רשימה לפרשת תולדות
"…ולמדנו מכאן שנטמן (יעקב אבינו) בבית עבר י"ד שנה, ואחר כך הלך לחרן"
[רש"י בסוף פרשת תולדות. פרק כח פסוק ז]
ישנם שני סוגי התבודדיות.
האחת, בתחילת החיים. כאשר האדם רוצה להצטייד באספקה רוחנית, טרם צאתו למסע החיים, והוא נטמן בבית המדרש תקופה ארוכה. כזאת היתה דרכו של יעקב אבינו.
השניה, באמצע החיים. בתוך עשייה מרובה ומעורבות חברתית, ישנו רצון לקחת פסק זמן לעצמך, למלא מצברים ולהמשיך הלאה. כזאת היתה דרכו של ר' ישראל מסלאנט, מייסד תנועת המוסר.
ר' ישראל סלנטר עשה תקופה בת שנתיים (תר״ל־תרל״א) בוילנא, בה למד בהתבודדות בעלית קיר שבבית המדרש ״קלויז יאגיחעש״.
פרטים על כך תקראו להלן בתוך רשימתו-מחקרו של חברי חנוך גוטליב.
ר' ישראל מסלאנט לא הסתגר במגדל השן הישיבתי אלא פעל בקרב העם. חלק גדול מחייו למד ולימד דווקא במערב אירופה, במקומות בהם פשטה ההשכלה.
לפניכם צילום מכתב של רבי ישראל מסלאנט לרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוזין). מכתב תודה על קבלת ספרו החדש של הנצי"ב ובו גם הערה מוסרית.
ב"ה י"ב סיון תרכ"ח קאוונא
כבוד הרב הגאון כו' וכו'
כש"ת ר' נפתלי צבי יהודה […]
יהי ד' עמו ויעל
יקרת מנחת הדרת גאונו ח"ג ספרו
על השאילתות […] הגיעני
יקבוץ[?] ד' ית"ש חילו למעלה להגדיל תורה וכו'
ומה נדבר בעת הרעב […] אשר
כל גבר ידיו על חלציו ועוללים[?] צועקים
ללחם ופורש כמעט אין – .
בנתינת תשואת חן […]
מכבדו ידידו ישראל מסלאנט
מכתב זה לא ראיתי שפורסם עד כה, ואודה למי שיעמיד אותי על מקום פרסומו.
———————————-
קלוז ר' יעקב יאגיחעש / חנוך גוטליב
פתיח:
בשאלות הצריכות עיון והרחבה אני משתף את חברי חנוך גוטליב.
המחקר של חנוך מבוסס על מקורות אינטרנטיים הגלויים לכל, ובהם מפליא חנוך להתהלך.
כך עשיתי גם הפעם ב"שאלה קטנה", אך היריעה שפרש חנוך גדולה ורחבה.
תודתי נתונה לו.
אבישי
שאלני ידידי רבי אבישי אלבוים, בספר הנראה אליו באוסף ספריית הרמב"ם, והנה זה חלק שער הספר, אשר יצא בוילנא בשנת תרס"ז (1907).
בשער הספר בצד השמאלי יש חותמת מעניינת שרצינו לעמוד על טיבה – וזה מראה החותמת –
החותמת די ברורה וכתוב בה –
מנדבת בעלי בתים מקלוז
של ר' יעקב יאגיחעש.
וזו החידה – מה עומד מאחורי החותמת הזו?
כשמחפשים את המילה יאגיחעש וחוזרים ומחפשים באתרים שונים – מוצאים כלום. אין המילה הזו מופיעה כלל. אז מה זה? מי זה?
ובכן –
העיר וילנא היו בה הרבה יהודים. במאה ה-19 גדלה אוכלוסיית היהודים בוילנה בעקביות – מכ 7000 בשנת 1800 לכ 21,000 בשנת 1832 (בה היוו היהודים רוב מוחלט בעיר), ועד 64,000 ב-1897 (40.9% מהאוכלוסיה). היו בה חיים יהודיים וחיי תורה עשירים.
קלוז או קלויז הוא למעשה בית מדרש (ובית כנסת). היו הרבה כאלה בוילנא. למשל – קלויז הגר"א, קלויז היסו"ד, קלויז דבורה-אסתר ועוד רבים – ראו (מהספר מהגיטו הוילנאי של חיים לונסקי, תרפ"א 1921, עמ' 49-51)
כרזה ובה רשומים 160 קלויזים ובתי מדרש בוילנא נמצאת באתרי מכירות פומביות: קדם, Winner's.
כאן אנו רואים קלויז שנקרא יוגיכס – האם זה קלויז יאגיחעש? לפי האיות ביידיש יתכן שכן.
כחיפשתי עוד מצאתי איותים נוספים שונים של השם – יאגיכעס, יוגיכעס.
ומה למדנו על הקלויז הזה –
קלויז "יאגיכעס", נוסד על ידי המשפחה העשירה ביותר בווילנה במאה הי"ט (נזכר במאמרו של ישראל רוזנסון, "בעבור צעירים כמו גם לעובדים ולעוזרים בחנויות על המפעל החינוכי "תפארת בחורים" בווילנה" בתוך הגות בהוצאת מכללת ליפשיץ – שם עמ 44 בהערה 110)
בהיסטוריה המודרנית של פולין ידוע ליאו יוגיכס (ראו ויקיפדיה). ידוע כי הוא היה יהודי שנולד וגדל בוילנה. במאמר ביידיש (ייווא בלעטער מאי 1931 עמ 433) מגלה קצת על משפחתו ובעצם על סבו שהוא נשוא חקירתנו – יעקב יאגיכעס – (טרם הספקתי לתרגם את כולו, בהערה כתוב קצת על עסקיו) –
"לייב יאגיכעס נולד בוילנה ב 17 ליולי 1867 למשפחה יהודית עשירה. מצד זקיניו מוכר סבו מצד אביו יעקב בן יוסף יאגיכעס, גביר גדול, יהודי למדן, אחד מראשי הקהל בווילנה… … למשל, אישור קהילת וילנה שניתן למלמד לעווין ליאנדארן ב 10 לאוקטובר 1823 וחתומים עליו ראשי הקהל – מורגנשטרן, יאגיכעס, קאסל וגרשוני"
(עמ 434 חסר שם) בעמוד 435 למטה בהערה נזכרת תרומת ארון הקודש שתרם אלכסנדר יאגיכעס בשנת 1907 לקלויז של אביו/אבותיו –
ר' יעקב היה מראשי "הקהל" בוילנא (ראו מס 7 – ייווא בלעטער Vol. 07 5694 עמ 152) –
יעקב יאגיכעס היה מראשי הקהל ב 1825 אבל לא אח"כ (כפי שרואים בהמשך הרשימות בעמ' הנ"ל. נראה שהיו מתחלפים)
על ההיסטוריה של "הקהל" בוילנה ראו – http://zachor.michlalah.edu/khila/vilna.asp?act=print (וכן ב http://www.daat.ac.il/daat/history/kehilot/vilna.htm) – בזמן שלטון הצארים הרוסיים בוילנה (1916-1795) היה תקופת ירידה נוספת ל"קהל", הוועד האוטונומי היהודי. ב-1827 הונהג גיוס חובה לצבא ל-25 שנה. ה"קהל" היה אחראי למילוי מכסת הנערים, וכך השניא את עצמו על היהודים שגזרת הגיוס פגעה בהם או בבניהם. המכה הניצחת הגיעה ב-1844, כשהשלטונות הרוסיים ביטלו את ה"קהל" והשאירו רק "הנהלות בתי כנסת", בעלי תפקידים מצומצמים בהרבה מכוחו של ה"קהל".
ר' יעקב יאגיכעס נפטר בתר"ח 1848 במגיפת החולירע שהיתה בוילנה (ראה זכרונות
יל"ג) – "זכור כי בשנת תר"ח בהיות החוֹלירע בווילנא פעם שניה (בראשונה היתה בשנת תקצ"א) חלה בה וגם מת בה יעקב יאָג (יכעס)"
יש המביאים כי ביום הכיפורים בעת המגיפה פסק ר' ישראל סלנטר שלא לצום –
ראה דיון ופלפול במעשה ואמיתתו והחולקים.
ר' ישראל סלנטר עשה תקופה בת שנתיים (תר״ל־תרל״א) בוילנא, בה למד בהתבודדות בעלית קיר שבבית המדרש ״קלויז יאגיכעס״ (מופיע בכמה מקורות, למשל בספר שנות דור דור בפרק ה' על "רבנו ישראל מסלאנט, משפחתו, תלמידיו ותלמידי תלמידיו", עמ' קמ"ב – ראה כאן)
הרב יהונתן אבלמן (ביידיש: אבעלמאנן. לימים אב"ד ביאליסטוק. ראה ויקיפדיה) בצעירותו, כשהיה כבן 19, עבר מאיישישוק ללמוד בווילנה. שם נישא לשפרינצא בת הרב אברהם אבא לווינזון כשהשדכנית אסתר ליפקין, רעיית רבי ישראל סלנטר, לפי המלצת חתנה רבי אליהו אליעזר גרודננסקי המו"צ הראשי בווילנה שהיה דודה של הכלה והכיר את החתן. לאחר נישואיו למד שנתיים רצופות בחברותא עם רבי ישראל סלנטר, שקבע את מושבו בתקופה זו ב"קלויז יאגיכעס". וכפי שכתבו בנין בספר זכרון יהונתן (עמ' 4) –
סיפורים מזמן השואה
על לימוד דף יומי במסי"נ בזמן השואה בקלויז – ראו הסיפור בתוך ישורון – חלק טז – אלול תשסה עמ' 244 –
ועוד בספרו של אהרן עינת חיי יום יום בגטו וילנה עמ 240 (הקלויז ברחוב שאוולי, ספרי תורה וספרי קודש ולימוד ולמדו שם מארבע וחצי בבוקר עד עשר בלילה) –
בית ספר בזמן השואה על חורבות יוגיכס – ראה נא כאן.
הערת עורך:
מחשבה שעלתה תוך כדי קריאה. בשנת 1907 נתרם ארון קודש לבית הכנסת ע"י אלכסנדר יוגיכס. גם הספר, שהיה מוצא למחקרך, הוא משנת תרס"ז (1907). אמנם זאת שנת הדפסה אבל ייתכן ונעשה אז שיפוץ והרחבת בית המדרש ואז נתרמו ספרים חדשים ע"י המתפללים וארון קודש ע"י משפחת יוגיכס. זה אומר שהמקום היה חי ותוסס ולא מקום שנשאר כפי שנבנה עשרות רבות שנים קודם.
—————-
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com
Read Full Post »
עם הספר 
