Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘ניו יורק’

 

בע"ה

דמעות ודם בהלוויה הגדולה

רשימה לפרשת חיי שרה

בהלוויה של שרה אמנו השתתפו המון רב: בני משפחת אברהם, מקורביו, ידידיו ושכניו – בני חת. באוזניהם נשא אברהם אבינו הספד.

בכך מסביר הנצי"ב, בפירושו לתורה, מדוע אברהם ממהר להספיד  את שרה מייד בבואו, כי "בין כה וכה נתקבצו המון עם סביב הבית".

 

%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%912

מתוך פירוש הנצי"ב "העמק דבר".

לא כך היה המצב בהלוויתו של הרב הראשי הראשון (וכנראה גם האחרון) של העיר ניו יורק.

הרב יעקב יוסף התמנה לרבה של ניו יורק בשנת תרמ"ח (1888) ונפטר בשנת תרס"ב (1902). על סיפור רבנותו בעיר ומאבקיו לשינויים במערכת הכשרות נכתב כבר רבות. אחרי פטירתו נהרו רבבות להלוויתו והצביעו ברגליהם על ההערכה אליו. זאת היתה אחת ההלוויות הגדולות בעיר ניו יורק מאז ומעולם.

קונטרס  על תולדות חייו של הרב יעקב יוסף מאת הרב דוד אברהם מנדלבוים מופיע בסוף המהדורה החדשה של ספרו "לבית יעקב" (ניו יורק, תשס"ב 2002). לקריאת הפרק על ההלוויה ראו נא כאן.

מסע ההלוויה  עבר ליד בית חרושת ענק, שהועסקו בו פועלים מהקהילה הגרמנית הנכרית הגדולה  ששכנה אף היא באותו איזור. מהבניין הושלכו מוטות ברזל, קרשים ודליי מים לעבר המלווים, והיו בהם פצועים רבים.

כך היתה כותרת העיתון היהודי הנפוץ למחרת : "דמעות ודם בהלוויה הגדולה"

%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%911

תיאור מפורט של מה שקרה בהלוויה הופיע בעיתון NY TIMES בשנת 1902.  ראו נא כאן.

——————————————————————————————-

המשכו של הסיפור שמעתי משכני דוד דרייר, הרואה בו את יד ההשגחה. כעבור שנתיים בשנת 1904 אירע אסון גדול כאשר מעבורת שהובילה נוסעים לטיול טבעה סמוך לחופי ניו יורק ולמעלה מאלף איש [!] נספו באסון. לפי התיעוד בעיתונים אז, על אותה ספינה היו בעיקר משפחות מהקהילה הגרמנית הנכרית הנזכרת למעלה.

תיאור האסון מופיע באתר הספריה הציבורית של ניו יורק.  ראו נא כאן.

%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%915

 

בהמשך הקהילה הגרמנית הנכרית עזבה את הלאוור איסט סייד למקום אחר בניו יורק והותירה את היהודים שם כמיעוט הדומיננטי. לכן כיום באזור זה ישנן לא מעט כנסיות שהפכו לבית הכנסת.

%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%918

תמונת פנים בית הכנסת שבו התפללו הורי אשתו של דוד דרייר, "Sixth Street Community Synagogue". גם הוא היה בעבר מבנה של כנסיה.

 

 

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

Read Full Post »

בס"ד

סדרת זוטות :  1

הוכה  ברכבת התחתית (סאבוויי)

פנקס קטן יש לי ובו רשמתי במשך שנים  מה שתפש את עיני: פריטים מיוחדים. עותקים חריגים. זוטות וסתם פיקנטריה.

החלטתי שהגיע הזמן לשתף אותכם בממצאים טיפין טיפין מתוך האוסף.

בדף  מן הפנקס  רשמתי לעצמי: הוכה ברכבת התחתית ולכן כתב שאין לסמוך על ספרו. ספר כסא אליהו.

כסא 1

הספר הגיע לספרייה מעזבונו של הרב יצחק נפתלי וויינברג, שכיהן כרב קהילת וושינגטון הייטס בניו יורק.

ספר כסא אליהו נדפס בשנת תשט"ו (1955) בניו יורק. המחבר, ר' אליהו רוסאף,  מספר בשער הספר על אירוע טראומתי שעבר בעת נסיעתו ב"סאבוויי" (רכבת תחתית) כאשר הוכה בראשו על ידי שני  ערלים. בעקבות זאת איבד את זכרונו.

כסא3

עדות על אירוע בעל רקע אנטישמי מובהק, שארע במקום ציבורי . ניו יורק שנת 1955 !

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

"]
הרב אברהם יצחק קוק בטקס קבלת פנים עם ראש העיר ניו יורק. תרפ"ד 1924

 תמונות ממסע הרבנים בארה"ב וקנדה  בשנת תרפ"ד (1924)

המפגש עם חווית הלימוד באה דרך שימוש בכל החושים שלנו. אנחנו קוראים את הנכתב ושומעים את הנאמר ורואים את הדובר.  החוויה בשלמותה מתקיימת בבית המדרש   בחבורת לומדים מסורתית. כמליצת ר' יהודה הלוי בספרו הכוזרי "מפי סופרים ולא מפי ספרים" .

מהבחינה ההיסטורית, המצאת הדיו והנייר ואחר כך הדפוס קדמו במאות שנים להמצאת הרשמקול והפילם. כך שאין לנו הקלטה של מתן תורה ולא של שירת הלויים בבית המקדש. אין לנו תמונה של הרמב"ם ולא של ה"בעל שם טוב" ושאר החכמים שעיצבו את עולמה של הספרות התורנית לדורותיה. התיעוד החזותי – התמונות – ולאחריו גם התיעוד הקולי – הקלטות – הם תוצאותיה של  ההתפתחות הטכנולוגית של העת החדשה.  הפצת המכשור הטכנולוגי  והשימוש בו באופן רחב התחילו רק במחצית הראשונה של המאה ועשרים.

משמעות הדברים, שיש לנו ספרים בני מאות שנים אבל רישומי קול ותמונה מהתקופה המודרנית בלבד. כך לדוגמא, שח לי ידידי שמואל אבנרי,  מנהל ארכיון בית ביאליק, כי אין בנמצא בעולם ולו הקלטה אחת של חיים נחמן ביאליק, שנפטר בשנת תרצ"ד (1934). וזאת על אף שהיה דמות לאומית בחייו ונשא דברים בכינוסים רבים.

לפני מספר שנים נכנסה למשרדי עובדת ב"מוזיאון תל אביב לאומנות" הסמוך ל"בית אריאלה". היא סיפרה לי כי סבא שלה שימש כמלווהו האישי של הרב אברהם יצחק  קוק זצ"ל בביקורו  בארצות הברית וקנדה בשנות העשרים של המאה הקודמת.  במסעו לקהילות היהודיות בצפון אמריקה השתתפו אף הרבנים אברהם דב שפירא  (רב העיר קובנה) ומשה מרדכי אפשטיין (ראש ישיבת סלבודקה-חברון).  מעזבונו של הסבא שלה נשמרו אצלה תמונות, אותן הביאה להראות לי. הכרתי תמונות של הרב קוק גם בעבר  אך אלו נבדלו מהן לטובה בחדות ובחיות של הדמויות שצולמו.  התמונות היו פרי איכות הצלמים והמעבדות  בארה"ב, שהיתה חוד החנית הטכנולוגית אז כמו היום.

כמי שגדל על דמותו של מרן הרב קוק זצ"ל בבית המדרש של ישיבת מרכז הרב התרגשתי למראה התמונות. נסעתי  במנהרת הזמן שמונים שנה אחורה ונפגשתי  בענוה עם דמותו הענקית של הרב קוק .

 סרקתי את התמונות והן שמורות עמי במחשב  הספרייה.

משלחת הרבנים : צילום קבוצתי

דרשת הרב קוק על גזוזטרת הישיבה במונטריאול (תרפ"ד 1924)

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירות סריקה ומשלוח חומר תורני מתוך ספרים וכתבי-עת ישנים וחדשים

פרטים נוספים פנה אלינו  rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: