Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘יום העצמאות’

בע"ה

רשימה ליום העצמאות

 

רשבא1

ספר חדושי הרשב"א הוא ספר למדני, שמקומו אצל חובשי בית המדרש.  בעותק של  הספר (דפוס ורשה, תרנ"ט 1899) מצאתי השבוע, להפתעתי, מנשר פוליטי [!] כתוב בעיפרון רך על דף הכריכה הפנימית של הספר.  בימים אלו, שאנו מציינים 68 שנים לעצמאות מדינת ישראל, יש רלוונטיות לדברים הבאים, המציינים את חוסר העצמאות של היהודים בארצות גלותם.

הסכת ושמע ישראל !

הרבה עמל ותלאה סבלנו בשנה העברה בהבחירה, כי למרות התסיסה הפנימית אשר הרגשנו, בע"כ  הוכרחנו לבחר הד"ר באבדינסקי . [יודעים?] אנחנו, שכל אחד ישראל אשר בחר הד"ר באבדינקסי [!]  הי' לו קיץ עצוב בלב ונפש… אבל מה לעשות? בגולה אנחנו,  ויד העו"ג [=העובדי גלולים] תקפה עלינו [ומוכרנו?].

עתה ישראל !  עתה היא העת היותר מוכשרה, עתה היא העת אשר אנחנו יכולים להוציא  שאיפתנו הפנימית לפעולה, עתה הוא העת  שלא צריכים אנו  להטות הנטיעה הטבעית אשר נטע בלב כל אחד מאתנו: לעזור את חבירו, ולא לילך אחרי עצת נכרי אשר היא נגד רצונינו.  עתה היא העת שיכולים אנו להגדיל שמו ישראל ולהראות […] כי גם לנו יש חלק [בתוכם?]  ולא צריכים אנו לילך בכל עת אחר עצתם כעבד אחר עצת רבו, עתה היא העת להראותם שגם המה צריכים לפעמים לטובתנו. עתה מוטל עלינו חוב קדוש שכל אחד מאתנו יבחר הד"ר רפאל  לנדויא מקארקא.

רשבא2

הרקע למנשר :

בשנת תרס"ז 1907 התקיימו בחירות לבית הנבחרים (הפרלמנט) בוינה.  בכל מערכות הבחירות הקודמות לא באו לידי ביטוי פרלמנטרי ריבוי היהודים במחוזות גליציה, באמצעות דרכים שונות שננקטו על ידי הגויים. אחת הדרכים היתה הצגת "יהודים מטעם" ברשימה המועמדים, יהודים מתבוללים שהיו משרתי הגויים ולא נלחמו על האינטרסים היהודים.

במערכת בחירות זו, בהשפעת הציונים, התאגדו היהודים והצביעו עבור מועמדים מתוך הקהילה.

סקירה רחבה על הפרשה ב"ספר קראקא", ראו נא  כאן .

————————————————-

לפני כשלשה חדשים יצא לאור ספר "החובות", המתאר את סדר יומו העמוס בלימודים של שר התורה הרב חיים קנייבסקי שליט"א. הספר נכתב על ידי נכדו.

 

חובות

התמונה שעל גבי כריכת ספר "החובות". בני ברק תשע"ו (2016)

סדרי הלימוד השנתיים מקיפים את כל חדרי התורה.

רבי חיים קנייבסקי שליט"א מסיים כל שנה בערב פסח את התלמוד הבבלי כולו. יש לו חלוקה קבועה של דפים לכל יום.

מכיון שכך הוא,  הוסיף העורך פרק לספר שכותרתו: "סימנא מילתא בלימוד החובות". סימנא מילתא פירושו שיש משמעות לסימנים. אפשר לראות איך בימים מיוחדים, כדוגמת ימי החגים, יש בדפים הנלמדים רמז לתוכן אותו היום.

גם יום העצמאות "זוכה" להימנות בפרק. לצערי, בדרך קלוקלת ולא ראויה.

יום אידם

 

זליגת מאבקים פוליטיים לתוך בית המדרש וממנו החוצה היא, כנראה, מצב טבעי. חכמי בית המדרש אינם מנותקים מהמתרחש מחוץ לדלתות בית המדרש.

לטעמי, כך ראוי וכך רצוי.

יהי רצון שנקיים את מאמר חכמינו: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"

עצמאות שמח

שבת שלום

אבישי


תגובות:

א.

כיון שדבריו של הנכד העורך נראו לי בחושי מאולצים משהו, בדקתי ומצאתי מה הכריח אותו לקשקש [במחילה…] על 'שעת הסכנה' – כדי להימנע מאיזכור מפורש באותו דף ליום העצמאות: "לשנה אחרת .
.קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"

השתא דאתינן להכי…

כידוע בסידורי המקובלים, ומהם נכנסו אף לסידור תפילת כל פה, יש לכל חודש 'צירוף' שם ה' שונה ולכל צירוף פסוק.
אז צירוף שם הויה לחוד אייר הוא: "י-תהלל ה-מתהלל ה-שכל ו-ידוע" – לרמוז בא, לשני הללים נוספים שבחודש זה.
וכל הזכויות שמורות…
יחזקאל פרנקל
ב.

ר' אבישי חג עצמאות שמח וישר כח

דף כא: בשבת כסימן ליום העצמאות. הוא דבר נפלא. זהו המקור לחיוב הלל בחנוכה
שממנו למדו רבים גם לחיוב הלל ביום העצמאות והוא גלוי ובולט . וסימנא היא
שצריך לחפש חיפוש אחר חיפוש בדף זה משהו לגנאי כדי לתלות בו בוקי סריקי.

בועז הוטרר
 ג.

אבישי שלום,

בשבת דף כא ע"ב מופיע גם:

וכשגברה מלכות בית חשמונאי … לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה. דברי הגמ' המפורשים הם רמז גדול יותר מדברי רש"י …

שי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

רשימה ליום העצמאות

רבי מנשה1 ידידי איש החסד, ר' דוד צדקה, לקח אותי עמו לבית הכנסת המרכזי לעולי בבל  ברמת גן. שם תלויה ועומדת בקיר המזרחי צורת מנורה המגולפת פיתוחי חותם, אשר פסוקי המנורה ואותיותיה מובלטות לחוץ ולא שקועות פנימה.

חכם שהרבניא2

צורת המנורה, מעשה ידי חכם מנשה שהרבני ע"ה

צורת המנורה, מעשה ידי אומן, היא יצירתו של חכם רבי מנשה שהרבני זיע"א משיירי כנסת הגדולה, מחכמי ורבני בבל בדור הקודם. במשך כשלושים שנה הכין אותה  וסיימה בר"ח ניסן שנת תרפ"ז (1927).

חכם מנשה שהרבני היה יליד בגדד (שנת תרמ"א 1881), תלמידו של רבי יוסף חיים (ה"בן איש חי"), שכיהן כרב  בקהילות פרס. קורות חייו רשומים בהקדמה ל"אגדה מקובצת", פירושו להגדה של פסח, בהוצאת מכון ניר דוד, רמת גן תשמ"ה. ראו נא כאן.

עם עלייתו ארצה בשנת תשי"ג (1953)  אוה למושב לו את העיר רמת גן ובבית כנסת זה קבע מושבו.

חכם שהרבני3א

תמונת בית הכנסת ישרים, בית הכנסת  המרכזי לעולי בבל,  בסתם יום של חול

 

 

 

 

בבית הכנסת  נהוג לחוג את יום העצמאות בתפילה חגיגית ובפיוטים המיוחדים ליום זה. חכם רבי מנשה חיבר שני פיוטים לזכר הנסים שארעו לנו בהקמת מדינת ישראל. פיוטים אלו נאמרו בעבר בבית הכנסת בליל יום העצמאות ולצורך זה אף הודפסו על דף מיוחד. להלן צילום של הפיוטים, המלמדים על גדלותו של המחבר ועל עוצם היום הזה.פיוט1פיוט2

חג עצמאות שמח !

אבישי

———————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

ההתעלמות החרדית מיום העצמאות ומיום שחרור ירושלים אינה דבר חדש, אך אותי היא מפתיעה כל פעם מחדש. פשוט "נאדה", אויר, כלום. לא היה ולא נברא ואף לא משל היה.

קחו למשל את ספרו  של הרב צבי כהן: "בין פסח לשבועות" (בני ברק תשד"ם 1984). המחבר התמחה בסדרת ספרים  הלכתיים המיועדים לציבור הרחב . בספר זה ישנו פרק נרחב על מאורעות שקרו בין פסח לשבועות. ארבעה עשר עמודים ובהם נ"ט (59) סעיפים, המספרים  יום אחר יום מה אירע לעם היהודי בהיסטוריה בימים אלו.

בין פסח

מה יש למחבר לספר  לנו על ה' באייר?

הסכיתו ושמעו:

 "ביום ה' באייר, שנת ה' אלפים רנב, ניתנה פקודת הגירוש של כל יהודי ספרד  מאת המלך…". זהו.

וביום כח באייר ?

נפטר שמואל הנביא והרמב"ם עשה אותו יום משתה ושמחה אחר שמצא ספר תורה בכתב יד קודשו של עזרא הסופר.

בין פסח1

אפשר להשתגע…

האם התעלמות פותרת בעיות? האם אין זה  הטמנת הראש בחול כבת היענה?

אני מבקש  לשתף אתכם במידע מעניין מאד,  ולפלא בעיני שמידע זה לא מפורסם וידוע לכל.  ממליץ להחזיק ראש עד לסוף הרשימה.  יהיה כדאי.

מסורת היא בקרב אדמו"רי הונגריה   כי עת פקודה לביאת המשיח מגיעה אחת לששים שנה.

 מקור לכך נמצא בספר דברי יחזקאל לאדמו"ר הרב יחזקאל שרגא הלברשטאם שהיה אב"ד שינאווה בנו של הרב חיים מצאנז – מייסד שולשלת צאנז המפורסמת, במהדורה שיצאה ע"י נכד המחבר (רמת גן תשל"ה) . שם נוספו תולדות המחבר בסוף הספר.  מסופר כי "סמוך לפטירתו גילה רבנו דעתו ברבים בפרסום רב, כי יש להתכונן לקראת הגאולה השלמה בשנת תרס"ו. בחג הסוכות תרנ"ט הכריז רבנו בסוכתו: ברוך השם שזיכנו והגיענו לשבוע שבן דוד בא… ! וכאשר בשנת תרנ"ח אירס את נכדתו בת רבי אברהם שלום מסטרופקוב, והמחותן ביקש שרבי אברהם שלום יבטיח לזוג הצעיר מזונות לעשר שנים, העיר רבנו שאין צורך להבטיח אלא עד שנת תרס"ו, כי באותה שנה נעלה כולנו לציון ברנה". אם כן מסורת בידו על שנת תרס"ו (1906)

דברי יח1

מסורת זו היתה ידועה לאדמו"ר רב יואליש מסאטמר , ייתכן ועברה דרך אדמו"ר  רבי אברהם שלום הנ"ל  שעבר בשנת תרע"ט להונגריה.

ידידי, הסופר  אהרון פרלוב, איש חסידות גור,  כתב מדור קבוע על אישי החסידות בעיתון המודיע. המדור היה מוקדש מידי שבוע לאישיות אחת. דרך עבודתו של ר' אהרן ללקט ולהעתיק  קטעים מספרים נידחים ובכך ליצור פסיפס מעניין על  הדמות השבועית . לכל פיסקה מציין הוא מקור מדוייק מהיכן לקוח הציטוט. אחת הדמויוות שעליהם אסף חומר ופרסם זאת במדורו היה:  על ר' יואליש טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר.

הציטוט הבא נלקח ממדורו של ר' אהרן ונבדק מול המקור.

הסכיתו ושמעו. עברו ששים שנה משנת תרס"ו (1906), מועד הגאולה הקודם ואנחנו בשנת תשכ"ו (1966).

העדות מפי הגה"צ רבי משה וואלפסון, משגיח ישיבת תורה ודעת, כפי שנדפסה בספר "אמונת עתיך" (ברוקלין תנש"א) ח"ב ע' רכ"ג.

"דכירנא בשנת תשכ"ו היה האדמו"ר מסאטמאר זצוק"ל רועש על סגולת השנה ההיא, כי בכל ששים שנה הוא עת פקידת הגאולה ובשנת תרס"ו היו הצדיקים מצפים לשנת גאולה, שאז היה הזמן של ס' שנה וכן בשנת תשכ"ו הי' ס' שנה לאחר מכן. והחל מראש השנה היה מעורר על סגולת השנה ההיא. וכשחלפה שנה ובן דוד לא בא היה עדיין מקוה ואומר כי לפעמים דוחים הגאולה לשנה הבאה. וכאשר חלפה אף שנה זו מ"מ אמר לישועתך קויתי ה'. ע"ד שאמר יעקב אבינו ותמיד יש לייחל ולצפות לישועת ה'"

עברה שנת תשכ"ו, עברה שנת תשכ"ז ולא קרה כלום… מה עם שחרור הכותל, חזרה למערת המכפלה, לקברי אבות ולרחל אמנו, למקום הברית בשכם?

אתמהה…

עלי ספר - במדבר

בגיליון שבת בשבתו פרשת במדבר, (עמוד 6: מדור "עלי ספר"),  הבאתי כתשובת המשקל את נוסח המדוייק של מאמר המערכת בעיתון המודיע בתאריך כט אייר תשכ"ז (1967), למחרת שחרור הכותל ויהודה ושומרון. ממולץ מאד לקרוא ולהאמין ! כך יהודים מאמינים מרגישים  לאור האירועים שזכו לחזות במו עיניהם.

לצפיה בגיליון ראה נא כאן.

www.zomet.org.il/_Uploads/1473.PDF

להשלמת הדברים:

ראו נא את מאמרו של הרב שריה דבליצקי על "קביעת יום הודיה לאחר מלחמת ששת הימים".

הרב לא חושך  שבט לשונו מאותם חוגים ורבנים שאינם מציינים את יום ירושלים כיום הודיה.

"לתומנו חשבנו שבקביעת יום פורים כזה יהיו כל רבנינו וגדולינו  מהקצה עד הקצה תמימי דעת ומעש, כי הגזירה היתה על כולם וכולם היו באותו הנס… "

הרב שריה שליט"א  קורא להידברות בין כל החוגים כדי להגיע לקביעה אחידה של צורת היום.

אמן.  כן יהי רצון !!!

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

ליום העצמאות

 

הרב טוביה יהודה טביומי (גוטנטג) היה רב חרדי חשוב, מחסידי האדמו"ר מגור. הוא עלה לארץ בשנת תרצ"ו (1936) אחרי כהונה של עשרים ושש שנים בחוץ לארץ (בעיר סוכוצ'ין בפולין)  וחי בתל אביב עד פטירתו בשנת תשי"ג (1953).  בתקופת חייו בארץ לא כיהן ברבנות רשמית, "כי כבר קצה נפשי בלחם הקלוקל" (סוף הקדמתו לספרו ארץ טובה. ירושלים תש"ז). אך נהנה ממעמד לא רשמי של מנהיג רוחני.

למחרת יום העצמאות השלישי, בשנת תש"י (1950) קבל הרב טביומי מכתב מאחד ממעריציו בתל אביב ובו שאלות על יחס הרבנים החרדים לתפילות החגיגיות של יום העצמאות.  המכתב נסרק וניתן לצפיה בקטלוג הספריה. להלן נוסח המכתב: 

ב"ה ח' באייר תש"י תל אביב.

לכבוד הרב המאוה"ג חכם וסופר שמו נודע בשערים.

כש"ת טביומי שליט"א.

כאן 

כאחד המעיין תמיד בספריו ושותה בצמא את דבריו, / ארשה לעצמי לפנות אל כת"ר בעניין שאני נבוך בו. / הח"מ הוא חניך ישיבות פולין ונחנך על ברכי החסידות / ונמצא בארץ עשרים שנה וגם כאן ממשיך בדרך הנ"ל / ומתפלל בין חסידים ידועים. והנה לפני שנה – והשנה / אני נמצא במבוכה רבה בענין יום העצמאות שלנו. / מה הסיבה שקהל התורני ודוקא החסידי איננו  משתתף בפועל / בשמחת החג הזה? למה זה הביטול שחלק הזה מביע לתפילות / שחוברו ע"י הרבנים הראשיים לאר"י. כפי ששמעתי בשבת זו / איזה ד"ר המכונה רב מחבר תפילות וכו', ודוקא זה / שמעתי מאברכי בני תורה ויראה. אני כשלעצמי נבוך מאד / כי יש לי ב"ה בנים בני בר מצוה ומשתדל לחנכם בדרך / התורה והיראה. הם נולדו בארץ הם מרגישים את החרות / של מדינת ישראל, והם שאלו אותי שאלות רבות. / וכמובן שלא יכולתי לדחות אותם בקנה רצוץ. / על המחלוקת שהיתה בין המתפללים בכמה מקומות תפילה / כן להשתתף בתפלות או לא? / והם שאלו אותי שאגיד להם ברורות, מדוע הפילוג הזה / בין יהודים חרדים? הלא זה לא מפלגתיות מזרחי-אגודת ישראל / הלא זה ניתן לעם כולו. וכאו"א צריך להרגיש כפי אפשרויותיו / והשקפותיו. האם באמת היהדות החרדית אינה צריכה / עפ"י התורה להשתתף ולשמוח ביום זה? / האם כל גדולי התורה בישראל לא יוכלו לבוא לידי / הסכמה, ולתת הוראה לעם כלו בלי יוצאים  מהכלל? / מדוע לבחירות להכנסת יכלו כל הרבנים והאדמו"רים המפורסמים / לצאת בקול קורא לעם התורה לבחור רק ברשימה אחת? / ודוקא בענין זה אפשרו להכניס אי הבנה בין אחד לשני / בין אב לבן ההולך בדרכי אבותיו? / כל השאלות האלו ניקרות במוחי, ולכן אני פונה לכת"ר / שיבהיר לי ברוב חכמתו וחריפותו את דעתו=דעת תורה / בענין זה. אני מקוה שכת"ר יבין לרוחי ומצבי. / ואל ישאיר אותי בספק  ובמבוכה, כי לבי כואב לי מאד בזה. / ותשובתו בודאי יבהירו לי אמיתת הדברים.

ואשמח  מאד לזכני בתשובה מהירה

המכבדו והמעריצו מאד

                                    נחמיה בן-משה

                                    תל אביב     

     

 

 

בין כתביו של הרב טביומי, שהועברו לאחר פטירתו לרשות ספריית הרמב"ם ע"י אלמנתו, לא נמצא העתק תשובה למכתב זה ואיננו יודעים אם השיב לכותב בכלל, ואם כן – מה ענה לו.

הבה ננסה לענות "מה היה עונה הרב טביומי",  תוך השענות על מה שכתב  בספריו  שיצאו לאור באותן שנים הרות גורל שלאחר חורבן היהדות האירופאית ונוכח תקומת עם ישראל בארצו.

 האותיות המודגשות הן ציטטות מדוייקות מספריו.

לכבוד

 מר נחמיה בן-משה שלום

קבלתי את מכתבך ואני מזדרז להשיב לך. 

יודע אתה כמה יקר לי בנין הארץ – מרכז האומה  בשעה זו, דירת הקבע היחידה של ישראל – בחומר וברוח. (טל אורות תל אביב תש"ח עמ' קפג). כמוך אני מכיר את ההשגחה הגלויה וישועת ה'  כשבשעת חירום ממש. בו בזמן פלשו מכל הגבולות קלגסי האויבים בחיל רב ובציוד כבד לאה"ק, בכוונה: לקעקע ביצתן של ישראל ולהכחיד את הישוב כולו ח"ו.   אחינו ובנינו נלחמו כאריות בחירוף נפש וברוח גבורה עילאית, וד' הושיעם. נתקיימה בנו ברכת ד' "כי נפל פחד היהודים עליהם" אבל לצערנו לא נתקיימה בנו ברכת ד' "ולא נפקד ממנו איש". רבים מבנינו נפלו מות גיבורים על שדה החזית למען העם והארץ (אבל כבד, ירושלים תש"ט. מתוך ההקדמה). גם אני ומשפחתי הקרובה שילמנו מחיר דמים גבוה בנפילתם של רחביה ,נכד אחי,  בראשית מלחמת השחרור, בפריצת הדרך לירושלים, בין הרי יהודה, ושל ראובן אשר היה מבוני כפר עציון ומת מות גיבורים בהגנתו על כפר עציון (גב השער. טל אורות חלק שני ירושלים תשי"א).

אך למרות כל זאת הגאולה עדיין לא שלמה היא, גאולה תרתי משמע: גאולת כל ארצנו מידי  נכרים וגאולה נפשית מהשפעות הנכריות, טהרת ארץ ישראל בכלל  וטהרת רוח ישראל, מטומאת תרבות עמי הנכר בפרט. (אבל כבד. תל אביב תש"ט. מתוך ההקדמה. טל אורות חלק שלישי. תל אביב תשי"ג. מתוך ההקדמה). 

על כן נבוכו החכמים ורבו הדעות בין הרבנים. אלו משבחים ומהללים  על לשעבר ואלו דואגים על שלעתיד.

המצפה לראות במהרה ישועת עמנו וגאולת אדמתנו ודגל יהודה מתנוסס על ערינו וגבולות ארצנו. (טל אורות. תל אביב תש"ח. חתימת ההקדמה)

 

                                   טובי' יהודא טביומי

                                  מלפנים רב אב"ד בק"ק סוכוצ'ין (פולניא)

                                  כעת בעיר ואם בישראל תל-אביב (אה"ק) יצ"ו

                                                                                   

 ספריית הרמב"ם בתל אביב מעמידה לרשות הציבור ללא תשלום שירות סריקה מכל אוצרות הספרייה. לרשותנו כל מאגרי המידע התורניים העדכניים. משתדלים לענות בכל נושא לכל פונה תוך 24 שעות. כתובתנו  rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: