Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘כל הכועס’

בע"ה

אמרו חכמים ראשונים

"כי יחם לבבו"

(דברים,  פרק יט, פסוק ו)

רשימה לפרשת שופטים

מחר, ז' באלול הוא יום השנה לפטירתו של הרב ראובן מרגליות זצ"ל, מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם.

ר' ראובן ידוע בספריו, שמהם ניכרת בקיאותו הרבה בכל מרחבי התורה, וממנה דלה פנינים ומרגליות טובות.

הקדשה  לרב ראובן מרגליות על עותק ספריית הרמב"ם מאת מחבר הספר "ברכת אברהם" (ירושלים, תש"י 1950).  מרגליות – "כשמו כן הוא".

במהלך השנה האחרונה התוודעתי לספר "מוסר ודעת", שהיה מונח כל השנים בספריה על מדף נושאי הכלים של הרמב"ם, בלי לשים לב כי עותק הספריה היה שייך לרב ראובן מרגליות, ובו כתב מספר הערות קצרות על הגיליון.

על שער הספר מצויין מספרו הסדורי של הספר: מ/No.7. האות מ מציינת את מרגליות, וכנראה היה הספר השביעי [!] בספרייתו הפרטית בתקופת לבוב.

שער ספר מוסר ודעת : הערות וביאורים על הלכות דעות ותשובה לרמב"ם. המחבר: שלמה זאב מגיד. וילנה תרכ"ח 1867.

גב השער. חותמת: ראובן מרגליות, לבוב.

בחרתי להביא הערה אחת קצרה ולהרחיב בה. הנה לפניכם:

 

ההערה מתייחסת לדברי הרמב"ם ב"משנה תורה", ספר מדע, הלכות דעות, פרק שני הלכה ד:

אמרו חכמים ראשונים כל הכועס כאלו עובד עבודת כוכבים.

הקושי הגדול בדברי הרמב"ם הוא, שאין לנו מקור בתלמודים לאותה מימרא שמביא הרמב"ם בשם חכמים ראשונים. מי הם אותם "חכמים ראשונים" שהרמב"ם מצטט?

העיר על כך רב ראובן בגיליון העמוד:

יעוין בס' תקנות ותפלות שער כ' ובמה שציינתי שם על הגליון.

רצתי-אצתי להוציא עותק של הספר "תקנות ותפלות" מהמחסן, בתקוה שאמצא שם "מה שציינתי שם על הגליון", אך תוחלתי נכזבה. הערה בכתב יד לא מצאתי. אך בזכות ההפניה של ר' ראובן, מצאתי פירוש מקורי מאד בגוף הספר. הפירוש יובא בסוף הרשימה.

שער ספר "תקנות ותפלות". המחבר: שלמה צבי שיק (הרשב"ן). מונקטש תר"נ 1890. עותק ספריית הרמב"ם

ייתכן וההערה שר' ראובן רצה להפנות אליה כתובה במקום אחר. במאמרו על "הרמב"ם והזוהר" (כתב העת "סיני" כרך לב), ציין ר' ראובן כי המקור למאמר "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה" נמצא בספר הזוהר בכמה מקומות !

הערת ר' ראובן מרגליות. הרמב"ם והזוהר. סיני כרך לב

ידיעה זו מעלה את השאלה העקרונית, האם הרמב"ם הכיר את ספר הזוהר?

(כתבתי על כך במדור "עלי ספר" ב"שבת בשבתו" בשנת תשע"א. ראו נא כאן תוכן הדברים).

ועתה השכילו וקראו את שכתב הרב שלמה צבי שיק, מדוע לא מופיעה המימרא בתלמודים ומי הם החכמים הראשונים.

מרגלית חמודה זו העלה רב ראובן ברשתו והפנה אליה בהערה המוזכרת לעיל.

… ואמרתי שבלתי ספק  ראה הרמב"ם המאמר באיזה מדרש… אך זאת קשה לי על הרמב"ם  למה אמר כאן חכמים הראשונים ולמה לא אמר כמ"ש במקום אחר סתם אמרו חכמים ?

ולי נראה שחכמי התלמוד מראש עמדו לגנות את מדת הכעס עד שהגדילו האסור שהוא כעובד ע"ז למען ירגילו עצמם במידת סבלנות, והמאמר כל הכועס כאלו עובד ע"ז היה רגיל בפי החכמים, אך כאשר עמדו תלמידי נוצרי ואמרו שהכועס אין לו חלק לעולם הבא, הי' זהירים החכמים הקדושים, להוציא מפיהם מאמר שהי' רגיל בפי הטמאים, ומטעם זה מצא רבינא ורב אשי לטוב וישר שלא להכניס המאמר בתלמוד ולכן בדיוק כתב הרמב"ם אמרו חכמי' הראשוני' וכו' יען שרק בפי חכמים הראשונים הי' המאמר מורגל אך חכמים האחרונים הם האמוראים שהי' בזמן שיצאו מישראל המהרסים והמחריבים והם הם תלמידי הנוצרים, ואמרו שהכועס אין לו חלק לעולם הבא, לא הזכירו מעון הכעס כדי להרחיק את המון ישראל מכת המינים.

הרב שיק תולה בצנזורה הפנימית כנגד הנוצרים את הסיבה להיעלמות מימרא זו מן התלמודים בעת עריכת רבינא ורב אשי.

שנזכה להתרחק ממדת הכעס.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: