Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘סדור תפילה’

שבשפלנו זכר לנו

אחת החוויות השמורות עמי בעבודתי בספריה היא הדפדוף בסדורים העתיקים, "סדורי שליח הציבור" הגדולים והכבדים, עם הידיעה שמאות שנים יהודים התפללו בבתי כנסת מתוך סידור שכזה.

אחד מהסידורים האלו הוא מחזור שנדפס בעיר הוֹמבוּרג פר דער ה"א הסמוכה לפרנקפורט דמיין בשנת תצ"ז (1737).

שפלים שער2 מתוקן

השער מקושט במסגרת ועליה עיטורים וציורים המוסיפים רושם רב.

בשיטוט במחזור תפש את עיני תוספות בברכות השחר, שאיננה מופיעה בסידורים שלנו.

פולין   ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם מגביה שפלים.

פולין   ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם סומך נופלים.

פולין  – מציין שאמירת הברכה היא מנהג ליהודי פולין.

שפלים 2ב מתוקן2

בפירוש הנלווה למחזור מבוארת ברכת "מגביה שפלים" :

על שם שבשפלנו זכר לנו תהלים קל"ו. ובאה כאן על שהיה שפל ושוכב ועתה הוא קם וגבוה.

המקור לברכה הוא פסוק בפרק קל"ו בתהלים, המכונה בתלמוד "הלל הגדול" ונאמר בהגדה של ליל הסדר.

 שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

פרופ' משה חלמיש הקדיש כמה מאמרים לברכות השחר. הוא ערך בדיקה מדוקדקת בעשרות רבות של סידורים בכתבי יד ובדפוסים ישנים. בספרו "הקבלה – בהלכה, בתפילה ובמנהג" (הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תש"ס) מופיעים שני פרקים העוסקים בנידון שלנו:

  1. ברכות נדירות בין ברכות השחר עמ' 436-445
  2. ברכת "מגביה שפלים" – ברכה שנשתכחה עמ' 464-473. 

ייחודה של ברכת "מגביה שפלים" הוא שיש לה מקור קדום בסידור רב עמרם גאון.

המסקנה אליה מגיע במחקרו היא שהופעת הברכות הנדירות התקיימה עד המאות הט"ו-ט"ז. לאחריה אנו רואים שינוי מגמה והיעלמות הברכות הנדירות מהסידורים. פרופ'  חלמיש מעלה השערות שונות לכך, טכניות ומהותיות: החל מהופעת הסדורים המודפסים שקבלו את מרות חכמי ההלכה ועד השפעת האר"י והקבלה. 

וכך הוא מסכם בסוף מאמרו הראשון:

 

שפלים זמן1

 יש לציין שהופעת הברכות הנ"ל בתוך המחזור שנדפס בהומבורג בשנת תצ"ז (1737) היא מאוחרת ויוצאת מן הכלל. 

המעוניין לעיין באחד מהמאמרים הנ"ל נא יפנה אלי בכתובת המופיעה בסוף הרשימה. 

חג שמח

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: