Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘חתונה’

בע"ה

דורון דרשה

 "וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּבְגָדִים, וַיִּתֵּן, לְרִבְקָה; וּמִגְדָּנֹת–נָתַן לְאָחִיהָ, וּלְאִמָּהּ"

רשימה לפרשת "חיי שרה"

מתנות הם חלק מכל חתונה. ישנם מתנות שהצדדים מעבירים ביניהם עם גמר השידוך ויש מתנות שמעניקים המוזמנים לסעודת החתונה.

המתנות  שמביאים בעת החתונה נקראות בפולקלור היהודי "דורון דרשה". על שום מה?

כיום מקובל שהחתן דורש במסיבת האירוסין (ה"ווארט"), אך כנראה המנהג הקדום היה שאת הדרשות אמרו בעת מסיבת החתונה.

אמור מעתה, "דורון דרשה" אלו מתנות בעת החתונה.

מדוע החתן דורש?

יש על כך מאמר קצר מחודד מאדמו"ר "אמרי אמת" מגור, מובא בספר אבני זכרון לר' נחום רוטשטיין:

כאשר החתן היה תלמיד חכם צעיר ניתנו לו  ספרים כ"דורון דרשה", בליווי הקדשה מתאימה מהנותן לחתן.

בספריית הרמב"ם מצוי עותק של שער ספר "מדרש כתובה", דפוס ורשה תקפ"ג (1823), בו מופיעות כמה הקדשות שכולן "דורון דרשה" !

כמדומני שעיון בתוכנן של ההקדשות מעלה שהספר התקבל כמתנת חתונה. כעבור תקופה מסויימת הוא ניתן על ידי בעליו, רב מפורסם,  שוב כמתנת חתונה לחתן צעיר חדש.

 

הקדשה 1 (בראש דף השער / צד שמאל)

פענוח השורות:

דורון דרשה ומנחת אהבה ל…

… מיכאל דב…

ממני… (חתימה לא מזוהה).

 

 

הקדשה 2 (בראש השער / צד ימין)

פענוח השורות:

דורן לדרשה…

מהורר שמואל… בהרבני מ' חיים

… מאת הרבני

המופלג… בקוראי

שמו מ' מיכאל דוב וויינגארט…

בהרב הגאון מה ישכר אבד

דק' טשענסטחואווי  

 

הקדשה 3 (באמצע השער / בצד שמאל)

פענוח השורות:

ליום חתונת החתן המשכיל

… שמואל…

הגדול מ' ישכר…

מאת מיכאל דוב וויינ[…]

בהגאון מ' ישכר…

הדמות החורזת את כל ההקדשות, כמקבל וכנותן, הוא הרב מיכאל דוב וויינגוט (נפטר בשנת תרמ"ז  1887, בן 68 שנים), מחבר ספר "אגודות אזוב מדברי", שהיה אב"ד  בעיר לויביטש.

בנו של הרב ישכר וויינגוט, מחבר ספר "פתחי שערים", שהיה אב"ד בטשנסטחוב.

ספר "מדרש כתובה", שהוא ביאור רחב על כמה סוגיות במסכת כתובות, ניתן לרב מיכאל דוב בעת חתונתו כ"דורון דרשה".

ידוע שהרב מיכאל דוב חי בצניעות והסתפק במועט. לאחר שנים, בחתונת קרוב משפחתו שמואל בן חיים, העניק הרב מיכאל דוב  מתנה לחתן את הספר שהיה מונח בספרייתו הפרטית.

לדעתי, הקדשה 3 היא בכתב ידו.  מאן דהוא הוסיף את הקדשה 2, הכתובה בתוספת תארים ובכתב יד שונה.

 

החותמות הנוספות בדף השער שייכות לצנזורה הרוסית שהוטלה על הספרים אחרי שנת 1837 ולחותמת הרב מטעם המאשר את הספר.

לימים הגיע הספר לעקד ישיבת חכמי לובלין ועלה ארצה אחרי השואה דרך מפעל "אוצרות הגולה".

 


נספח: דגל המדפיס הוורשאי צבי הירש

(בעזרת חנוך גוטליב)

בשער ספר "מדרש כתובה" מופיע דגל מדפיס נדיר.

אינו רשום בספרו של אברהם יערי על "דגלי המדפיסים העבריים".

דגל זה שייך למדפיס היהודי  הראשון בעיר וורשה !

לעת עתה מצאנו כדוגמתו רק בספר אחד נוסף מאותו בית דפוס וורשאי: "תיקון שבת" שנדפס בשנת תקפ"ז (1827).

 

חיים דב פרידברג, בספרו על תולדות הדפוס בפולניה (תל אביב, תש"י 1950), כותב על מייסד בית הדפוס שהחליף את שם משפחתו. תחילה נקרא צבי הירש בן נתן נוסונוביטש, ואחרי שהחליף את שמו – צבי הירש שריפטגיסער.

נוסונוביטש כי הוא בנו של נתן.

שריפטגיסער על שם מלאכתו. 

האותיות המופיעות בתוך הדגל (H-N) הם ראשי תיבות של שמו הראשון, הירש נוסונוביטש.

(האותיות w-d משמעותם מדפיס ב…)

ראו נא את האותיות הגדולות (w-D-H-N) בשורה התחתונה של שער הספר הבא. ספר זה הוא מתחילת עבודתו של צבי הירש כמדפיס בשנת תקע"ד (1814).

 

לפניכם שלשה קטעים מספרו  של פרידברג, הלקוחים מתוך הפרק על מדפיסי ורשה:

 

שבת שלום

אבישי

———————————-

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

"בין איש לאשתו"

במדבר פרק ל פסוק יז

(לפרשת מטות)

כתובהא1

כתובה:

שטר התחייבות שהבעל נותן לאשתו בשעת הנישואין ובו מפורטות כל חובותיו כלפיה והסכום שיתן לה כשיגרשנה או לכשימות (אנציקלופדיה תורנית מרוכזת).

הכתובה היא  המסמך המכונן של חיי הנישואין.   ערך כתובה תופש 180 עמודות בחלק החדש של האנציקלופדיה התלמודית. טופס הכתובה הוא קבוע (לפי כל עדה), והרב מסדר החופה מוסיף את הפרטים המתאימים לזוג ולחתונה המסויימת. בכל טקס חתונה נקראת הכתובה תחת החופה והבעל מוסר אותה לאשתו באותו מעמד. מקובל שעותק של הכתובה נשמר במשרדי הרבנות [*]. בספריית הרמב"ם מהדורה נדירה של "ספר כתובה". מדובר ביוזמה של רב בארה"ב להדפיס טופסי כתובה מאויירים, הניתנים לתלישה בקלות מתוך הספר. בכל טופס ישנו חלק גדול – הכתובה הרשמית – וחלק קטן, הוא הספח הנשאר אצל הרב. לספר ישנו מבוא ובו "כל הדינים הנחוצים למסדר הקידושין".

 

כתובה2

בעותק הספריה הלאומית (ניו יורק,  מהדורת תרס"ח 1908) רשום שכל החלקים הגדולים חסרים. דהיינו הספר היה בשימוש עד כלות.

עותק ספריית הרמב"ם (ניו יורק,  מהדורת תרפ"ח 1928) מצויים כל הדפים בשלמותם, למעט שתי הכתובות הראשונות שנתלשו.

בחלק מהכתובות יש גם צד שני ובו תרגום הכתובה לאנגלית בצירוף תמונה של מעמד החופה. פרט מעניין כשלעצמו.

 

כתובה3כתובה3ב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[*] על מנהג רבני ישראל לכתוב "העתק" לכתובה ועל המעמד ההלכתי של ההעתק, ראו נא :

נתיב הכתובה. הרב יהושע זאב זנד. פתח תקוה תשס"ג. עמ' 340-342.

 

—————————————————————-

 

מוקדש לבתי משואה  ולחתני אורי איגרא, לאירוסיהם. שיזכו בע"ה  לבניין של שמחה.

Read Full Post »

מעטפת גליון מיוחד של "קול מחזיקי הדת". כ"ח מנ"א תשנ"ג  (1993).        צילום חתונת בנו יחידו של האדמו"ר מבלז

שמחת חתונה בחצרות אדמו"רים

תערוכה חדשה בספריית הרמב"ם

במה שונה חתונה של אדמו"ר חסידי מחתונה רגילה וסטנדרטית?

חתונת בנו או בתו של האדמו"ר הוא אירוע מכונן בעולם החסידות.  כששתי חצרות אדמו"רים משתדכות יחד השמחה כפולה ומכופלת. ידועות לנו חתונות מפורסמות בהסטוריה הקרובה והרחוקה של החסידות. טבעי וברור הוא , שכל החסידים רוצים להשתתף בשמחה – משום כך  החתונה הופכת להפקה רבת משתתפים ובסדרי גודל ענקיים. בתערוכה החדשה בספריית הרמב"ם (בית אריאלה)  על "שמחת חתונה בחצרות אדמו"רים"  אנחנו משלבים סרטון, תמונות והזמנות מקוריות לחתונת אדמו"רים.

א.      סרטון שצולם בשנת תרצ"ג (1933)  על ידי צוות אמריקאי שנשלח לצלם חיי חקלאים יהודים בקרפטים. הם נקלעו במקרה ל"חתונת השנה", הלוא היא חתונת בתו היחידה של האדמו"ר ממונקטש, הרב חיים אליעזר שפירא  עם ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ. בסרטון ניתן לצפות בהמונים שנדחקו לראות את החתן ואת המחותנים בבואם לחתונה.  הסרטון  ניתן לצפיה גם ברשת.

ב.   תמונות  שנקלטו בעין מצלמתו של זאב (וילהלם) אלכסנדרוביץ' במהלך  חתונת בתו של האדמו"ר מבאבוב, ר' בן ציון הלברשטם, בשנת תרצ"א (1931).  החסידים הופיעו בתחפושות מקוריות כחלק משמחת החתונה.   בין הצילומים גם תחפושות של קצינים פולניים ומהרג'ה הודי!  צילומים אלו הוצגו בשעתו בעיתון האידי הנפוץ  פארוורט (Forward).

ג.    עשרים וחמש הזמנות של אדמו"רים וצאצאיהם לחתונת ילדיהם. ההזמנות נלקטו מאוסף חוקר החסידות הרב ד"ר יצחק אלפסי. ההזמנות לחתונה מצטיינות באריכותן ומכילות טקסט רב. דוגמאות מאוסף ההזמנות המוצגות בתערוכה  מופיעות בסוף הרשימה. כדאי לשים לב לדגשים הבאים:

      1. ייחוס אבות. לרוב האדמורו"ת עוברת בירושה מאב לבן (או לחתן). כך שכל האדמו"רים כיום הם צאצאים של דורות אדמו"רים שקדמו להם.  ישנה חשיבות רבה לייחוס בעת מעשה השידוכים ולכן ראוי  להזכירו בהזמנה. זאת ועוד, לפי המקובל במסורת החסידית  גם האבות, מנוחתם עדן, באים להשתתף בשמחה.

       2. האדמו"ר הינו דמות רוחנית, המשפיעה קדושה לקהל חסידיו. משום כך  בהזמנות נדפסו דברי   ברכה או איחולים של בעל השמחה – האדמו"ר – לכל אורחיו.

       3. תופעה של הזכרת נשים  בהזמנות.  מקום של כבוד ניתן ל"רבנית" – אשתו של האדמו"ר הקודם שנפטר.

ההזמנות משובצות  בראשי תיבות מרובים. לפיכך מצורף לוח של ראשי תיבות המצויים בהזמנות, לתועלת הציבור הרחב, שאינו מצוי ברזי הלשון החסידית:

אבוה"ק – אבותינו הקדושים, אדמו"ר – אדוננו, מורנו ורבנו, א"ח – אשת חבר, בגו"ר – בגוף ורוח, בהגה"צ – בן הגאון הצדיק, בנש"ק – בנם של קדושים, בשעטו"מ – בשעה טובה ומוצלחת, בתוי"ש – בתורה ויראת שמים, הרה"ח – הרב החסיד, זצלה"ה – זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא, פאמ"ק – פאר מקדושים

הזמנה לחתונת בחסידות סלונים

הזמנה לחתונת בחסידות נדבורנא-רצפרט

הזמנה לחתונה בחסידות קאליב

הזמנה לחתונה בחסידות מודז'יץ

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת  ישנים וחדשים לא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: