Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘חברון’

בע"ה

"וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ"

ויקרא, פרק כה פסוק כח

רשימה לפרשת בהר

פרשת השבוע עוסקת רבות בעניינים כספיים. כידוע, העולם עומד על הכסף ו"מי שיש לו מנה רוצה מאתיים". סכסוכים כספיים הם דבר נפוץ ובתי הדין נדרשים להם תדיר לבקרים.

תחילת הפרשה עוסקת במי שמוכר שדהו נחלת אבות. סביר להניח שהמוכר את אחוזת משפחתו נאלץ לעשות זאת ממצוקה כספית. התורה מאפשרת לו לפדות בחזרה את שדהו. במידה ו"אִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ", אוטומאטית תחזור השדה אליו בשנת היובל.

ספר "די השב" נדפס בליוורנו בשנת תרי"ז (1857). בספר קובצו תשובות של שני חכמים מתוניס: ר' דוד בונאן ור' יהודה הלוי.

רמוזים שמותיהם בשם הספר: די ראשי תיבות: דוד יהודה.

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

בסוף הספר נדפס קונטרס "המרת דת פוסלת". הקונטרס בן שבע דפים עוסק בשאלה סבוכה בדיני ירושה (מה הדין ביהודי שהמיר דתו  ויש לו בנים כשרים, ולאחר מיתתו של המומר נפלה לו ירושה, האם בניו זכאים לקבל אותה? ). הקונטרס חובר על ידי הרב ישראל אליקים, שהיה שד"ר ושליח חברון לצפון אפריקה. כידוע לתפקיד השד"רות נבחרו תלמידי חכמים מובהקים.

חתימת קונטרס "המרת דת פוסלת". "הכ"ד (-הלא כל דברי) איש צעיר גלה בריש גולים מארצו יצא ארץ מרחקים / עמ"ק חברון שושנת העמקים/ הלומד תורה לפרקים/ ביו צוקו'ת ובין צרת'ן נותן ריוח בין הדבקים / שפיל ואזיל בשליחותייהו דרבנן קדישי להחיות נפשות עצובות הנאנחים והנאנקים / שם בה' מבטחו שלוחי מצוה אינם נזוקים / הצעיר ישראל אליקים ס"ט"

כאשר שב הרב ישראל אליקים משליחותו בחוץ לארץ לחברון נכלא בבית סוהר למשך שלשה חדשים !

תלמיד חכם גדול זה נקלע לתוך סכסוך על מנהיגות קהילת חברון, שגרר עמו דרישה לחובת דיווח על כספי ציבור הן מהממונים והן מהשלוחים.

תיאור כליאתו של "הרב הגדול ישיש למאד ושמו ה"ר ישראל אליקים" בעיתון "המגיד" מיום ג' מנחם אב תרכ"א, 10 ביולי 1861.

פרשה מביכה זו חרגה מגבולות הארץ ורק התערבותו של הקונסול ההולנדי [!] הביאה בסוף לשחרור של חכם ר' ישראל אליקים מבית המאסר.

כתב על כך אברהם בן יעקב בספרו "יהודי בבל בארץ ישראל" (ירושלים תש"מ) עמ' 24-25, ראו נא כאן.

העמדה שנוקט אברהם בן יעקב שופטת את השד"רים לחובה, ושהם השתמטו בכוונה מהצגת דוחו"ת.  אני נוטה לומר שלא כך היו פני הדברים. הטענה של השלוחים היתה ששד"ר יוצא על בסיס אמון מלא בישרותו. עמדה זו מבוססת על הכתוב בקונטרס "שבר פושעים" לר' יהודה פאפו. ירושלים תרכ"ב. הקונטרס נמצא במאגר אוצר החכמה.

פתיח הקונטרס "שבר פושעים" נגד יוסף שלום מחברון, הוא שהביא למאסרם של השד"רים.

הואיל ונגענו ברשימתנו זאת בנגיעות כספיות, נסיים במה שמעתי בשם הרבנית חנה טאו זכרונה לברכה. הרבנית בשעה שהיתה מצחצחת את פמוטי הכסף לכבוד שבת היתה מסברת לבנה: ראה נא, כסף דורש צחצוח והקפדה תמידיים, שלא יעלה חלודה.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

"קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה, כי לך אתננה"

"ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'"

[פרק יג, פסוקים יז-יח]

–רשימה לפרשת לך-לך–

כולנו מכירים את העיר חברון, "עיר האבות", המצויה דרומית לירושלים, בנחלת שבט יהודה.

האם מוכרת לכם "חברון" נוספת, בצפון הארץ, בגליל?

נא הביטו במפה שלפניכם, בה מופיעים שני מקומות בשם חברון. סימנו בחץ סגול את שני המקומות בשם חברון. זו שבארץ יהודה וחברו "חברון הגלילית".

האם יש שני חברון בארץ ישראל ?

%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9f4

 

מפה זו מופיעה בסוף ספר "ראשית הלימוד", שנדפס בברלין בשנת תר"כ 1860.

מחבר הספר הוא  הבבליוגרף הנודע משה שטיינשניידר, שלפרנסתו עסק גם בהוראה ובניהול בתי ספר.

"ראשית הלמוד" הוא ספר לימוד שנועד לתלמידי בית הספר של דוד ששון בבומביי. בספר פרקים ללימוד קריאה ודקדוק עברי, היסטוריה יהודית, קצת ערכי היהדות וגם את המנון הממלכה הבריטית (בתרגום לעברית + תווי נגינה). בסופו נדפסו שתי מפות: אחת זו של ארץ ישראל התנ"כית ושניה של יבשת "אזיא" (אסיה).

%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%93%d7%a84

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם

%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%93%d7%a81%d7%90

"ראשית הלימוד" . פריט 21 ברשימת פרסומי שטיינשניידר, שערך תלמידו א. קוהוט

נחזור לשאלה בה פתחנו לעיל, כיצד הגיעה חברון לגליל? האם היו שני חברון בארץ כנען?

ביוזמתו של רעי חנוך גוטליב ובהמלצתו של פרופ' ריכב רובין (מח"ס "צורת הארץ")  נערכה בדיקה מידגמית באוסף המפות של ארץ ישראל על שם ערן לאור, באתר הספריה הלאומית, המכיל אלפי מפות סרוקות. התוצאות הראו כי זו תופעה מצויה במפות עתיקות רבות. להלן  שתי דוגמאות משנות השלושים של המאה התשע עשרה.
%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9f2

 

%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9f1

חנוך העמיק חקר ומצא כי מדובר בשיבוש של מקום המוזכר בספר יהושע בין ערי ירושת שבט אשר.

"וְעֶבְרֹן וּרְחֹב, וְחַמּוֹן וְקָנָה, עַד, צִידוֹן רַבָּה" (פרק יט, פסוק כח).

מקור השיבוש הוא בתרגום התנ"ך לאנגלית משנת 1611, הידוע בשם תנ"ך קינג ג'ימס (the King James Version).

%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9f3

בימינו, על מקומה של עברון המקראית  התנחל קיבוץ עברון, הנמצא בגליל המערבי בנחלת אשר.

 

אברהם אבינו התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה.

בדרכו הוא עבר בעברון הגלילית אך בחר להשתקע בחברון אשר ביהודה.

שבת שלום

אבישי

 


תגובות:

כתב לי אורי פריאל:

שלום אבישי,
בכל אחת מהמפות הנוספות מצוינת חברון הגלילית במקום אחר.
בכל מקרה לא נראה לי שעברון הנוכחית ממוקמת על חברון הגלילית.
שבת שלום,
 ————–
השבתי לו:

אורי שלום

לא נכנסתי לפרט על כך בבלוגי.  הרבה מהמפות העתיקות לא מדוייקות ובהם עברון זזה מזרחה או צפונה. היה גם בלבול בין עברון לעבדון, ששניהם בנחלת שבט אשר.
אני מסכים שהביטוי שהשתמשתי בו "שעל מקומה של עברון המקראית התנחל קיבוץ עברון" לא מדויק. אבל יש כאן המשכיות השם, שבנחלת אשר היה קיים יישוב עתיק בשם עברון.
אני מצרף תצלום מפה מדוייקת ששירטט קיפרט (פרופ' רובין אמר לי שהוא בר סמכא) ותראה שם את מקומה של עברון:
 %d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9f6

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

..

 

Read Full Post »

 

רשימה לפרשת פרשת חיי שרה

 

– שבת חברון –

בס"ד

בספריית הרמב"ם מצוי הקונטרס המצורף בזה, שעניינו כתב מחאה  נגד שליחות נפרדת לחסידי חב"ד שבחברון.  הקונטרס מתוארך לשנת תקפ"א (1821). עותק נוסף נמצא בספריה הלאומית.

כתב המחאה נכתב על ידי השד"ר משה בן צבי חיים, שנשלח לאסוף כספים בקהילות אירופה לטובת היישוב האשכנזי  בארץ ישראל (צפת, טבריה וחברון),  ומצא עצמו מתעמת עם שליח מיוחד של העיר חברון, שבא לשם אותה מטרה.

הקונטרס נדפס ללא שער וכנראה יועד כפניה אישית לגדולי הדור. בסוף הפתיח של הקונטרס  נשאר מקום פנוי להוספה של שם הנמען (כמוהר"ר…) . ייתכן והכוונה היתה לשלוח זאת למספר רבנים במקביל.

רובו ככולו של הקונטרס מכיל בירורי הלכה בשאלות של  אחריות ציבורית, שינוי נוהג קיים וכפיה של מיעוט על ידי הרוב. אך מצויים שם גם תיאורים של המצב הכלכלי הקשה של יהודי ארץ ישראל באותה עת, שנזקקו לתרומות יהודי חוץ לארץ, כדי  "לתת לחם לפי הטף".

על הפרשה וקטעים נבחרים מהקונטרס ראה: א' יערי: 'שלוחי ארץ ישראל'. ירושלים תשכ"א, עמ' 682-679.

 

עמוד פותח

מסמך מלא-2עותקמסמך מלא-3מסמך מלא-4מסמך מלא-5

דף סוגר1

 

בעניין עקרוני זה – תלות יהודי ארץ ישראל בקיומם ופרנסתם בבני חוץ לארץ – מפתיעה גישת הרב נתן גשטטנר זצ"ל, רב שיכון אגודת ישראל בבני ברק, בספרו "מאור התורה – להורות נתן", המתנגדת לכך באופן נחרץ . בספרו הוא קובע, שמצות ישיבת ארץ ישראל כורכת עמה שתהיה פרנסתו  מושפעת מארץ ישראל ולא יהיה זקוק להשפעת חוץ לארץ, ועל זה נאמר "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה".

ראה על כך בהרחבה בספר מאור התורה – להורות נתן, חלק ויקרא, עמ' רלו-רלח.

 

שבת שלום

אבישי

 

—————————-

תגובות:

א. חלופי מכתבים קצרים עם הרב יעקב אפשטיין, שומריה:

1.אבישי שלום

נדמה לי שהתנאי שיתפרנס מא"י מופיע כבר באבני נזר ועוד כמה אחרונים. 

שבת שלום יעקב

 

2. שלום הרב יעקב

אתה צודק בדבריך . ה"להורות נתן" מצטט את האבני נזר ונסמך עליו. ברם ההערה נגעה לאיש. האבני נזר מוכר בנטייתו לאהבת הארץ ויחס של חיבה לציונות. הרב גשטטנר היה רב בני ברקי, חמור סבר ונוטה לחומרה בפסיקותיו. לכן כתבתי שהופתעתי למצוא בדבריו שלילה מוחלטת של הזדקקות לתמיכה ('חלוקה') מחוץ לארץ.

שבת שלום אבישי

 

3. אבישי שלום!

הרב גשטטנר חי בדור אחר וצריך להביט גם בראי הדורות.

  כ"ט יעקב

 

4. 

נא באר דבריך. גם היום הישיבות מתפרנסות מתרומות בחו"ל, וכן תרבות השנורר חיה ובועטת.

שב"ש אבישי

 

5.

ה'חלוקה' לא היתה לישיבות אלא 'סוכנות סעד' לדיירי א"י. ההתנגדות היתה ש'בעלי בתים' שצריכים להתפרנס מיגיע כפיהם לא יתפרנסו ממתנות מחו"ל. הרי המשולחים מא"י לא היו לכלכלת ישיבות אלא לתושבי הערים, והוא היה עפ"י ארצות המוצא 'כולל הו"ד' וכו' ולכך היתה ההתנגדות. צריך לשבוע מטובה ולא ממי התמצית של יהודי חו"ל.  אני חושב שהרב גשטטנר סבר שצריכים להתפרנס בארץ ולא על משלוח תרומות כמו שרוב היהודים החיים בארץ…

בימי האב"נ לא היה שום בסיס כלכלי ליהודים בארץ ורוב ישראל חיו על 'חלוקה' והיתה בכך גבורה וראיה שונה לגמרי מרוב הרבנות בחו"ל, שהיתה בדעה שהעיקר להיות בארץ אפילו ללא פרנסה ותוספת ישוב הארץ.

שבת שלום יעקב

 

 

 

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: