Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘משכן’

בע"ה

וּמִשְׁמַרְתָּ֗ם הָאָרֹ֤ן וְהַשֻּׁלְחָן֙ וְהַמְּנֹרָ֣ה וְהַֽמִּזְבְּחֹ֔ת וּכְלֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְת֖וּ בָּהֶ֑ם וְהַ֨מָּסָ֔ךְ וְכֹ֖ל עֲבֹדָתֽוֹ.

במדבר פרק ג פסוק לא

 

בשעה טובה סיימנו להתקין את משחק "אתגר הכתר" בספריית הרמב"ם.  המשחק בנוי מחמש תחנות שונות ובהן ישנם אתגרים המשלבים לימוד וכיף. המשחק מיועד לכל גווני הציבור התל-אביבי. אחרי תקופת הרצה נפתח אותו לקהל הרחב. פרטים יפורסמו בבוא היום.

לפניכם צילום של אחת התחנות: "שולחן הרמב"ם". על השולחן מוטבעות ידיעות על הרמב"ם שבעזרתן יש לפתוח מנעולים ולפענח צפנים סמויים.

 

"שולחן הרמב"ם" בספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

 

ולהבדיל,  במשכן היו כלי קודש: ארון, שולחן, מנורה וכלים נוספים.

בית הכנסת בהיותו "מקדש מעט" מסמל את המשכו של המשכן. מכאן פתח למסע הבא.

אמר ריש לקיש: כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל – נקרא שכן רע. (מסכת ברכות דף ח).

הגאון מווילנא מסביר שכל יממה מתחלקת לארבעה חלקים. כנגד שלשה מהם יש זמני תפילות ואילו הרביעית  – היא זו של מחצית השניה של הלילה, בה אדם קם ממיטתו ולומד תורה בביתו.

לפי המקובלים כנגד ארבעת החלקים אלו יש ארבעה כלים: מיטה, שולחן, כסא ונר. וסימנם משכן.

מי שלא בא לבית כנסת מאבד שלשה חלקים ולכן נקרא שכן רע. שכן = שולחן, כסא, מנורה. נשאר לו רק החלק האחרון: לימוד התורה בביתו כשקם מעל המיטה.

אמרי נועם. חידושי הגר"א על מסכת ברכות. לפירוש המלא ראו נא כאן

ראשי התיבות של משכן מובאים בזוהר הקדוש בהקשר של אלישע הנביא:

וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל-אִישָׁ֔הּ הִנֵּה-נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱ-לֹהִ֖ים קָד֣וֹשׁ ה֑וּא עֹבֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ תָּמִֽיד:

נַֽעֲשֶׂה-נָּ֤א עֲלִיַּת-קִיר֙ קְטַנָּ֔ה וְנָשִׂ֨ים ל֥וֹ שָׁ֛ם מִטָּ֥ה וְשֻׁלְחָ֖ן וְכִסֵּ֣א וּמְנוֹרָ֑ה וְהָיָ֛ה בְּבֹא֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ יָס֥וּר שָֽׁמָּה (מלכים ב פרק ד).

בספר הזוהר נשאלה השאלה:  מדוע קדמה מיטה לשולחן ולכיסא?

זוהר הקדוש.פרשת בשלח ח.

אין לי  הבנה בנסתרות. על כן אני מבקש לצרף בנגלה שני מקורות על היחס בין מיטה לכסא ולשולחן.

א. סיפור מקסים על ר' שמחה בונים מפשיסחא.

המיטה מבטאת את קביעות הבית. ש"הוא יודע היכן יניח  ראשו" !

מתוך רשימתו של הרב פינחס הכהן וילמן. "המצווה ומה קודם לה". סיני כרך קלד. 

לקביעות של בית יש ביטוי חי ועכשווי בסרטון קצר של עמותת "אבוקת אור", המטפלת בעיוורים בוגרים בעלי נכויות קשות. ראו נא כאן. העמותה מגייסת כעת תרומות לרכישת דירות.

ב. שולחן ערוך, חלק חושן משפט, בהלכות גביית מלוה, סימן צז סעיף כג.

בעת עיקול הנכסים משאירים ללווה: "מיטה לישב עליה, ומיטה ומצע הראוים לו לישן עליהם".

ומה עם שולחן וכסא?

דעת  פוסקי ימינו שכסא ושולחן הם חלק בסיסי בריהוט הבית כיום.

מתוך ספר "הדין ונימוקו". מחבר: הרב יששכר דוב כהנא. לייקווד. תשע"ב 2012. עמ' קלב

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וּבַֽחֲר֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַֽחֲר֣שֶׁת עֵ֑ץ לַֽעֲשׂ֖וֹת בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת מַֽחֲשָֽׁבֶת

שמות פרק לה,  פסוק לג

רשימה לפרשת ויקהל

רבי יום טוב צהלון היה מחכמי צפת בעת תפארתה (נפטר בשנת שע"ט (1619). חלק מתשובותיו נאספו והודפסו בונציה בשנת תנ"ד  (1694).

ספר חשוב זה עוטר באיורים של המשכן ובתי המקדש (שני הראשונים והשלישי ע"פ ספר יחזקאל). בשער הספר [!] מופיע ציור המשכן באופן בולט.

שער ספר שו"ת רבי יום טוב צהלון. ונציה תנ"ד 1694. המקור: מאגר "אוצר החכמה"

בסוף ההקדמה בפתיח של הספר מובא ציור ובו חתך רוחב של הר הבית ועליו מוקמו העזרות וההיכל.

על אף שהאיור נראה פשטני רואים שהמאיירים הכירו את המקורות ההלכתיים שעוסקים בהר ובמקדש. כך לדוגמא בתחתית הציור רואים את החללים (כיפה על גבי כיפה) שעליו בנוי ההר. מבנה מיוחד זה משמש גם כיום כפתרון למניעת טומאה מעל מקום בו מצוי חשש לטומאת מת.

"ציון הר קדשי". המקור: עותק ספריית הרמב"ם

נציין שאין קשר בין תוכן הספר לאיורי המשכן והמקדש. עצם הופעתם במקום בולט בספר מבטא את מרכזיותם וחשיבותם של המשכן והמקדש.

עןבדה זו עולה גם מהמקום הנרחב שהתורה והנבואה מקדישים למבנה המשכן והמקדש בחומש שמות ובספר מלכים.

מה אפשר ללמוד מהפירוט הרחב של החומרים שמהם בנויים המבנים? מדוע מוקדש מקום כה רחב לתיאור הפיזי של מבנה המשכן והמקדש?

מבקש להביא בפניכם רעיון עמוק שכתב האדמו"ר ר' שמואל מסוכטשוב בספרו "שם משמואל".

אנו רואים שינוי בשימוש בחומרי גלם מתקופת המשכן אל המקדש.

ככל שאנחנו מתקדמים יש שימוש מועדף בחומרים מן הדומם על פני אלו שבאים מן החי.

במשכן שבמדבר –  יריעות מן החי ומהצומח, קרשים מן הצומח, ורק אדנים מן הדומם,

במשכן שילה – בית של אבנים למטה ויריעות רק למעלה.

בבית המקדש – לא היו יריעות מן החי וכולו שילוב של אבן ועץ.

המשמעות היא דו קוטבית.

מחד גיסא: מצד התכלית, שתהיה השראת שכינה למטה, ישנה התקדמות ולכן יש העדפה לחומרים מן הדומם.

מאידך גיסא: ישנה פחות התגלות של קדושה במדרגת החי.

מכאן הסבר להלכה המצמצמת את מקום אכילת הקורבנות:

במשכן שבמדבר – בכל מחנה ישראל, במשכן שילה – כל הרואה, ובבית המקדש רק בתוך החומות.

"שם משמואל" פרשת ראה.

דברי ה"שם משמואל" מתכתבים אצלי עם ההבנה המקובלת שאצל היחידים יש ירידת הדורות (לדוגמא הופעות נבואיות חדלו מן העולם) אבל דווקא בהמון העם ישנה עליה רוחנית ותפיסות מופשטות מובנות היום לכל.

שנזכה להשבת השכינה בתוכנו במהרה, מתחתיות ארץ ועד לרום שמים.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: