Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘חתם סופר’

בע"ה.

רשימה לפרשת בהר-בחוקותי.

בין ל"ג בעומר ליום ירושלים וחג שבועות.

שתפתי חבר בהרהורי:

במקום מירון – ירושלים.

במקום ל"ג בעומר – חג שבועות.

במקום ר' שמעון – עליה לרגל.

תארו את הצפיפות והדוחק. סמטאות העיר העתיקה יכילו את הבאים?

השיב לי: עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש…עומדים צפופים ומשתחוים רווחים… ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים. [מסכת אבות פרק ה משנה ]

אמרתי לו: אין סומכים על הנס. [ירושלמי יומא פרק ראשון הלכה ד]


ספורי נסים

נס 1

ספר התשב"ץ. מחבר: ר' שמעון בן צמח דוראן. נפטר באלגיר בשנת ר"ד 1444.

ואומרים כי עדיין נשאר מהניסים שהיו בירושלים, שלא אמר אדם לחבירו צר לי המקום, כי בבית הכנסת שבירושלים הם צריכים לאנשי המקום כל השנה, ומתמלאת פה על פה בעת התקבץ שם בחג השבועות החוגגים יותר משלוש מאות איש, כולם הם נכנסים שם ויושבים רווחים, כי עדיין היא בקדושתה, וזה סימן גאולה שלישית. [ספר התשבץ חלק שלישי סימן רא]


נס 2

חתם סופר. מחבר ר' משה סופר. נפטר בפרשבורג (סלובקיה) בשנת ת"ר 1839.

יובן דלמ"ש (דלפי מה שכתב) בתשבץ ח"ג סס"י ר"א דגם בזמנו נראה נס בזה בבה"כ (בבית הכנסת) שבירושלים בבואם שם בחג השבועות כל סביבותיהם ולא צר להם, וה' יודע כי עיני ראו בח"ל (בחוץ לארץ) דבר זה ולא אוכל לפרש מפני פריצי עמנו, וא"כ (ואם כן) מאי רבותא דעשרה נסים נעשו בבהמ"ק (בבית המקדש) ?…

הערת המהדיר:

הג"ר (הגאון רבי) שלמן זלמן עהרנרייך אב"ד (אב בית דין) שאמלוי… ציין שמפורסם בעולם מתלמידיו הגאונים הקדושים, שזה היה בבית מדרשו של מרן בפ"ב (בפרשבורג) שהיה קטן מאד מהכיל וכו' והיה שם מועט מחזיק את המרובה. (תשובות חת"ם סופר. ירושלים, מהדורת מכון חתם סופר, תשס"ח 2008)

יהי רצון בעזרת ה' שלא נזקק לנסים !!!

בשורות טובות

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

תיקון סופרים

רשימה לפרשת ואתחנן

סדרת זוטות [16]

בתחילת דרכי בבלוג ספריית הרמב"ם, רשימותי התבססו על פנקס קטן שיש לי ובו רשמתי במשך שנים  מה שתפש את עיני: פריטים מיוחדים, עותקים חריגים, זוטות וסתם פיקנטריה.

כיניתי את הרשימות הנ"ל בשם "סדרת זוטות" ופרסמתי חמשה עשר פרקים בסדרה זו.

אני מבקש השבוע להוסיף פרק נוסף בסדרת "זוטות", על מה שראיתי השבוע בעת סדור הספרים מחדש על מדפי הספריה.

המשותף לשני הפריטים שיוצגו להלן הוא תיקוני דפוס. אנחנו רגילים בספרים רבים שמוסיפים להם רשימות בסוף הספר ובהם טעויות שנמצאו בספר לאחר הדפסתו.

הטעויות הבאות הן יוצאות דופן במיקומן.

1.

ספר חתם סופר. דפוס מונקטש. שנת הדפסה: תרנ"ט 1899.

פירוש למסכת חולין מאת רבי משה סופר. המו"ל הוא נכדו שלמה אלכסנדרי סופר.

בגב השער מופיעה מודעת "תיקון סופרים". הודעה זו עצמה משובשת ויש בה תיקונים בכתב יד.

השורה האחרונה ברשימת התיקונים היא כלדהלן:

"במקום החתימה של המו"ל בפרט השנה "בהאי יומא דשכיב רבנו" לפ"ק צ"ל "בהא יומא דשכב רבינו" לפ"ק".

 

במה מדובר?

מקובל בספרות התורנית לציין את שנת ההוצאה באמצעות גימטריה. כלומר צירוף של מילים היוצרות ביחד את שנת ההדפסה.

בשער הספר נכתבה שנת ההדפסה העברית: תרנ"ט. בחישוב מספרי עולה תרנ"ט = 659.

אמנם בסוף הקדמת המעתיק הוא ציין את השנה: "בהאי יומא דשכיב רבינו" (תרגום: בזה היום שנפטר רבינו).

חישוב מספרי של "בהאי יומא דשכיב רבינו" עולה 679. יש כאן יתרה של 20 שנה !

 

משום כך מודיע לנו המו"ל ברשימת התיקונים לעיל, שיש להוריד שתי אותיות יו"ד (שערך כל אחת 10). במקום "בהאי" צריך להיות "בהא", במקום "דשכיב"  צריך להיות "דשכב".

נעיר שהקדמת המו"ל ארוכה ומסתיימת בעמוד מספר עשר מעמודי הספר. אף אם היה ספק באשר הקורא הממוצע היה מוצא טעות זאת, ראה המו"ל חובה לתקן טעות זאת.

 

2.

ספר אהבת חסד. דפוס אמשטרדם. שנת הדפסה: תקל"ז 1777.

פירוש של ר' אברהם בן שמשון ויטמונד למסכת אבות דרבי נתן .

לספר שער צבעוני יפה המושך את העין.

בגב השער מופיעה במסגרת מיוחדת הודעת התנצלות שגרתית כלפי הגויים. דוגמאות נוספות להודעות כאלו תוכלו לראות ברשימתי "לראש ולא לזנב".

השורות האחרונות מוקדשות לתיקון טעות.

"וגם ידוע להווי שבהקדמת המעתיק אצל יאמרו נא בית אהרן נשמט יאמרו נא בית ישראל".

אודה ולא אבוש, עברתי פעמיים ושלוש על הדף של דברי המעתיק והתקשיתי למצוא את המיקום המדוייק של החיסרון.

גייסתי את בני יצחק למשימה, בסבלנות עבר על כל השורות ומצא. סמנתי זאת בכוכב אדום אי-שם באמצע  הטור השמאלי.

סיפור המעשה:

המעתיק הוא בלשוננו המהדיר. זה שמעתיק את כתב היד ומכין אותו להדפסה.

לפני המעתיק שלנו, בנימין זאב בן שמעון מברעסלא, עמד העתק משובש של כתב יד, "עלה כולו קמשונים", ולכן רצה להגיהו מחדש. מה שלא מצא חן בעיני אחד מהמעתיקים הקודמים. ביניהם התקיים עימות חזיתי:

"וכאשר בינותי בספרים אשר הועתקו ע"י אנשים מבינים / ראיתי כי עלה כולו קמשונים / ואחד מהם אמר  מי הוא זה ערב את לבו לגשת אם דבריו כנים /  נתראה יחד פנים בפנים / 

ונראה עם מי הדין עם הראשון או עם האחרון / אמרתי מדוע אהי' נחבא אל הכ"לום נבואה ונערכה משפט יאמרו נא בית אהרון /

אבל לא עמד בשאלות תם אני ולא אדע מה זאת אשר שאילתיהו / ויד ישים למו פיהו".

לטעמי נראה התיקון שולי ואולי גם פוגע בחרוז.

לא כך סבר המעתיק, אשר בחר להבליט חסרון זה בהודעה ממוסגרת במקום בולט.

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: