Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘כתובה’

בס"ד

על שמות מקומות תנ"כים בשימוש יום-יומי

לשבת "פרשת בא"

 

נא7

מדפוסי נא אמון: גיא חזיון. תר"מ (1880),  מטעם המלך. תרס"ח (1908)

העיר "נא אמון", המוזכרת בשערי ספרים כמקום הדפסה מוכר וידוע, היא העיר אלכסנדריה במצרים.

מדוע כינו היהודים את אלכסנדריה בשם זה "נא -אמון"?

התשובה היא: השם לקוח מהמקורות, וליתר דיוק מהתנ"ך.

בהפטרת פרשתנו, פרשת בא, אנו קוראים:

"אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי פוֹקֵד אֶל אָמוֹן מִנֹּא, וְעַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם וְעַל אֱלֹהֶיהָ וְעַל מְלָכֶיהָ וְעַל פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בּוֹ" (ספר ירמיהו, פרק מו).

גם בספר נחום מוזכרת עיר זאת שבמצרים:

"הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ אֲשֶׁר חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ". (ספר נחום, פרק ג)

בשני המקומות תרגם יונתן בן עוזיאל את שם המקום:  אלכסנדריא.

(הזיהוי של נא אמון עם העיר אלכסנדריה אינו אפשרי. כבר האברבנאל מעיר : "היטיבי מנא אמון – הבוטחת בגבוריה עד שאין לה חומה, ובכל זאת החריבה נבוכדנצר בלכתו על נינוה, ואינה אלכסנדריא, שנבנתה צ' שנה אחרי מות נבוכדנצר, אלא עיר אחרת שאומנים בה מלכי מצרים". אמנם באנצ"מ בערך "נא אמון" מובאת דעתו של  האגיפטולוג וילהלם שפיגלברג הקרובה לדרכו של התרגום. ראה נא כאן את הערך).

לפנינו תופעה מיוחדת: קריאת שם עברי – תנ"כי  לעיר ידועה ומפורסמת.

ידועה דוגמא נוספת מעיר עתיקה, העיר חאלב בצפון סוריה, המכונה בפי היהודים: ארם צובה .

העיר נכבשה על ידי דוד במלחמתו עם בני עמון, כמתואר בהרחבה בספר שמואל.

וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְאֶת אֲרַם צוֹבָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ וְאִישׁ טוֹב שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ… (ספר שמואל ב, פרק י)

מעניין למצוא בכפיפה אחת את שתי הערים בכתובה ירושלמית  משנת תרנ"ח (1898).

הכתובה סרוקה באוסף הכתובות  המופלא באתר הספריה הלאומית.

 

חלב1

 

 

בין התנאים המפורטים בגוף הכתובה מתחייב החתן "ולא יעבור מאר"ץ [=ארם צובא = חאלב] והלאה ולא מנ"א [=נא אמון = אלכסנדריה של מצרים] והלאה ולא בדרך ים כלל עד שיניח לה גז"כ [=גט זמן כשר]…".

חלב2

 

שבת שלום

אבישי

 

נ. ב. תגובות תתקבלנה בברכה.

————————————–

מכתבי קוראים:

1. פרופ' עמיחי רדזינר.

תודה על הפוסט,

הנוסח של הכתובה שהבאת הוא נוסח ספרדי סטנדרטי, ולמרבה האירוניה (ואולי גם הבושה על כך שהפכו את הכתובה למסמך מגוחך בשל שמרנות מוגזמת. אם כבר, היה מקום ללמוד מהתנאי על כך שהיא צריכה להיות מסמך שמגן על האשה מעגינות, אבל לתנאים מודרניים שיעשו זאת יש התנגדות מוחלטת ואכמ"ל) הוא מופיע עד היום בכתובות ספרדיות שהרבנות בארץ מנפיקה (מצ"ב). כמובן שאפשר למצוא גם בחו"ל יהודים שנישאים עם כתובה ובה התנאי הלא רלוונטי הזה.

עמיחי

כתובה1

2. ד"ר אייל דוידסון.

אבישי יקר,

יישר כוח על בלוגיך המופלאים. בכל פעם יש לי עונג שבת, גם אם זה יוצא ביום חמישי.

א. תמיהתו של אברבנאל אף היא תמוהה. הכיצד נבנתה אלכסנדריה צ' שנה אחרי נבוכדנצר (המאה השישית לפסה"נ), אם היא נקראה ע"ש אלכסנדר מוקדון (המאה הרביעית לפסה"נ)?

ב. התופעה של "עברות" שם ערים מיוחדת אך לא ייחודית. בימי הביניים נקראה טריפולי דסוריה בשם "סינים" וקיסריה בשם "חצור". ויש דוגמאות נוספות. כך גם שמות ארצות – אשכנז, ספרד, מצרים, תוגרמה וכו'.

חזק וברוך,

איל

 

3. ד"ר מנחם פינקלשטיין.

תודה רבה.

הערה: נא-אמון היא כינוי למצרים בשירי מכות מצרים המפורסמים של נתן אלתרמן (1944), והשיר הפותח "בדרך נא-אמון".

מנחם פינקלשטיין

 

4. שמאי ברקו.

תודה על הרשימה על נא אמון. מעניין ומחכים כרגיל.
ביחס לתמיהתו של ד"ר איל דוידסון על אברבנאל:
נבוכדנצר מת בשנת ג'שס"ד לבריאת העולם, 44 שנים לפני בנין בית המקדש השני שהיה בשנת ג'ת"ח (ראה גמרא ראש השנה ג ומגילה יא).
לפי המנין המקובל אצל חז"ל, "מלכות פרס בפני הבית ל"ד שנה", ואחר כך מתחילה מלכות יון דהיינו אלכסנדר מוקדון, וזו השנה הראשונה למנין השטרות (כל זה מבואר בגמרא בעבודה זרה ט).
לפי זה עברו 78 שנים ממות נבוכדנצר עד תחילת שלטון אלכסנדר, ואלכנסדריה נבנתה מעט אחר כך.
תמיהתו של ד"ר איל דוידסון נובעת מההסתמכות על המחקר המודרני המאריך בכמעט מאתיים שנה את שנות מלכות פרס. ולפיכך אכן יש למעלה ממאתים שנה בין נבוכדנאצר לאלכסנדר מוקדון. על הסתירה בין התארוך של חז"ל לתארוך המודרני ראה כאן.
נעשו מספר ניסיונות לישוב סתירה מפורסמת זו, ראה למשל כאן.
כדאי לציין את דברי הרב מדן (בקישור לעיל) שמי שמקבל את דברי המחקר המודרני בענין זה (אך כן מקבל את התארוך של המקרא), צריך לכתוב בראש מכתביו את התאריך הנכון לשיטתו: ה'תתקמ"ג לבריאת העולם.
בין כך ובין כך, אין לתמוה על האברבנאל שהלך לפי סדרי הזמנים של חז"ל.
 5. תלמיד חכם.

על נא אמון – עכשיו הבנתי לראשונה בחיי את השו"ע אבן העזר סו' סי' עה. יישר כח

שו"ע אבן העזר סי' עה סעיף ה:

יש מי שאומר, דהא דכופין לעלות לארץ ישראל, היינו בדאפשר בלא סכנה. הלכך, מסוף המערב עד נוא אמון אין כופין לעלות, ומנוא אמון ולמעלה כופין לעלות דרך יבשה, וגם דרך ים בימות החמה, אם אין שם לסטים.

—————————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

"בין איש לאשתו"

במדבר פרק ל פסוק יז

(לפרשת מטות)

כתובהא1

כתובה:

שטר התחייבות שהבעל נותן לאשתו בשעת הנישואין ובו מפורטות כל חובותיו כלפיה והסכום שיתן לה כשיגרשנה או לכשימות (אנציקלופדיה תורנית מרוכזת).

הכתובה היא  המסמך המכונן של חיי הנישואין.   ערך כתובה תופש 180 עמודות בחלק החדש של האנציקלופדיה התלמודית. טופס הכתובה הוא קבוע (לפי כל עדה), והרב מסדר החופה מוסיף את הפרטים המתאימים לזוג ולחתונה המסויימת. בכל טקס חתונה נקראת הכתובה תחת החופה והבעל מוסר אותה לאשתו באותו מעמד. מקובל שעותק של הכתובה נשמר במשרדי הרבנות [*]. בספריית הרמב"ם מהדורה נדירה של "ספר כתובה". מדובר ביוזמה של רב בארה"ב להדפיס טופסי כתובה מאויירים, הניתנים לתלישה בקלות מתוך הספר. בכל טופס ישנו חלק גדול – הכתובה הרשמית – וחלק קטן, הוא הספח הנשאר אצל הרב. לספר ישנו מבוא ובו "כל הדינים הנחוצים למסדר הקידושין".

 

כתובה2

בעותק הספריה הלאומית (ניו יורק,  מהדורת תרס"ח 1908) רשום שכל החלקים הגדולים חסרים. דהיינו הספר היה בשימוש עד כלות.

עותק ספריית הרמב"ם (ניו יורק,  מהדורת תרפ"ח 1928) מצויים כל הדפים בשלמותם, למעט שתי הכתובות הראשונות שנתלשו.

בחלק מהכתובות יש גם צד שני ובו תרגום הכתובה לאנגלית בצירוף תמונה של מעמד החופה. פרט מעניין כשלעצמו.

 

כתובה3כתובה3ב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[*] על מנהג רבני ישראל לכתוב "העתק" לכתובה ועל המעמד ההלכתי של ההעתק, ראו נא :

נתיב הכתובה. הרב יהושע זאב זנד. פתח תקוה תשס"ג. עמ' 340-342.

 

—————————————————————-

 

מוקדש לבתי משואה  ולחתני אורי איגרא, לאירוסיהם. שיזכו בע"ה  לבניין של שמחה.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: