Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘מניני מרפסות’

בע"ה

יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים.

תהלים פרק קז פסוק כג

פרק קז בתהלים פותח בפסוק: הֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יורדי הים מצויים בסכנה ובעת עלותם ליבשה עליהם להודות לה'. הרשימה השבוע עוסקת באוניות ובנוסעיהם.

א.

בשער עותק ספר מרכבת המשנה (שלוניקי, שנת תקמ"ב 1782) של ספריית הרמב"ם  ישנם רישומי בעלות.

במעט הידע שלי הצלחתי לקרוא את השורה השניה:

וקניתי אני ממנו הצעיר סעדיה הלוי הי"ו

זו חתימתו של רבי סעדיה מירקאדו הלוי, (סביבות תקכ"ח-ת"ר 1768-1840), מחכמי אזמיר. עליו כתבתי ברשימתי "נהנה מיגיע כפיו : חכם סעדיה מירקאדו".

לא הצלחתי לקרוא את השורה הראשונה, המסקרנת מאד, ובסופה מופיעה חתימה בצורת אניה.

רשימה מרשימה על "אניה בחתימה", פרסם אלי שטרן בבלוגו המצויין "נוטריקון".

חתימות אלו מזוהות עם משפחת אזולאי לדורותיה. סביבה נרקמה אגדה כי מקור החתימה באבי המשפחה, רבי אברהם אזולאי, שנעשה לו נס בעלייתו דרך הים לארץ ישראל.

ברשימתו כותב אלי, כי למרות שהאגדה יפה, מסתבר שאין בה ממש, שכן חתימות באותו סגנון, שהושפעו מאמנות הקליגרפיה המוסלמית, ניתן למצוא גם אצל חכמים אחרים מאותה תקופה. גם כאלו שלא נמנו על משפחת אזולאי.

הנה לפנינו דוגמא נוספת לחתימת אניה. הסתקרנתי לדעת של מי היא?

פניתי לעזרתו של ידידי המלומד ד"ר דב כהן מאוניברסיטת בר אילן.

דב הוא אוצר ידיעות מופלא ואיש אשכולות.

הוא זיהה את הכיתוב ואת החתימה של רבי חיים בנימין עוזיאל.

להלן הפענוח המלא :
״שאול הוא אתי מעם החכם הנעלה כה״ר חיים אליא קורקידי לי אני (חתימת) הצעיר חיים בנימין עוזיאל״ 
״וקניתי אני ממנו הצעיר סעדיה הלוי הי״ו״
״ישראל יעקב הלוי״
״[שייך ל] הח״ר ש״ט מורינו הלוי הי״ו״
דב הוסיף כי חתימה זאת מופיעה בין חברי החברא קדישא באזמיר בשנת תק"מ 1780:

ב. 

בימים אלו שבים אנו לעסוק בשייט באוניות, אמצעי התחבורה הבין-יבשתי הנפוץ בעבר עד להמצאת המטוסים. אוניות שטות הן מדגרות להתדבקות במחלות נגיפיות. בחדשות אנחנו שומעים על הדבקויות המוניות במהלך שיט תענוגות לחוף ימים או על סיפון נושאות מטוסים ענקיות.

למניעת העברת מחלות מאזור נגוע על ידי יורדי הים נמצא פתרון באמצעות הקמת מחנות הסגר בסמוך לנמלים ובהם שהו הבאים במשך שבועות תחת פיקוח קפדני – אין יוצא ואין בא – כדי לראות שאין הם נשאים של חיידקי המגיפה.

מחנות אלו – המכונים בלע"ז  Lazaretto לאזארטו – ידועים לנו באיטליה כבר במאה ה-15 למנינם ואילך. אחד המפורסמים שבהם היה הלאזארטו של העיר ליוורנו.

הרב החיד"א (חיים יוסף דוד אזולאי) היה שד"ר ונדד בימי חייו בין ארץ ישראל, צפון אפריקה וארצות אירופה. במהלך חייו מצא עצמו כמה פעמים במחנה הסגר (ראו נא קובץ מקורות, "לאהבה" גיליון 38 עמ' 2) והכיר מציאות עגומה זאת מקרוב.

פסק שנתן הרב החיד"א בספרו "מחזיק ברכה" (ליוורנו שנת תקמ"ה 1785) אודות תפילה במניין בתנאים של בידוד ב'לאזאריטו' מהווה אחד המקורות החשובים ל"מניין המרפסות" הנוהג לעת הזאת במקומות רבים, עת בתי כנסת נעולים ואסורה התפילה אף במקומות פתוחים. ב"תפילת המרפסות" רואים המתפללים זה את זה אך הם נמצאים בבתים נפרדים.

"יא. בלאזאריטו שנוהגים בערים האלה…" ספר מחזיק ברכה על שלחן ערוך אורח חיים סימן נה אות יא.

הרב צבי רייזמן (ישלח לו ד' רפואה שלמה מחולי הקורונה) פרסם בירור הלכתי על תפילה במניין בתחילת מגיפת הקורונה. – "תפילה בציבור וברכת כהנים בבידוד" . בסוף המאמר מסופר, שכך נהג למעשה הרב חיים קנייבסקי הי"ו בנמל חיפה בשנת תשכ"ג (1963) עת ליווה את חבריו שהפליגו באניה והוא נותר על הרציף. לכאורה, הלכה למעשה כוחה רב. הסיפור נשמע מדוייק וממקור ראשון. להפתעתי לא ראיתי שמעשה זו מצוטט בכל הדיונים ההלכתיים הרבים.  מי יודע היכן מקורו של הסיפור?

 

 

ציטוט הסיפור מסוף מאמרו של הרב צבי רייזמן.


תוספת (כ' אייר):

בקשתי מאחד מחכמי בני ברק שיבדוק עבורי בחוג המשפחה של הרב חיים קנייבסקי הי"ו. להלן התשובה שקבלתי.

התבקשתי למסור למע"כ בשם הדומ"ץ שליט"א בזה"ל:
ככל הנראה בסביבת מקורביו של מרן הגרח"ק אף אחד לא מכיר ידע או שמע על הסיפור בהקשר לליוי באניה לשווייץ ותפילת ערבית על הרציף, עד כמה שהבנתי מנכדו הרב גדליה הוניגסברג גם מרן הגרח"ק שליט"א לא זוכר (כיום) אירוע זה.
————————————————————————————————-

נאחל לכל החולים רפואה שלימה,

ובמהרה בעז"ה השבת החיים למסלולם.

שבת שלום

אבישי

מנהל ספריית הרמב"ם

בית אריאלה, תל אביב

————–

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: