Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘ישיבת חכמי לובלין’

בע"ה, אלול תשפ"א

ספר של ספריית ישיבת יח"ל

[רשימה לכבוד תלמידי הישיבות ששבו לספסל לימודיהם השבוע עם תחילת "זמן אלול" ]

 

אחת הישיבות הגדולות והנודעות באירופה היתה ישיבת חכמי לובלין

הר"מים היו תלמידי חכמים מן השורה הראשונה, גדולי עולם. 

אחד מהם היה הרב אריה צבי פרומר, מחבר ספרי "ארץ צבי". נספה בשואה. 

בעותק שלנו מצאנו רישום ידני בפתיח של ספר חידושי המאירי על מסכת עירובין (דפוס ורשא, תרע"ג 1913).

כותב הרישום הוא הבחור אלכסנדר זישא הוכגילרנטר מקוטנא. תלמיד הישיבה שאף הוא נספה בשואה. 

הוא הוביל אותנו להערה בכתב ידו של ר' אריה צבי. 

בדף מ"ט יש כאן הערה של מרן הגה"צ הר"מ שליט"א

המאירי2

בדף מט  מדפי הספר אכן מצאנו את הערה שעליה חתום שמו של הר"מ ארי' צבי. כך הוא נוסח הערה ראשונה:

ק' לפ"ז (= קשה לפי זה) ממלאה אשה קדרה של בשר אע"פ שאי"צ (=שאינה צריכה) אלא לחתיכה א' (=אחת) בביצה יז.

והרי בשר ל"ש (=לא שייך) טעם זה שחשוב כדבר א' (=אחד) כמ"ש (=כמו שכתוב) לעיל וכחולין טו: וצ"ע

ארי' צבי

המאירי4א

 

מעניין שעל ספר שהוא רכוש הספריה של ישיבת חכמי לובלין נוספו הערות וחידושים בכתב יד.

חדושי המאירי

———————————————

בגנזי ספריית הרמב"ם ישנה תמונה שלקוחה מטקס הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה בל"ג בעומר שנת תרפ"ד (1924).

התמונה אינה לקוחה מבמת הכבוד וכד'. היא דווקא מראה את ההתגודדות מסביב. את החצר האחורית.

פתיחת יחל יחיאל קסטנברג1

וכך הכיתוב מאחורי התמונה בכתב ידו של הספרן ר' ראובן מרגליות.

לקורות חייו של הרב יחיאל קסטנברג ראוי להקדיש רשימה נפרדת. על רבנותו בראדום היתה מחלוקת והתערבו בה רבנים חשובים. ראו נא כאן וכאן. נספה בשואה.

הרב זאב דוב אלתר מאיר לא כיהן ברבנות. עסק בממסחר וחיבר ספרים ומאמרים על היהדות בעיתונות. עלה ארצה בתרצ"ב (1932). חי בתל אביב. נפטר בשנת תשכ"ו (1966)

הרב שלמה שיקלר, היה מרבני גליציה. הספיד את הרב מאיר שפירא מייסד וראש ישיבת יח"ל כאן . נספה בשואה.


שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת.

בראשית פרק יח פסוק ו

רשימה לפרשת וירא

"קמח סלת" – האם אלו שני פריטים שונים? תבחרי: או קמח או סולת?

לפי דברי הגמרא במסכת בבא מציעא (פז.) אכן אלו שני פריטים שונים.

כתוב 'קמח' וכתוב 'סולת': "וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר, מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות" !?

אמר רבי יצחק: מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מן האיש.

לפי הפשט, האשה היא שטורחת על הכנת הסעודה וכל שסביב לה, ולכן אך טבעי שרבוי אורחים  מקשה ומכביד עליה. בניגוד לבעלה שמארח על חשבונה…

הרבה קולמוסים נשברו כדי להבין את דברי הגמרא, מהיכן למד רבי יצחק מה שלמד?

רש"י במקום כתב: היא אמרה קמח והוא סולת*.

צילום ממסכת בבא מציעא עם פירוש רש"י, מתוך דפוס שונצינו שנת רמ"ט 1489. הדפסה ראשונה של מסכת בבא מציעא!  סריקת המקור באתר "הכי גרסינן".

לפי הסבר רש"י, שרה אמנו רצתה לאפות קמח כמות שהוא, ואברהם אבינו רצה שתאפה מן הסולת שהוא קמח מנופה ונקי.

איך כל זה מונח בפסוק מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות ?

בספר "עין יעקב" –על אתר– יש מפרשים שרצו לפסק את הפסוק במתכונת דו-שיח:

אברהם אבינו אמר לשרה אשתו: "מהרי שלש סאים",

שאלה שרה אמנו: האם של "קמח"?

על זה ענה אברהם אבינו: לא, של "סולת"!

פירוש יפה, אך לא מוכרח בפסוק.

 


מכיון שסולת מציין את הקמח המנופה זכה הסולת שיקראו ספרים על שמו…

ספר מנחת סולת על ספר "החינוך" נדפס בשנת תרצ"ד 1934. המחבר, ר" דוד צבי זעהמאן, היה רבה של דוקלא אשר בגליציה.

נכדו היה הרב פינחס הירשפרונג, עילוי גדול, מבחירי תלמידי ישיבת "חכמי לובלין", בור סוד שאינו מאבד טיפה.

כשרונותיו יוצאי הדופן הביאו לכך שנתמנה בגיל צעיר לנסוע אל כל הקהילות היהודיות במזרח אירופה ולבחון את התלמידים הרוצים להתקבל לישיבה, שהיתה מפורסמת ברף הקבלה הגבוה שהעמידה לרוצים לבוא בשעריה.

באחד מעותקי ספריית הרמב"ם רשומה הקדשה בראש השער. תלאות הזמן פגעו בה והיא ניתנת לקריאה אופן חלקי.

פאר היחס כת"ר   חיים לייבוש

שיחי' מאת ידידו המתרפק באהבתו

שלך פנחס הירשפרונג

עש"ק בהעלותך תרצ"ז לפ"ק

 

פניתי למכובדי, הרב דוד אברהם מנדלבוים מבני ברק, שבנוסף לחיבוריו התורניים הרבים, הוא תיעד את קורות ישיבת חכמי לובלין – ומייסדה הרב מאיר שפירא זצ"ל – בכמה ספרים מצויינים .

שאלתיו אם יש לו השערה מי הוא "חיים לייבוש"?

תשובה הגיעה מיידית:

היה בחור בלובלין, תלמיד חכם חשוב. ידיד של ר"פ, בשם חיים ליבוש ברגלס מקראקא. נהרג בשואה.

הוא מוזכר כמה וכמה פעמים בספרי "כוכבי אור" על תלמידי יח"ל. וגם בשאר ספרי על לובלין.

ללא ספק הכוונה עליו.

בספר "כוכבי אור" מופיעה התמונה הבאה שצולמה מייד לאחר פטירתו הפתאומית של הרב מאיר שפירא, מייסד הישיבה וראשה, בראשית שנת תרצ"ד 1933.
חיים ליבוש (אריה) ברגלס  עומד מצד שמאל (ראשו מוקף בעיגול).

 

תולדות חייו של ר' חיים ברגלס הי"ד ושנותיו ביח"ל (=ישיבת חכמי לובלין) מצויים בספר "כוכבי אור" של הרב דוד אברהם מנדלבוים. ראו נא כאן.

כל המעיין בתיאור זה יתרשם  מדמותו של ר' חיים ליבוש ברגלס, וכי משנתו היתה סולת נקיה.


*יש מקורות המציינים שברש"י ישן יש גירסה הפוכה: "הוא אמר קמח והיא אמרה סולת".

הקטע מתוך ספר "פרדס יוסף" על התורה

גירסא תמוהה, שהרי האישה כאן רוצה לתת את המשובח יותר? כמובן ש"אתגר" זה הניב פירושים מקוריים רבים (לדוגמא ראה כאן הסבר בשם הבעש"ט וכאן הסבר בשם בעל "שרידי אש"). אני לא מצאתי מקור לגירסא כזאת ברש"י. כפי שהבאתי לעיל בדפוס ראשון של מסכת בבא מציעא עם פירוש רש"י  בשנת רמ"ט 1489 הנוסח הוא כפי שלפנינו. אשמח לקבל מקור לנוסח זה בדברי רש"י.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: