Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘ורשה’

בע"ה

דורון דרשה

 "וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּבְגָדִים, וַיִּתֵּן, לְרִבְקָה; וּמִגְדָּנֹת–נָתַן לְאָחִיהָ, וּלְאִמָּהּ"

רשימה לפרשת "חיי שרה"

מתנות הם חלק מכל חתונה. ישנם מתנות שהצדדים מעבירים ביניהם עם גמר השידוך ויש מתנות שמעניקים המוזמנים לסעודת החתונה.

המתנות  שמביאים בעת החתונה נקראות בפולקלור היהודי "דורון דרשה". על שום מה?

כיום מקובל שהחתן דורש במסיבת האירוסין (ה"ווארט"), אך כנראה המנהג הקדום היה שאת הדרשות אמרו בעת מסיבת החתונה.

אמור מעתה, "דורון דרשה" אלו מתנות בעת החתונה.

מדוע החתן דורש?

יש על כך מאמר קצר מחודד מאדמו"ר "אמרי אמת" מגור, מובא בספר אבני זכרון לר' נחום רוטשטיין:

כאשר החתן היה תלמיד חכם צעיר ניתנו לו  ספרים כ"דורון דרשה", בליווי הקדשה מתאימה מהנותן לחתן.

בספריית הרמב"ם מצוי עותק של שער ספר "מדרש כתובה", דפוס ורשה תקפ"ג (1823), בו מופיעות כמה הקדשות שכולן "דורון דרשה" !

כמדומני שעיון בתוכנן של ההקדשות מעלה שהספר התקבל כמתנת חתונה. כעבור תקופה מסויימת הוא ניתן על ידי בעליו, רב מפורסם,  שוב כמתנת חתונה לחתן צעיר חדש.

 

הקדשה 1 (בראש דף השער / צד שמאל)

פענוח השורות:

דורון דרשה ומנחת אהבה ל…

… מיכאל דב…

ממני… (חתימה לא מזוהה).

 

 

הקדשה 2 (בראש השער / צד ימין)

פענוח השורות:

דורן לדרשה…

מהורר שמואל… בהרבני מ' חיים

… מאת הרבני

המופלג… בקוראי

שמו מ' מיכאל דוב וויינגארט…

בהרב הגאון מה ישכר אבד

דק' טשענסטחואווי  

 

הקדשה 3 (באמצע השער / בצד שמאל)

פענוח השורות:

ליום חתונת החתן המשכיל

… שמואל…

הגדול מ' ישכר…

מאת מיכאל דוב וויינ[…]

בהגאון מ' ישכר…

הדמות החורזת את כל ההקדשות, כמקבל וכנותן, הוא הרב מיכאל דוב וויינגוט (נפטר בשנת תרמ"ז  1887, בן 68 שנים), מחבר ספר "אגודות אזוב מדברי", שהיה אב"ד  בעיר לויביטש.

בנו של הרב ישכר וויינגוט, מחבר ספר "פתחי שערים", שהיה אב"ד בטשנסטחוב.

ספר "מדרש כתובה", שהוא ביאור רחב על כמה סוגיות במסכת כתובות, ניתן לרב מיכאל דוב בעת חתונתו כ"דורון דרשה".

ידוע שהרב מיכאל דוב חי בצניעות והסתפק במועט. לאחר שנים, בחתונת קרוב משפחתו שמואל בן חיים, העניק הרב מיכאל דוב  מתנה לחתן את הספר שהיה מונח בספרייתו הפרטית.

לדעתי, הקדשה 3 היא בכתב ידו.  מאן דהוא הוסיף את הקדשה 2, הכתובה בתוספת תארים ובכתב יד שונה.

 

החותמות הנוספות בדף השער שייכות לצנזורה הרוסית שהוטלה על הספרים אחרי שנת 1837 ולחותמת הרב מטעם המאשר את הספר.

לימים הגיע הספר לעקד ישיבת חכמי לובלין ועלה ארצה אחרי השואה דרך מפעל "אוצרות הגולה".

 


נספח: דגל המדפיס הוורשאי צבי הירש

(בעזרת חנוך גוטליב)

בשער ספר "מדרש כתובה" מופיע דגל מדפיס נדיר.

אינו רשום בספרו של אברהם יערי על "דגלי המדפיסים העבריים".

דגל זה שייך למדפיס היהודי  הראשון בעיר וורשה !

לעת עתה מצאנו כדוגמתו רק בספר אחד נוסף מאותו בית דפוס וורשאי: "תיקון שבת" שנדפס בשנת תקפ"ז (1827).

 

חיים דב פרידברג, בספרו על תולדות הדפוס בפולניה (תל אביב, תש"י 1950), כותב על מייסד בית הדפוס שהחליף את שם משפחתו. תחילה נקרא צבי הירש בן נתן נוסונוביטש, ואחרי שהחליף את שמו – צבי הירש שריפטגיסער.

נוסונוביטש כי הוא בנו של נתן.

שריפטגיסער על שם מלאכתו. 

האותיות המופיעות בתוך הדגל (H-N) הם ראשי תיבות של שמו הראשון, הירש נוסונוביטש.

(האותיות w-d משמעותם מדפיס ב…)

ראו נא את האותיות הגדולות (w-D-H-N) בשורה התחתונה של שער הספר הבא. ספר זה הוא מתחילת עבודתו של צבי הירש כמדפיס בשנת תקע"ד (1814).

 

לפניכם שלשה קטעים מספרו  של פרידברג, הלקוחים מתוך הפרק על מדפיסי ורשה:

 

שבת שלום

אבישי

———————————-

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

מודעות פרסומת

Read Full Post »

בע"ה

"וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, והביאותי אותם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה: ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה"

(במדבר, פרק יגד פסוקים לא-לב)

רשימה לפרשת שלח

פסוקים אלו מתארים את עונשם של בני ישראל אחרי חטא המרגלים.

לדעתי, יש בהם גם נחמה. 

אתם לא תבואו – אבל ילדיכם ונכדיכם כן יבואו.

במקום אחר, על "בשורת הבנים" בני ישראל קדו והשתחוו (שמות יב, כז וברש"י שם).

על חשיבות הקשר בין הדורות ועל ההמשכיות שבין אב לבניו ונכדיו נוכחתי השבוע, כשהזדמן תחת ידי כרך אחד של גמרא ישנה ממחסני הספריה. דרכו הגעתי לקשר דורות של משפחה אחת בישראל.

 

לפניכם שער ממסכת יבמות, דפוס אמשטרדם, תקט"ו (1755).

בתחתית השער הקפתי במסגרת אדומה את הכיתוב הידני הבא:

"זאת נתנה לי במתנה מאת כבוד אא"ז (=אדוני אבי זקני) המונח (אולי צ"ל המנוח) נפתלי צ"ה (צבי הירש) מצענצמין ז"ל. הק' נפתלי צ"ה  מווארשא"

 

מידע נוסף קיים בדף הכריכה הפנימית המלא ב"קשקושים", בהם רישומי בעלות רבים.

מתוכם דליתי את הציטטות הבאות:

"זה הספר  נתונה במתנה להרב ר' נפתלי דאווידזאהן מאת

זקנו הרב צבי הירש צענצמינער הוא נתן במתנה לכל נכדיו אשר ילדה

[בת…?] ש"ס אחד בדפוס אמשטרדם [ו…?] אלף ז"ה (=זהובים) על ספר תורה"

ומתחתיו כיתוב נוסף:

"זה הגמרא וכל הי"ב כרכים שייך להרב החריף שלשלת

יוחסין המשכיל כבוד שמו ותפארתו נפתלי יצחק דאווידסאהן".

ניצתה בי סקרנות לדעת מי הוא הגביר "צבי הירש צענצמינער" ומי הם נכדיו למשפחת דאווידסאהן ?

בעזרת מאמר שהופיע בחוברת "סיני" עה (ניסן-אלול תשל"ד 1974)  על "חסידות וחסידים בווארשא", פרי עטו של פרופ' אברהם רובינשטיין הגעתי לספר אודות משפחת דוידזון (באידיש).

הספר כולו סרוק וניתן לצפיה ברשת. ראו נא כאן.

מייסד המשפחה הוא מכובדנו צבי הירש. מוצאו היה מסענצמין הסמוכה לקראקא. הוא היה בנקאי ועשיר מופלג, גר בורשה ושם נפטר בשנת תקע"ב (1811).

לצבי הירש "צנצמינר"  היה בן בשם ישראל, ששינה שם משפחתו על שם אביו, "הירשזאהן" (בן הירש).  בן זה זכה לחתן מיוחד במינו, רבי שלמה איגר, בנו של רבי עקיבא איגר זצ"ל.

בתו של צבי הירש נישאה לרב חיים דוידזון, שהיה אב"ד בוורשה.

מצבת ר' חיים דוידסון. נפטר בן 94 שנים! תאריך פטירתו: תרי"ד (1854)

לרב חיים היה בן נפתלי, שהוא נכד לצבי הירש צנצמינר. הוא כנראה* בעליו של הספר מסכת יבמות מהתלמוד הבבלי.

כשנפטר צבי הירש חילק מרכושו הרב לצדקה, ואף נדב סכום הגון להדפסת ספרי מחותנו רבי עקיבא איגר.

גם דאג  לכל נכדיו והבטיח לכל אחד נדוניה 200 טלר ("דרשה-געשאנק" – דורון דרשה), וש"ס ומשניות וספר תורה.

קטע מצוואת צבי הירש צנצמינר. לקוח מהספר על משפחת דוידסון, עמ' 15.

כפי שראינו למעלה הבטחה זו קוימה למהדרין.

על הכרך של מסכת יבמות שהתגלגל לספריית הרמב"ם נכתב:

"זה הספר  נתונה במתנה להרב ר' נפתלי דאווידזאהן מאת

זקנו הרב צבי הירש צענצמינער הוא נתן במתנה לכל נכדיו אשר ילדה

[בת…?] ש"ס אחד בדפוס אמשטרדם [ו…?] אלף ז"ה (=זהובים) על ספר תורה".

 

שבת שלום

אבישי

——-

*

על גבי הכריכה הפנימית כתוב שבעליו הוא "נפתלי יצחק דאווידסאהן" לעומת הכתוב בשער הספר "נפתלי צ"ה (=צבי הירש)".  בנוסח  המצבה המצ"ב כתוב רק רבי נפתלי ותו לא. אינני יודע כיצד ליישב זאת.


נ.ב. להלן רישום בעלות שמצאתי באחד מספרי "בית אריאלה":

של הרב הגאון האמתי הצדיק המפורסם

כקש"ת (=כבוד קדושת שם תורתו) מוהר"ח (=מורנו הרב חיים) דוד זאהן זצ"ל שהי' אבד"ק (=אב בית דין קהילת) ווארשא

 

  • נ.ב. מדור תרבות ב"בית אריאלה" מציע לציבור הרחב קורסים מעניינים בנושאים שונים. מתוכם שני קורסים עוסקים בלימוד המקורות. ההרשמה נפתחה. מהרו והרשמו !


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

וכי תבואו מלחמה בארצכם…

[במדבר  פרק י פסוק ט]

רשימה לפרשת בהעלותך

מלחמות גוררות בעקבותיהן שיבוש מהלך החיים הסדיר.

כך נוכחתי השבוע במהלך מחקר קטן שערכתי בעקבות שאלה ביביליוגרפית שהתעוררה במהלך קיטלוג עותק ישן של משניות "מנחת יצחק", שערך  יצחק זאלער (זלר) בוורשה.

יצחק זאלער היה דמות מיוחדת במינה. לפרנסתו עבד כשען. עסק בצורכי ציבור, היה נשיא "קרן ארץ ישראל של בית החסידים של סקרנביץ", וחיבר ספרים תורניים.

רחוב גענשא בורשא, בו היתה חנותו של ה"שען ר' יצחק זאלער". שימו לב לשעון בצד ימין. אולי הוא מעיד על חנות השעונים במקום. (התמונה לקוחה מ"ויקיפדיה" הפולנית)

 

במיוחד התפרסם ספרו "שערי יצחק": הסברת היהדות לבני הנעורים בשפת האידיש, שהיה פופולרי מאד בפולין ואף זכה להוצאה חדשה בעברית בארץ בשנת תשכ"א (1961) בתוספת הערות של ר' בנימין יהושע זילבר (ר' בנימין הצדיק).

ייחודן של משניות "מנחת יצחק" הוא בליקוט דברי תורה חסידיים וסידורם על סדר המשניות. בכך המשניות הופכות גם לספר מוסר ולהדרכה בעבודת השם.

שער פנימי. דפוס ורשה, שנת תרע"ג (1913)

בסוף הספר נוסף קונטרס קצר בן שני דפים שהם מעין דרשת "הדרן", לחבר את סוף סדר זרעים  להתחלת סדר מועד הבא אחריו. לצפיה בקונטרס זה ראה נא כאן.

מחבר הדרוש הוא "מכבוד המנוח המה"ג (המאור הגדול) הג' (הגאון) ראש ישיבה דפה ווארשא הרב ר' רפאל זאב זצלל"ה".

יצאנו לחפש בכל וורשה היהודית, קהילה עצומה ותוססת חיים תורניים, מי הוא ר' רפאל זאב, ראש ישיבה ?

לאחר חיפוש ובדיקה (ראה נספח)  הגענו למסקנה שמדובר בר' רפאל זאב סקולוב, חתנו של בעל "חלקת יואב" ותלמידו של "אבני נזר".

אותו רבי רפאל זאב נפטר בגיל צעיר בג' חשוון שנת תרע"ח (1918).

כיצד ייתכן שספר שיצא בשנת תרע"ג (1913)  יזכיר אותו בברכת המתים ("זצלל"ה = זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא) ?

מכאן הגענו להשערה שספר זה היה מוכן להדפסה בשנת תרע"ג (1913) אך הפצתו התעכבה עד אחרי גמר המלחמה ואז נוסף לו הקונטרס הנ"ל.

חיזוק להשערתנו מצאנו בהודעה שנדפסה בצד השער ובו מוצע למכירה גם ספרו "שערי יצחק". מהדורתו הראשונה של ספר זה נדפסה רק בשנת תרע"ה (1915).

הנה דוגמא אחת, מני רבות, של הפסקת שטף החיים באילוצי המלחמה.

שבת שלום

אבישי

—–

נספח:

לשאלת זיהויו של ר' רפאל זאב נעזרתי רבות ברעי חנוך גוטליב.

תמיכה בזיהוי.

א. בתחילה נקטנו בדרך של חיפוש אחר שם זה בעיר ורשה בכל המאגרים. כל המובאות שמצאנו היו של ר' רפאל זאב סוקולוב, חתנו של ר' יואב יהושע  וינגרטן, מחבר ספר "חלקת יואב", תלמידו המובהק של  ה"אבני נזר" (האדמו"ר מסוכטשוב, חתנו של האדמו"ר מקוצק). ר' רפאל זאב היה מחוגי החסידים , אליהם השתייך גם ר' יצחק זאלער.

ב. ר' יוסף לייכטר, איש 'הספריה הלאומית' אף הוא הציע זיהוי זה. הוא נסמך על שני מקומות בפירושו שרבי יצחק זאלער מזכיר את רבי רפאל זאב. במשנה של ראש השנה: ראש בית דין אומר מקודש וגם במסכת מנחות פרק י בקשר לספירת העומר. בשני המקומות אלו דברי תורה שנאמרו בשמו של ה'אבני נזר'. בנוסף בקונטרס מזכיר ר' רפאל זאב דברי תורה ששמע מפי רבי יוסף ענגיל, שגם הוא למד אצל האבני נזר.

ספיקות בזיהוי.

א. בבית המכירות הפומביות "אסופה" נמכרו 100 דפים כתבי יד מחידושי תורה של ר' רפאל זאב סוקולוב. בהערה שהוסיפו  בקטלוג המכירה  נכתב: " ותלמיד הגאון בעל "אבני נזר", מזכירו בחידושים כאן בתואר "רבינו". בקונטרס הנדפס לפנינו מוזכר ספר "אבני נזר" (וכן ספרו "אגלי טל") ללא תואר "רבינו".

ב. התייעצתי עם הרב דוד אברהם מנדלבוים, שהוציא לאור בשנת תשנ"ד (1994) את הספר "זכרון שלמה" בו נדפס מחדש הקונטרס "פרפראות לחכמה", שהוא כנראה מחדושי הגאון רבי רפאל זאב זצ"ל.

הוא חווה דעתו הגדולה, כי הסגנון של הקונטרס הזה שונה מסגנון הקונטרס "פרפראות לחכמה". עוד הוסיף והעיר שלספר משניות ע"פ  מנחת יצחק  יש הסכמת בעל "חלקת יואב", אך אינו מציין את הקונטרס  מחתנו.

אודות ר' רפאל זאב.

  1. תשובה אליו בספר שו"ת אבני נזר, חלק יו"ד סימן ע.
  2. צילום מצבתו ומודעת פטירה  באשכול "ישיבות פולין" (אחרי מלחמת העולם הראשונה) בפורום אוצר החכמה.
  3. העתיק חידושים של רבנים  ופרסמם בחוברות "שערי תורה" בשנת תרע"ד (1914). ראו נא כאן וכאן. גם הערות משלו נדפסו כאן (וחתימתן רפאל זאב הלוי).
  4. הערותיו לספר "חמדת שלמה" נדפסו בקובץ בית אהרן וישראל גל' קסב, אב-אלול תשע"ב. (כתב היד בהערות אלו שונה מכתב ידו שנמכר ב"אסופה").
  5. חתם פרנומרנטן לספר מלחמות יהודה לר' צבי יהודה ממלוק. פיוטרקוב תרס"ח 1908 (תודה לרא"י קצנלבוגן).

ברחוב פאווא מס' 51 שכנה הישיבה שעמד בראשה ר' רפאל זאב .

 

——————————

לפני חתימת הרשימה שלח לי חנוך מודעת פרסום, שנדפסה  בחוברת  שערי תורה (ורשה, כסלו תרע"ג), ובה המחבר מודיע על הדפסת  חוברת ראשונה על מסכת ברכות. סביר להניח כי לא השלים את שלושת חוברת זרעים ואת הוצאת סדר מועד במלואו עוד באותה שנה.

ברישומי מפעל הביבליוגרפיה מופיעה רק המהדורה על כל סדר זרעים בשנת תרע"ו. נזכור שהדרוש של ר' רפאל זאב היה "לנעוץ סוף זרעים בתחילת מועד". אם כן הוא, הרי כאן סמך נוסף לאיחור הדפסת סדר מועד. כלומר תחילה נדפס סדר זרעים בשנת תרע"ו ואחריו סדר מועד בשנת תרע"ח.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: