) מצאתי דף בודד, שכותרתו "מודעה גלויה". דף זה אינו חלק מהספר אלא צורף בנפרד.

המחבר, הרב יוסף ידיד, מתנצל על אוסף של טעויות בספרו הנ"ל.  בפיסקה השניה (המסומנת בצילום) הוא "מתפתל" כדי להסביר ביטוי של  זלזול על החכם באשי: "שהוא אינו אלא רב  הממונה מצד המלכות ואינו רב בתורה".

 

א577471 ידיד יוסף

באיזה חכם באשי מדובר ?

כנראה, אינו רבי יעקב שאול אלישר,  ה"ישא ברכה", רב רבנן, שהיה חכם באשי עד פטירתו בשנת תרס"ו (1906),  שהרי הוא מוזכר בפסקה הראשונה לשבח.

האם הוא הראשון לציון, רבי יעקב מאיר , שכיהן תקופה קצרה כחכם באשי?

כך כתב לי אחד מחכמי ירושלים (החפץ בעילום שמו) :
  נראה לי כי הכריחו את הרב ידיד להתנצל אחר שהיה רב העדה הבוכרית בירושלים, ועדה זו חבה את חייה ממש לרב יעקב מאיר זצ"ל כידוע לחוקרי חיי קהילה זו ואכ"מ.
ראוי לציין שמשנת תרס"ו (1906)  ואילך היו מחלוקות קשות על משרת החכם באשי וכתוצאה מכך אף היו חלופי אישים במשרה. ייתכן שהזלזול בחכם באשי וההתנצלות שבאה בעקבותיה קשורים במסכת אירועים זאת.

להרחבה ראו נא: שרעבי, רחל. המאבק על הרבנות הספרדית ונושאי המשרה, תרס"ו-תרע"ד (1906-1914). קתדרה גליון 37.

יהי רצון שיהיו רבותינו לנו למופת בכבוד הדדי, ונלמד מהם לכבד איש את רעהו.

שבת שלום

אבישי

———————–

*** התשובה, בה מופיע הביטוי הנ"ל, היא בחלק חושן משפט סימן א. במוקד הסכסוך עמדה שאלת  תוקפו של שטר הקדש חתום על ידי שני עדים, בקיום  החכם באשי.

בתוך תשובה ארוכה העלה הרב יוסף ידיד אפשרות שלחכם באשי מעמד של בית דין (למרות שהוא יחידי), כהוראת הרמ"א על רב התופס ישיבה. אך הוא דוחה זאת בטענה, שאין לחכם באשי מעמד תורני מובהק.

וזה לשונו:

אע"ג דרמ"א כתב, דיש שנהגו שהרב התופס ישיבה מקיים ביחידי, ומנהג כזה מבטל הלכה יעו"ש … לא כתב הרמ"א, דמהני מנהג בזה אלא ברב שתופס ישיבה והוא יחיד מומחה, וכמו שסיים הטעם שם דיחיד מומחה במקום שלשה הדיוטות, אבל בנ"ד שהוא אינו אלא רב  הממונה מצד המלכות ואינו רב בתורה, מהיכא תיתי שיועיל שלו והיא באחד. (דף מד עמודה ב).

———————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

"ונתנך ה' לראש ולא לזנב"

פרשת כי תבוא

הברכה השגורה בפינו בליל חג ראש השנה, בשעה שטועמים מראש של דג, שנזכה להיות לראש ולא לזנב. מקורה של ברכה זו לקוחה מפסוקים בפרשת השבוע "כי תבוא", פרשת הברכות והקללות.

אם  נזכה  – "ונתנך ה' לראש ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה" (דברים פרק כח פסוק יג).

וחילופיהן  –  "הגר אשר בקרבך יעלה  עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה… הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב" (דברים פרק כח מג-מד).

הד לאותה הרגשה של נמיכות קומה אני מוצא  בנוסחי  ההתנצלות שנדפסו  בראש ספרים שיצאו לאור בגלות בארצות נכר.

במקומות שונים חששו המדפיסים פן ימצאו בספריהם תכנים  בגנות הגויים ולכן הוסיפו נוסח התנצלות.  היתה זו הצהרה חגיגית כי כל שנאמר ביחס לגויים הכוונה לעמים הקדומים, אלו שעבדו לשמש, ולא חלילה  לגויים הנאורים, שבתוכם אנו חיים…

לפניכם ארבעה נוסחים שונים, מסודרים מ"הקל אל הכבד", מהקצר אל הארוך.

 

 א.

 

כ"מ (=כל מקום) שתמצא בזה הספר שם עכו"ם או גוים הכונה על האומות אשר הי' מלפנים אשר עבדו לצבא השמיים לא כן האומות אשר בצלם אנו חוסים יודעים את ה' ועושי משפט וצדקה המה, מחויבים אנחנו להתפלל בשלום המלכות ושלום המדינה, הטיבה ה' לטובים ולהמטיבים.

דברי ברוך. לבוב תרע"א (1911)

ב.

דברי דוד. פרג תקצ"ה (1794)

ג. 

 

דברי דוד, וורנוב תרפ"ז (1927)

 

ד.

מאורי אש. פיורדא תקכ"ו (1766)

לא בכל המקומות ולא בכל הזמנים  נוספה  הצהרה שכזאת.  ואדרבה, רק במיעוט ספרים  היא מופיעה .

טרם מצאתי מחקר מסודר בנושא, ולכן אשמח לקבל מכם כל מידע נוסף, ואי"ה נפרסם רשימה מפורטת בעתיד.

שבת שלום

אבישי

 

תוספת משלי:

בעקבות רשימתי על "נשיא ארץ ישראל" על ר' יעקב יהושע פלק מחבר ספר "פני יהושע", מצאתי בספרו (פני יהושע דפוס פרנקפורט דמיין תקי"ב 1752) נוסח התנצלות  עם סיומת מעניינת.

כך הוא לשונה:

והדבר ידוע ומפורסם בכל הקהלות שהיו סרים למשמעתי הייתי מכריז ברבים בדרשות שלי להזהיר את העם על כל הנזכר. 

התנצלות פני יהושע

פני יהושע, פרנקפורט דמיין תקי"ב (1752)

 

————————————————————-

תגובות קוראים:

א.

הרב בצלאל דבליצקי הפנה את תשומת לבי לאשכול בנושא : הצהרות מחברים להכשיר ספריהם בעיני הגויים המופיע בפורום אוצר החכמה.

ובפרט להפניית "איש ספר" (שם) למאמרו היסודי של א"מ הברמן בספרו:  מסות ומחקרים בספרנות, הוצאת מאגנס ירושלים תשל"ו. הרוצה לעיין במאמר יפנה  לאשכול הנ"ל.

תודתי נתונה לו.

ב.

הרב ברוך אובלנדר אף הוא שלח לי הפניה למאמרו של א"מ הברמן אך ממקום אחר. לדבריו, המאמר צויין אצל יהשוע מונדשיין בתורת חב"ד חלק א (תניא) עמ' 117 הערה 1.

ג.

שתי תגובות נוספות "עדכנו" את המוסר השכל שניתן להפיק מההתנצלות בפני הגויים, שהיתה מקובלת בעבר.

י.ל. כתב:

בנוגע לרשימתך השבוע (כי תבוא) חבר שקרא אותה הזכירני פארודיה מוצלחת של הקטע הזה:
באחת ממהדורות ה'נועם אלימלך' נכתב בהקדמה כי להווי ידוע שכל פעם שנזכר 'צדיק' בספר הזה, הכוונה לצדיקים בדורות קודמים שהאמינו באלוקים שברא שמים וארץ, אבל הצדיקים שבצילם אנו חוסים היום נקיים הם מהחשש הזה ואין הכוונה אליהם.

א.ש. כתב:

שלום אבישי, לגבי ה"התנצלויות", ראה עמוד ראשון בספר החדש יחסית של הרב עדין שטיינזלץ, "חיי עולם" על פרשיות השבוע. כדאי היה לאזכר.

[לטובת קוראינו סרקתי את הקטע האמור ]

התנצלו2

 

 ד. 

הרב יואל קטן הפנה אותי למה שכתב על המודעה על הזכרת 'עכו"ם' שנדפסה בשו"ת התשב"ץ (דפוס אמשטרדם תצ"ח). ראו נא במהדורה החדשה של שו"ת התשב"ץ , מכון ירושלים ומכון שלמה אומן בישיבת שעלבים, תשנ"ח , מבוא לח"א, עמ' 48-49.

בחרתי לצטט כאן מתוך המבוא את  הערה 3 שם :

בפעם הראשונה נדפסה מודעה מעין זו בספר 'אור עינים' לר' שלמה בר אברהם, נדפס קרימונה שי"ז: כל מקום שתמצא בזה הספר נזכר שם אומות העולם ואויבי ישראל, וכן אדום וישמעאל, ר"ל עובדי ע"ז והאלילים שהם אויבי השם בודאי, אבל שאינם עובדי ע"ז והולכים לתומם – כבר אמרו חז"ל חסידי אומות עולם יש להם חלק לעולם הבא'. וראה בספרו של א"מ הברמן 'הספר העברי בהתפתחותו'עמ' 203-202, וראה במאמר 'הצהרות המחברים או המדפיסים בספריהם להכשיר אותם בעיני הנוכרים' מאת הנ"ל, בתוך הספר 'מסות ומחקרים בספרנות מוגשים לק"ד ווהרמן', ירושלים תשל"ו, עמ' 60 ואילך, ובספר 'הדפוס העברי בקרימונה' לבניהו עמ' 72 ואילך. וראה ב'צפונות' גל' א עמ' סה ואילך וגל' ד עמ' סב ואילך במאמרי הרד"צ הילמן שליט"א. יש לציין שלמעשה גם מרן הב"י הוטעה פה ע"י נוסח הדפוסים, כי בכתה"י ובדפו"ר של הטור הנוסח הוא 'אבידת גוי'; אך סברתו של מרן על השינויים בנוסח שנעשו מפחד הנוצרים במקומה עומדת, והיא נכונה בנוסחי הדפוסים ואף בנוסח דברי קדמונים בכת"י באין-סוף מקומות, עיי"ש. אף רבנו עצמו כתב בפירושו לאבות (פ"ב מ"ד; כג, א) על פירושו [השני] של ר' יונה למשנה זו, שכדי שלא יעלילו עליו 'הפך [רבינו יונה עצמו!] הדברים לשבח המלכות' וכו'.

 ה. 

הרב חזקי סופר הוסיף לנו מידיעותיו:

מטבעם של דברים בארצות ספרד פחות קיימת התנצלות זו. ולכן תהיתי מאד מהיכן צצה התנצלות זו בריש ספר "ולא עוד אלא", איזמיר תריג. וכרשום באוצרותיי.
כרגיל מחכים ונפלא לקרוא רשימתך היפה.
בידידות
חזקיה

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: