Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘וינה’

בע"ה

רשימה ליום העצמאות

 

רשבא1

ספר חדושי הרשב"א הוא ספר למדני, שמקומו אצל חובשי בית המדרש.  בעותק של  הספר (דפוס ורשה, תרנ"ט 1899) מצאתי השבוע, להפתעתי, מנשר פוליטי [!] כתוב בעיפרון רך על דף הכריכה הפנימית של הספר.  בימים אלו, שאנו מציינים 68 שנים לעצמאות מדינת ישראל, יש רלוונטיות לדברים הבאים, המציינים את חוסר העצמאות של היהודים בארצות גלותם.

הסכת ושמע ישראל !

הרבה עמל ותלאה סבלנו בשנה העברה בהבחירה, כי למרות התסיסה הפנימית אשר הרגשנו, בע"כ  הוכרחנו לבחר הד"ר באבדינסקי . [יודעים?] אנחנו, שכל אחד ישראל אשר בחר הד"ר באבדינקסי [!]  הי' לו קיץ עצוב בלב ונפש… אבל מה לעשות? בגולה אנחנו,  ויד העו"ג [=העובדי גלולים] תקפה עלינו [ומוכרנו?].

עתה ישראל !  עתה היא העת היותר מוכשרה, עתה היא העת אשר אנחנו יכולים להוציא  שאיפתנו הפנימית לפעולה, עתה הוא העת  שלא צריכים אנו  להטות הנטיעה הטבעית אשר נטע בלב כל אחד מאתנו: לעזור את חבירו, ולא לילך אחרי עצת נכרי אשר היא נגד רצונינו.  עתה היא העת שיכולים אנו להגדיל שמו ישראל ולהראות […] כי גם לנו יש חלק [בתוכם?]  ולא צריכים אנו לילך בכל עת אחר עצתם כעבד אחר עצת רבו, עתה היא העת להראותם שגם המה צריכים לפעמים לטובתנו. עתה מוטל עלינו חוב קדוש שכל אחד מאתנו יבחר הד"ר רפאל  לנדויא מקארקא.

רשבא2

הרקע למנשר :

בשנת תרס"ז 1907 התקיימו בחירות לבית הנבחרים (הפרלמנט) בוינה.  בכל מערכות הבחירות הקודמות לא באו לידי ביטוי פרלמנטרי ריבוי היהודים במחוזות גליציה, באמצעות דרכים שונות שננקטו על ידי הגויים. אחת הדרכים היתה הצגת "יהודים מטעם" ברשימה המועמדים, יהודים מתבוללים שהיו משרתי הגויים ולא נלחמו על האינטרסים היהודים.

במערכת בחירות זו, בהשפעת הציונים, התאגדו היהודים והצביעו עבור מועמדים מתוך הקהילה.

סקירה רחבה על הפרשה ב"ספר קראקא", ראו נא  כאן .

————————————————-

לפני כשלשה חדשים יצא לאור ספר "החובות", המתאר את סדר יומו העמוס בלימודים של שר התורה הרב חיים קנייבסקי שליט"א. הספר נכתב על ידי נכדו.

 

חובות

התמונה שעל גבי כריכת ספר "החובות". בני ברק תשע"ו (2016)

סדרי הלימוד השנתיים מקיפים את כל חדרי התורה.

רבי חיים קנייבסקי שליט"א מסיים כל שנה בערב פסח את התלמוד הבבלי כולו. יש לו חלוקה קבועה של דפים לכל יום.

מכיון שכך הוא,  הוסיף העורך פרק לספר שכותרתו: "סימנא מילתא בלימוד החובות". סימנא מילתא פירושו שיש משמעות לסימנים. אפשר לראות איך בימים מיוחדים, כדוגמת ימי החגים, יש בדפים הנלמדים רמז לתוכן אותו היום.

גם יום העצמאות "זוכה" להימנות בפרק. לצערי, בדרך קלוקלת ולא ראויה.

יום אידם

 

זליגת מאבקים פוליטיים לתוך בית המדרש וממנו החוצה היא, כנראה, מצב טבעי. חכמי בית המדרש אינם מנותקים מהמתרחש מחוץ לדלתות בית המדרש.

לטעמי, כך ראוי וכך רצוי.

יהי רצון שנקיים את מאמר חכמינו: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"

עצמאות שמח

שבת שלום

אבישי


תגובות:

א.

כיון שדבריו של הנכד העורך נראו לי בחושי מאולצים משהו, בדקתי ומצאתי מה הכריח אותו לקשקש [במחילה…] על 'שעת הסכנה' – כדי להימנע מאיזכור מפורש באותו דף ליום העצמאות: "לשנה אחרת .
.קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"

השתא דאתינן להכי…

כידוע בסידורי המקובלים, ומהם נכנסו אף לסידור תפילת כל פה, יש לכל חודש 'צירוף' שם ה' שונה ולכל צירוף פסוק.
אז צירוף שם הויה לחוד אייר הוא: "י-תהלל ה-מתהלל ה-שכל ו-ידוע" – לרמוז בא, לשני הללים נוספים שבחודש זה.
וכל הזכויות שמורות…
יחזקאל פרנקל
ב.

ר' אבישי חג עצמאות שמח וישר כח

דף כא: בשבת כסימן ליום העצמאות. הוא דבר נפלא. זהו המקור לחיוב הלל בחנוכה
שממנו למדו רבים גם לחיוב הלל ביום העצמאות והוא גלוי ובולט . וסימנא היא
שצריך לחפש חיפוש אחר חיפוש בדף זה משהו לגנאי כדי לתלות בו בוקי סריקי.

בועז הוטרר
 ג.

אבישי שלום,

בשבת דף כא ע"ב מופיע גם:

וכשגברה מלכות בית חשמונאי … לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה. דברי הגמ' המפורשים הם רמז גדול יותר מדברי רש"י …

שי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: