Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘וילנה’

בע"ה

קַח אֶת-הַמַּטֶּה, וְהַקְהֵל אֶת-הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם, וְנָתַן מֵימָיו 

מי מריבה

 רשימה לפרשת חוקת

פרשת מי מריבה, שבעטיה לא נכנס משה לארץ ישראל, זכתה לפירושים רבים.

רבי אפרים מלונטשיץ בפירושו "כלי יקר" על אתר מוצא מקום למשנה חינוכית היפה לשעה ולדורות. כשמדובר בנוער בוגר אז טוב להגיד מוסר מאשר להכות. שכנוע עדיף על איום.

רב ישראל סלנטר6

בספריית הרמב"ם בשער עותק ספר "נועם ירושלמי", וילנא תרכ"ו 1866, מופיע חותמת עגולה מיוחדת.

מפני שייכותה העקיפה למייסד תנועת המוסר היא מובאת כאן.

נועם ירושלמי1

וכך נוסח הכיתוב בה:

בעיגול החיצוני.

שייך לרב ומ"ץ מיכל פיינשטיין ולבהמ"ד שלו

בעיגול הפנימי.

הס' לבה"כ שזכה בדין

במרכז החותמת.

בזארעצי בווילנא

נועם ירושלמי3

חותמת זו הופיעה גם בקטלוג בית המכירות "אור הגנוז" כאן.

בחותמת זו מידע על דמות רבנית ועל בית מדרש ובית כנסת מיוחדים.

  1. על הרב מיכל פיינשטין.

ר' מיכל פיינשטיין שימש כמורה צדק (מו"ץ) בוילנה במשך כעשרים שנה, לאחר מכן היגר לארה"ב, שם שימש ברבנות עד פטירתו בשנת תרפ"א (1921). כך הוא נוסח מצבתו:

פיינשטיין1

2. על בית הכנסת בזארעצי בווילנא

באתר www.uzupiorespublika.com מופיעה תמונת בית הכנסת בזארעצי (כיום) וסיפור המקום. הרי הם לפניכם:

זרצ'ה הוא אחד הפרברים העתיקים ביותר של וילנה, שמופיע במקורות הכתובים כבר במאה ה-15. על פי מפקד הבתים משנת 1887 היו בזרצ'ה 80 בניינים בבעלות היהודים. בשל הצפיפות בבית הקברות היהודי הישן בשניפישוק בשנת 1829 נרכשה חלקת אדמה לבית העלמין היהודי החדש בפאתי זרצ'ה. במקום זה (ברחוב אוז'ופיו 36 ו-38) על המדרון של נחל וילניה עד 1840 היה בית הכנסת מעץ וממול בכיכר היה שוק של זרצ'ה. באותו המקום בשנת 1841 נבנה בית הכנסת החדש מאבן בעל קומה אחת. בשנת 1915 בו הותקן חשמל. לבית הכנסת זה הייתה חשיבות מיוחדת ליהודי וילנה.

  • כאן הרב המפורסם ישראל סלנטר (1883-1810), מייסד תנועת המוסר, הקים את הישיבה בווילנה ובין השנים 1849-1840 היה מנחה הישיבה. המונח מוסר פירושו לחיות וללמוד באופן חרוץ ביותר על פי הכללים והחוקים של היהדות. תנועת המוסר יצרה שיטות חינוכיות להשתלמות האדם הרוחנית.
  • בשנת 1846 בזמן שהותו בווילנה ביקר בבית הכנסת זה סר מוזס (משה) מונטפיורי, ברון ובנקאי אנגלי, הנדבן והשדלן הגדול שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בכל העולם. 
  • הדרך מהרובע היהודי של וילנה לבית העלמין של זרצ'ה היה לאורך רחובות אוז'ופיו וקריביו הנוכחיים, אותו היו מכנים כ"דרך המתים". תהלוכות הלוויה היו עוצרות ליד בית הכנסת זה כדי לכבד את זכרו הנפטר. מכאן את בני הקהילה המכובדים ביותר היו נושאים על הידיים. משנת הקמת בית הקברות של זרצ'ה ב-1830 ועד 1939 נקברו בו על פי הערכה מעל 70 אלף איש. 
  • בית הכנסת של זרצ'ה הוא מקום התרחשות העלילה העיקרי של רומן "העגונה" של חיים גראדה, סופר האידיש, יליד וילנה, אחד מגדולי סופרי היידיש של המאה העשרים.

בזמן כיבוש ליטא הנאצי בשנת 1941 בית הכנסת נסגר וב-1942 נהרס קשות. אחרי המלחמה בתקופה הסובייטית המבנה שוחזר אבל כבר כבית דירות. ב-2012 נערכו חפירות ארכיאולוגיות של המקום, ולאחר מכן שינו את המבנה לבית פרטי. בפנים נשמרו כמה שרידים של עיטור קירות בית הכנסת. רוב היהודים של זרצ'ה נספו בשואה.

הזיכרון ההיסטורי של בית הכנסת של זרצ'ה נתמך ונשמר על ידי קהילת אוז'ופיס וממשלת רפובליקת 2020 (C)ליטא.

בית כנסת וילנא

אף כיום נשמר בזארעצי אשר בווילנא כבוד ליהודי המקום. ובשלטים בכניסה למקום מופיעה גם שפת האידיש.

רב ישראל סלנטר3

עדיין נשארו לי שאלות פתוחות.

1.האם בית הכנסת, שבו החלה פעילותו הפומבית של הרב ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר – הוא אותו מקום המופיע בחותמת ושבו כיהן הרב מיכל פיינשטין זצ"ל ?

2. "הס' [=הסמוך?] לבה"כ שזכה בדין". מה הכוונה שזכה בדין

שבת שלום

אבישי

נ.ב. תודה לרעי חנוך גוטליב על השותפות בבלוגי.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

רשימה לפרשת תולדות

"…ולמדנו מכאן שנטמן (יעקב אבינו) בבית עבר י"ד שנה, ואחר כך הלך לחרן"

[רש"י בסוף פרשת תולדות. פרק כח פסוק ז]

ישנם שני סוגי התבודדיות.

האחת, בתחילת החיים. כאשר האדם רוצה להצטייד באספקה רוחנית, טרם צאתו למסע החיים, והוא נטמן בבית המדרש תקופה ארוכה. כזאת היתה דרכו של יעקב אבינו.

השניה, באמצע החיים. בתוך עשייה מרובה ומעורבות חברתית, ישנו רצון לקחת פסק זמן לעצמך, למלא מצברים ולהמשיך הלאה. כזאת היתה דרכו של ר' ישראל מסלאנט, מייסד תנועת המוסר.

ר' ישראל סלנטר עשה תקופה בת שנתיים (תר״ל־תרל״א) בוילנא, בה למד בהתבודדות בעלית קיר שבבית המדרש ״קלויז יאגיחעש״.

פרטים על כך תקראו להלן בתוך רשימתו-מחקרו של חברי חנוך גוטליב.

ר' ישראל מסלאנט לא הסתגר במגדל השן הישיבתי אלא פעל בקרב העם. חלק גדול מחייו למד ולימד דווקא במערב אירופה, במקומות בהם פשטה ההשכלה.

לפניכם צילום מכתב של רבי ישראל מסלאנט לרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוזין). מכתב תודה על קבלת ספרו החדש של הנצי"ב ובו גם הערה מוסרית.

הרב ישראל סלנטר והנציב

ב"ה י"ב סיון תרכ"ח קאוונא

כבוד הרב הגאון כו' וכו'

כש"ת ר' נפתלי צבי יהודה […]

יהי ד' עמו ויעל

יקרת מנחת הדרת גאונו ח"ג ספרו

על השאילתות […] הגיעני

יקבוץ[?] ד' ית"ש חילו למעלה להגדיל תורה וכו'

ומה נדבר בעת הרעב […] אשר

כל גבר ידיו על חלציו ועוללים[?] צועקים 

ללחם ופורש כמעט אין – .

בנתינת תשואת חן […]

מכבדו ידידו ישראל מסלאנט

מכתב זה לא ראיתי שפורסם עד כה, ואודה למי שיעמיד אותי על מקום פרסומו.

———————————-

קלוז ר' יעקב יאגיחעש / חנוך גוטליב

פתיח:
בשאלות הצריכות עיון והרחבה אני משתף את חברי חנוך גוטליב.
המחקר של חנוך מבוסס  על מקורות אינטרנטיים הגלויים לכל, ובהם מפליא חנוך להתהלך.
כך עשיתי גם הפעם ב"שאלה קטנה", אך היריעה שפרש חנוך גדולה ורחבה.
תודתי נתונה לו.
אבישי

 

שאלני ידידי רבי אבישי אלבוים, בספר הנראה אליו באוסף ספריית הרמב"ם, והנה זה חלק שער הספר, אשר יצא בוילנא בשנת תרס"ז (1907).

סלנט2

 

 

סלנט1

 

בשער הספר בצד השמאלי יש חותמת מעניינת שרצינו לעמוד על טיבה – וזה מראה החותמת –

סלנט3

 

החותמת די ברורה וכתוב בה –

מנדבת בעלי בתים מקלוז

של ר' יעקב יאגיחעש.

וזו החידה – מה עומד מאחורי החותמת הזו?

כשמחפשים את המילה יאגיחעש וחוזרים ומחפשים באתרים שונים – מוצאים כלום. אין המילה הזו מופיעה כלל. אז מה זה? מי זה?

ובכן –

העיר וילנא היו בה הרבה יהודים. במאה ה-19 גדלה אוכלוסיית היהודים בוילנה בעקביות – מכ 7000 בשנת 1800 לכ 21,000 בשנת 1832 (בה היוו היהודים רוב מוחלט בעיר), ועד 64,000 ב-1897 (40.9% מהאוכלוסיה). היו בה חיים יהודיים וחיי תורה עשירים.

קלוז או קלויז הוא למעשה בית מדרש (ובית כנסת). היו הרבה כאלה בוילנא. למשל – קלויז הגר"א, קלויז היסו"ד, קלויז דבורה-אסתר ועוד רבים – ראו (מהספר מהגיטו הוילנאי של חיים לונסקי, תרפ"א 1921, עמ' 49-51)

סלנט4

כרזה ובה רשומים 160 קלויזים ובתי מדרש בוילנא נמצאת באתרי מכירות פומביות: קדם,  Winner's.

כאן אנו רואים קלויז שנקרא יוגיכס – האם זה קלויז יאגיחעש? לפי האיות ביידיש יתכן שכן.

כחיפשתי עוד מצאתי איותים נוספים שונים של השם – יאגיכעס, יוגיכעס.

ומה למדנו על הקלויז הזה –

קלויז "יאגיכעס", נוסד על ידי המשפחה העשירה ביותר בווילנה במאה הי"ט (נזכר במאמרו של ישראל רוזנסון, "בעבור צעירים כמו גם לעובדים ולעוזרים בחנויות על המפעל החינוכי "תפארת בחורים" בווילנה" בתוך הגות בהוצאת מכללת ליפשיץ – שם עמ 44 בהערה 110)

בהיסטוריה המודרנית של פולין ידוע ליאו יוגיכס (ראו ויקיפדיה). ידוע כי הוא היה יהודי שנולד וגדל בוילנה. במאמר ביידיש (ייווא בלעטער מאי 1931 עמ 433) מגלה קצת על משפחתו ובעצם על סבו שהוא נשוא חקירתנו – יעקב יאגיכעס – (טרם הספקתי לתרגם את כולו, בהערה כתוב קצת על עסקיו) –

"לייב יאגיכעס נולד בוילנה ב 17 ליולי 1867 למשפחה יהודית עשירה. מצד זקיניו מוכר סבו מצד אביו יעקב בן יוסף יאגיכעס, גביר גדול, יהודי למדן, אחד מראשי הקהל בווילנה… … למשל, אישור קהילת וילנה שניתן למלמד לעווין ליאנדארן ב 10 לאוקטובר 1823 וחתומים עליו ראשי הקהל – מורגנשטרן, יאגיכעס, קאסל וגרשוני"

סלנט5

 

(עמ 434 חסר שם) בעמוד 435 למטה בהערה נזכרת תרומת ארון הקודש שתרם אלכסנדר יאגיכעס בשנת 1907 לקלויז של אביו/אבותיו –

סלנט7

ר' יעקב היה מראשי "הקהל" בוילנא (ראו מס 7 – ייווא בלעטער Vol. 07 5694 עמ 152) –

סלנט8

 

יעקב יאגיכעס היה מראשי הקהל ב 1825 אבל לא אח"כ (כפי שרואים בהמשך הרשימות בעמ' הנ"ל. נראה שהיו מתחלפים)

על ההיסטוריה של "הקהל" בוילנה ראו – http://zachor.michlalah.edu/khila/vilna.asp?act=print (וכן ב http://www.daat.ac.il/daat/history/kehilot/vilna.htm) – בזמן שלטון הצארים הרוסיים בוילנה (1916-1795) היה תקופת ירידה נוספת ל"קהל", הוועד האוטונומי היהודי. ב-1827 הונהג גיוס חובה לצבא ל-25 שנה. ה"קהל" היה אחראי למילוי מכסת הנערים, וכך השניא את עצמו על היהודים שגזרת הגיוס פגעה בהם או בבניהם. המכה הניצחת הגיעה ב-1844, כשהשלטונות הרוסיים ביטלו את ה"קהל" והשאירו רק "הנהלות בתי כנסת", בעלי תפקידים מצומצמים בהרבה מכוחו של ה"קהל".

ר' יעקב יאגיכעס נפטר בתר"ח 1848 במגיפת החולירע שהיתה בוילנה (ראה זכרונות יל"ג) – "זכור כי בשנת תר"ח בהיות החוֹלירע בווילנא פעם שניה (בראשונה היתה בשנת תקצ"א) חלה בה וגם מת בה יעקב יאָג (יכעס)"
יש המביאים כי ביום הכיפורים בעת המגיפה פסק ר' ישראל סלנטר שלא לצום – ראה דיון ופלפול במעשה ואמיתתו והחולקים.

ר' ישראל סלנטר עשה תקופה בת שנתיים (תר״ל־תרל״א) בוילנא, בה למד בהתבודדות בעלית קיר שבבית המדרש ״קלויז יאגיכעס״ (מופיע בכמה מקורות, למשל בספר שנות דור דור בפרק ה' על "רבנו ישראל מסלאנט, משפחתו, תלמידיו ותלמידי תלמידיו", עמ' קמ"ב –  ראה כאן)

סלנט13

 

הרב יהונתן אבלמן (ביידיש: אבעלמאנן. לימים אב"ד ביאליסטוק. ראה ויקיפדיה) בצעירותו, כשהיה כבן 19, עבר מאיישישוק ללמוד בווילנה. שם נישא לשפרינצא בת הרב אברהם אבא לווינזון כשהשדכנית אסתר ליפקין, רעיית רבי ישראל סלנטר, לפי המלצת חתנה רבי אליהו אליעזר גרודננסקי המו"צ הראשי בווילנה שהיה דודה של הכלה והכיר את החתן. לאחר נישואיו למד שנתיים רצופות בחברותא עם רבי ישראל סלנטר, שקבע את מושבו בתקופה זו ב"קלויז יאגיכעס". וכפי שכתבו בנין בספר זכרון יהונתן (עמ' 4) –

 

סלנט9

 

סיפורים מזמן השואה

על לימוד דף יומי במסי"נ בזמן השואה בקלויז – ראו הסיפור בתוך ישורון – חלק טז – אלול תשסה עמ' 244

סלנט10

ועוד בספרו של אהרן עינת חיי יום יום בגטו וילנה עמ 240 (הקלויז ברחוב שאוולי, ספרי תורה וספרי קודש ולימוד ולמדו שם מארבע וחצי בבוקר עד עשר בלילה) –

 

חיי היום יום

בית ספר בזמן השואה על חורבות יוגיכס – ראה נא כאן.

סלנט12

הערת עורך:

מחשבה שעלתה תוך כדי קריאה. בשנת 1907 נתרם ארון קודש לבית הכנסת ע"י אלכסנדר יוגיכס. גם הספר, שהיה מוצא למחקרך, הוא משנת תרס"ז (1907). אמנם זאת שנת הדפסה אבל ייתכן ונעשה אז שיפוץ והרחבת בית המדרש ואז נתרמו ספרים חדשים ע"י המתפללים וארון קודש ע"י משפחת יוגיכס.  זה אומר שהמקום היה חי ותוסס ולא מקום שנשאר כפי שנבנה עשרות רבות שנים קודם.

—————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

 

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: