Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘מלחמת העולם הראשונה’

"אנשי הצבא היוצאים למלחמה"

(במדבר פרק  לא פסוק כא)

רשימה לפרשת מטות-מסעי

 

לפני שנים רכשתי במכירה פומבית כרזה גדולה שכותרתה:

הכרזה מכילה תפילה שנאמרה בבתי כנסיות להצלחת חיילי צבא רומניה, והיא דו-לשונית. עברית מול רומנית.

מבקש למקד את תשומת לבכם לשורות בתפילה ובהן שימוש מושאל בפסוקי תהלים, עם שינויים המתבקשים בעקבות הכנסת אמצעי לחימה חדשים לשדה המלחמה.

פרק כ' בתהלים פותח בפסוק "יענך ה' ביום צרה". פרק זה מתאים להיאמר בשעת צוקה ומלחמה.

בהמשך הפרק מובעת התפילה:

אלה ברכב ואלה בסוסים

ואנחנו בשם ה' נזכיר.

המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד.

———————————————

ובתפילה שלפנינו בשורות יז-יט ישנה מקבילה לפסוקים הנ"ל.

אלה בחיל-רב ואלה בכלי תותח

אלה ברכבי-ברזל ואלה במגדלי-אש הפורחים באויר

ואלה בסוסים.

ואנחנו בשם אלקים נזכיר.

המה יכרעו ויפולו ואנחנו  נקום ונתעודד.

אמנם גם סוסים עדיין משתתפים במערכה אבל מחבר התפילה כבר מכיר בחידושים הטכנולוגים האחרונים.

רכבי ברזל – הטנקים,  ומגדלי -אש הפורחים באויר אלו מטוסי הקרב.

הטנק המודרני הראשון יוצר על ידי בריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה. גם מטוסי הקרב הופיעו לראשונה באותה מלחמה.

 


נאמנותם של יהודי רומניה למדינתם איננה מוטלת בספק.

במהלך מלחמת העולם הראשונה יהודים נלחמו בצבא הרומני ושלמו מחיר יקר עבור נאמנותם למולדת. ראו נא כאן.

מצת הזיכרון בבית הקברות ב Suceava לחיילים היהודים הגבורים שנפלו במלחמת העולם הראשונה. המקור כאן.


 

להערכתי, זמנה של תפילה זו  שלהי מלחמת העולם הראשונה.

בסיס לקביעת התאריך בכל מסמך היסטורי הוא הזכרת המלך (או השליט). במסמך שלפנינו הוא פרדיננד הראשון, מלך רומניה שעלה לכסאו ב – 10 אוקטובר 1914 ומלך עד מותו בשנת 1927.

משמעות היסטורית נוספת אפשר למצוא בשורה הבאה (שורה לה):

"כי גבולי ארצנו יתרחבו ושבו כל בניה לגבולה, והיתה לרומניה גדולה.

לגוי אחד חזק ואיתן, ללאום אחד תחת שבט אדוננו מלכנו פערדינאנד הראשון ירום הודו".

"רומניה הגדולה" היא הוא ביטוי המתאר את רומניה שבין שתי מלחמות העולם, כאשר בהסכמים שנחתמו  בתום מלחמת העולם הראשונה זכתה רומניה לשטחים נוספים ואליה סופחו  טרנסילבניה ובסרביה, שטחים בהם חיו תושבים רומניים.

 

נ. ב. התנצלות.

הצילומים של הכרזה המלווים את הרשימה נעשו בזמנו באיכות לא טובה. לצערי, כעת אין בידי האפשרות להפיק מחדש צילומים איכותיים.

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

 

 "כי תצא למלחמה על אויבך"

שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה…

לפרשת שופטים

השנה מציינים 100 שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

במלחמה נוראה זו  מליוני חיילים נפלו בחזיתות השונות תוך כדי הניסיונות לפרוץ את קווי האויב, המתבצר בתוך תעלות וחפירות.

גם יהודים רבים השתתפו כחיילים בצבאות השונים. מציאות זו הולידה את המיתוס על הטרגדיה של החיילים יהודים הנלחמים בצבאות האוייב זה כנגד זה,  כאשר תוך כדי סערת הקרב דוקר חייל את משנהו למוות ואז שומע הוא את קריאתו האחרונה "שמע ישראל", ונבהל לדעת  כי את אחיו היהודי הרג…

לקחתי לקריאה את ספריו ש. אנ-סקי, "חורבן היהודים בפולין, גליציה ובוקובינה"  (תל אביב תרפ"ט 1929), המתארים את השבר בקהילות היהודים במלחמת העולם הראשונה. המחבר נדד בין הקהילות מייד לאחר המלחמה ומתאר בגוף ראשון מה שראה ושמע. בספרו מביא עדות אישית על מעשה שכזה.

ש. אנ-סקי היה פולקולירסט, ועמד בראש משלחת חקר שאספה מסורות עממיות יהודיות  באיזורי הכפריים  שברוסיה .  נסיון רב לו בחקר אגדות עם, ולכן הוא מציג כאן גישה ביקורתית כלפי הסיפור ששמע.

אנ סקי1tאנ סקי2

 

נראה  שלסיפורים עממיים  יש 'חיים עצמאיים', ואף אם יאמר לך אדם "בדידי ההווה עובדא" (=בגופי היה המעשה) – אל תאמין לו !

 

*************************************

הוספות

א.

רבים מקוראי הרשימה ציינו שהרב חיים סבתו שליט"א בספרו "בואי הרוח"  (תל אביב תשס"ח) סיפר את הסיפור הזה  בסוף ספרו.

בואי הרוח

הגדיל לעשות ידידי משה גרוס, שיצר קשר עם הרב חיים סבתו וכתב לי הודעה בדואר אלקטרוני:

דיברתי עם הרב סבתו והוא אמר לי שאת הסיפור שהוא סיפר בספר 'בואי הרוח' הוא שמע מנכד המספר. כך שהתיעוד אצלו מאומת ואינו מיתוס. כמו כן אמר לי שבספרו החדש 'שפריר חביון' יש קטע נוסף על אמירת 'שמע ישראל'.

.ב 

:ר' שלמה י"ל הופמן כתב

תודה על הרשימה המעניינת.
יורשה להוסיף כי התופעה מצאה לה מקום גם בכתבי החפץ חיים – בספרו "מחנה ישראל".
אם כי לא בתור "אגדה" אלא עצם העובדה – שמסתבר שאין חולק שהיא אירעה – שיהודי הרג יהודי מהעבר השני.
אמנם, החפץ חיים, באילוצי צנזורה, נאלץ להוסיף הערת שוליים – אבל הכוונה ברורה בהחלט.
ראה בצרופה.

מחנה ישראל פרק לט תפילה ליוצא למלחמה (2)

 ג.

ר' אוריאל בנר כתב:

בס"ד

שלום וברכה

הערה בקשר לנושא הריגת יהודים בידי יהודים במלחמת העולם הראשונה. ספר מחנה ישראל הודפס לראשונה בתרמ"א,ובו כתב הח"ח את המשפט שצוטט אצלכם -תפילה שלא אפגע ביהודי,
משמע שעוד לפני מלחמת העולם הראשונה שעליה "התפרסם" ענין זה- כבר היה דבר זה בגדר מציאות או לפחות חשש סביר, מעניין האם יש ידיעות על מלחמות מסוימות אודותם ידע הח"ח , או שמא ליבו אמר לו זאת?
בברכה
אוריאל בנר
בהמשך קבלתי מכתב נוסף מאוריאל:
שלום וברכה
העברתי את השאלה,למה התכוון הח"ח במחנה ישראל,בכותבו-שלא אפגע באחי אנשי הצבא למספר אנשים.מצורפת תשובתו של פרופ' בנימין בראון [הוא אישר להעלותה]:
אינני יודע, ולדעתי גם אי אפשר לדעת, מה הייתה כוונתו של הח"ח בעניין זה, אבל כל אדם בר דעת היודע שהיהודים מגוייסים כמעט לכל צבאות אירופה יכול להעלות בדעתו אפשרות שכזו. להזכירך, הנושא כבר עלה בסנהדרין של נפוליאון בתחילת המאה ה-19.
שתי הערות לגבי הלשון שנקט הח"ח:
א) הנוסח בהחלט סובל גם את הפירוש של "ירי כוחותינו על כוחותינו" בתוך הצבא הרוסי.
ב) המהדורה הראשונה של מחנה ישראל הייתה כפופה לצנזורה חזקה, שממש התערבה בגוף הטקסט. לכן כדאי לבדוק את המהדורה השנייה, שבה החפץ חיים קצת השתחרר וחזר כנראה ללשונות שהתכוון להן. למה אני אומר את זה בהקשר דנן? כי הלשון "אחיי אנשי הצבא" סובל גם את הפרשנות הכוללת כאן  את כל "אחיי החיילים הרוסיים" – לרבות הגויים, לכאורה (ושוב, השווה את הפרשנות שנתנו רבני הסנהדרין של נפוליאון למונח "אחיך" שבמקרא). ייתכן שבנוסח המקורי היה רמז עבה יותר שמדובר רק על יהודים. הייתי שמח לבדוק, אלא שכעת אין לי את הפנאי לכך.

 

 

 

 

—————————————————————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: