Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘יאנווע’

בע"ה

"וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה"

רשימה לפרשת "כי תצא"

כיצד פתרו בעיות של "שלום בית" בין הרב לאשתו במושבה "משכונות יעקב"  ?

במחצית השניה של המאה ה- 19 הוקמה מושבה חקלאית יהודית קטנה, "משכונות יעקב", בסמוך לעיירה ינובה (ביילרוס). המושבה הוקמה  על אדמות הכתר ומנתה עשרות משפחות. בעיתון המליץ משנת תרמ"ג 1883 (שנה 19 גיליון 15 עמודות 231-233. לעיון בגיליון ראו נא כאן) ישנו תיאור מפורט על יסוד המושבה וקשיי החיים בה. תמונות משנותיה המאוחרות של  המושבה מצויות באתר בית התפוצות.

אנקדוטה מחיי המושבה הקטנה מצאתי  באחד המכתבים השמורים בארכיון ספריית "בית אריאלה". "מעשה רב" על גט שנתן הרב המקומי לאשתו מיוזמתו ועל דרך הטיפול הלא שגרתי  שנקטו כנגדו במקרה  זה.

המכתב המדובר נשלח בשנת תרס"ה (1905) ע"י שלמה אדלר לבנו ישראל יהודה (יש"י אדלר), שהיה אחד ממייסדי תל אביב ואיש רב פעלים  בשדה החינוך והוראת העברית בהתיישבות החדשה בארץ ישראל.

על שמו היישוב רמת ישי בעמק יזרעאל, שנבנה מכספי תרומתו של יש"י אדלר, ובתנאי שהמתיישבים ישמרו על קיום מסורת ישראל ! (עיתון דבר. 08.09.43).

תמונת יש"י (ישראל יהודה) אדלר ואשתו ברכה. לקוחה מאתר "משפחות מייסדי תל אביב"

יש"י אדלר תרם את ספרייתו לספריה העירונית של ת"א. חותמתו מצויה בספרים רבים ב"בית אריאלה".

 

יש"י אדלר היה יליד העיירה ינובה הסמוכה לעיר פינסק. אביו שנשאר בנכר שמר עמו על קשר מכתבים רצוף ובו עדכונים על מצב המשפחה וסיפורים מהקורה בעיירתו ובסביבתה.

הסיפור שלפנינו מחיי המושבה "משכונות יעקב", הסמוכה לינובה, שבה פתחנו את רשימתנו. מן הראוי להקדים, שכנראה דמות הרב המקומית, במקום נידח זה, לא היתה "מציאה" וייתכן שהיה "כלי קודש" ולא רב מוסמך.

תמצית הסיפור: הרב המקומי  במושבה הסתכסך עם אשתו ועל דעת עצמו נתן לה גט. לבירור העניין נלקח הרב על ידי בני המושבה לעיירה הסמוכה, אל הרב הגאון שכיהן שם ובית דינו.

פסק הדין היה שעל הרב לקדש את אשתו מחדש, מספק שמא היא מגורשת. הרב הנ"ל סרב לעשות זאת בשום אופן.

בויכוח שהתלהט התערבו בחורים "הנקראים לצבא" (חיילים !) ואיימו להלקות אותו אם לא יישמע להוראות הרבנים.

כשראה הוא שהאיום רציני, (התחילו "להתיר חבלי מכנסיו"), נכנע והסכים לשלום בית, אבל הוסיף תנאי אחד..שתאכל עמו תפוחי אדמה בלתי מקולפים.

וכך הוא דברי האגרת ככתבם וכלשונם:

"… הלא ידעת את המושבה משכונות יעקב אשר היא בכתובים   яковлев [= יעקבלב, קהילת יעקב]

הנה זה כשמונה עשר ירחים לקחו להם איזה רב…, ובהתקוטט עם אשתו כתב הוא

בעצמו גט ונתן לה. ובכן לקחו אותם בני המושבה פה להרה"ג. הוא טען אשר נתן לה הגט בידה ממש

והיא אמרה אשר נפל לה הגט על הארץ וצוו עליו הרבנים שיקדש אותה מחדש, ואח"כ יראו מה לעשות.

והוא לא הסכים לדברי הרבנים בשום אופן. ולקול צעקת הרבנים נתאספו הרבה אנשים

ובתוכם גם בחורי הנקראים לצבא. והסכימו כולם פה אחד לעשות לאיש מקובל, למען ידע מלמטה

מה נעשה מלמעלה. וכן עשו פשטו אותו על השולחן שלשה פעמים. והוא באחד לא אקדש אותה.

ויהי כאשר התחילה להתיר חבלי מכנסיו אז צעק בקול מר אקיים אקיים ככל אשר יצו' עלי

[…]  אבל אמר בתנאי שתאכל עמו תפוחי אדמה בלתי מקולפים. מז"ט מז"ט נעשה שלום ביניהם.

אבל מסופק אני אם יקבלו אותו על להבא לרב, שמעתי כי נסעו מפה הרבנים  לתוך ביניהם.

אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים לבל יעשו דבר נבלה כזאת…"

ממני אביך דו"ש שלמה אדלער

 

סריקת חלקו השני והאחרון של המכתב ובו הסיפור. מאוצרות ספריית "בית אריאלה".

 

בשולי הדברים:

האם ניתנת לבתי הדין הזכות להשתמש באמצעים פיזיים כדי לכפות עשיית צדק ? האם ראוי להשתמש בזכות זו כיום ?

לאחרונה כתב על כך הרב יצחק שילת  במוסף "שבת" של מקור ראשון ("כופין אותו", גליון פ' מטות מסעי). במאמר הוא מציע שימוש בלחץ פיזי כדי לכפות גט על בעל סרבן. על הקושי ליישם זאת במציאות ימינו, ראו נא בתגובת פרופ' אביעד הכהן (שם, גיליון פ' דברים).

לשמיעה של רשימה זו בפודקאסט "עם הספר" הקשיבו נא לקישורית  כאן.

שבת שלום

אבישי

———————

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: