Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘נחום סוקולוב’

בע"ה

האם יש חבור בלתי ידוע בהלכות כלאיים לח"נ ביאליק ולנחום סוקולוב ?

(ליום העצמאות)

אם מותר לי למצות במשפט אחד את ההתנגדות החרדית לציונות, אנסח זאת כך: הציונות היא המשך של תנועת ההשכלה, ושתיהן רוצות לחלן (מלשון חולין) את העם היהודי !

אכן רבים מנושאי דגלה של הציונות וממנהיגיה באו מבתים דתיים ובחלקם גם קיבלו חינוך תורני-ישיבתי אך לא שמרו על אורח חיים דתי במשך חייהם.

לפני חג פסח ביקרתי בביתו של ידיד, תלמיד חכם ומשפטן, שהוציא מביתו סך גדול של ספרים וחוברות ודליתי משם פריטים שחסרים לנו. ביניהם מצאתי חוברת דקיקה ובה שיחה של הרב שלמה קורח, רב העיר – הספרדי – של בני ברק. עלעול בחוברת העלה חשד ל"מציאה" של חיבור לא ידוע.

בדבריו על צורת הישיבות בימינו, שהושפעה מהמאבק ברוחות ההשכלה שנשבו מחוץ להן, מעיד בעדות אישית על קונטרס שראה במו עיניו.

"אגלה לכם משהו מבהיל. אחד שמעתי מרבותי ואחד ראיתי במו עיני. מה ששמעתי היו כאלה שחיברו ספרים ועזבו את היהדות, הספרים האלו נמצאים אפילו בספריות של ישיבות כמו ישיבת פוניבז'. לפני ארבעים שנה לקחתי קונטרס גדול בהלכות כלאיים וקראתי בו. מרוב שהיה עמוק, למדתי. כשאני מגיע לחתימה מי כתב את זה, חשכו עיני לראות שהיו אלה ביאליק וסוקולוב. נכנסתי להלם. הם היו למדנים עצומים ועזבו את הישיבות…"

 

 

פירוש קצר לתלמידים על משניות סדר זרעים שהוציא ביאליק (תל אביב, תר"צ – 1930) מצוי אצלנו, אבל על פירוש מעמיק להלכות כלאיים לא שמענו.

האם בספריית ישיבת פוניבז' (אם עודנה קיימת ומתפקדת…) ישנו תיעוד לקונטרס הנ"ל?

בדיקה בקורות חייהם של ח"נ ביאליק ושל נחום סוקולוב מראה שאינן בני אותו גיל, וסוקולוב לא למד כלל בישיבת וולוז'ין כביאליק. האם יש מי שיוכל לבדוק עדות זו מפי הרב קורח בעצמו?

ברשותכם אוסיף מספר מילים על נחום סוקולוב ורקעו התורני.

הוא היה ממעצבי דעת הקהל היהודית במזרח אירופה ונחשב כ"אבי העיתונות העברית המודרנית". בסוף ימיו כיהן כנשיאה החמישי של ההסתדרות הציונית העולמית. נולד בוישוגרוד [פולין] בשנת תרי"ט 1859 – נפטר בלונדון בשנת תרצ"ו 1936. למסעיו והרצאותיו ברחבי העולם היהודי היו מגיעים המונים.

מוצאו ממשפחת רבנים והוא צאצא ישיר לרבי נתן נטע שפירא, בעל "מגלה עמוקות". בצעירותו היה בר אוריין, השקוע בלימוד תורה. (ראה ערכו באנציקלופדיה של תדהר).

סיפור חייו נכתב על יד בנו פלוריאן בספר "אבי, נחום סוקולוב" (ירושלים תש"ל 1970).

התמונה לקוחה מתוך ערכו ב"ויקיפדיה"

הודעה על פטירת ר' נחום סוקולוב. בעמוד השער של עיתון "הירדן". גיליון ר"ח סיון תרצ"ו (1936). תקופת חייו של סוקולוב נפרשה במשך שלושה דורות: דור ההשכלה הנוטה להתבוללות, דור התחיה המדינית ודור הבונים הראשונים ל"בית הלאומי".

להפתעתי, הערותיו הלמדניות של סוקולוב שנכתבו בימי נעוריו על מסכתות קידושין ומנחות נשמרו והן ניתנות לצפיה ב"פרוייקט בן-יהודה". פרוייקט זה מבוסס כולו על עבודת מתנדבים המעלים לרשת את הקלסיקות של הספרות העברית.

לצפיה בכל ההערות הנ"ל בפרוייקט בן-יהודה ראו נא כאן.

ידידי חנוך גוטליב הפנה אותי גם למקור הבא, הקשור לאחרית ימיו.

בעיתון "דבר", בגיליון ליום השלושים לפטירתו, מתואר חדר עבודתו של נחום סוקולוב:

"בין אצטבות (מדפים) מלאות ש"ס וספרים חלוניים בכל השפות עומד שלחן עבודתו"

 

פתחנו באמירה המציגה את אישי הציונות כמי ששנו והעתיקו עצמם מעולמה של תורה לעולמה של ציונות.

נסיים באמונה עזה כי  עת דודים היא לנו, לקרב אבות אל גבורת הבנים והבנים ישובו אל קדושת האבות.

שבת שלום

עצמאות שמח.

אבישי

 

נ.ב.   לעיתים אני מעדכן את הרשימות לאחר הופעתן בעקבות מכתבי קוראים אלי, ומוסיף את הגילויים החדשים שבאו בעקבותיהן.

נא עקבו אחרי הרשימות המתעדכנות באתר. אשמח לקבל מכתבי תגובה מקהל הקוראים.


תגובות:

1.

שלום אבישי.
כתבת "אם מותר לי למצות במשפט אחד את ההתנגדות החרדית לציונות, אנסח זאת כך: הציונות היא המשך של תנועת ההשכלה, ושתיהן רוצות לחלן (מלשון חולין) את העם היהודי !"

האמנם?
וכי אין בפיהם גם טענה שאל לנו לדחוק בגאולה, ושאנו צריכים להיות פסיביים בלבד (בוודאי שחלק מההנהגה החרדית בגולה של לפני מלחמת העולם טענה זאת ולכן נמנעה מלעלות לא"י או לתמוך בתנועות הללו).
האם לא התנגדו לרעיון (של הרב קוק?) שיש עניין גדול בהקמת המדינה על כל חלקיה, הנוהגת בקדושה וברמה מוסרית גבוהה גם בהליכות ה"יום-יום" שיש לכל עם ועם, ושתפקידנו לשמש "אור לגויים" גם, או אולי בעיקר, בנושא הזה?

אריה


השיבותי לו:

שלום

חיכיתי למכתב שכזה. אני בטוח שנמצא בארסנל החרדי טענות מטענות שונות.
ועדיין אני סבור שהמכשול העיקרי הוא על הרצף של תנועת ההשכלה – התנועה הציונית. כלומר  זיהוי המכנה המשותף כסכנה להתבוללות העם היהודי בדרך של אידיאולוגיה חילופית ל"אתה בחרתנו".
כל טוב
אבישי

2. 

באתר הפייסבוק של "אור האורות" היתה התייחסות ארוכה לרשימתי.

(https://www.facebook.com/reiyyaa/posts/1455576124464395)

 להלן ציטוט מתוך האתר ובסופו חילופי מכתבים בין "אור האורות"  וביני.

"הדף היומי" של נשיא ההסתדרות הציונית – נחום סוקולוב
======================================

א.
"האם יש חבור בלתי ידוע בהלכות כלאיים לח"נ ביאליק ולנחום סוקולוב?"
כך פותח הרב אבישי אלבוים את מאמרו החדש בבלוג המצויין שלו 'עם הספר'.

"מצאתי חוברת דקיקה ובה שיחה של הרב שלמה קורח, רב העיר – הספרדי – של בני ברק. עלעול בחוברת העלה חשד ל"מציאה" של חיבור לא ידוע", הוא מציין.

מוסיף אלבוים וכותב: "בדבריו על צורת הישיבות בימינו, שהושפעה מהמאבק ברוחות ההשכלה שנשבו מחוץ להן, מעיד בעדות אישית על קונטרס שראה במו עיניו. וכך אמר הרב רוקח:

"אגלה לכם משהו מבהיל. אחד שמעתי מרבותי ואחד ראיתי במו עיני. מה ששמעתי היו כאלה שחיברו ספרים ועזבו את היהדות, הספרים האלו נמצאים אפילו בספריות של ישיבות כמו ישיבת פוניבז'. לפני ארבעים שנה לקחתי קונטרס גדול בהלכות כלאיים וקראתי בו. מרוב שהיה עמוק, למדתי. כשאני מגיע לחתימה מי כתב את זה, חשכו עיני לראות שהיו אלה ביאליק וסוקולוב. נכנסתי להלם. הם היו למדנים עצומים ועזבו את הישיבות…

ב.
למעשה אין בכך כל חידוש. בארכיוני הספריה הלאומית בירושלים ישנם כתב יד תורניים של נחום סוקולוב!
לגבי אלו של ביאליק – אין צורך להוסיף מילה לכל היודע פרק בתולדות חייו. הלא מבחרותו ועד סוף ימיו היה מחובר למקורות התורניים, עסק בהם, וחיבר מאמרים וספרים תורניים. וכפי שהזכיר מעט הרב אבישי.

ג.
כנראה "החידוש" הוא בכך שנשיא ההסתדרות הציונית, נחום סוקולוב, היה בעברו דתי. כך מבין זאת הרב קורח.
ופה הטעות. השלכת המושגים המגזריים המוכרים כיום, על מציאות שהיתה ואיננה.
סוקולוב, בדומה לרבנים מבני גילו שפעלו בתנועה הציונית, לא היו "חילונים". גם אם הלכו גלויי ראש (ובדרך כלל עם כובע!).

לו היה לי זמן הייתי מביא סיפורים ועדויות מרשימים על זיקתו ליהדות. אבל מספיק שאציין עובדה אחת, מדהימה במשמעותה:
עד יומו האחרון סוקולוב למד דף יומי בגמרא! והוא השתבח בכך בפומבי! קיים אצלי תמליל של נאום שנשא בשנת 1924 ובו הוא מספר כך לפי תומו.

סוקולוב היה איש עמוס לעייפה בעבודת הציבור. סדר יומו כנשיא הההסתדרות הציונית היה צפוף ביותר. ואעפ"כ ראה לעצמו חובה וזכות לפתוח את הבוקר בלימוד גמרא. דווקא גמרא.

וכאמור – זו רק דוגמה אחת. ישנם עוד סיפורים ועדויות על חיבורו העמוק של סוקולוב למסורת, ואין כאן המקום והזמן להאריך בכך.


כתבתי לו:

שלום
יישר כחך.

כרגיל אתה מפתיע בידיעותיך…

שמורה עמי שמועה שקבלתי מר' שמואל אבידור הכהן, כשמצאו את נ"ס בחדר עבודתו והוא ללא רוח חיים היה ש"ס פתוח לפניו. היות ובנו בספרו לא כותב כך וויתרתי על שמועה זו.

אמנם ראיתי שרמ"צ נריה כותב על נ"ס קצת בהסתייגות כמי שלמד תורה בנעוריו ואחר כך…

 

השיב לי:

בקשר לדברי הרב נריה.  ראיתי ואיני זוכר היכן,  את הפרשיה הזו במלואה עם חומר חשוב שאצל הרב נריה  חסר.

 

3.

כתב לי ר' שמריה גרשוני:

א. בהוספות הנצי"ב בכתב ידו לחומשו העמק דבר (ונדפסו ע"י בנו ר' מאיר בר אילן ונוספו כנספח לחומש העמק דבר "הסטנדרטי") הוא כותב פירוש חדש ביחס למיקום הנילוס ומשתמש כראיה בכתבה על החפירות הארכיאולוגיות במצרים. הכתבה (שלה נתן הנצי"ב מראה מקום מדויק) נכתבה ע"י נחום סוקולוב באופן מעמיק המנסה להבין את הפסוקים בתורה לאור חפירות הפירמידות במצרים וסביבתן. הרחבתי על כך במאמרי 'על כתיבת העמק דבר ועל פירוש 'חסידיך'. http://www.machonso.org/uploads/images/12-D-13%2047-56.pdf
ב. מה"מפגשים" שלי איתו, סוקולוב הצטייר לי כ"חילוני", כלשוננו, עם מודעות גדולה למסורת, בדומה לעוד ציונים בני תקופתו שפרקו כל עול, אך לא הפנו עורף.
4. 
כתב לי הרב יהושע וידר:
בעזהש"י
לידידי הרב אבישי שלום וברכה,
בכתבי הרב מובא פעמיים שהרב כינה את סוקולוב בתואר "ר' ", באגרת תש"צ, לבנו הרב צבי יהודה,
ובמאמרי הראיה עמ' 475 בדברים שבעל-פה (שם הזכיר בנשימה אחת את מר אושיסקין ור' נחום
סוקולוב"). לא מסתבר לי שהרב היה מכנה בתואר "ר' " אדם שאיננו שומר תומ"צ.
 בברכה
יהושע
5. 
מכתב שקבלתי משמואל אבנרי, מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק:

רב אבישי אלבוים משמואל אבנרי – שלום וברכה ויישר כוחך על השפע הטוב שאתה מזכה אותנו באופן קבוע.

 אני נוטה להעריך שארבעים השנים שחלפו מהעת שהרב שלמה קורח קרא את הדברים לבין המועד שסיפר על כך טשטשו בדמיונו את הפרטים לדיוקם וכרכו אצלו לשווא את סוקולב וביאליק בכפיפה אחת. יש לשער שמה שהיה לנגד עיני הרב קורח היה קונטרס נפרד של מסכת כלאיים שפירש וניקד ביאליק, לפני שאיגד את כל מסכתות סדר זרעים שבפירושו והוציא אותן לאור בכרך אחד (בשנת 1932). בתצוגת הקבע של מוזיאון בית ביאליק (שאותה כתבתי וערכתי) מוצגות בין היתר כמה מהמסכתות הנפרדות שפירש ביאליק – ובתוכן גם "כלאיים" – כפי שניתן לראות בתצלום הבא:

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »