Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘מינקת חבירו’

וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת.

בראשית פרק לה פסוק ח

רשימה לפרשת וישלח

"ותמת דבורה" – מה ענין דבורה בבית יעקב? אלא לפי שאמרה רבקה ליעקב ושלחתי ולקחתיך משם, שלחה דבורה אצלו לפדן ארם לצאת משם ומתה בדרך. מדברי רבי משה הדרשן למדתיה. [רש"י]


הביטוי מינקת דבורה מתייחס לתפקיד האומנת, המגדלת את התינוק ומחנכתו לאורך ימים ושנים (על פי תרגום יונתן).

אני מבקש ברשימתי השבוע לעסוק במינקת מסוג אחר, זו המניקה את תינוק שאינו שלה. בדורות קודמים נשים שאינן יכולות להניק מסיבות שונות השתמשו בשירותי הנקה.

אמנם מתוך דאגה לחייו של תינוק, גזרו חכמים שאשה לא תנשא במשך 24 חודשים לאחר שהתאלמנה או התגרשה, אם היא אם לתינוק שאך נולד.

החשש הוא שהיא תכנס להריון מנישואיה השניים, חלבה יתמעט והתינוק יהיה בסכנת חיים. חכמים לא חילקו דבריהם ("לא פלוג") ואסרו גם אם התינוק נמסר למינקת והאם לא מניקה אותו. כך נפסק להלכה בשולחן ערוך, אבן העזר סימן יג סעיף יא.

זו סוגיה הלכתית -"מינקת חבירו"- המעסיקה את בתי הדין ונכתבו עליה תשובות רבות. ישנם פרטים רבים בסוגיה זאת. על שולחנם של הדיינים בבתי הדין מגיעות שאלות ובהם בקשות להיתר בנסיבות כאלו ואחרות.

אחד הדיינים המצויינים העוסק בסוגיה זאת זמן ממושך הוא הרב אבירן יצחק הלוי שליט"א, המכהן בבית הדין האיזורי בבתל אביב. כבוד הרב פנה אלי כספרן וביקש שאשתמש במאגר העיתונות "הארכיון היהודי" המצוי בספריית הרמב"ם לאתר עבורו כתבות ישנות על מינקת והנקה.

חיפוש במאגר העלה מאות תוצאות, ולכן בקשתי הסבר נוסף למבוקש כדי שאוכל להתמקד בתוצאות הרצויות.

אקדים ואומר שכל המובא לקמן אינו הבסיס לדיון ההלכתי, אלא נקודת מבט על הלך מחשבתו המקורי של הדיין.

וכך כתב המבקש בחילופי המכתבים בינינו:

… יתכן כי ניתן לקבוע, ויש פוסקים שהעלו סברא זו, שיש חילוק גדול בין דורות ראשונים שלא היו כל תחליפים לחלב אשה, לדורינו בו ניתן להשיג בכ2000 ₪ מזון תינוקות לכל תקופת הינקות. ויש למצוא פתח להתיר את נישואי המניקות…

תודות מרובות על החומר בעניין הנקה.

אכן הכתבות העיתונאיות הללו מלמדות עד כמה היתה מסוכנת מסירת התינוק למינקת.

בכתבות עדות מפורשת על מינקת גויה שחנקה למות תינוק, כאשר לא שולם לה שכרה.

זה חשוב מאד, כי הדברים הללו כמעט לא מצאו ביטויים בספרות השו"ת, אף שכנראה עובדות אלו השפיעו הרבה על הרבנים המשיבים, לפחות אלו שנטו להחמיר.

עיתון "הצפירה" 15 בדצמבר 1899, עמ' 1165

באשר לדוגמא מ"הצפירה", היא חשובה. וזה שהמינקת גויה זה תוספת חשיבות. מהמאמר למדים על "הסחר בחלב אשה והסחר בהנקה", מה שהתחדש רק באירופה ובמאה הי"ח, והפך למקור פרנסה ומקצוע ממש. בעבר היתה זו עלפי רוב עזרה וולנטרית מצד בנות משפחה שכנות ומכרות, וכך היה למעשה בדרך כלל בארצות המזרח ובזמן חז"ל. מקצוע זה התבטל רק בראשית המאה הכ'.

מהמאמר למדים עד כמה היתה הנקה באמצעות אשה זרה, ולא נמנעו ממינקת גויה מסוכנת לתינוק, עד כדי סכנת נפשות. שהרי העולל נשלח למרחקים והתנתק מאמו הטבעית לתקופה ארוכה. כמובן, אשה זרה וכל שכן גויה ולעיתים אנטישמית, לא גילתה איכפתיות מקסימלית לחיי התינוק, וזאת בלשון נקיה.

עיתון "קול מחזיקי הדת" 42. 14 02 1902

לא רחוק לומר, שמסירה למינקת היה לעיתים – ויש אומרים על פי רוב – גזר דין מוות על התינוק. אבל מוות עקיף, ובזאת הקלה האם על מצפונה. היה זה בבחינת כי אמרה אל אראה במות הילד … ותשלך את הילד תחת אחד השיחים.

יש בזה להסביר מדוע היו מרבני אשכנז הונגריה פולין ועוד, שהתנגדו כל כך והחמירו מאד מאד בכל דין מינקת חבירו.

לא עלינו המלאכה לגמור. גם אם יהיה בידינו מדגם חשוב חדש ומקורי, זה יהיה תועלת גדולה להבנת המציאות, וממילא להכרעת ההלכה.

אציין שבהכרעת הדין, ששלח אלי הדיין, לא הוזכר ההיבט ההיסטורי הנ"ל. לפסק הדין ראו נא כאן.

הצדדים להיתר היו כולם מבוססים על מקורות הלכתיים קדומים.

שבת שלום

אבישי

—————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: