Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘מהרי"ל דיסקין’

בע"ה

וַיְהִי הַמַּלְקוֹחַ יֶתֶר הַבָּז אֲשֶׁר בָּזְזוּ עַם הַצָּבָא צֹאן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים.

וּבָקָר שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים אָלֶף.

וַחֲמֹרִים אֶחָד וְשִׁשִּׁים אָלֶף.

(במדבר פרק לא פסוקים לב-לד)

רשימה לפרשת מטות

שש מאות ושבעים וחמשה אלף  (675,000) כבשים !

איך ספרו כמות כה עצומה של בעלי חיים?

כמה כבשים יש כאן?  מי יכול לספור ? המקור כאן.

כיום היו נוקטים בשיטות ספירה מתקדמות ונעזרים באמצעים אלקטרוניים כדי לבצע ספירה מדוייקת.

זכרון קצר שלי מימים עברו. בשנת תשמ"ב התקיימה הפגנה גדולה בככר מלכי ישראל. לפי הערכת המשטרה היו נוכחים בה כארבע מאות אלף אנשים. הרב שמואל טל, היה אז תלמיד צעיר בישיבת "מרכז הרב". הוא השיג תצלום אויר של ההפגנה וחילק את התצלום למרובעים קטנים שווים. לאחר הגדלה איכותית אפשר היה לספור את המפגינים במשבצת אחת ולהכפיל זאת במספר המשבצות. הסכום שקיבל הרב טל היה נמוך משמעותית מהערכת המשטרה. נסיונו לעניין במידע זה גופי תקשורת העלה חרס. לימים ייסד את עיתון "מקור ראשון" כחלק מההבנה שצריך שופר תקשורת עצמאי.

האם לעם ישראל במדבר היו אמצעים שכאלו? ברור שלא. האם ספרו ידנית? או אולי ברוח הקודש? – זאת לא אדע.

יש אנשים בעלי כשרון מתימטי יוצא דופן, המסוגלים בראיה קצרה לאמוד ולספור במדוייק פריטים רבים.

מהרי"ל דיסקין (תקע"ז-תרנ"ח, 1817-1898), רבה של בריסק ומחכמי ירושלים המפורסמים, היה מיוחד גם בזה.

תמונת המהרי"ל דיסקין. המקור: ויקיפדיה

בספר "אהלים" (ירושלים, תשנ"ג 1993) קובצו חידושי תורה שלו ושל בניו, ולהם נוספה הקדמה ובה סיפורים יוצאי דופן על מהרי"ל דיסקין זצ"ל.

וכה נכתב:

כישרון חישובי שכזה מובא כבר אצל רבותינו חכמי המשנה, כמסופר במסכת הוריות (דף י עמוד א) על רבי אלעזר חסמא וחברו:

ר' גמליאל ורבי יהושע הוו אזלי בספינתא [-רבן גמליאל ורבי יהושע היו הולכים בספינה ביחד]. בהדי דר' גמליאל הוה פיתא, בהדי רבי יהושע הוה פיתא וסולתא [-עם רבן גמליאל היה לחם מספיק לצורך הנסיעה, עם רבי יהושע היה לחם וסולת]. שלים פיתיה דר' גמליאל, סמך אסולתיה דרבי יהושע [נגמרה פיתו של רבן גמליאל, סמך על הסולת של רבי יהושע]. אמר ליה: מי הוה ידעת דהוה לן עכובא כולי האי, דאיתית סולתא [האם ידעת מתחילה יהיה לנו עיכוב כל כך, שהבאת עמך סולת]? אמר ליה: כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים, ואמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו. אמר ליה: כל כך בידך ואתה עולה בספינה? אמר לו:  עד שאתה תמה עלי תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, שיודעין לשער כמה טפות יש בים ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש.

נתן דעתו להושיבם בראש.  כשעלה שלח להם ולא באו. חזר ושלח ובאו. אמר להם: כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם?עבדות אני נותן לכם ! שנאמר (מלכים א יב, ז) וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה.

[התרגום: ממהדורת הרב שטיינזלץ].

אחרי שראינו את כחו של רבי אלעזר חסמא בחישוב כמה טיפות יש בים, בעזרת "הראש המתימטי" שהיה לו, נוכל להעריך את דבריו בפרקי אבות, על היחס הנכון בין ידיעות בסוגיות בתלמוד הדורשות חשיבה מתימטית – קינין ופתחי נידה – לבין חישוב תקופות וגימטריות (על פי פירוש תוספות יום טוב).

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר:

קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה, הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת.
תְּקוּפוֹת וְגִמַטְרְיָאוֹת, פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה. אבות פרק ג משנה יח

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו

 

מודעות פרסומת

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: