Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘חרדים’

בע"ה

האם יש חבור בלתי ידוע בהלכות כלאיים לח"נ ביאליק ולנחום סוקולוב ?

(ליום העצמאות)

אם מותר לי למצות במשפט אחד את ההתנגדות החרדית לציונות, אנסח זאת כך: הציונות היא המשך של תנועת ההשכלה, ושתיהן רוצות לחלן (מלשון חולין) את העם היהודי !

אכן רבים מנושאי דגלה של הציונות וממנהיגיה באו מבתים דתיים ובחלקם גם קיבלו חינוך תורני-ישיבתי אך לא שמרו על אורח חיים דתי במשך חייהם.

לפני חג פסח ביקרתי בביתו של ידיד, תלמיד חכם ומשפטן, שהוציא מביתו סך גדול של ספרים וחוברות ודליתי משם פריטים שחסרים לנו. ביניהם מצאתי חוברת דקיקה ובה שיחה של הרב שלמה קורח, רב העיר – הספרדי – של בני ברק. עלעול בחוברת העלה חשד ל"מציאה" של חיבור לא ידוע.

בדבריו על צורת הישיבות בימינו, שהושפעה מהמאבק ברוחות ההשכלה שנשבו מחוץ להן, מעיד בעדות אישית על קונטרס שראה במו עיניו.

"אגלה לכם משהו מבהיל. אחד שמעתי מרבותי ואחד ראיתי במו עיני. מה ששמעתי היו כאלה שחיברו ספרים ועזבו את היהדות, הספרים האלו נמצאים אפילו בספריות של ישיבות כמו ישיבת פוניבז'. לפני ארבעים שנה לקחתי קונטרס גדול בהלכות כלאיים וקראתי בו. מרוב שהיה עמוק, למדתי. כשאני מגיע לחתימה מי כתב את זה, חשכו עיני לראות שהיו אלה ביאליק וסוקולוב. נכנסתי להלם. הם היו למדנים עצומים ועזבו את הישיבות…"

 

 

פירוש קצר לתלמידים על משניות סדר זרעים שהוציא ביאליק (תל אביב, תר"צ – 1930) מצוי אצלנו, אבל על פירוש מעמיק להלכות כלאיים לא שמענו.

האם בספריית ישיבת פוניבז' (אם עודנה קיימת ומתפקדת…) ישנו תיעוד לקונטרס הנ"ל?

בדיקה בקורות חייהם של ח"נ ביאליק ושל נחום סוקולוב מראה שאינן בני אותו גיל, וסוקולוב לא למד כלל בישיבת וולוז'ין כביאליק. האם יש מי שיוכל לבדוק עדות זו מפי הרב קורח בעצמו?

ברשותכם אוסיף מספר מילים על נחום סוקולוב ורקעו התורני.

הוא היה ממעצבי דעת הקהל היהודית במזרח אירופה ונחשב כ"אבי העיתונות העברית המודרנית". בסוף ימיו כיהן כנשיאה החמישי של ההסתדרות הציונית העולמית. נולד בוישוגרוד [פולין] בשנת תרי"ט 1859 – נפטר בלונדון בשנת תרצ"ו 1936. למסעיו והרצאותיו ברחבי העולם היהודי היו מגיעים המונים.

מוצאו ממשפחת רבנים והוא צאצא ישיר לרבי נתן נטע שפירא, בעל "מגלה עמוקות". בצעירותו היה בר אוריין, השקוע בלימוד תורה. (ראה ערכו באנציקלופדיה של תדהר).

סיפור חייו נכתב על יד בנו פלוריאן בספר "אבי, נחום סוקולוב" (ירושלים תש"ל 1970).

התמונה לקוחה מתוך ערכו ב"ויקיפדיה"

הודעה על פטירת ר' נחום סוקולוב. בעמוד השער של עיתון "הירדן". גיליון ר"ח סיון תרצ"ו (1936). תקופת חייו של סוקולוב נפרשה במשך שלושה דורות: דור ההשכלה הנוטה להתבוללות, דור התחיה המדינית ודור הבונים הראשונים ל"בית הלאומי".

להפתעתי, הערותיו הלמדניות של סוקולוב שנכתבו בימי נעוריו על מסכתות קידושין ומנחות נשמרו והן ניתנות לצפיה ב"פרוייקט בן-יהודה". פרוייקט זה מבוסס כולו על עבודת מתנדבים המעלים לרשת את הקלסיקות של הספרות העברית.

לצפיה בכל ההערות הנ"ל בפרוייקט בן-יהודה ראו נא כאן.

ידידי חנוך גוטליב הפנה אותי גם למקור הבא, הקשור לאחרית ימיו.

בעיתון "דבר", בגיליון ליום השלושים לפטירתו, מתואר חדר עבודתו של נחום סוקולוב:

"בין אצטבות (מדפים) מלאות ש"ס וספרים חלוניים בכל השפות עומד שלחן עבודתו"

 

פתחנו באמירה המציגה את אישי הציונות כמי ששנו והעתיקו עצמם מעולמה של תורה לעולמה של ציונות.

נסיים באמונה עזה כי  עת דודים היא לנו, לקרב אבות אל גבורת הבנים והבנים ישובו אל קדושת האבות.

שבת שלום

עצמאות שמח.

אבישי

 

נ.ב.   לעיתים אני מעדכן את הרשימות לאחר הופעתן בעקבות מכתבי קוראים אלי, ומוסיף את הגילויים החדשים שבאו בעקבותיהן.

נא עקבו אחרי הרשימות המתעדכנות באתר. אשמח לקבל מכתבי תגובה מקהל הקוראים.


תגובות:

1.

שלום אבישי.
כתבת "אם מותר לי למצות במשפט אחד את ההתנגדות החרדית לציונות, אנסח זאת כך: הציונות היא המשך של תנועת ההשכלה, ושתיהן רוצות לחלן (מלשון חולין) את העם היהודי !"

האמנם?
וכי אין בפיהם גם טענה שאל לנו לדחוק בגאולה, ושאנו צריכים להיות פסיביים בלבד (בוודאי שחלק מההנהגה החרדית בגולה של לפני מלחמת העולם טענה זאת ולכן נמנעה מלעלות לא"י או לתמוך בתנועות הללו).
האם לא התנגדו לרעיון (של הרב קוק?) שיש עניין גדול בהקמת המדינה על כל חלקיה, הנוהגת בקדושה וברמה מוסרית גבוהה גם בהליכות ה"יום-יום" שיש לכל עם ועם, ושתפקידנו לשמש "אור לגויים" גם, או אולי בעיקר, בנושא הזה?

אריה


השיבותי לו:

שלום

חיכיתי למכתב שכזה. אני בטוח שנמצא בארסנל החרדי טענות מטענות שונות.
ועדיין אני סבור שהמכשול העיקרי הוא על הרצף של תנועת ההשכלה – התנועה הציונית. כלומר  זיהוי המכנה המשותף כסכנה להתבוללות העם היהודי בדרך של אידיאולוגיה חילופית ל"אתה בחרתנו".
כל טוב
אבישי

2. 

באתר הפייסבוק של "אור האורות" היתה התייחסות ארוכה לרשימתי.

(https://www.facebook.com/reiyyaa/posts/1455576124464395)

 להלן ציטוט מתוך האתר ובסופו חילופי מכתבים בין "אור האורות"  וביני.

"הדף היומי" של נשיא ההסתדרות הציונית – נחום סוקולוב
======================================

א.
"האם יש חבור בלתי ידוע בהלכות כלאיים לח"נ ביאליק ולנחום סוקולוב?"
כך פותח הרב אבישי אלבוים את מאמרו החדש בבלוג המצויין שלו 'עם הספר'.

"מצאתי חוברת דקיקה ובה שיחה של הרב שלמה קורח, רב העיר – הספרדי – של בני ברק. עלעול בחוברת העלה חשד ל"מציאה" של חיבור לא ידוע", הוא מציין.

מוסיף אלבוים וכותב: "בדבריו על צורת הישיבות בימינו, שהושפעה מהמאבק ברוחות ההשכלה שנשבו מחוץ להן, מעיד בעדות אישית על קונטרס שראה במו עיניו. וכך אמר הרב רוקח:

"אגלה לכם משהו מבהיל. אחד שמעתי מרבותי ואחד ראיתי במו עיני. מה ששמעתי היו כאלה שחיברו ספרים ועזבו את היהדות, הספרים האלו נמצאים אפילו בספריות של ישיבות כמו ישיבת פוניבז'. לפני ארבעים שנה לקחתי קונטרס גדול בהלכות כלאיים וקראתי בו. מרוב שהיה עמוק, למדתי. כשאני מגיע לחתימה מי כתב את זה, חשכו עיני לראות שהיו אלה ביאליק וסוקולוב. נכנסתי להלם. הם היו למדנים עצומים ועזבו את הישיבות…

ב.
למעשה אין בכך כל חידוש. בארכיוני הספריה הלאומית בירושלים ישנם כתב יד תורניים של נחום סוקולוב!
לגבי אלו של ביאליק – אין צורך להוסיף מילה לכל היודע פרק בתולדות חייו. הלא מבחרותו ועד סוף ימיו היה מחובר למקורות התורניים, עסק בהם, וחיבר מאמרים וספרים תורניים. וכפי שהזכיר מעט הרב אבישי.

ג.
כנראה "החידוש" הוא בכך שנשיא ההסתדרות הציונית, נחום סוקולוב, היה בעברו דתי. כך מבין זאת הרב קורח.
ופה הטעות. השלכת המושגים המגזריים המוכרים כיום, על מציאות שהיתה ואיננה.
סוקולוב, בדומה לרבנים מבני גילו שפעלו בתנועה הציונית, לא היו "חילונים". גם אם הלכו גלויי ראש (ובדרך כלל עם כובע!).

לו היה לי זמן הייתי מביא סיפורים ועדויות מרשימים על זיקתו ליהדות. אבל מספיק שאציין עובדה אחת, מדהימה במשמעותה:
עד יומו האחרון סוקולוב למד דף יומי בגמרא! והוא השתבח בכך בפומבי! קיים אצלי תמליל של נאום שנשא בשנת 1924 ובו הוא מספר כך לפי תומו.

סוקולוב היה איש עמוס לעייפה בעבודת הציבור. סדר יומו כנשיא הההסתדרות הציונית היה צפוף ביותר. ואעפ"כ ראה לעצמו חובה וזכות לפתוח את הבוקר בלימוד גמרא. דווקא גמרא.

וכאמור – זו רק דוגמה אחת. ישנם עוד סיפורים ועדויות על חיבורו העמוק של סוקולוב למסורת, ואין כאן המקום והזמן להאריך בכך.


כתבתי לו:

שלום
יישר כחך.

כרגיל אתה מפתיע בידיעותיך…

שמורה עמי שמועה שקבלתי מר' שמואל אבידור הכהן, כשמצאו את נ"ס בחדר עבודתו והוא ללא רוח חיים היה ש"ס פתוח לפניו. היות ובנו בספרו לא כותב כך וויתרתי על שמועה זו.

אמנם ראיתי שרמ"צ נריה כותב על נ"ס קצת בהסתייגות כמי שלמד תורה בנעוריו ואחר כך…

 

השיב לי:

בקשר לדברי הרב נריה.  ראיתי ואיני זוכר היכן,  את הפרשיה הזו במלואה עם חומר חשוב שאצל הרב נריה  חסר.

 

3.

כתב לי ר' שמריה גרשוני:

א. בהוספות הנצי"ב בכתב ידו לחומשו העמק דבר (ונדפסו ע"י בנו ר' מאיר בר אילן ונוספו כנספח לחומש העמק דבר "הסטנדרטי") הוא כותב פירוש חדש ביחס למיקום הנילוס ומשתמש כראיה בכתבה על החפירות הארכיאולוגיות במצרים. הכתבה (שלה נתן הנצי"ב מראה מקום מדויק) נכתבה ע"י נחום סוקולוב באופן מעמיק המנסה להבין את הפסוקים בתורה לאור חפירות הפירמידות במצרים וסביבתן. הרחבתי על כך במאמרי 'על כתיבת העמק דבר ועל פירוש 'חסידיך'. http://www.machonso.org/uploads/images/12-D-13%2047-56.pdf
ב. מה"מפגשים" שלי איתו, סוקולוב הצטייר לי כ"חילוני", כלשוננו, עם מודעות גדולה למסורת, בדומה לעוד ציונים בני תקופתו שפרקו כל עול, אך לא הפנו עורף.
4. 
כתב לי הרב יהושע וידר:
בעזהש"י
לידידי הרב אבישי שלום וברכה,
בכתבי הרב מובא פעמיים שהרב כינה את סוקולוב בתואר "ר' ", באגרת תש"צ, לבנו הרב צבי יהודה,
ובמאמרי הראיה עמ' 475 בדברים שבעל-פה (שם הזכיר בנשימה אחת את מר אושיסקין ור' נחום
סוקולוב"). לא מסתבר לי שהרב היה מכנה בתואר "ר' " אדם שאיננו שומר תומ"צ.
 בברכה
יהושע
5. 
מכתב שקבלתי משמואל אבנרי, מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק:

רב אבישי אלבוים משמואל אבנרי – שלום וברכה ויישר כוחך על השפע הטוב שאתה מזכה אותנו באופן קבוע.

 אני נוטה להעריך שארבעים השנים שחלפו מהעת שהרב שלמה קורח קרא את הדברים לבין המועד שסיפר על כך טשטשו בדמיונו את הפרטים לדיוקם וכרכו אצלו לשווא את סוקולב וביאליק בכפיפה אחת. יש לשער שמה שהיה לנגד עיני הרב קורח היה קונטרס נפרד של מסכת כלאיים שפירש וניקד ביאליק, לפני שאיגד את כל מסכתות סדר זרעים שבפירושו והוציא אותן לאור בכרך אחד (בשנת 1932). בתצוגת הקבע של מוזיאון בית ביאליק (שאותה כתבתי וערכתי) מוצגות בין היתר כמה מהמסכתות הנפרדות שפירש ביאליק – ובתוכן גם "כלאיים" – כפי שניתן לראות בתצלום הבא:

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

מודעות פרסומת

Read Full Post »

"לקרוא ולהאמין"

לכ"ח באייר, יום ירושלים

ביום כ"ח אייר תשכ"ז (1967) שוחררה ירושלים העתיקה בידי צה"ל.

לכל מי שרוצה לחוות את גודל השעה,  אני ממליץ  לקרוא את מאמר המערכת של  בטאון אגודת ישראל, העיתון היומי של היהדות החרדית, בעיצומם של ימי המלחמה.

הודו לה' כי טוב, לעושה נפלאות לבדו שבשפלנו זכר לנו ויפרקנו מצרינו, כי לעולם חסדו.

תערוכת נס שחרור ירושלים2t

להלן נוסח דבר המערכת (המסומן בתוך המרובע הכחול):

הד היום

שחרור ירושלים שבין החומות והכותל המערבי על ידי צה"ל המכה באויביו, הוא השיא במאורעות הימים הגדולים, שוב נרטב כותל הדמעות שריד בית תפארתנו המקום ממנו לא זזה השכינה. שוב נפיל שם תפילה ותחינה כפי שעשינו זאת עד לפני עשרים שנה, מאז נותקנו ממנו על ידי אויבנו.

שעה גדולה באה לנו, שעת התגלות רצון ההשגחה העליונה שהאירה לנו פניה. התגלות זו שהתחוללה במהירות דרמטית הפתיעה אותנו ומצאה אותנו לא מוכנים מבחינה נפשית. באנו לשם בקפיצת דרך, ממש לא יאומן כי יסופר אילולא חזינו זאת במו עינינו. שלשה ימים גדולים, מפחד ורעדה לפדות ותמורה. חיילי ישראל שדהרו על פני ארץ ישראל ראו את ענני האש, עננים שהאדירו את כבוד ישראל והעמיד את העולם פעור פה, משתומם למראה עיניו, כאשר עם במצור ובמצוק הפך את הקערה על פיה ויצא מאפלה לאור גדול.

השכל האנושי אינו מסוגל להבין עוד זאת וספק אם טובי האיסטרטגים הצבאיים בעולם יוכלו לפרש את המאורעות במילים אנושיות מובנות, אם לא יזדקקו ללשון שבו צריך לדבר העם היהודי המלומד בנסים, וכימי צאתנו בארץ מצרים הראה לנו ה' איש מלחמה נפלאות שאין להם משל ודוגמא בתולדות העמים מאז ועד עתה.

רק מי שעיניו טחו מראות אינו רואה את יד ה' שהנחתה את צבא הגנה לישראל במדבר סיני, בשערי ירושלים, לפני חומות יריחו, בגוש עציון, בדרך לחברון עיר האבות מקום מערת המכפלה, שם ינוחו ישני חברון שבזכותם באנו עד הלום, ובמיצרי ים סוף שנפתחו שוב בפני ספינות ישראל במסע בזק…

הודו לה' כי טוב, לעושה נפלאות לבדו שבשפלנו זכר לנו ויפרקנו מצרינו, כי לעולם חסדו.

 

שבת שלום

יום ירושלים שמח !

אבישי

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

ליום העצמאות

 

הרב טוביה יהודה טביומי (גוטנטג) היה רב חרדי חשוב, מחסידי האדמו"ר מגור. הוא עלה לארץ בשנת תרצ"ו (1936) אחרי כהונה של עשרים ושש שנים בחוץ לארץ (בעיר סוכוצ'ין בפולין)  וחי בתל אביב עד פטירתו בשנת תשי"ג (1953).  בתקופת חייו בארץ לא כיהן ברבנות רשמית, "כי כבר קצה נפשי בלחם הקלוקל" (סוף הקדמתו לספרו ארץ טובה. ירושלים תש"ז). אך נהנה ממעמד לא רשמי של מנהיג רוחני.

למחרת יום העצמאות השלישי, בשנת תש"י (1950) קבל הרב טביומי מכתב מאחד ממעריציו בתל אביב ובו שאלות על יחס הרבנים החרדים לתפילות החגיגיות של יום העצמאות.  המכתב נסרק וניתן לצפיה בקטלוג הספריה. להלן נוסח המכתב: 

ב"ה ח' באייר תש"י תל אביב.

לכבוד הרב המאוה"ג חכם וסופר שמו נודע בשערים.

כש"ת טביומי שליט"א.

כאן 

כאחד המעיין תמיד בספריו ושותה בצמא את דבריו, / ארשה לעצמי לפנות אל כת"ר בעניין שאני נבוך בו. / הח"מ הוא חניך ישיבות פולין ונחנך על ברכי החסידות / ונמצא בארץ עשרים שנה וגם כאן ממשיך בדרך הנ"ל / ומתפלל בין חסידים ידועים. והנה לפני שנה – והשנה / אני נמצא במבוכה רבה בענין יום העצמאות שלנו. / מה הסיבה שקהל התורני ודוקא החסידי איננו  משתתף בפועל / בשמחת החג הזה? למה זה הביטול שחלק הזה מביע לתפילות / שחוברו ע"י הרבנים הראשיים לאר"י. כפי ששמעתי בשבת זו / איזה ד"ר המכונה רב מחבר תפילות וכו', ודוקא זה / שמעתי מאברכי בני תורה ויראה. אני כשלעצמי נבוך מאד / כי יש לי ב"ה בנים בני בר מצוה ומשתדל לחנכם בדרך / התורה והיראה. הם נולדו בארץ הם מרגישים את החרות / של מדינת ישראל, והם שאלו אותי שאלות רבות. / וכמובן שלא יכולתי לדחות אותם בקנה רצוץ. / על המחלוקת שהיתה בין המתפללים בכמה מקומות תפילה / כן להשתתף בתפלות או לא? / והם שאלו אותי שאגיד להם ברורות, מדוע הפילוג הזה / בין יהודים חרדים? הלא זה לא מפלגתיות מזרחי-אגודת ישראל / הלא זה ניתן לעם כולו. וכאו"א צריך להרגיש כפי אפשרויותיו / והשקפותיו. האם באמת היהדות החרדית אינה צריכה / עפ"י התורה להשתתף ולשמוח ביום זה? / האם כל גדולי התורה בישראל לא יוכלו לבוא לידי / הסכמה, ולתת הוראה לעם כלו בלי יוצאים  מהכלל? / מדוע לבחירות להכנסת יכלו כל הרבנים והאדמו"רים המפורסמים / לצאת בקול קורא לעם התורה לבחור רק ברשימה אחת? / ודוקא בענין זה אפשרו להכניס אי הבנה בין אחד לשני / בין אב לבן ההולך בדרכי אבותיו? / כל השאלות האלו ניקרות במוחי, ולכן אני פונה לכת"ר / שיבהיר לי ברוב חכמתו וחריפותו את דעתו=דעת תורה / בענין זה. אני מקוה שכת"ר יבין לרוחי ומצבי. / ואל ישאיר אותי בספק  ובמבוכה, כי לבי כואב לי מאד בזה. / ותשובתו בודאי יבהירו לי אמיתת הדברים.

ואשמח  מאד לזכני בתשובה מהירה

המכבדו והמעריצו מאד

                                    נחמיה בן-משה

                                    תל אביב     

     

 

 

בין כתביו של הרב טביומי, שהועברו לאחר פטירתו לרשות ספריית הרמב"ם ע"י אלמנתו, לא נמצא העתק תשובה למכתב זה ואיננו יודעים אם השיב לכותב בכלל, ואם כן – מה ענה לו.

הבה ננסה לענות "מה היה עונה הרב טביומי",  תוך השענות על מה שכתב  בספריו  שיצאו לאור באותן שנים הרות גורל שלאחר חורבן היהדות האירופאית ונוכח תקומת עם ישראל בארצו.

 האותיות המודגשות הן ציטטות מדוייקות מספריו.

לכבוד

 מר נחמיה בן-משה שלום

קבלתי את מכתבך ואני מזדרז להשיב לך. 

יודע אתה כמה יקר לי בנין הארץ – מרכז האומה  בשעה זו, דירת הקבע היחידה של ישראל – בחומר וברוח. (טל אורות תל אביב תש"ח עמ' קפג). כמוך אני מכיר את ההשגחה הגלויה וישועת ה'  כשבשעת חירום ממש. בו בזמן פלשו מכל הגבולות קלגסי האויבים בחיל רב ובציוד כבד לאה"ק, בכוונה: לקעקע ביצתן של ישראל ולהכחיד את הישוב כולו ח"ו.   אחינו ובנינו נלחמו כאריות בחירוף נפש וברוח גבורה עילאית, וד' הושיעם. נתקיימה בנו ברכת ד' "כי נפל פחד היהודים עליהם" אבל לצערנו לא נתקיימה בנו ברכת ד' "ולא נפקד ממנו איש". רבים מבנינו נפלו מות גיבורים על שדה החזית למען העם והארץ (אבל כבד, ירושלים תש"ט. מתוך ההקדמה). גם אני ומשפחתי הקרובה שילמנו מחיר דמים גבוה בנפילתם של רחביה ,נכד אחי,  בראשית מלחמת השחרור, בפריצת הדרך לירושלים, בין הרי יהודה, ושל ראובן אשר היה מבוני כפר עציון ומת מות גיבורים בהגנתו על כפר עציון (גב השער. טל אורות חלק שני ירושלים תשי"א).

אך למרות כל זאת הגאולה עדיין לא שלמה היא, גאולה תרתי משמע: גאולת כל ארצנו מידי  נכרים וגאולה נפשית מהשפעות הנכריות, טהרת ארץ ישראל בכלל  וטהרת רוח ישראל, מטומאת תרבות עמי הנכר בפרט. (אבל כבד. תל אביב תש"ט. מתוך ההקדמה. טל אורות חלק שלישי. תל אביב תשי"ג. מתוך ההקדמה). 

על כן נבוכו החכמים ורבו הדעות בין הרבנים. אלו משבחים ומהללים  על לשעבר ואלו דואגים על שלעתיד.

המצפה לראות במהרה ישועת עמנו וגאולת אדמתנו ודגל יהודה מתנוסס על ערינו וגבולות ארצנו. (טל אורות. תל אביב תש"ח. חתימת ההקדמה)

 

                                   טובי' יהודא טביומי

                                  מלפנים רב אב"ד בק"ק סוכוצ'ין (פולניא)

                                  כעת בעיר ואם בישראל תל-אביב (אה"ק) יצ"ו

                                                                                   

 ספריית הרמב"ם בתל אביב מעמידה לרשות הציבור ללא תשלום שירות סריקה מכל אוצרות הספרייה. לרשותנו כל מאגרי המידע התורניים העדכניים. משתדלים לענות בכל נושא לכל פונה תוך 24 שעות. כתובתנו  rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: