Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘ישיבת המקובלים "שער השמיים"’

 על  הרב שמעון צבי הורוויץ, מייסד ישיבת המקובלים "שער השמיים".

בחודשים האחרונים התחלתי לכתוב בעלון "שבת בשבתו", מדור מיוחד על ספרים. המדור  "עלי ספר" נכתב לסירוגין עם עמיתי ר' יוסף לייכטר שהוא מקטלג ספרות רבנית בספרייה הלאומית. לא אכחד מכם, שמלאכת הכתיבה היא מהעבודות הקשות ש"במקדש', אך על הקושי מכפרת האהבה שאני  אוהב את הלימוד  טרם כתיבת כל רשימה ורשימה.

לגליון פרשת "ויגש"',  בעוד כארבעה שבועות, הכנתי רשימה על על חיפוש עשרת השבטים האבודים והתמקדתי בפועלו  של הרב  שמעון צבי הורוויץ (תר"ל-תש"ז 1870-1947), מייסד ישיבת המקובלים הירושלמית "שער השמיים".

כשעברתי בין ספריו בספריית הרמב"ם, מצאתי שתי "מציאות":

א.      עמוד בודד שצורף לספרו קול מבש"ר (ירושלים תרפ"ג), ולמיטב ידיעתי אינו מצוי בעותקים אחרים.

ב.       הקדשה יפהפיה בכתב ידו של המחבר בעותק של ר' שאול חנא קוק (אחיו של הראי"ה קוק זצ"ל).

מעיון בדפים אלו אפשר לטוות חוטים לדמותו המיוחדת של הרב שמעון צבי הורביץ וכיסופיו לגאולה.

א.

ספר קול מבש"ר עוסק בחיפוש אחר עשרת השבטים. המחבר כינס לתוכו עדויות שונות משנים קדמוניות וממה ששמע וראה בנושא של עשרת השבטים האבודים. יש לציין כי בשנת תר"ס  (1900) נסע המחבר בשליחות ארוכה למזרח הרחוק למטרה זו. הספר נדפס בירושלים בשנת תרפ"ג (1923). בעותק הספריה נוסף דף בודד שכותרתו: השמטה.

בסופו של עמוד ישנו חישוב הקץ לשנת תרפ"ד (1924), כלומר הדברים נכתבים סמוך מאד למועד שנחזה, שהרי  הספר נדפס רק שנה קודם, בשנת תרפ"ג (1923)!

הערת אזהרה: בחישוב זה מסתמך המחבר על חישובי גימטריות. אם תגדילו את העמוד הסרוק ודאי תראו שמילים מסויימות ישנן נקודות על גבן. משמעות הדבר שלאותיות המילה יש ערך מספרי בעל משמעות. המחבר מציין לחישוב המספרי, ה"גימטריה",  של המילה. בטקסט שלפניכם  סימנתי מילים אלו בקו תחתון, מסיבות טכניות. כדאי 'להחזיק ראש' , כדי להבין את החשבונות שעומדים מאחורי המילים וצירופי והאותיות.

הלן העתק  הדברים הנוגעים לחישוב הקץ:

ואם נזהר ממחלוקת וש"ח (=ושנאת חינם) ולא יהי' קטרוג עלינו, יתחיל הצמחת הישועה משנת תרפ"ד והילך, ואז ישאר ע"ס (=עד סוף) אלף הששי 317 שנה כמנין שיבה. ואז יאמר הקב"ה: עד שיבה אני אסבול, יותר לא אסבול את צער בני. ומובן דברי הקנה הקדוש ע"פ (=על פסוק) מפני שיבה תקום, כתוב שם תרפד, ודבריו סתומים.  ולפ"ד (=ולפי דברינו) מובן, כי מפני חשבון שיבה  אז תקום  תרחם ציון, ורמוז באותיות תקום במילוי כזה: ת"ו קו"ף ו"ו מ"ם חשבון תרפד   וד"ל (=ודי למבין). ואז ע"י השבטים יתגלו הנקמה, כמ"ש (=כמו שכתוב) וקם שבט מישראל אז ומחץ פאתי מואב  (=עולה  למניין תרפ"ד) וד"ל (=ודי למבין).

ב.

בשנת תרס"ז (1907) הדפיס הרב הורוויץ את ספרו אור המאיר וקול מבשר. כפי שנכתב בשער,  מיועד הספר בעיקרו לבאר, שעיקר אריכות הגלות הוא בגלל מניעת לימוד חכמת הקבלה. עותק של הספר, מלווה הקדשה מחורזת  בכתב ידו של המחבר, ניתן לשאול חנא קוק.  אחיו של הראי"ה קוק ועסקן ציבורי. לימים עזר ר' שאול חנא, שהיה תושב תל אביב, לייסוד ספריית הרמב"ם ותרם לה את ספרייתו הפרטית.

להלן שורות החריזה (ללא שורות הפתיחה והחתימה):

לכבוד ידיד ה' עובד לאל:

בימיו תביא גואל:

שמו חנן יחננהו האל:

קוה קוית לאל:

שירים קרנו ומזלו בישראל:

יתברך שמו מפי עליון:

פניו יאיר מאור עליון:

אתה תקום תרחם ציון:

כי עת לחננה לעם חביון:

­­­­­­­­­­________________

סימן חיים

לשנה טובה תכתבו ותחתמו:

חיים של עושר וכבוד לכם למנה:

יי ישכין בביתו ששון ושמחה בקול רינה:

מראשית השנה ועד אחרית שנה:

שני הדפים האלו נותנים לנו  קוי אור מצורתו הרוחנית של המקובל הרב שמעון צבי הורוויץ כאחד מצופי הישועה, החפצים בישועתן של ישראל תכף ומייד.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: