בע"ה. ז' באב תשפ"ב
"לראות בטובת בחיריך"
תחילתו של סיפור במדבקה שמצאתי על כריכה פנימית באחד הספרים. מדבקה שמעידה על כותבה ועל שאיפותיו.
לא ידעתי מיהו "יוחנן בן דוד" החתום בסופה.
באתר הספריה הלאומית מצאתי את אותה המדבקה על פריט מעניין.
תיאורו בקטלוג הספריה: אלבום בכריכת עץ זית ובו עשרים וששה דפים, שעל חלק מהם הודבקו הדפסי חלבון מקוריים מתצלומי ארץ ישראל שנעשו בידי פליקס בונפיס (Bonfils). בשער האלבום ציין יוצרו, יוחנן בן דוד, את השנה 1926. בין התצלומים שילב יוחנן בן דוד כתב יד של חיבור תיאולוגי באנגלית, שכנראה נכתב בידי יוחנן בן דוד עצמו.
לצפיה בכל דפי האלבום ראו נא כאן.
הסקרנות עוררה אותי להמשיך ולתהות על דמותו. מי הוא? היכן חי?
בספריית העיצוב ב"בית אריאלה" נמצאת חוברת דקיקה. קטלוג תערוכה "חדרו של אספן", שהוצגה במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד בשנת 2007. בדברי הפתיחה לקטלוג מוצגת דמותו האספן יוחנא מירזא בן דוד דאוד, שחי בשנים 1969-1885.
קראתי ונדהמתי. 
הכרתי אספנים שמרוב הצפיפות של הפריטים שאחסנו בביתם לא נותר להם מקום לעצמם, אך סיפור כזה מוזר לא פגשתי.
יוחנן בן דוד היה אספן שהוריש מתנה ששווה מיליונים למוזיאון ישראל!
הסופר אהרון מגד הקדיש כתבה מרתקת לאופיו המיסתורי של יוחנן בן דוד והמגלגל את סיפור התרומה בשנת 1969. באותה עת שירת אהרון כנספח התרבות בשגרירות ישראל בלונדון.
הכתבה "אוצרו של דאוד הגיע לירושלים" פורסמה בעיתון ידיעות אחרונות (י"ב אייר תשמ"ד, 10 אוגוסט 84).
מומלץ ביותר לקרוא!
התלבטתי אם ראוי לתת במה בבלוג ספריית הרמב"ם ליוחנן בן דוד?
משום שאהרון מגד מספר אודותיו: "אין הוא רשום בפנקסי הקהילה (הספרדית-פורטוגזית) במקום מגוריו, בבית הכנסת לא ביקר מעולם ואין לו כל קשר עם הקהילה היהודית". זאת ועוד, במקורות אחרים מופיע שהיה בן הכת הבהאית בצעירותו.
נדמה שסופו מעיד על האיש והיכן מונח היה לבבו. וכמו שכתב במדבקה שצירף לספריו:
לראות בטובת בחיריך
לשמוח בשמחת גויך
להתהלל עם נחלתך
שבת שלום
צום תשעה באב קל ומועיל.
אבישי
הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
עם הספר 