שליחות !

בע"ה, ערב שבת קודש פרשת "פינחס" תשפ"ב

… וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל-עַמֶּיךָ גַּם-אָתָּה, כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף, אַהֲרֹן אָחִיךָ.

במדבר, פרק כג 3פסוק יז

האם יש לאדם שליחות אישית בעולם?

משה רבינו ידע את שליחותו. כך נאמר לו במעמד הסנה: וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. וכשנאסף אל עמיו ידע כי עשה את שליחותו בעולם הזה.

מה איתנו ?

איור מתוך הפרק על "רבי טרפון ואמו" בספר "כה עשו חכמינו", חלק ראשון. מורשת, תל אביב תשל"ו 1976.  ציורים: אריה מ.

המפתח נמצא בסיפור על רבי טרפון ואמו ובפרשנות המקורית שניתנה לו בדורות האחרונים. 

לסיפור שני חלקים. אחד בתלמוד הירושלמי והשני בבבלי.

א. תלמוד בבלי. מסכת קידושין דף לא:

רבי טרפון הוה ליה ההיא אמא, דכל אימת דהות בעיא למיסק לפוריא – גחין וסליק לה, וכל אימת דהות נחית – נחתת עלויה, אתא וקא משתבח בי מדרשא, אמרי ליה : עדיין לא הגעת לחצי כיבוד, כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה?

תרגום:

ר' טרפון היתה לו אמא, שכל אימת שהיתה רוצה לעלות למיטתה היה גוחן ומעלה אותה, וכל אימת שהיתה יורדת, היתה יורדת עליו. בא והיה משתבח בבית המדרש, אמרו לו: עדיין לא הגעת לחצי כיבוד, כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה?

ב. תלמוד ירושלמי מסכת פיאה פרק א הלכה א.

אמו של ר' טרפון ירדה לטייל לתוך חצירה בשבת והלך ר' טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה והיתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה. פעם אחת חלה ונכנסו חכמים לבקרו. אמרה להן: התפללו על טרפון בני שהוא נוהג בי כבוד יותר מדאי. אמרו לה מה עביד ליך? ותניית להון עובדא. אמרו לה: אפילו עושה כן אלף אלפים עדיין לחצי כבוד שאמרה התורה לא הגיע.

המפרשים מתלבטים מה היתה תשובת החכמים? מדוע לא שבחו את ר' טרפון?

בדור שלפנינו ניתנה תשובה זהה בשני אגפים שונים של לימוד התורה: חסידי וליטאי.

כנראה שההשגחה כיוונה לכך, מפני שדורות שלנו נצרכים לסגנון זה.

תורף ההסבר הוא: חכמים, שראו את השתדלותו של רבי טרפון בכיבוד אמו, הבינו ששליחותו של ר' טרפון בעולם היתה כיבוד הורים. ועתה משנשלמה שליחותו יסתלק מן העולם. לכן המעיטו מערך מעשיו – עד כדי מחצית – כדי להאריך ימיו עד שישלים שליחותו.

לפניכם שני מקורות: אחד ליטאי והשני חסידי.

א. בשם ר' ישראל מראדין, ה"חפץ חיים".

ב. הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, הרבי מצאנז, בספר "שפע חיים".

הרב יוסף דב סולובייציק הקדיש מסה מרתקת לשאלת שליחותו של אדם בעולם. בתוך דבריו מביא גם הוא את המעשה בר' טרפון ושוברו בצידו הפירוש הנ"ל. אך מוסיף הוא שחכמים ידעו שלר' טרפון ישנה שליחות אחרת, חשובה ונכבדה מזו, והיא לימוד תורה ברבים. מסה זו פורסמה ע"י תלמידיו בספר "בשם אומרם" ראו נא כאן.

נשארתי עם שאלות:

האם יש לכל אדם שליחות בעולמו?

האם אדם יודע מה שליחותו? 

האם היא חד פעמית או מתמשכת?

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

ניסיון אשת פוטיפר

 

 פרשת וישב

שער ספר לבוש התכלת. דפוס פרג תס"א (1701).    עותק ספריית הרמב"ם

רבי מרדכי יפה, נודע בשם  "בעל הלבושים" על שם עשרת חלקי ספרו "לבוש מלכות", שכולם מוזכרים במגילת אסתר. על פי הפסוק "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות: תכלת וחור ועטרת זהב גדולה, ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה" –  כך הם שמות חמשת ספריו ההלכתיים על ארבעת חלקי הטור: לבוש התכלת, לבוש החור, לבוש עטרת זהב, לבוש הבוץ והארגמן, לבוש עיר שושן. בנוסף חיבר עוד חמשה "לבושים" בעניינים שונים (על פירוש רש"י לתורה, על מורה נבוכים ועוד). מהדורה חדשה  של  חלקי "הלבושים", בתוספת פירושים והערות מכתבי יד של גדולי ישראל, נדפסה בשבעה כרכים מהודרים  בהוצאת  מכון זכרון אהרן בשנת תש"ס (2000).

בזמנו נתקבל "ספר הלבוש" כספר מוסמך לפסיקת ההלכה. מאוחר יותר נדחק מקומו  עם הופעתם של ה'מגינים' על שולחן ערוך: מגן אברהם ומגן דוד. על גדולתו בתורה של ר' מרדכי יפה תעיד העובדה שמילא את מקומו של המהר"ל מפרג ברבנות פעמיים: בפרג ואחריה בעיר פוזנא. ר' מרדכי יפה נפטר בג' אדר שני שע"ב (1612).

על חסידותו וצניעותו יעיד המעשה הבא כפי שמביא מרן בעל ה"חפץ חיים"  בספרו נדחי ישראל (פרק כג):

"ונמצא בספרים על הגאון בעל הלבוש, שלכך זכה מן השמים לעשות החבורים הנחמדים שלו, והם ספרי הלבושים, שפעם אחת בימי בחרותו היה לו נסיון גדול, שבא אצל דוכסית אחת לסחור סחורה, ופתתה אותו לעבירה, ולא היה לו שום מקום להמלט ממנה, שהיה חצרה סגור, אם לא תחת מקום בית הכסא, וביזה את עצמו ונס ונמלט דרך אותו המקום הבזוי הנ"ל, והיה לבוש אז בכמה מיני בגדים, וימאס וילכלך את כולן, ולכך זכה אח"כ מן השמים לחיבור הלבושים".

המשך של הסיפור נשמע מפיו של רבי לוי יצחק בנדר, משרידי דור דעה של חסידי ברסלב בדור הקודם. בצעירותו למד עמו   בישיבה בחור עילוי,  שהתברך בתואר זיו פנים מרשים במיוחד. על סף התפרצותה של מלחמת העולם הראשונה הגיעו הורים רבים לישיבה כדי להשיב את בניהם הביתה. כך הגיע באחד הימים אף אביו של אותו בחור.  למראה פני האב נדהמו הבחורים על השינוי הרב בין מראה האב לחזות הבן. בעוד הבן היה גבה קומה ובעל פנים עדינות ומאירות – היה אביו אדם גוץ וגוון פניו שחור כפחם. מרוב השתוממותו פנה ר' לוי יצחק לאותו בחור ותמהה בפניו. הלה השיבו שהוא מצאצאי  ר' מרדכי יפה בעל הלבושים, הנזכר לעיל, וסיפר לו את כל אותו סיפור. והוסיף  הוא, שר' מרדכי  התפלל באותה שעה שעמד בניסיון, שכל עשרת הדורות הבאים שיצאו הימנו – יהיו מכוערים למראה, כדי שלא  יגיעו לידי נסיון בשל יופיים החיצוני… וסיים אותו בחור: עשרת הדורות הסתיימו אצל אבי – ואילו ממני מתחיל הדור האחד עשר!  (איש חסידיך  עמ' יג).

לצפיה בסרטון "בעל הלבושים" ראה נא כאן.

שבת שלום

אבישי

 

——————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

הרבנית, אשת החפץ חיים, מבקשת אמה עבריה

בס"ד

לקראת פרשת השבוע "משפטים" אנחנו מפרסמים פרסום ראשוני מכתב חדש מארכיונו של ר' דוד פוטש המצא בספריית הרמב"ם.

המסמך נוגע לסדורי עלייתו של מרן החפץ חיים לארצנו הקדושה.

ר' ישראל מאיר הכהן, "החפץ חיים"מראדין,  היה מנהיג כל הגולה. פרסום רב ניתן למחשבתו לעלות לארץ ישראל  באחרית ימיו. הוא  התעתד לעלות לארץ ישראל בחודש אלול תרפ"ה. ההכנות המעשיות נשלמו ורק מחלתה של אשתו גרמה לתכנית להתבטל.

פרטים רבים מתוכניותיו של ה"חפץ חיים" נודעו לנו מארכיונו של ר' דוד פוטש, תושב ארץ ישראל באותה עת , שהיה איש אמונם של גדולי ישראל ועל ידו אורגנו כל הפרטים הטכניים הכרוכים במציאת מקום מגורים וכל סדורי החיים הנצרכים לאישיות דגולה שכזאת. בבמות שונות פורסמו עיקרי הדברים.

אני ממליץ על המאמר של בן נתן, אביאסף. תכנית עלייתו ארצה של ה"חפץ חיים" ‬. המאמר פורסם בתוך  אשל נתן; קובץ מאמרים ליובלו של ר’ נתן דסברג. אלון שבות: בני המשפחה, תשמח. עמ' 110-115. ‬

לפנינו חשיפה של מכתב שכתב ר' מנחם מנדל זאקס, חתנו של ה"חפץ חיים" , על נייר מכתבים של חותנו, ובו מספר שאלות ובקשות של הרבנית אשת ה"חפץ חיים".

חז"ל הורונו "אשת חבר כחבר"  (מסכת עבודה זרה דף לט ע"ב) . מכאן שראוי  לדקדק בלשון הנקיה שמשתמשת בה הרבנית. כך הוא  כשהרבנית מבקשת להשיג לה עוזרת בית   היא שואלת:  "אם אפשר להשיג בארץ ישראל אמה עבריה".

להלן נוסח המכתב במלואו:

יום ה"א לחודש תמוז תרפ"ה ראדון

כבוד הג' הנכבד מ"ו באמת רחים ומוקיר רבנן כמר ר' דוד פאטאש

אחדשה"ט ! הנני לבקשו בשם הרבנית תחי' כי כאשר שמעה שאין

דרך לעשות באה"ק כיריים בבית ע"כ היא בחפצה שלא ישונה הבית

מבתינו פה היינו לעשות כיריים ותנור לבשל בבית ולא בחצר.

וכן שואלת אם אפשר להשיג בא"י אמה עברי' ומה תהא משכורתה

שאפשר ששוה הדבר להביא איזה עברי' מפה ואם כן הדבר

איך אפשר להביא הדבר לפועל. והנה כבר הריצותי מכתבים אחדים

לכ' והנני להטריחו גם בזה שנא לתת תשובה בהקדם האפשרי

כי נחשוב לעשות דרכינו בע"ה בחצי אלול ואז נודיע לכב'

בפרטות – באין יותר אברכו בחו"ש דו"ש מנחם מנדל זאקס

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

מוגה (מפיק בה"א)

מבקש אני לאסוף ספרים בהם נכתב בשער הספר כי הוא "מוגה".

התפיסה המקובלת היא , שמחבר הספר או המו"ל מעיד שהספר הנדפס  הוגה מטעויות ושיבושים.

אציין  כי בספרים בהם מצאתי רישום שכזה לא מצאתי תיקונים ידניים של טעויות דפוס וכו'. זאת ועוד מצאתי גם עותקים אחרים של אותו הספר ובאותה מהדורה  ולא נרשם עליהם "מוגה". כיצד ניתן להסביר זאת?

עובדה נוספת היא שהרישום נעשה בדרך כלל בעיפרון ולא בעט. מדוע?

אני פותח כאן מדור לרישום של עותקים כאלו.  אני מקוה שהרשימה תתעדכן מידי פעם, ואתם מוזמנים לשתף אותי על ספרים דומים (בצירוף סריקה של השער  ועם הכיתוב "מוגה").

1. דפוס האלמנה והאחים ראם.

בחומשים שנדפסו בוילנה בשנת תרע"ב (1912) מצאתי חותמת עם מאפיינים מודרניים.

בתחתית השער נדפס שהספר הוגה על ידי המגיה NO. 2:

אני משער כי ייתכן ו"בקרת איכות" זו היא  תוצר לוואי של המהפכה התעשייתית וההכרה שגם בפס ייצור סדרתי יכולות להיות טעויות.

2. ר' ישראל מאיר הכהן "החפץ חיים".

ידוע הוא שהחפץ חיים הקפיד לבדוק את ספריו, שיצאו ללא טעויות דפוס, דפים חלקים וכד'. והוסיף בכתב ידו כי עותק זה "מוגה".

כך בקטלוג מכירה מס' 22 של "קדם" מוצע סט משנה ברורה תחת הכותרת:

סט משנה ברורה – "מוגה" – כריכות מקוריות

בדברי ההסבר לפריט צויין כי, "רבנו ה"חפץ חיים" היה מקפיד לבדוק כל ספר שהוציא למכירה, משגיאות הדפוס (גליונות מחולפים או דפים חלקים) מחשש שמא יכשל ח"ו באיסור גזל והונאה, אם ימכר ספר פגום במחיר הקצוב. כל ספר שנבדק זכה לרישום בכת"י בדפי הפורזץ "מוגה", (מקובל, שהוא היה מקפיד לרשום זאת בעצמו בכתב ידו, מחשש שמא העוזרים לו במלאכת הקודש יכתבו "מוגה" ללא בדיקה מספקת). רבים מרישומים אלו נעלמו במשך השנים עקב כריכה מחודשת של הספרים או מחיקת הכיתוב בעפרון.

בנו של החפץ חיים מעיד על זהירותו של החפץ חיים להוציא ספרים מתוקנים תחת ידיו . בהקדמתו לספר מכתבי החפץ חיים  כתב: כן היה נזהר בכל ימי חייו לא למכור שום ספר טרם הוגה.

דוגמאות לחתימת "מוגה" בכרכי משנה ברורה ישנים:

משנה ברורה (תרנ"ב 1892).
בשני מקומות על גבי הכריכה הפנימית נכתב "מוגה".
מאוספי ספריית הרמב"ם

משנה ברורה (תרנ"ו 1896). בתחתית העמוד בצד שמאל נכתב "מוגה".
מאוספי ספריית הרמב"ם

הגדלה של הפינה השמאלית תחתונה 

 

3.  שיף, וולף בר בן צבי הירש.

בספרו מנחת זכרון. קרקוב תרנ"ד (1894).

בראש הדף  הקודם לדף השער מצאתי:

4. יקימובסקי, יעקב בנימין זאב

המחבר הוציא לאור ששה סדרי משנה עם פירוש משלו. הכרכים נדפסו בוילנה בשנים תרע"ב-תרע"ג (1912-1913).

בכרך על סדר טהרות בלבד נוספה הערה "מוגה".

 

5. שפירא, יהושע איזיק בן יחיאל ‬

בשער ספר "עצת יהושע" , וילנא תרכ"ח (1868)  מצאתי פעמיים כתוב "מוגה". למעלה משמאל למסגרת, ולמטה בתוך המסגרת בקצה השמאלי.

בעותק נוסף  שנמצא בספריית הרמב"ם אין כל רישום !

 

6. יהודה בן יעקב הכהן, מליסא

ספר מראה כהן, פרנקפורט דמיין תקל"ו (1776). בספריית הרמב"ם שני עותקים. על אחד מהם מופיע  רישום בולט בקצה העליון השמאלי "מוגה".

בשני העותקים  2 דפים של תיקונים בסוף הספר.

7. וירמש, אהרן בן אברלי .

סדרת "מאורי אור", בחלק ששי  ספר "בן נון". מיץ תקפ"א.

בעותקי ספריית הרמב"ם מופיעה גם הערה בחלק השני שנדפס בשנת תקנ"א ועליו כתוב "שלם".

8. אש, אברהם בן יוסף

מראה אש. ברלין תקס"ג.

רק על עותק אחד משלשה עותקים שבספריית הרמב"ם מצאתי רישום: מוגה.

9. הלפרין, שלמה

חומת הדת והאמונה. פיטרקוב תרס"ב

בספריית הרמב"ם שני עותקים. רק על אחד מהם מופיע  רישום  מעל השער  "מוגה".

 

10. נחמיאש, רפאל אלעזר

שו"ת הון רב. שלוניקי תקמ"ד

 

 

רשימת  ספרים נוספים:

פרדו, דוד. שושנים לדוד. ונציה תק"ב 1742

פרסקי, יואל דב בער. בתי כהונה. וילנא תרל"א 1871 (עותק בר אילן)

פלויט, חזקיה פייבל. לקוטי חבר בן חיים, חלק אחד עשר. סיגוט תרנ"ג 1893

לוין, אהרן. ברכת אהרן. דרוהוביטש תרע"ג 1913 (עותק 1).

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

מדוע העלים נכד החפץ חיים את שם סבו משער ספרו?

בס"ד

ר' ישראל מאיר הכהן (קאגאן), ה"חפץ חיים", היה דמות ידועה בעולם היהודי בדורות האחרונים (*).

למרות שהתנהג בפשטות  ובצניעות היה איש קדוש ומורם מעם . הוא נפטר בחודש אלול שנת  תרצ"ג (1933) והוא בן 95 שנים.

תשע שנים לפני פטירתו הדפיס נכדו   הרב יוסף חיים כהן ספר "רעיונות על מסכת אבות". הספר נדפס בוילנה בשנת תרפ"ד (1924).

הספר נמצא בשני עותקים בספריית הרמב"ם. להפתעתי, מצאתי שישנם שני שערים שונים לספר. לכל עותק שער  שונה.

באחד מציין הוא את ייחוסו:

מאת יוסף חיים ב[ן] הגאון ר' אהרן הכהן

נכד אדמו"ר הגאון הצדיק ר' ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים" שליט"א.

כשראיתי שער זה קצת היתה לי פליאה שכתב המחבר כך על סבו בחייו "הגאון הצדיק", שהרי החפץ חיים היה ידוע בצניעותו וענוונתו.

בקובץ אגרות החפץ חיים  (בני ברק, תשמ"ו 1986) חלק שני אגרת קלד, [שנכתבה בשנת תרפ"ו !], גילה החפץ חיים את דעתו המסתייגת באופן גורף  מהוספת כינויים כאלו לשמו:

"כי אני משער ברור שאחד מהסבות שנתבטל נסיעתי אשתקד (לארץ ישראל – א. א.) היה עבור פרסום הגדול של מכתבי העתים וכדומה ובשם גאון וצדיק קראוני ולא אחד בי…"

והנה בעותק השני מופיע רק שם המחבר בשער. והתמיהה גדולה לאן נעלם ייחוסו ומשפחתו?

כך הוא נוסח השער:

מאת יוסף חיים כהן.

כאמור מדובר באותו הספר ובאותה המהדורה !

אין לי הסבר ברור לשינוי בשערים  ואני נותרתי עם שאלות בלבד:

האם נדפסו מלכתחילה שני טפסים שונים של השער [מדוע?]

או ששער אחד קדם למשנהו ?

מדוע נכדו של החפץ חיים הסתיר את ייחוסו לסבו צדיק הדור ?

אשמח לשמוע דעתכם.

לפרטים מלאים על משפחתו של החפץ חיים ראה בהרחבה באתר "תולדות ושורשים" של בנימין מפתח תקוה.

(*) נספח:

ספורים על  החפץ חיים

ששמעתי וקבלתי משכני וידידי יאיר פנטון נר"ו.

סיפורים שסיפרה לי אמי מורתי מינה פנטון (בת ר' יעקב חיים ואסתר טוקר)

 סיפור על סבתא שלי, אסתר טוקר ז"ל.

סבתא שלי, אסתר טוקר לבית גליקשטיין, גרה בעיר אווגוסטוב שבפולין. אביה ר' יוסף גליקשטיין היה מנכבדי הקהילה בן למשפחה אמידה אשר עסקו בבניה. ר' יוסף גליקשטיין היה מעביר בכל יום (!) 2 שיעורים, אחד בבוקר ואחד בערב, בביהכנ"ס 'לאנגה שול' שהיה ברחוב לאנגה.(בבית הורי נמצא הש"ס שבו למד ר' יוסף גליקשטיין סבא רבה שלי., עם תאריכים על כל גמרא בכל פעם שסיים אותה)בשנת 1917  הגיע החפץ חיים לאווגוסטוב לביתו של ר' יוסף גליקשטיין, ע"מ שיעזור בהפצת חלק ב' של המשנה ברורה. החפץ חיים  הסביר על חשיבותה הרבה של המשנה ברורה וביחד גלגלו פלפולי תורה. ר' יוסף גליקשטיין חלה אז במחלת הסרטן ולא יכל לתפקד כראוי. סבתי אסתר, שהיתה אז בת 17, שמעה את השיחה מחדרה. היא יצאה מן החדר ופנתה אל החפץ חיים וספרה על מצבו של אביה. אך המשיכה ואמרה שהיא זו שתדאג להפצה. היא תבקש מאביה שיכתוב לה למי ללכת, ויוסיף כמובן מספר מילים. החפץ חיים אמר כי  הספרים מאוד כבדים. ענתה סבתי אסתר, אל דאגה היא תשיג מריצה מחנות המכולת המשפחתית שנמצאת בסמוך לביתם ותעבור עם הספרים אצל מי שצריך.  החפץ חיים היה נרגש מדבריה (וכן מזה שבחורה מוכנה לעשות זאת, הן מבחינת הצניעות-להסתובב בחוץ, והן מבחינה פיזית) וברך אותה שתזכה להיקבר בארץ ישראל, בירושלים בהר הזיתים. כמובן שהברכה התקיימה, סבתא אסתר ז"ל עלתה לארץ  עם סבא יעקב והדוד יוסף ב1935 לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, וזכתה להיקבר בשנת ה'תשל"ח (1978) בהר הזיתים.

 

סיפורים  על סבא שלי, ר' יעקב חיים טוקר ז"ל:

סיפור ראשון

סבי, ר' יעקב חיים טוקר נולד במינסק שבביילו-רוסיה (רוסיה הלבנה) [המקום עבר מספר פעמים משלטון פולני לשלטון רוסי].בשנת 1925 לערך, כשסבא היה בן 27, יצא ללמוד שחיטה בעיר ראדין, למשך שנתיים.  אז נודע לו על החפץ חיים, סבא כמובן היה מחובשי בית המדרש.כאן המקום לציין, שסבא היה חזן ידוע, מוהל, ושוחט.  (בארץ ישראל היה אף סופר סת"ם) סבא היה איש חזק מאוד !

שני דברים תמיד היו מרגשים את סבא ר' יעקב חיים  ז"ל עד כדי בכי עצום ללא יכולת להמשיך לדבר. זכיתי לראות זאת הרבה מאוד פעמים. הראשון: כשהיה מתחזן ושר את 'מזמור שיר חנוכת הבית' כשהיה מגיע למילים "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת, היודך עפר היגיד אמיתך?!" .  השני: כשהיה מנסה לספר משהו על החפץ חיים; כשסבא רק היה אומר את המילים "החפץ חיים"  הוא פשוט היה בוכה ונאלם ולא מצליח להמשיך!!. סבא היה אומר שהחפץ חיים היה ממש כמו מלאך אלוקים!  ההוד, קרינת פניו  ואני מוסיף שכמובן מתוך למדנותו האדירה.

סיפור שני

כשסבא ר' יעקב טוקר, הגיע לראדין, בערך בשנת 1925 לקח אותו מישהו מהקהילה אל החפץ חיים.  החפץ חיים שוחח עם סבא, ולקראת פרידה, ברך את סבי שיזכה לאריכות ימים.  סבא ז"ל חי עד גיל 96, נפטר בירושלים בשנת ה'תשנ"ב (1992).  בכל יומולדת, מגיל 80 ואילך, סבא היה תמיד מתרגש ובוכה. סבא היה אומר לגבורות הגעתי, והנה עוד שנה, בזכות ברכת החפץ חיים.

 

————————————————————————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »