בס"ד
ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונך…
– על מחלוקות הקשורות בלוח השנה היהודי
לאחרונה הגעתי למסקנה שהמחלוקות החריפות ביותר ביהדות קשורות ללוח השנה וליתר דיוק לקביעת הזמנים של הלוח. הזדמנו לידי מספר מחלוקות שונות הקשורות בקביעת הזמן ונחשפתי לטונים גבוהים מאד של וויכוח. האמת היא שאם נתבונן בדבר נבין זאת על נקלה. לוח הזמנים היהודי הוא תשתית למצוות רבות התלויות בו. החל מקביעת המועדים עובר דרך זמני כניסת ויציאת שבת וכלה בזמני היום-יום. מחלוקת על הזמן יכולה להפוך למחלוקת שתפלג את העם היהודי לרסיסים.
אמנם סוגיות אלו מחייבות ידיעות בתחומי חכמה רבים כגון: אסטרונומיה, מתימטיקה וגיאוגרפיה, לכן מועטים הם העוסקים בו, וברי הסמכא אינם סובלים טעויות של אחרים, חנובעות מחישובים מוטעים. לאחרונה נתקלתי בדוגמא מוחשית לחריפות הסגנון ולביטול דעות.
הרב חיים יוסף דינקלס מירושלים חיבר קונטרס "סוד נקודה דלתתא" (ענייני חשבון תקופות וכו’). קונטרס זה נדפס ביחד עם פירושו לתלמוד הירושלמי על מסכת חלה (ירושלים תשי"ג 1953). עותק ספריית הרמב"ם היה עותקו הפרטי של א"א עקביא, מומחה בעל שם בתחום הלוח העברי, שלא "אהב" (בלשון המעטה) את מה שקרא. באופן יוצא דופן טרח מאן דהו להדביק על עמודי הספר פתק ובו מבטל א"א עקביא את דעתו של הרב דינקלס. וכך מתחיל את השגותיו: "כל החשבונות המסומנים בעמוד זה מוטעים ומבלבלים במדה גדולה…"

פולמוס טעון אחר קשור למחלוקת על "קו התאריך". בשנת תש"א (1941) הגיעו יהודים שנמלטו מאירופה לעיר קובה שביפן ועוררו את השאלה הישנה: מהיכן מתחיל העולם ? כלומר מהו המקום הראשון על הגלובוס שממנו מתחיל יום חדש ? הם שלחו את השאלה לגדולי רבני ישראל שישבו בארץ ישראל: "לדעת את המעשה אשר יעשון", מתי יצומו ביום הכיפורים ? וקבלו תשובות מנוגדות. גלגוליה של הפרשה נסקרו לאחרונה בהרחבה בסדרת מאמרים של הרב יוחנן שבדרון בכתב העת "קובץ בית אהרן וישראל" בגל' קמז-קמט (תש"ע 2010). לאחרונה, בגל' קנז (תשע"ב 2011), הוצרך להוסיף פרק חדש לסדרה, כולו מחאה כנגד ספר "גנזים ושו"ת חזון איש". גם בפולמוס זה נטענו טענות הדדיות בחריפות לשון.
ספרים וחיבורים רבים נכתבו על נושא זה בעקבות אותו פולמוס שהתעורר בשנת תש"א (1941), אך נראה שעדיין לא נאמרה בו המילה האחרונה.
לסיום, אי אפשר שלא להזכיר כאן את המסופר במשנה מסכת ראש השנה:
שלח לו רבן גמליאל (לר' יהושע), גוזר אני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונך. הלך ומצאו רבי עקיבה מצר. אמר לו, יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי, שנאמר "אלה מועדי ה', מקראי קודש, אשר תקראו אותם" (ויקרא כג,ד)–"אשר תקראו אותם", בין בזמנן בין שלא בזמנן; אין לי מועדות אלא אלו. בא לו אצל רבי דוסא בן הרכינס; אמר לו, אם באים אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל–צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו, שנאמר "ויעל משה, ואהרון–נדב, ואביהוא, ושבעים, מזקני ישראל" (שמות כד,ט). למה לא נתפרשו שמותן של זקנים: אלא ללמדך, שכל שלושה ושלושה שיעמדו בית דין על ישראל–הרי הם כבית דינו של משה. נטל מקלו ומעותיו בידו, והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונו.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים לא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com
Read Full Post »