Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘חנוך גוטליב’

בע"ה

איכה 

רשימה לתשעה באב

לפני כחודשיים הופיעה בקטלוג בית המכירות "Refaeli – רפאלי" תמונת שער ספר "שתי הלחם" (דפוס וואנזיבק תצ"ג 1733).

מה שייחד את התמונה היתה חותמת ענקית הפרוסה על כל דף השער.

התמיהה – למי חותמת זו שייכת? מדוע נחתמה על גבי השער?

רעי חנוך גוטליב מצא ספר נוסף עם חותמת זהה.

ספר "מצל מאש" (דפוס פרעסבורג 1878) שנמכר בחודש פברואר שעבר בבית המכירות  "ברנד".

החותמת השניה ברורה יותר וניתנת לקריאה.

בתוך המסגרת  כתוב:

David Perle

BRESLAU

1917

התמיההמי הוא דוד פרלה ? מה קרה בשנת 1917 ?

שיטוט ברשת שעשה חנוך העלה שלל מסמכים ועובדות על חייו ומשפחתו של דוד פרלה. נעשה זאת בסדר כרונולגי הפוך – מהסוף להתחלה.

דוד פרלה נרצח במחנה המוות אושוויץ.

כך מופיע ב"דף-עד" שמלאה קרובת המשפחה מרטין פארלי (פרלה) ב"יד ושם" בשנת תשט"ז 1956.

באתר  holocaust.cz , המרכז נתונים על קורבנות השואה, מצאנו פרטים נוספים על דוד פרלה והדרך שעשה מעירו ברסלאו עד מותו.

א. דוד נולד ב – 1878 28.10.

ב. בתאריך 11.6.1943 גורש בטרספורט מספר IX/5 לגטו טרזינשטט.

ג. בתאריך 1944 28.10. גורש בטרנספורט שמספר 1084 לאושוויץ. שם נרצח.

ד. דוד נרצח ביום הולדתו ה – 66. עמו נספתה אף רעיתו ליליאן.

DAVID PERLE

מזעזע לקרוא את הנתונים על המשלוחים. כמה נרצחו וכמה שרדו !

בברסלאו דוד גר עם משפחתו המורחבת ברחוב Schwertstrasse מספר 6.

תמונה ישנה של בית מס 7 ברחוב Schwertstrasse . שם הרחוב היום הוא Nabycińska. יש לציין כי ברסלאו נחרבה במלחמה (כמו עוד כמה ערים גרמניות) ונבנתה מחדש. המקור כאן.

פרט זה דלינו מרשימה שמית של מתפללי בית הכנסת בשנת 1933.

המקור כאן

אביו אברהם משה (מוריץ) היה אדם אמיד. ברשותו עסק סיטונאי למוצרי אריזה. נפטר בשנת 1915. ראו נא כאן צו הירושה לארבעת בניו בתאריך 25 לינואר 1915.

כותרת דף העסק של אברהם פרלה בברסלאו. המקור כאן.

דוד עסק אף הוא במסחר. כנראה צלחה דרכו כי  באתר ב Central Jewish Library ישנן התכתבויות שונות אודות תרומות נדיבות מאד שנתן דוד למוסדות הקהילה בשנים 1916-1917 לאחר פטירת אביו. ראו דוגמאות כאן וכאן.

נחזור לחותמות הספרים. אנחנו משערים שחותמות אלו מצויות היו על ספרים שנתרמו על ידי  דוד למוסד כלשהוא בשנת 1917, אולי לזכר אביו שנפטר שנתיים קודם.

בשנה זו תשע"ט 2019 – מאה ושתיים שנים לאחר התאריך הנקוב בחותמת (1917) ושבעים וחמש שנים לאחר הרצחו – שני ספרים מאוצרותיו הגיעו למכירות פומביות.

ספרים אלו, בחותמתם, מספרים לנו את סיפורו של דוד פרלה ואת הסיפור של העם היהודי בגלותו ובגאולתו.

שבת שלום

צום תשעה באב קל ומועיל.

אבישי


תוספת:

מכתב שהגיע מדוד פרלה, ירושלים.

אבישי שלום

קבלתי בהתרגשות את התכתובת לגבי ספר שתי הלחם. ראשית מדובר בדוד של אבי אליעזר פרלה שעל שמו אני קרוי. ברשותי ספר נוסף עם החותמת הנ"ל וידוע לי על ספר נוסף כנ"ל. אינני יודע אם המידע שברשותי נכון. אך לי סופר פעם שדוד פרלה היה אספן ספרים והוא שלח את האוסף לאנגליה בשנת 37 על מנת להצילו. כשסבי שמעון פרלה נפטר בשנת 62 הוא נקבר בבית הקברות בקרית שאול ועל קברו יש שלט ההנצחה לאחיו דוד.

שער ספר שו"ת מעיל צדקה, פרג תקי"ז 1757.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

Read Full Post »

בע"ה

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם: 

לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ 

בראשית פרק יב פסוק א

רשימה לפרשת לך -לך

רשימה זו נכתבה בעזרתו של  חנוך גוטליב.

 

התמונה המופיעה לפניכם שמורה עמי זמן רב. ממתינה עד שיגיע זמנה לפרשת "לך-לך".

 שער חוברת "…לך -לך…"* שנדפסה בלודז' בשנת 1946, מיד לאחר המלחמה והשואה.

פרטי ההוצאה: לאדזש : צענטראלער יידישער היסטארישער קאמיסיע ביים צענטראל-קאמיטעט פון פוילישע יידן, 1946.

הסבר לתמונה מופיע בסוף הספר באידיש, וכך כתוב בתרגום לעברית:

"תמונת השער היא העתק מצילום מקורי של "אויסזידלונג" ("לך – לך") מגטו לודז'".

מהו אויסזידלונג (Aussiedlung) ?

 עקירת אוכלוסין ממקום ישובם; לימים – כינוי הסוואה לגירוש יהודים מן הגיטאות למחנות-השמדה. [ע"פ רשימת מושגים: בית לוחמי הגיטאות]

מחבר "לך-לך" הוא המשורר שמחה בונים שיוביץ'. אחד הבודדים שחש בזמנו כי ה"לך-לך" של יהודי לודז' הוא למיתה ולשחיטה. בשנת 1942 הוא כתב על כך פואמה (שיר ארוך בחרוזים) לבתו. פואמה זו נמצאה בחורבות הגטו לאחר המלחמה. המחבר, רעייתו ובתו היחידה נרצחו על ידי הנאצים ימ"ש.

רשיון עבודה בגטו של שמחה בונים שיוביץ. חתומה ע"י ראש היודנרט רמקובסקי. המקור כאן.

 

ב'דף עד' לזכרו של שיוביץ ב"יד ושם" נכתב, כי היה דור שמיני לרבי שמחה בונים מפשיסחא, שעל שמו קרוי. כי הוסמך לרב אך  נעשה חילוני, והיה סופר בלודז'.

המקור כאן

 

רעי חנוך גוטליב תרגם  קטע אחד מהפואמה. קטע קצר שנוגע לנו ולפרשת השבוע "לך -לך":

אולם הגיע יום הרוע  / שעה רעה באה / ואני חייב ללמד אותך, ילדה קטנה / את הפרשה הנוראה "לך לך" /

אבל איך אפשר להשוות / ל"לך לך" המדמם היום? /

"ויאמר ה ' לאברם / לך לך מארצך / ומולדתך / ומבית אביך / אל הארץ אשר אראך / ואעשך לגוי גדול…"/

עתה יצא הגוי הגדול / אל דרך לא נודעת / חולה ועיף – ספינות שבורות / שלא תגענה אל החוף

המקור באידיש (עמ' 41 בחוברת) ומולו הצעת התרגום שנסתייעה בתרגום קודם לאנגלית.

ההשוואה בין "לך – לך" של אברהם אבינו לארץ ישראל לבין "לך-לך" של גטו לודז' היא השוואה הפוכה.
שמחה בונים שיוביץ וכל משפחתו וקהילתו הולכים למחנות המוות ואברהם אבינו הולך לארץ החיים,
אל מקומנו שלנו בארץ ישראל.
————————————
בשנה האחרונה נפטר בשיבה טובה מרדכי שלמה הלוי מובשוביץ. נצר למשפחת רבנים ענפה.
הכרתיו היטב מביקוריו הרבים אצל בניו יואל ועמי בפדואל.
היה אדם עממי. איש בשיעור קומה (תרתי משמע). אוהב ישראל במידה בלתי מצויה.
שגור היה בפיו פירוש מקורי לפסוק  "לך-לך".  "לך – לך"   – לשלך.
לבקשתו חוקק משפט זה על מצבתו.
נאים הדברים כשלעצמם ומתאימים לרשימתנו. תנצב"ה.

מצבת ר' מרדכי שלמה מובשוביץ זכרונו לברכה. שימו לב לרישום המיוחד: "לך לך" לשלך

שבת שלום

אבישי

 


*חוברת "...לך לך…" (לודז' 1946) נסרקה בשלמותה ועומדת לרשות הציבור.  ראו נא כאן.

תרגום אנגלי חלקי של הפואמה מופיע באתר YIVO.

על הפואמה ועל מחברה, אני ממליץ בחום לקרוא את שכתב דוד הירש רוסקיס,  בתוך מאמרו "ביאליק בגיטאות" עמ' 82-85.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

רשימה לפרשת תולדות

"…ולמדנו מכאן שנטמן (יעקב אבינו) בבית עבר י"ד שנה, ואחר כך הלך לחרן"

[רש"י בסוף פרשת תולדות. פרק כח פסוק ז]

ישנם שני סוגי התבודדיות.

האחת, בתחילת החיים. כאשר האדם רוצה להצטייד באספקה רוחנית, טרם צאתו למסע החיים, והוא נטמן בבית המדרש תקופה ארוכה. כזאת היתה דרכו של יעקב אבינו.

השניה, באמצע החיים. בתוך עשייה מרובה ומעורבות חברתית, ישנו רצון לקחת פסק זמן לעצמך, למלא מצברים ולהמשיך הלאה. כזאת היתה דרכו של ר' ישראל מסלאנט, מייסד תנועת המוסר.

ר' ישראל סלנטר עשה תקופה בת שנתיים (תר״ל־תרל״א) בוילנא, בה למד בהתבודדות בעלית קיר שבבית המדרש ״קלויז יאגיחעש״.

פרטים על כך תקראו להלן בתוך רשימתו-מחקרו של חברי חנוך גוטליב.

ר' ישראל מסלאנט לא הסתגר במגדל השן הישיבתי אלא פעל בקרב העם. חלק גדול מחייו למד ולימד דווקא במערב אירופה, במקומות בהם פשטה ההשכלה.

לפניכם צילום מכתב של רבי ישראל מסלאנט לרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוזין). מכתב תודה על קבלת ספרו החדש של הנצי"ב ובו גם הערה מוסרית.

הרב ישראל סלנטר והנציב

ב"ה י"ב סיון תרכ"ח קאוונא

כבוד הרב הגאון כו' וכו'

כש"ת ר' נפתלי צבי יהודה […]

יהי ד' עמו ויעל

יקרת מנחת הדרת גאונו ח"ג ספרו

על השאילתות […] הגיעני

יקבוץ[?] ד' ית"ש חילו למעלה להגדיל תורה וכו'

ומה נדבר בעת הרעב […] אשר

כל גבר ידיו על חלציו ועוללים[?] צועקים 

ללחם ופורש כמעט אין – .

בנתינת תשואת חן […]

מכבדו ידידו ישראל מסלאנט

מכתב זה לא ראיתי שפורסם עד כה, ואודה למי שיעמיד אותי על מקום פרסומו.

———————————-

קלוז ר' יעקב יאגיחעש / חנוך גוטליב

פתיח:
בשאלות הצריכות עיון והרחבה אני משתף את חברי חנוך גוטליב.
המחקר של חנוך מבוסס  על מקורות אינטרנטיים הגלויים לכל, ובהם מפליא חנוך להתהלך.
כך עשיתי גם הפעם ב"שאלה קטנה", אך היריעה שפרש חנוך גדולה ורחבה.
תודתי נתונה לו.
אבישי

 

שאלני ידידי רבי אבישי אלבוים, בספר הנראה אליו באוסף ספריית הרמב"ם, והנה זה חלק שער הספר, אשר יצא בוילנא בשנת תרס"ז (1907).

סלנט2

 

 

סלנט1

 

בשער הספר בצד השמאלי יש חותמת מעניינת שרצינו לעמוד על טיבה – וזה מראה החותמת –

סלנט3

 

החותמת די ברורה וכתוב בה –

מנדבת בעלי בתים מקלוז

של ר' יעקב יאגיחעש.

וזו החידה – מה עומד מאחורי החותמת הזו?

כשמחפשים את המילה יאגיחעש וחוזרים ומחפשים באתרים שונים – מוצאים כלום. אין המילה הזו מופיעה כלל. אז מה זה? מי זה?

ובכן –

העיר וילנא היו בה הרבה יהודים. במאה ה-19 גדלה אוכלוסיית היהודים בוילנה בעקביות – מכ 7000 בשנת 1800 לכ 21,000 בשנת 1832 (בה היוו היהודים רוב מוחלט בעיר), ועד 64,000 ב-1897 (40.9% מהאוכלוסיה). היו בה חיים יהודיים וחיי תורה עשירים.

קלוז או קלויז הוא למעשה בית מדרש (ובית כנסת). היו הרבה כאלה בוילנא. למשל – קלויז הגר"א, קלויז היסו"ד, קלויז דבורה-אסתר ועוד רבים – ראו (מהספר מהגיטו הוילנאי של חיים לונסקי, תרפ"א 1921, עמ' 49-51)

סלנט4

כרזה ובה רשומים 160 קלויזים ובתי מדרש בוילנא נמצאת באתרי מכירות פומביות: קדם,  Winner's.

כאן אנו רואים קלויז שנקרא יוגיכס – האם זה קלויז יאגיחעש? לפי האיות ביידיש יתכן שכן.

כחיפשתי עוד מצאתי איותים נוספים שונים של השם – יאגיכעס, יוגיכעס.

ומה למדנו על הקלויז הזה –

קלויז "יאגיכעס", נוסד על ידי המשפחה העשירה ביותר בווילנה במאה הי"ט (נזכר במאמרו של ישראל רוזנסון, "בעבור צעירים כמו גם לעובדים ולעוזרים בחנויות על המפעל החינוכי "תפארת בחורים" בווילנה" בתוך הגות בהוצאת מכללת ליפשיץ – שם עמ 44 בהערה 110)

בהיסטוריה המודרנית של פולין ידוע ליאו יוגיכס (ראו ויקיפדיה). ידוע כי הוא היה יהודי שנולד וגדל בוילנה. במאמר ביידיש (ייווא בלעטער מאי 1931 עמ 433) מגלה קצת על משפחתו ובעצם על סבו שהוא נשוא חקירתנו – יעקב יאגיכעס – (טרם הספקתי לתרגם את כולו, בהערה כתוב קצת על עסקיו) –

"לייב יאגיכעס נולד בוילנה ב 17 ליולי 1867 למשפחה יהודית עשירה. מצד זקיניו מוכר סבו מצד אביו יעקב בן יוסף יאגיכעס, גביר גדול, יהודי למדן, אחד מראשי הקהל בווילנה… … למשל, אישור קהילת וילנה שניתן למלמד לעווין ליאנדארן ב 10 לאוקטובר 1823 וחתומים עליו ראשי הקהל – מורגנשטרן, יאגיכעס, קאסל וגרשוני"

סלנט5

 

(עמ 434 חסר שם) בעמוד 435 למטה בהערה נזכרת תרומת ארון הקודש שתרם אלכסנדר יאגיכעס בשנת 1907 לקלויז של אביו/אבותיו –

סלנט7

ר' יעקב היה מראשי "הקהל" בוילנא (ראו מס 7 – ייווא בלעטער Vol. 07 5694 עמ 152) –

סלנט8

 

יעקב יאגיכעס היה מראשי הקהל ב 1825 אבל לא אח"כ (כפי שרואים בהמשך הרשימות בעמ' הנ"ל. נראה שהיו מתחלפים)

על ההיסטוריה של "הקהל" בוילנה ראו – http://zachor.michlalah.edu/khila/vilna.asp?act=print (וכן ב http://www.daat.ac.il/daat/history/kehilot/vilna.htm) – בזמן שלטון הצארים הרוסיים בוילנה (1916-1795) היה תקופת ירידה נוספת ל"קהל", הוועד האוטונומי היהודי. ב-1827 הונהג גיוס חובה לצבא ל-25 שנה. ה"קהל" היה אחראי למילוי מכסת הנערים, וכך השניא את עצמו על היהודים שגזרת הגיוס פגעה בהם או בבניהם. המכה הניצחת הגיעה ב-1844, כשהשלטונות הרוסיים ביטלו את ה"קהל" והשאירו רק "הנהלות בתי כנסת", בעלי תפקידים מצומצמים בהרבה מכוחו של ה"קהל".

ר' יעקב יאגיכעס נפטר בתר"ח 1848 במגיפת החולירע שהיתה בוילנה (ראה זכרונות יל"ג) – "זכור כי בשנת תר"ח בהיות החוֹלירע בווילנא פעם שניה (בראשונה היתה בשנת תקצ"א) חלה בה וגם מת בה יעקב יאָג (יכעס)"
יש המביאים כי ביום הכיפורים בעת המגיפה פסק ר' ישראל סלנטר שלא לצום – ראה דיון ופלפול במעשה ואמיתתו והחולקים.

ר' ישראל סלנטר עשה תקופה בת שנתיים (תר״ל־תרל״א) בוילנא, בה למד בהתבודדות בעלית קיר שבבית המדרש ״קלויז יאגיכעס״ (מופיע בכמה מקורות, למשל בספר שנות דור דור בפרק ה' על "רבנו ישראל מסלאנט, משפחתו, תלמידיו ותלמידי תלמידיו", עמ' קמ"ב –  ראה כאן)

סלנט13

 

הרב יהונתן אבלמן (ביידיש: אבעלמאנן. לימים אב"ד ביאליסטוק. ראה ויקיפדיה) בצעירותו, כשהיה כבן 19, עבר מאיישישוק ללמוד בווילנה. שם נישא לשפרינצא בת הרב אברהם אבא לווינזון כשהשדכנית אסתר ליפקין, רעיית רבי ישראל סלנטר, לפי המלצת חתנה רבי אליהו אליעזר גרודננסקי המו"צ הראשי בווילנה שהיה דודה של הכלה והכיר את החתן. לאחר נישואיו למד שנתיים רצופות בחברותא עם רבי ישראל סלנטר, שקבע את מושבו בתקופה זו ב"קלויז יאגיכעס". וכפי שכתבו בנין בספר זכרון יהונתן (עמ' 4) –

 

סלנט9

 

סיפורים מזמן השואה

על לימוד דף יומי במסי"נ בזמן השואה בקלויז – ראו הסיפור בתוך ישורון – חלק טז – אלול תשסה עמ' 244

סלנט10

ועוד בספרו של אהרן עינת חיי יום יום בגטו וילנה עמ 240 (הקלויז ברחוב שאוולי, ספרי תורה וספרי קודש ולימוד ולמדו שם מארבע וחצי בבוקר עד עשר בלילה) –

 

חיי היום יום

בית ספר בזמן השואה על חורבות יוגיכס – ראה נא כאן.

סלנט12

הערת עורך:

מחשבה שעלתה תוך כדי קריאה. בשנת 1907 נתרם ארון קודש לבית הכנסת ע"י אלכסנדר יוגיכס. גם הספר, שהיה מוצא למחקרך, הוא משנת תרס"ז (1907). אמנם זאת שנת הדפסה אבל ייתכן ונעשה אז שיפוץ והרחבת בית המדרש ואז נתרמו ספרים חדשים ע"י המתפללים וארון קודש ע"י משפחת יוגיכס.  זה אומר שהמקום היה חי ותוסס ולא מקום שנשאר כפי שנבנה עשרות רבות שנים קודם.

—————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

 

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: