Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘ספריית הרמב"ם/ בית אריאלה’

בע"ה

"הגדה של פסח עם תרומה"

במבנה ספריית בית אריאלה מתבצע השנה שיפוץ גדול. כחלק מהמהלך הגדול גם אוספי ספרים זזים ממקום אחד למשנהו. כך הגיע לספריית הרמב"ם אוסף הגדות גדול שהיה מונח ב"ספריית אחד העם". בשבועות הבאים (עד חג הפסח) נציג בכל פעם הגדה אחת שתפסה את עיני מאוסף זה.

מה להגדה של פסח ולתרומה?

תרומה – למי ולמה?

עיון בתוך ההגדה מלמד שמדובר בנוסח מורחב של קידוש ליל הסדר.

הפיסקה הנוספת פותחת במילים "תרומה הבדילנו מכל עם, ארץ חמדה הנחיל אותנו".

נציין, שלא כפי שניתן להבין מהכתוב בעמוד השער ובראש העמוד של הקידוש, נוסח קידוש זה אינו של הרמב"ם.

המעיין במשנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת פרק כט הלכה יט, יראה כי  הקידוש של הרמב"ם למועדים מסתיים במילים "רצה בנו ויפארנו". התוספת מיוחסת לרב סעדיה גאון.

"הגדה עם תרומה" מצויה בהגדות שנדפסו ליהודי תימן. ברישומי מפעל הביבליוגרפיה מצאנו אותן בארבע הגדות, בדפוס ליוורנו תרנ"ט 1899, עדן תרס"ה 1905, עדן תרע"ז 1917, ירושלים תשי"ח 1958.

הרב ישכר תמר, בפירושו המורחב "עלי תמר" לתלמוד הירושלמי  (אלון שבות, תשנ"ב 1992), כותב שראה את ההגדה שלפנינו, שנדפסה בירושלים וחסרה שנת דפוס, ונותן טעם יפה מדוע דווקא בליל הסדר הוסיפו הרחבה לנוסח הקידוש.

כוס של קידוש הנו אחד מארבע כוסות של ליל הסדר. שואל הרב ישכר תמר, כיצד יהיה היכר שאינו רק כוס של קידוש, שאנחנו עושים בכל חג?

ומתרץ הוא, שמשום כך הוסיפו לברכת הקידוש מטבע ארוכה, המציינת את מצוות ההגדה גם על כוס ראשון.

דברים נאים ומתקבלים.

שבת שלום

וחג פסח כשר ושמח

אבישי

Read Full Post »

בע"ה

ציון ציון עיר אלקינו

רשימה ל"יום ירושלים"

פיוט1

 

לפני כחודש נפטר חוקר החזנות עקיבא צימרמן. עקיבא היה יקיר העיר תל אביב  ומבאי הספריה. ערירי היה בחייו ובמותו. רציתי להקדיש רשימה לזכרו ולשם כך פשפשתי בספרי  החזנים המצויים אצלנו. באחד מאלו הספרים, שהיה שייך לשמואל לענדערמאהן, ש"ץ (=שליח ציבור) מוואזנעטענסק, מצאתי קבוצת דפים בכתב יד ובהם מילות משיר קודש ותווים לשירים אחרים.

ספר שער

חותמת בעלים: שמואל לענדערמאהן. הספר באותיות קריליות. נושא הספר: תרגילים לפיתוח הקול.

 

צילום התווים העברתי לחוות דעתה של עמיתה שלי, גב' יוכבד שוורץ, מנהלת מרכז  למוסיקה וספריה ע"ש פליציה בלומנטל.

בקבוצת הדפים הנ"ל היה חסר הדף הראשון.  התחלתי לחקור מהו השיר הקודש הנ"ל, ומי מחברו וכיצד הגיע לתוך ספר, שבעליו הנו שליח ציבור וחזן מדופלם.

בואו ותצעדו עמי בדרך הארוכה שעשיתי בעזרתו הברוכה של חברי חנוך גוטליב.

מי שיתמיד עד סופה של הרשימה ייפגש בצירוף של ישן וחדש. שליח ציבור וחזן שמלחין שיר  לבקשת צעירים תוססים שהחזון הציוני בוער בם.

הבה נצא לדרך…

א.

חיפוש אינטרנטי העלה שמילות השיר לעיל הן הבתים הרביעי, החמישי והששי  של השיר הבא:

עמוד מתוך ספר המועדים: קינות

מתוך : ספר המועדים, כרך שביעי: ימי מועד וזיכרון: תשעה באב . תל אביב (תשי"ז) עמ' 413. תווים לשני הבתים הראשונים נדפסו בספר המועדים, כרך שמיני: ימי מועד וזכרון: יום העצמאות, שיר ציון: עמ' יב !

נקודות למחשבה:

* מיהו אותו רבי מרדכי הלוי, הרשום כמחבר השיר. האם פייטן קדמון?

*  השיר מופיע בשני חלקים שונים של ספר המועדים: תשעה באב ויום העצמאות. להיכן הוא שייך? לשירי חורבן או לשירי תקומה?

——————————————————–

ב.

מילות השיר נדפסו לראשונה בעיתון "החבצלת" בשנת  תרל"ג, 02/08/1873.

 

לקוח מאתר עיתונות עברית היסטורית

לקוח מאתר עיתונות עברית היסטורית

 

נקודות למחשבה:

  • מקור השיר כפי שמופיע בשוליו  הוא "קבלתי מידידנו החכם הנוסע המפורסם יוסף יהודה הלוי (טשארני), אשר קבל מחכם זקן ומופלג בעת נסיעתו בקוקז". איך זה מתקשר למרדכי הלוי שנרשם לעיל כמחבר השיר. האם אלו מסורות שונות או שיש חיבור ביניהם?
  • בשיר שמופיע ב"החבצלת" ישנן רק שמונה בתים לעומת אחד עשר בתים בשיר שנדפס בספר המועדים?
  •  כותרת השיר "קול נהי על ציון" מתאים לקינה ולתשעה באב.

——————————————————–

ג.

השיר היה מקובל מאד בקרב חברי  התנועה הציונית, הוא הושר באסיפות ציוניות ונדפס בקבצי שירה ציוניים.

נביא כמה דוגמאות:

  1. השיר "ציון, ציון"  פותח את קובץ השירים בהוצאת "בני ציון בביאליסטוק" (ורשה תר"ס 1900).

נבל עשור

 

2. מרים בן פורת, שופטת בבית המשפט העליון, מספרת בזכרונותיה:

מרים בן פורת1

 

3. שמואל ליב ציטרון בספרו "אנשים וסופרים: זכרונות ורשמים מימי בכורי חיבת ציון והציונות" (וילנה, תרפ?)  חיבר פליטון ובו התיאור הבא:

– כזאת אל תדבר – התערב הרביעי בשיחה – המאור שבארץ-ישראל יחזירו למוטב.
"ציון, ציון, עיר אלהינו, מה גדול שברך ומי ירפא לך!" – החל אחד המלמדים לשיר בקול
–  חברים! – נשמע קול קורא – על מה אנחנו עומדים פה? הבה נפוצה בעיר ונודיע את הבשורה הזאת בקהל-עם.

 

נקודות למחשבה:

  • האם השיר התחבר על ידי משורר ציוני או הגיע מקווקז?
  •  כיצד אומץ השיר והפך להימנון ציוני?

————————————————————

ד.

מחבר השיר היה הרב מרדכי הוכמן, שחי בין השנים תקפ"א-תרל"ג (1821-1872).

כך כתב בערל כהן בספרו בספרו "יידישע שטעט, שטעטלעך און דארפישע ישובים אין ליטע ביז 1918" (ניו יורק 1991, עמ' 437)

ברל כהן1

דבריו מבוססים על סדרת כתבות בעיתון "הצפירה" על שירי ציון. בתאריך 23 ליוני 1901 הוקדש פרק מיוחד לשיר זה. לפנינו שתי פסקאות  מהרשימה: הפתיח ותיאור ההפתעה בזיהוי מחבר השיר :

הצפירה2

 

הצפירה

לקוח מאתר עיתונות עברית היסטורית

    "בעודני נער קטן שמעתי את השיר בניגונו המיוחד לי…מפי חסידים בעלי צורה ואנשי שם".
נקודות למחשבה:
*  מדוע היה השיר  עלום שם מחברו במשך שנים רבות?
* המחבר כיהן כרב  וראב"ד (=ראש אבות בית דין) בעיירות פאריץ וקלווריה. האם חיבר שירים נוספים?
—————————————
ה.
הרב מרדכי הוכמן חיבר שירים ארוכים, אך לא הדפיסם בחייו. השיר היחידי נדפס  בספרו "שירי תהלה" בשנת תרנ"ד (1894), והוא מימי עלומיו בשנת תר"ח (1848) עת התפרנס כמלמד. זהו שיר ארוך מאד לבר מצוה של תלמידו.  כל הספר מכיל  שיר אחד. 
שירי תהלה1
 בעת שנתמנה לאב"ד בקלווריה התפרסם תיאור שלו בעיתון "המגיד" (שנת 1865 גל' 19):
המגיד2

לקוח מאתר עיתונות עברית היסטורית

 בתווך של תיאור גדלותו התורנית וכשרונותיו מצויין גם  "והנהו מליץ ומשורר גדול כאחד המשוררים הגדולים אשר בארץ".
(כאן נקרא הוא הרב מרדכי שפירא ולא הוכמן. חלופי שמות המשפחה היתה תופעה נפוצה באותם ימים משיקולים שונים)
תיאור נוסף על גדלותו התורנית נמצא בסוף ספר שחיבר אחד מצאצאי אחיו, ובו צירף חידושי תורה מאבות המשפחה.
הוכמן3

מתוך ספר "עטרת ישראל": הרב ישראל מובשוביץ. תל אביב, תשכ"ה

"שירו "ציון ציון" הרטיט בזמנו גדולים והפך לנחלת רבים".
נקודות למחשבה:
 השיר מבטא כיסופים לציון.  כיצד הופץ השיר והגיע לכל מרחבי יהדות פולין ורוסיה?
*   האם השיר שחובר כקינה והפך לשיר תקומה גם שינה את מנגינתו?
——————————————-
ו.
ישנו תיאור יפה בזיכרונות שמואל ליב ציטרון  ("אנשים וספרים" , עמ' 31-32) על חברת חובבי ציון במינסק, שהיה שותף להקמתה,  בו הם פונים הם לחזן המקומי ומבקשים להלחין להם מנגינה למילות שיר, שהם רוצים שישמש להם כהמנון. השיר הולחן והפך במהרה בתפוצה רחבה להימנון ציוני. אם כי מדובר בשיר אחר ולא בשיר שלנו: "ציון, ציון" – הדברים יפים לעניינו.
ציטרון אציטרוןב
"לפיכך האמנו כולנו, כי הואיל ויש ביכולתו של הש"ץ דמתא לחבר ניגון ל"ויחדשהו" ול "מן המיצר", וודאי שלא יפלא ממנו להמציא מנגינה חדשה גם לשירו של פרוג".
נקודה למחשבה:
* צירוף של ישן וחדש.  שליח ציבור וחזן המייצג את ה"ישן", שמלחין שיר  לבקשת צעירים תוססים, שהחזון הציוני בוער בם.

 * לסיכום

השיר "ציון, ציון" חובר על ידי הרב  מרדכי הוכמן באמצע המאה התשע עשרה (למניינם)  והופץ בעילום שם ברחבי העולם היהודי במזרח אירופה. מסתבר שהיו לשיר בתים רבים ומנגינה שהושר בה .

כעבור שנות דור, השיר אומץ כאחד משירי תקומת ציון, ואפשר לשער שגם הולחן מחדש.

 מילות השיר "ציון, ציון", שנמצאו בתוך ספר של חזנים,  מרמזות על  שילוב מעניין  של חזן ושליח ציבור המשורר שיר שהוא המנון ציוני. 

שבת שלום
ויום חרות ירושלים שמח
אבישי
——————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: