Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘טבריה’

בע"ה

חומש במדבר

…שהוא בדוק ומנוסה בכל העולם ובפרט אצל הסוחרים שעושים סיגוריטה [=ביטוח] וכן בהולכים בדרכים בימים ובמדברות המה ראו מעשה ה'…

שער קדמי

כריכה אחורית

בשנת תרס"ט (1909) פרסמו האחים טולידאנו קטלוג המכיל 1208 ספרים ו 32 כתבי יד המוצעים למכירה בבית המסחר שלהם בטבריה.

בקטלוג ישנו דגש על דפוסי המזרח. משלוחים לכל דורש הוצעו בדרך הים מ"עיר החוף חיפה Caiffa".

עיון בקטלוג  הוא לכאורה עניין משעמם. רשימה מרובה בפרטים יבשים ותו לא.

אבל בקטלוג  זה ישנן מספר פריטים שהובלטו ברשימה בגופן גדול ומודגש מאחרים.

לא לחנם הובלטו פריטים אלו. יש בהם שיוך מיוחד למקום, לזמן ולאנשים שעסקו במכירת הספרים.

בואו נצא לדרך…

א. האחים טולידאנו

מי הם האחים טולידאנו ?

הדעת נותנת שאלו הם הרבנים  המפורסמים יעקב משה וברוך לבית טולידאנו, מגידולי טבריה שפעלו רבות למענה.

רבי יעקב משה טולידאנו, המפורסם מבין שניהם, היה לימים  ראב"ד במצרים, רב ראשי של תל אביב-יפו ושר הדתות  במדינת ישראל.

הוא ואחיו היו אספני ספרים וכתבי יד. באותם שנים – כשגרו בטבריה – הם אף הדפיסו ספרים על פי כתבי יד ישנים שמצאו.

גולת הכותרת של פעולתם הספרותית היתה פרסום כתב יד  של פירוש המשניות לרמב"ם (צפת, תרע"ה 1915) המוגה והמתוקן על  ידי המחבר [!].  כתב היד נמצא על ידם בדמשק.

שני ספרים המודגשים בקטלוג הם ביכורי פרי עטם!

 

ב. קופת רבי מאיר בעל  הנס.

שלשה קונטרסים הוציאו חכמי טבריה בשנת תרס"ד (1904) כנגד טענתם של חכמי ירושלים, כי גם להם חלק בהכנסות מתרומות של קופות רבי מאיר בעל הנס.

ואלו שמותם:

א. יצב גבולות. ב. משפט צדק. ג. בצדקה תכונני.

אין זה פלא שקונטרסים אלו מודגשים בקטלוג שיוצא לאור על ידי מוכרי ספרים בטבריה.

 

במשך מאות שנים נאספו כספים לטובת תושבי ארץ ישראל באמצעות "קופות רבי מאיר בעל הנס".

האם כספים אלו חייבים להגיע לקהילת טבריה, שם לפי המסורת קבור  רבי מאיר בעל הנס, או לכל תושבי ארצנו הקדושה ?

הרב חיים פלאג'י בספרו "לב חיים" (אזמיר, תרכ"ט 1869. חלק שני, סימן קס), מצדד בדעה שחייבים לתת כספים אלו לטבריה.

להלן קטע קצר מתשובתו הארוכה בנידון, ובו מספר על הנסים שרואים מי שתורמים לקופות רבי מאיר בעל הנס:

"…שהוא בדוק ומנוסה / בכל העולם ובפרט אצל הסוחרים שעושים סיגוריטה [=ביטוח] / וכן בהולכים בדרכים בימים ובמדברות המה ראו / מעשה ה', כשנודרים לר"מ [=רבי מאיר] בעל הנס הם נענים. דבר / פלא בדוק ומנוסה להיות הפרש והבדל אפי' בגנב / אחד וספינה אחת: שניצול הדבר שנידור לשם ר"מ [= רבי מאיר] / ולהיות נאבד מי שאינו לא נידר ולא נדב לשם ר"מ. / וכאלה רבות מנסים ונפלאות אשר נעשה לנודרים לשם / ר"מ לעה"ק [=לעיר הקודש] טב"ת [=טבריה תכונן] אשר לא ימד ולא יספר. וזהו א' [=אל"ף] / שבראשון זכות הקדוש התנא ר"מ זיע"א [=זכותו יגן עלינו] כי רב הוא / וגדול זכותו. ב' [בי"ת] זכות המקום הקדוש עה"ק טבריא…

על חריפות הפולמוס תעיד מודעה באוסף אפמרה של הספריה הלאומית. ראו נא כאן.

בתזמון פלאי… קונטרסים אלו  מוצעים היום [!] למכירה  בבית מכירות פומביות "מורשת".

 

נציין כי מתוך הקטלוג של האחים טולידאנו עולה כי חוברות אלו נדפסו באזמיר. פרט שהיה בסימן שאלה עד כה בקטלוגים שונים.

————————————–

נ.ב. ביום חמישי זה עלה לכהן פאר כרב ראשי בטבריה הרב משה צבי ברוך בוחבוט נר"ו.

הרב בוחבוט היה מבאי ספריית הרמב"ם בעת עבודתו בהוצאת ספרי ראשונים עם הערותיו והרחבותיו: שו"ת רבי בצלאל אשכנזי (תשנ"ד 1994), דרשות רבי בצלאל אשכנזי (תשנ"ו 1996), מנחת כהן לרבי אברהם פימינטיל (תשנ"ט 1999).

ממשיך הוא מסורת מפוארת של חכמי טבריה, אצילי נפש ונקיי הדעת.

נאחל לו הצלחה בתפקידו לרומם קרנה של טבריה.

שבת שלום

אבישי

———————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

 

רשימה לפרשת פרשת חיי שרה

 

– שבת חברון –

בס"ד

בספריית הרמב"ם מצוי הקונטרס המצורף בזה, שעניינו כתב מחאה  נגד שליחות נפרדת לחסידי חב"ד שבחברון.  הקונטרס מתוארך לשנת תקפ"א (1821). עותק נוסף נמצא בספריה הלאומית.

כתב המחאה נכתב על ידי השד"ר משה בן צבי חיים, שנשלח לאסוף כספים בקהילות אירופה לטובת היישוב האשכנזי  בארץ ישראל (צפת, טבריה וחברון),  ומצא עצמו מתעמת עם שליח מיוחד של העיר חברון, שבא לשם אותה מטרה.

הקונטרס נדפס ללא שער וכנראה יועד כפניה אישית לגדולי הדור. בסוף הפתיח של הקונטרס  נשאר מקום פנוי להוספה של שם הנמען (כמוהר"ר…) . ייתכן והכוונה היתה לשלוח זאת למספר רבנים במקביל.

רובו ככולו של הקונטרס מכיל בירורי הלכה בשאלות של  אחריות ציבורית, שינוי נוהג קיים וכפיה של מיעוט על ידי הרוב. אך מצויים שם גם תיאורים של המצב הכלכלי הקשה של יהודי ארץ ישראל באותה עת, שנזקקו לתרומות יהודי חוץ לארץ, כדי  "לתת לחם לפי הטף".

על הפרשה וקטעים נבחרים מהקונטרס ראה: א' יערי: 'שלוחי ארץ ישראל'. ירושלים תשכ"א, עמ' 682-679.

 

עמוד פותח

מסמך מלא-2עותקמסמך מלא-3מסמך מלא-4מסמך מלא-5

דף סוגר1

 

בעניין עקרוני זה – תלות יהודי ארץ ישראל בקיומם ופרנסתם בבני חוץ לארץ – מפתיעה גישת הרב נתן גשטטנר זצ"ל, רב שיכון אגודת ישראל בבני ברק, בספרו "מאור התורה – להורות נתן", המתנגדת לכך באופן נחרץ . בספרו הוא קובע, שמצות ישיבת ארץ ישראל כורכת עמה שתהיה פרנסתו  מושפעת מארץ ישראל ולא יהיה זקוק להשפעת חוץ לארץ, ועל זה נאמר "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה".

ראה על כך בהרחבה בספר מאור התורה – להורות נתן, חלק ויקרא, עמ' רלו-רלח.

 

שבת שלום

אבישי

 

—————————-

תגובות:

א. חלופי מכתבים קצרים עם הרב יעקב אפשטיין, שומריה:

1.אבישי שלום

נדמה לי שהתנאי שיתפרנס מא"י מופיע כבר באבני נזר ועוד כמה אחרונים. 

שבת שלום יעקב

 

2. שלום הרב יעקב

אתה צודק בדבריך . ה"להורות נתן" מצטט את האבני נזר ונסמך עליו. ברם ההערה נגעה לאיש. האבני נזר מוכר בנטייתו לאהבת הארץ ויחס של חיבה לציונות. הרב גשטטנר היה רב בני ברקי, חמור סבר ונוטה לחומרה בפסיקותיו. לכן כתבתי שהופתעתי למצוא בדבריו שלילה מוחלטת של הזדקקות לתמיכה ('חלוקה') מחוץ לארץ.

שבת שלום אבישי

 

3. אבישי שלום!

הרב גשטטנר חי בדור אחר וצריך להביט גם בראי הדורות.

  כ"ט יעקב

 

4. 

נא באר דבריך. גם היום הישיבות מתפרנסות מתרומות בחו"ל, וכן תרבות השנורר חיה ובועטת.

שב"ש אבישי

 

5.

ה'חלוקה' לא היתה לישיבות אלא 'סוכנות סעד' לדיירי א"י. ההתנגדות היתה ש'בעלי בתים' שצריכים להתפרנס מיגיע כפיהם לא יתפרנסו ממתנות מחו"ל. הרי המשולחים מא"י לא היו לכלכלת ישיבות אלא לתושבי הערים, והוא היה עפ"י ארצות המוצא 'כולל הו"ד' וכו' ולכך היתה ההתנגדות. צריך לשבוע מטובה ולא ממי התמצית של יהודי חו"ל.  אני חושב שהרב גשטטנר סבר שצריכים להתפרנס בארץ ולא על משלוח תרומות כמו שרוב היהודים החיים בארץ…

בימי האב"נ לא היה שום בסיס כלכלי ליהודים בארץ ורוב ישראל חיו על 'חלוקה' והיתה בכך גבורה וראיה שונה לגמרי מרוב הרבנות בחו"ל, שהיתה בדעה שהעיקר להיות בארץ אפילו ללא פרנסה ותוספת ישוב הארץ.

שבת שלום יעקב

 

 

 

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

אעברה נא ואראה את הארץ הטובה

לשבת "נחמו" – פרשת ואתחנן

במשך עשרים שנים רצופות עבד ר' יצחק גולדהאר בחיבור ספרו "אדמת קדש", על אתרי ארץ ישראל וגבולותיה לאור המקורות.

לצורך כך עבר בארץ לאורכה ולרוחבה, חקר את תושביה הערביים ועמל על זיהוי מקומות רבים.

גולדצהאר4

פרי מחקרו יצא בספר עב כרס בליווי מפות צבעוניות שצוירו במיוחד לספר זה.

הספר נדפס בירושלים בשנת תרע"ג (1913) ונלווות עליו הסכמות נלהבות מרבני ארץ ישראל: הרידב"ז, הרב יצחק ירוחם דיסקין, הרב אברהם יצחק קוק ור' יוסף חיים זוננפלד.

על אף שהמחבר נמנה על חוגי היראים, שומרי תורה ומצוות, לא נחסרה ממנו בקורת על חיבורו, בטענה שנמצא בין השיטין  זלזול  במקורות ובמסורות עתיקות.

עותק ספריית הרמב"ם גדוש בהערות והשגות בכתב יד בשולי הדפים. השגות אלו הן, כנראה, פרי עטו של ר' מרדכי דב ווכטפויגל, יליד פולין (תרכ"ה 1865) שעלה לירושלים ולמד בישיבותיה.

גולדצהאר6

מחבר ההערות בשולי הדפים  טוען שהמחבר טעה נגד מקורות מפורשים בחז"ל ובכתבי האר"י.

לדוגמא,  בעמד' 96-97 בהערה (ה) כתב המחבר: "אחינו יושבי טבריא מראים קבר ר' עקיבא בצלע ההר אצל בית מעון ולפי דעתי שגו בזה". סיבת הטעות נובעת, לדעתו, מזיהוי מקום מוטעה במדרש משלי : "אשר בלילה שאחר יום הריגת ר' עקיבא בבית האסורים בקיסרין, נכנס בלאט לבית האסורים איש צדיק ולקח גופא קדישא הדין והוליכו כל הלילה, וכיון שהגיע לאנטיפטרס של קוצרים והאיר היום ראה מערה פתוחה וקברו שם"

על כך באה הערה נוזפת בשולי העמוד:

גולדצהאר2א

תמה תמוה אקרא מי יבא אחר המלך האר"י ז"ל שכ' בשער הגלגולי' בסופו כי סמוך לר' חייא ובניו אצל טבריה היא מערת ר' עקיבא כנודע, א"כ זה הי' חוצפ' גדול כ"כ וכו', וגם למה כ' "איש צדיק" וכו' והלא הי' אליה ז"ל, איש האמת אשר הי' מחבר הז' רחוק ממנו. אכן ראיתי אח"כ בסוף הספר כי הודה על כל טעות זה ומודה ועוזב ירוחם…

———————————————————————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: