Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘יום הכפורים’

לשבת פרשת נח 

שתי סיבות לפרסום רשימתי  הנוכחית:

א. הפרידה מתקופת החגים – ויום הכפורים בתוכם.

ב. פרשת נח והנסיון שלו להשיב את סביבתו  בתשובה במהלך שנות בניית התיבה. נסיון שלא צלח ובעקבותיו בא המבול.

הסיפור המובא להלן מתעד ניסיון של הרב חיים סולובייציק זצ"ל להשיב בתשובה, ניסיון שגם הוא לא צלח.

מקור הסיפור בספר זכרון לאיש חסד מיוחד ד"ר דוד יעקב אפלבוים, שנרצח בידי בני עוולה בפיגוע בקפה  הלל יחד עם בתו ערב כלולותיה. ר' דוד היה תלמיד מובהק לרב אהרן סולובייציק זצ"ל שהוא נכד של ר' חיים. הסיפור שלהלן 'טעם זקנים' בו, מסורת אבות נטועה בו, והוא כולל דיוק בפרטים ומשא ומתן הלכתי. אינו כשאר הסיפורים, שאין להם בית אב ומסורת העברה מדוייקת ומוסמכת.

 

בריסק2א

 

מעט מידי סופר על הנהגותיו  של רב חיים מבריסק. הספרים והמאמרים אודותיו מתמקדים בגאונותו בלימוד התורה. אך ר' חיים היה גם מיוחד במעשי החסד שעשה. ביתו היה פתוח לכל נדכה, הוא אימץ ילדים עזובים ותמך בנשים שנדחו אל שולי החברה היהודית.

הגיע הזמן לקבץ אל מקום אחד את כל הסיפורים על אישיותו של  ר' חיים והנהגתו עם קהל עדתו כרבה של העיר בריסק.

 

דוד עבדי1דוד עבדי2

דוד3א

 

שבת שלום

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

מודעות פרסומת

Read Full Post »

האופניים

פרוייקט תל-אופן של עיריית תל אביב עלה לאחרונה לכותרת בהקשר לחג יום הכיפורים. אפשר לכנותו "פולמוס האופניים" התל אביבי . הטענה היתה שעיריית תל אביב תאפשר השכרת אופניים ביום הכפורים עצמו. אך מה שהתחיל בכלי התקשורת בקול רם הפך במהרה לקול דממה, כשהובהרו העובדות והתברר שלא כצעקתה.
בהקשר זה נשמעה טענה בכלי תקשורת חרדים על חלול קדושת יום הכפורים ברכיבה על אופניים.
בא נעשה קצת סדר בדברים.
סוגיית רכיבה אופניים בשבת וחג היא סוגיה הלכתית מרתקת, היות והמצאת האופניים באה לעולם רק במחצית המאה התשע עשרה למניינם. דיווש האופניים היא פעולה מיכנית ולא חשמלית ובכך שונה היא מנסיעה באוטו או שימוש בכל אמצעי חשמלי אחר.
אינני יודע מי הראשון שנדרש לשאלה זו מבין הרבנים. אחד מהראשונים היה הרב יוסף חיים מבגדד ה"בן איש חי" (כ"ז באב ה'תקצ"ד 1834 – י"ג באלול ה'תרס"ט 1909) שהשבוע חל יום הזכרון שלו. בספרו "רב פעלים" נשאל על כך. השאלה הגיעה מבומביי שבהודו ומעניין לראות את הלשון הציורית לתיאור השאלה.

הרב דן בשאלה בצדדיה השונים ולבסוף פסק שמותר לרכב על אופניים רק בתוך העיר, ובלבד שיזהר שלא להכניס רוח בגלגלים שאז מתקן הוא את האופניים בשבת !

ואף שרבנים חלקו עליו ודעתם לאסור מטעמים שונים, אי אפשר לבטל את כובד משקלו ההלכתי של ה"בן איש חי", שהיה מגדולי הפוסקים הספרדים בדורות האחרונים, ולדון את רוכבי האופניים ברותחין כדין מחללי יום הכפורים רח"ל.
לעניות דעתי, אם היתה אפשרות להחליף את כל תנועת המכוניות בתוך העיר באופניים בכל שבת ומועד יש בזה רווח גדול גם מנקודת מבט יהודית.

התמונה משנת 1898. לקוחה מתוך אתר "מסעות בגארדרובה"

[נ. ב. על היחס ב"רחוב החרדי" לרכיבה על אופניים מנקודת מבט סוציולוגית ראה נא רשימתו של יאיר אטינגר http://www.haaretz.co.il/israel-for-bikes/1.1829254%5D

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בס"ד

ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונך…

 – על מחלוקות הקשורות בלוח השנה היהודי

 לאחרונה הגעתי למסקנה שהמחלוקות החריפות ביותר ביהדות קשורות ללוח השנה וליתר דיוק לקביעת הזמנים  של הלוח. הזדמנו לידי מספר מחלוקות שונות הקשורות בקביעת הזמן ונחשפתי לטונים גבוהים מאד של וויכוח. האמת היא שאם נתבונן בדבר נבין זאת על נקלה. לוח  הזמנים היהודי הוא  תשתית למצוות רבות התלויות בו. החל מקביעת המועדים עובר דרך זמני כניסת ויציאת שבת וכלה בזמני היום-יום. מחלוקת על הזמן יכולה להפוך למחלוקת שתפלג את העם היהודי לרסיסים.

אמנם סוגיות אלו מחייבות ידיעות בתחומי חכמה רבים כגון: אסטרונומיה, מתימטיקה וגיאוגרפיה, לכן מועטים הם העוסקים בו, וברי הסמכא אינם סובלים טעויות של אחרים, חנובעות מחישובים מוטעים. לאחרונה נתקלתי בדוגמא מוחשית לחריפות הסגנון ולביטול דעות.

הרב חיים יוסף דינקלס מירושלים חיבר קונטרס  "סוד נקודה דלתתא" (ענייני חשבון תקופות וכו’). קונטרס זה נדפס ביחד עם פירושו לתלמוד הירושלמי על  מסכת חלה (ירושלים תשי"ג 1953). עותק ספריית הרמב"ם היה עותקו הפרטי של א"א עקביא, מומחה בעל שם בתחום הלוח העברי, שלא "אהב" (בלשון המעטה) את מה שקרא. באופן יוצא דופן טרח  מאן דהו להדביק על עמודי הספר  פתק ובו מבטל א"א עקביא את דעתו של הרב דינקלס. וכך מתחיל את השגותיו: "כל החשבונות המסומנים בעמוד זה מוטעים ומבלבלים במדה גדולה…"

פולמוס טעון אחר  קשור  למחלוקת על "קו התאריך". בשנת תש"א (1941) הגיעו יהודים שנמלטו מאירופה לעיר קובה שביפן ועוררו את השאלה הישנה: מהיכן מתחיל העולם ? כלומר מהו המקום   הראשון על הגלובוס שממנו מתחיל יום חדש ?  הם שלחו  את השאלה לגדולי רבני ישראל שישבו בארץ ישראל: "לדעת את המעשה אשר יעשון", מתי יצומו ביום הכיפורים ?  וקבלו תשובות מנוגדות. גלגוליה של הפרשה נסקרו לאחרונה בהרחבה בסדרת מאמרים של הרב יוחנן שבדרון בכתב העת  "קובץ בית אהרן וישראל"  בגל' קמז-קמט (תש"ע 2010). לאחרונה, בגל'  קנז (תשע"ב 2011), הוצרך להוסיף פרק חדש לסדרה, כולו מחאה כנגד  ספר "גנזים ושו"ת חזון איש". גם בפולמוס זה נטענו טענות הדדיות בחריפות לשון.

ספרים וחיבורים רבים נכתבו על נושא זה בעקבות אותו פולמוס שהתעורר בשנת תש"א (1941),  אך נראה שעדיין לא נאמרה בו המילה האחרונה.

לסיום, אי אפשר שלא להזכיר כאן את המסופר במשנה מסכת ראש  השנה:

שלח לו רבן גמליאל  (לר' יהושע), גוזר אני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונך.  הלך ומצאו רבי עקיבה מצר.  אמר לו, יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי, שנאמר "אלה מועדי ה', מקראי קודש, אשר תקראו אותם" (ויקרא כג,ד)–"אשר תקראו אותם", בין בזמנן בין שלא בזמנן; אין לי מועדות אלא אלו.  בא לו אצל רבי דוסא בן הרכינס; אמר לו, אם באים אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל–צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו, שנאמר "ויעל משה, ואהרון–נדב, ואביהוא, ושבעים, מזקני ישראל" (שמות כד,ט).  למה לא נתפרשו שמותן של זקנים:  אלא ללמדך, שכל שלושה ושלושה שיעמדו בית דין על ישראל–הרי הם כבית דינו של משה.  נטל מקלו ומעותיו בידו, והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונו.

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת  ישנים וחדשים לא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: