Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘ספריית הרמב"ם’

עש"ק פרשת בהר, תשפ"ב

לידידי כאח לי

פרשת השבוע מצטיינת באחוה גדולה במצוות שבין אדם לחבירו. משום כך ניכר מאד מספר מופעים רב של המילה "אחיך" בפרשה.

אחיך

 ברשימתי השבוע נתמקד בהקדשה בשער ספר פסקי הלכות מ"רבינו אשר" (דפוס פיורדא, שנת תק"ה 1745) המצויה בעותק ספריית הרמב"ם. ההקדשה פותחת במילים "מתנה לידידי כאח לי".

רבינו אשר1

מתנה

לידידי כאח לי ה"ה הרב המאה"ג המפורסם

[בנש"ק?] מו"ה מנחם מענדיל לעוונשטאם אב"ד ור"מ

דק"ק [פ"ש?] מאתי […] במהר"ר […] אפראיים

פה […] יום א' טו סיון [ת...?]

Ephraim

רבינו אשר2 (3)

מי הוא מקבל הספר, המוזכר כאן בכינויי כבוד, ושמו "מנחם מענדיל לעווענשטאם" ?

עסקתי בסוגיה זו עם רעי חנוך גוטליב.

מצאנו שני רבנים מצויינים בשם זה.

  1. מנחם מנדל בן חיים לוונשטם, שהיה רב ברוטרדם ונפטר בשנת תר"ה (1845) בגיל 38. היה דמות נערצת. תמונתו המיוחדת מונחת באוסף שבדרון בספריה הלאומית כאן, והספד מרגש עליו נדפס סמוך לפטירתו ונגיש גם הוא באתר הספריה הלאומית כאן.נהי

2. מנחם מנדל בן אברהם לוונשטם. היה רב שלושים שנה בפרוישטאט בין השנים תקפ"ו-תרט"ז (1826-1856) ואחר כך היה ראב"ד בעיר פוזנא עד פטירתו באמצע דרשת שבת הגדול בשנת תרכ"ח (1868).

חנוך מצא כי שני רבנים אלו היו בני דודים. שניהם נכדיו של ר' אריה ליב, מחבר ספר שאלות ותשובות "פני אריה".

למי מהשניים נמסר הספר כאות ידידות: "ידידי כאח לי"?

ייתכן והתשובה נמצאת ברישום קצר נוסף בצד שמאל של דף השער הנ"ל, בסמוך לחותמת הצנזורה הרוסית.

אברהם לעווענשטאם

רבינו אשר2 (4)

יש להניח שמדובר באחד מיוצא חלציו של רבי מנחם מנדל בן אברהם מפרוישטאט.

אם כך הוא ייתכן ונוכל לחזור לכתובת ההקדשה ולפענח ראשי תיבות שהתקשינו בהם.

רבינו אשר2א

מכובדנו היה אב"ד ור"מ דק"ק (דקהילת קודש) פ"ש.

אם אכן הוא ר' מנחם מנדל בן אברהם מפרוישטאט, ייתכן והכוונה לעיירה פרוישטאט, שנכתבה בקיצור פ"ש.

תופעה זו של קיצור שמות מוכרת לי ממקומות נוספים כדוגמת: פרשבורג בקיצור היא פ"ב, בא"ד היא בארדיטשב  וכיוצא בזה.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, ערב יום העצמאות תשפ"ב.

שבוע לפני חג פסח נפתח בית קפה בבניין ספריית "בית אריאלה".

בית הקפה פתוח בשבת ואינו כשר !

לפני כשנתיים נודע לנו על כוונה לתוח את בית הקפה החדש בשבתות. לבקשתינו קיימנו שיחה עם מנהלת מחלקת הספריות דאז גב' מרים פוזנר ושטחנו לפניה את הנימוקים לדעתנו בעד הסגירה בשבת.

בין השאר עוזרי הנאמן בחר לקרוא בפניה את הסיפור הבא מתוך ספרו של יונה עמנואל. מטרת הסיפור להראות כמה יקרה השבת במסורת היהודית ואיזה מחירים היו מוכנים לשלם למענה.

ספריית הרמבם301ספריית הרמבם303

ספריית הרמבם305

לצערי, לא שכנענו את הנהלת הספריה והאגף.

הפיסקה הבאה לקוחה מתוך פירוש"משך חכמה" לר' שמחה מדווינסק, מענקי הרוח והתורה בדור שלפני השואה. הוא כבר נפגש בתופעה רחבה של חילולי השבת.

חידוש גדול בדבריו -שסמוכים על דברי חכמינו ז"ל – שהסכנה העומדת לפתחנו הם דווקא המחלוקות בתוכנו ושחיתות מוסרית ולא על חילולי השבת.

משך חכמו אלוא

בערב יום העצמאות הבעל"ט ברצוני להדגיש את ערך האחדות בעם ישראל.

לגאולה שלמה !

עצמאות שמח.

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, פרשת קדושים, תשפ"ב

ספר מעריך המערכות

רבי יוסף תאומים, בחיבורו הגדול פרי מגדים: במבוא על כללים בהוראת איסור והיתר, מצטט מספר "מעריך המערכות":

פמג מעריך המערכות2

בעותק ספריית הרמב"ם בעמוד הפותח את ספר "מעריך המערכות", דפוס פריס שנת 1629, מופיעה אזהרה בכתב יד.

מודעת לכל קורא שמחבר ספר זה

הי' נוצרי, לכן אל יתמה למצוא איזה

דבר אשר לא כדת אמונתינו הקדושה והטהורה אמונת ישראל

מעריך2ב

סריקה של כל הספר ניתנת לצפיה דרך קטלוג הספריה הלאומית כאן.

 הספר מתעסק בהסברת ערכים בקצרה ובפענוח ראשי תיבות (ראה ערך אבד. אב בית דין: אין בית דין). בספר קרוב לשש מאות עמודים ונדפס בפורמט ענק.

מעריך1

בדבריו של פרופסור יעקב שמואל שפיגל הי"ו מצאתי דיון על היחס הנכון לספר זה. באחת מהערותיו למאמרו על "השימוש בקיצורים ובראשי תיבות שאינם שכיחים" (ישורון כרך עשירי, עמ' תתיח) התייחס לספר זה באריכות:

שפיגל1א

 מה ידוע לנו על המחבר? היה יהודי מומר, בעל ידע תורני רחב, בין חיבוריו תרגום לצרפתית את פרקי אבות וספר בחינת עולם לר' ידעיה הבדרשי וכתב חיבור על י"ג מידות שהתורה נדרשת.

עוד ידוע לנו שהיה שותף להאשמות נגד היהודים!

כך מסופר עליו ב jewishencyclopedia:

born at Carpentras about 1578; died at Paris in 1650. Early in life he left his native town and went to Aquino, where he became converted to Christianity and changed his name Mordecai or Mardochée to Philippe d'Aquin. In 1610 he went to Paris, and was appointed by Louis XIII. professor of the Hebrew language. He is mentioned among the accusers in the proceedings for "the crime of Judaism," instituted in 1617 against Concini, Marquis d'Ancre, and his wife Leonora Galigai, in whose household he had occupied some subordinate position (Léon Kahn, "Les Juifs à Paris," p. 40)

תרגום:

נולד ב-Carpentras ב-1578 בערך; מת בפריז בשנת 1650. בתחילת חייו עזב את עיר הולדתו והלך לאקווינו, שם התנצר ושינה את שמו מרדכי לפיליפ ד'אקין. בשנת 1610 הוא נסע לפריז, ומונה על ידי לואי ה-13 כפרופסור לשפה העברית. הוא מוזכר בין המאשימים בהליך בגין "פשע היהדות", שנערך ב-1617 נגד קונסיני, מרקיז ד'אנקר, ואשתו ליאונורה גליגאי, שבמשק ביתה הוא מילא תפקיד כפוף כלשהו (ליאון קאהן, "Les Juifs". à Paris", עמ' 40).

לאור המידע הנ"ל, שאלה שצריכה עיון:

האם ר' יוסף תאומים, מחבר ספר פרי מגדים, היה מודע לזהותו של מחבר הספר?

שבוע טוב

אבישי

נ.ב.

פרופ' שפיגל הפנה גם לאגרות הפמ"ג (נדפסו בראש מהדורת שו"ע מכון ירושלים)  ובו ממליץ הפמ"ג ללמד את בני הנעורים רשימת ספרים ובהם ערוך עם מוסף מעריך המערכות  והוא זיהה זאת עם הספר הנז'.
יש להעיר שמעריך המערכות איננו מוסף ואיננו נדפס על ספר הערוך.
 ייתכן שכאן כיוון הפמ"ג לספר הערוך עם מוסף לר' בנימין מוספיא ומעריך מהרב ר' מנחם די לונזאנו.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

שבשפלנו זכר לנו

אחת החוויות השמורות עמי בעבודתי בספריה היא הדפדוף בסדורים העתיקים, "סדורי שליח הציבור" הגדולים והכבדים, עם הידיעה שמאות שנים יהודים התפללו בבתי כנסת מתוך סידור שכזה.

אחד מהסידורים האלו הוא מחזור שנדפס בעיר הוֹמבוּרג פר דער ה"א הסמוכה לפרנקפורט דמיין בשנת תצ"ז (1737).

שפלים שער2 מתוקן

השער מקושט במסגרת ועליה עיטורים וציורים המוסיפים רושם רב.

בשיטוט במחזור תפש את עיני תוספות בברכות השחר, שאיננה מופיעה בסידורים שלנו.

פולין   ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם מגביה שפלים.

פולין   ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם סומך נופלים.

פולין  – מציין שאמירת הברכה היא מנהג ליהודי פולין.

שפלים 2ב מתוקן2

בפירוש הנלווה למחזור מבוארת ברכת "מגביה שפלים" :

על שם שבשפלנו זכר לנו תהלים קל"ו. ובאה כאן על שהיה שפל ושוכב ועתה הוא קם וגבוה.

המקור לברכה הוא פסוק בפרק קל"ו בתהלים, המכונה בתלמוד "הלל הגדול" ונאמר בהגדה של ליל הסדר.

 שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

פרופ' משה חלמיש הקדיש כמה מאמרים לברכות השחר. הוא ערך בדיקה מדוקדקת בעשרות רבות של סידורים בכתבי יד ובדפוסים ישנים. בספרו "הקבלה – בהלכה, בתפילה ובמנהג" (הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תש"ס) מופיעים שני פרקים העוסקים בנידון שלנו:

  1. ברכות נדירות בין ברכות השחר עמ' 436-445
  2. ברכת "מגביה שפלים" – ברכה שנשתכחה עמ' 464-473. 

ייחודה של ברכת "מגביה שפלים" הוא שיש לה מקור קדום בסידור רב עמרם גאון.

המסקנה אליה מגיע במחקרו היא שהופעת הברכות הנדירות התקיימה עד המאות הט"ו-ט"ז. לאחריה אנו רואים שינוי מגמה והיעלמות הברכות הנדירות מהסידורים. פרופ'  חלמיש מעלה השערות שונות לכך, טכניות ומהותיות: החל מהופעת הסדורים המודפסים שקבלו את מרות חכמי ההלכה ועד השפעת האר"י והקבלה. 

וכך הוא מסכם בסוף מאמרו הראשון:

 

שפלים זמן1

 יש לציין שהופעת הברכות הנ"ל בתוך המחזור שנדפס בהומבורג בשנת תצ"ז (1737) היא מאוחרת ויוצאת מן הכלל. 

המעוניין לעיין באחד מהמאמרים הנ"ל נא יפנה אלי בכתובת המופיעה בסוף הרשימה. 

חג שמח

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

ערב פסח, תשפ"ב

שאינו יודע – לשאול

לא שפר חלקו של הבן "שאינו יודע לשאול", המוצג בהגדות כילד קטן וחסר בינה. לפנינו התייחסות שונה.

ספריית הרמבם246א

סריקה מתוך פקסימיל של שני דפים שנשמרו מהגדה עתיקה של פסח /  על פי א. יערי (ביבליוגרפיה של הגדות פסח, פריט 5) שנת ההוצאה של המקור רע"ה 1515 בערך. על פי י. יודלוב (אוצר ההגדות, פריט 9) נדפס המקור בקושטא או בסלוניקי בין רפ"ז ל-רצ"ה (1535-1527) / Berlin : מוציא לאור לא ידוע, תרפ"ז 1926 / עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה).

רבינו חיים יוסף דוד אזולאי באחד מפירושיו להגדה (גאולת עולם, ליוורנו תקנ"ד 1794) מביא את שכתב ר' שלמה אלקבץ (כ"י / כתב יד ) בזכות אותו הבן שהוא "ירא וחרד לדבר ה' ואינו שואל מפני היראה מהשגיאה".

גאולת עולם

ושאינו יודע לשאל וכו' כתב הרב הגדול עיר וקדיש / מהר"ש הלוי בן אלקבץ זלה"ה בפירושו כ"י / וז"ל לאו בשופטני עסקינן אבל הוא ירד וחרד לדבר ה' ואינו / שואל מפני היראה מהשגיאה ואינו יודע לסדר שאלתו על כל / ענין וענין ככל אחיו ולכן פתח לו שתלהיבהו לשאול / ותמשיכהו בדברים עד שמתוך זה יפתח פיו ויאירו דבריו / וזהו והגדת לבנך לשון המשכה שתמשיכהו בדברים עד יסיר /  החסום מפיו  וימהר לדבר צחות עכ"ל לעניננו. וכדבריו / דייק אומרו ושאינו יודע לשאל דהו"ל לומר ושאינו יודע ותו / לא אבל דקדק ושאינו יודע לשאל כי יודע הוא ומבין רק שאינו / יודע לסדר שאלה כאחיו אחד חכם אחד תם.


 + + + + + + + + + + + + + + + + + + + ++ + + + ++ + + + ++ + + + + + + + + + + + +

אחד מגדולי מפרשי התנ"ך והתלמוד הוא ר' שלמה יצחקי (רש"י). אין צורך להכביר במילים על כך.

רש"י הצטיין במידה אחת שאינה מצויה בשאר הפרשנים והחכמים. פעמים רבות כתב "איני יודע".

חכמי הדורות אספו מקורות רבים בהם רש"י התבטא באופן שכזה. ראשון להם ר' יאיר בכרך בספרו שו"ת חוט השני (פרנקפורט תל"ט 1679 סימן יט). שנה אחריו ר' עקיבא איגר בגיליון הש"ס ( נדפס בש"סים במסכת ברכות דף כה ע"ב) ועוד.

כמאמר בסיסי למי שמתעניין בנושא אני ממליץ על ר' יונה בעמנואל במאמרו:  "לא ידעתי" בפירוש רש"י לש"ס. פורסם ב"המעין" (שנה לא, גיליון א, תשנ"א). שם יש סיכום טוב של ההיבטים השונים והפניה למקורות נוספים.

ר' שמואל אשכנזי,  כשלעצמו "בור סוד שאינו מאבד טיפה",  כתב:

אשכנזי

("אור תורה", גליון צט תשל"ו )

בגליונות "נחלת יעקב יהושע" בשנה זו (פרשיות תולדות ואילך) עסקו בפענוח רשימה של "איני יודע" בפירוש רש"י, המופיעה בשולי גמרתו של הרב חים קנייבסקי. שם הופיע הסיפור הבא על כוחו של "איני יודע" בגאולן של ישראל:

איני יודע סיפור1א

איני יודע סיפור2

איני יודע מעשה

איני יודע סיפור3

איני יודע מעשה1

שנזכה להיות במעלת "שאינו יודע".

לא נבוש לשאול: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"?

כי בשאלה סוד הגאולה.

חג פסח כשר ושמח.

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

אדר שני תשפ"ב

תורת העולה והשלמים

מסורת מוטעית מציינת שהרמ"א (רבי משה איסרליש, בעל ה"מפה"), נפטר בל"ג בעומר שנת של"ג (1573) בגיל ל"ג (33). איננו יודעים את שנת לידתו המדוייקת של הרמ"א אך בצירוף מקורות שונים אנחנו יודעים שחי יותר שנים (בין 40-50) ולא נפטר בגיל כה צעיר.

אחת ההוכחות מצאתי בהערתו של מוכר הספרים הידוע ליפא שווגר על עותק ספרו של הרמ"א "תורת העולה".

ספר זה נדפס לראשונה בפרג שנת ש"ל (1570) בחיי המחבר. ההערה מצויה סמוך לדף השער בעותק מהדפסה שניה של הספר המצוי בספריית הרמב"ם (יאהניסבורג, תרי"ד 1854). מפליא לראות את מוכר הספרים ליפא שווגר המתמצא בתוכנם של הספרים.

ספריית הרמבם171

וזו לשונה של ההערה:

ח"ג דף קלח שורה ב

לאבא מורי ש"נ (שיחי נצח)

הרמ"א כתב זה קודם שנת

שכ"ד ומזה ראיה שהיה שניו

יותר מל"ג כי לפי חשבון היה פחות

מבן ט' שנים וזה רחוק מן המציאות

בדף קלח מבאר הרמ"א את מעשהו של שלמה המלך, שהקריב בעת חנוכת המקדש סכום אסטרונומי של קרבנות: עשרים ושניים אלף (22,000) בקר ומאה ועשרים אלף (120,000) צאן. כך מתואר בספר מלכים א פרק ח פסוק סג.

הרמ"א שואל: האם לא היו מטרות טובות יותר לשימוש בכסף כמו לפרנס עניים ולתלמוד תורה? מה היו כוונותיו של שלמה המלך?

בהקשר זה כותב הרמ"א:

ספריית הרמבם173

והנה זה לי נגד ט"ו שנה, שאל גוי אחד לאבא מוריש"ן מה היה

כוונת שלמה בענין רבוי קרבנות אלו ואמר דרך הלעג שבוודאי כל ארץ ישראל היה

מסריח מריח הבשר ששרף שלמ' על המזב', ובאמת שגם בעיני יפלא...

במקום אחר בספר אנחנו למדים שרמ"א סיים כתיבתו עוד לפני שנת שכ"ד (1564). כך מובא בראש השיר שצורף לספר כש"נ במהדורתו הראשונה.

ספריית הרמבם176

בוא ונעשה חשבון. אם רמ"א נפטר בשנת של"ג (1573)* בגיל 33 שנים ואת ספרו סיים תשע שנים קודם בשנת שכ"ד (1564), ובספר מעיד על מפגש של אביו עם גוי אחד 15 (ט"ו) שנים קודם. הרי הרמ"א מעיד על מעשה שהיה 24 שנה קודם לפטירתו. כלומר שהיה אז בגיל תשע. על זה כתב ליפא שווגר:

וזה רחוק מן המציאות

*על מצבת הרמ"א היה כתוב שנת של"ב (1572)

נציין שבספר עצמו, בסוף החלק השני, מדפיס הספר עם ביאור נרחב , ישראל בן ידידיה יפה ש"ץ, מתלפמס עם גישה זו – המקצרת את שנות חייו של הרמ"א – ודוחה אותה ממקור אחר.

ספריית הרמבם174

סוף דבר. כמו במקרים רבים יודעים אנחנו את תאריך פטירתו של אדם ולא עת יום הולדתו.

כדברי החכם באדם שלמה המלך: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. (קהלת ז, א)

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה. כב אדר שני תשפ"ב

הרמן באדט ופוליטיקה עולמית

באדט צפלין

תמונה של הרמן באדט משחק שח צולמה בתוך טיסת הצ'פלין מעל שמי ארץ ישראל בימי חג הפורים בשנת 1929 בחברת מכובדים גרמנים. בעת הטיסה קרא מגילת אסתר. הרמן כתב על סיפור המסע בצ'פלין, שהוא יזם, בעיתון יהודי-גרמני שנדפס בהמבורג ומשם התמונה. המקור: ארכיון הספריה הלאומית כאן.

במהלך הסגרים הארוכים של הקורונה סרקתי קטעי עיתונות ישנים שהיו מסודרים לפי אישים ומקובצים על ידי מנהלה הראשון של הספריה, הרב ראובן מרגליות זצ"ל. נתקלתי בשמות רבים שלא היו מוכרים לי. אחד מהם היה הרמן באדט. קטעי העיתון סיפרו על דמות רבגונית. פקיד גבוה מאד במיניסטריון הפנים בפרוסיה בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, יהודי שומר מצוות וציוני. (לקריאת כל קטעי העיתון הסרוקים ראו נא כאן).

אני אתמקד כאן בנקודת זמן אחת בקריירה העשירה שלו, שיש לה היבט רלוונטי גם לימים אלה.

בתחילה נתקלתי בזה כבדרך אגב. כך קראתי באחד הכתבות עליו:

"וידועה שאלתו לרבני גרמניה בדבר הופעתו במשפט הידוע של מיניסטריון הפנים שהתקיים ביום הכיפורים"

באדט4

מה היתה הסיטואציה שאליה נדרש הרמן באדט ומה הורו לו רבני גרמניה?

פניתי לעזרתו של רעי חנוך גוטליב הי"ו. ברכות יחולו על ראשו.

נתחיל בהסברת הרקע ונבין במבט לאחור עד כמה היה יכול להיות האירוע ההוא משמעותי היסטורית.

גרמניה שאחרי התבוסה של במלחמת העולם הראשונה, והנפילה הכלכלי בעקבותיה, סבלה מחוסר יציבות פנימי. בשנת 1932 במהלך מנוול העלה נשיא גרמניה הידנבורג לשלטון קנצלר חדש, שהכשיר את התנועה הנאצית -על כנופיות הבריונים הרצחניות שלה- לבוא בקהל. בפרוסיה, מדינת-מחוז מרכזית בגרמניה, שלטה אז המפלגה הסוציאל דמוקראטית. הקנצלר החדש (פון פאפן) פיטר את ממשלתה החוקית של פרוסיה והעמיד עצמו במקומה.

הממשלה בפרוסיה עתרה כנגד המהלך לבית הדין העליון החוקתי שמקום מושבו בדנציג. הרמן באדט נקרא לייצג את הממשלה בתור מומחה לדין חוקתי. בית המשפט דחה את העתירה. מי יכול לכלכל את גלגלי ההיסטוריה אחורה ולשער מה היה קורה לו בית המשפט היה פוסק אחרת?

בעיתון "היינטיגע נייעס" (חדשות היום) שנדפס בוורשא, בתאריך 21 יולי 1932, התפרסמה הידיעה תחת הכותרת: מען קלאגט אן היטלערן צום "ונתנה תוקף"

תרגום: היטלר נתבע על "ונתנה תוקף"

בגוף הידיעה מסופר כי העו"ד היהודי ד"ר באדט נשלח על ידי ממשלת פרוסיה לשעבר ללייפציג כדי להעמיד את פון פאפן לדין על ידי בית המשפט העליון בגין "הפרת החוקה".באדט היינטיגע נייעס1

ניבא ולא ידע מה ניבא. השימוש המליצי כאן בתביעה בגין "נתנה תוקף" – כלומר שאין למעשה תוקף – ואכן המשפט נפל בסופו של דבר ביום "ונתנה תוקף" !

מועד המשפט נקבע ל 10 אוקטובר 1932 החל ביום כיפור שלנו. ד"ר הרמן באדט, שהקפיד ברבים על שמירת שבת ומועד, התלבט אם מותר לו להופיע במשפט.

מצאנו הדים רבים בעיתונות התקופה לפסק ההלכה המתיר שקיבל.

העיתונות היהודית עסקה בכך בארץ ובחו"ל. זאת הידיעה ב"הארץ" בעמודו הראשון בגיליון ערב יום כיפור!

באדט הארץ2

בעיתונים הגדולים בפולין: "היינט", "דער מאמענט" הופיעו ידיעות רחבות.

באדט דער מאמענט2

ד"ר באדט איז ערלוביט געווערן צו פערטיידיגען די געוו. פרייסישע רעגירונג אום יום כיפור

תרגום: ד"ר באדט הורשה להגן על הממשלה הפרוסית לשעבר ביום כיפור.

באדט דער מומנט1

מה היו הנימוקים בעד ונגד ? מי היו הרבנים עימם התייעץ ד"ר באדט ?

לא הצלחתי למצוא תיעוד מסודר ורציני. בדיווחים העתונאים ישנם אמירות כלליות על הנימוקים.

בידיעה בעיתון "מאמענט" נכתב באופן מעורפל:

וייל עס געהט אין דעם פאל וועגען העכערע עפענטליכע אינטערעסען און וועגען אנזעהען פון יודענטום.

תרגום גוגל: כי במקרה הזה מדובר באינטרסים ציבוריים גבוהים יותר ובהשקפה על היהדות.

בעיתון JEWISH DAILY BULLETIN היוצא בניו יורק התפרסמה למחרת יום כיפור הודעה על ההיתר בזו הלשון:

באדט ניו יורק1

תרגום: מנהיגי הקהילה היהודית האורתודוכסית בברלין העניקו היתר לד"ר הרמן באדט, לשעבר מנהל השרים של ממשלת פרוסיה המודחת וחבר המועצה הפדרלית, שמתיר לו להתייצב ביום כיפור בפני בית הדין בלייפציג כדי לנהל את תיק בראון-סוורינג נגד הקנצלר פרנץ פון פאפן בגין הדחה בלתי חוקתית.
ד"ר בדט, יהודי שומר מצוות, שתמיד שמר את השבת ואת ימי החג היהודיים, הועמד בדילמה קשה. בעוד שקבוצת בראון-סוורינג התעקשה על נוכחותו בבית המשפט כתיאורטיקן המוסמך ביותר בנושא חוקת הבית.

אמונותיו הדתיות של ד"ר באדט קראו לו לשמור את יום כיפור, היום הקדוש ביותר בלוח השנה הדתי היהודי.
מנהיגים יהודים אורתודוכסים הסכימו להעניק לו את ההיתר בטענה כי העניין הקורא לנוכחותו בבית המשפט הוא בעל האינטרס הציבורי הגבוה ביותר וכן באינטרס של יוקרה יהודית.

הערת אזהרה ! כידוע אין ללמוד הוראה ממעשה, שהרי לא כל הפרטים ידועים ולא כל השיקולים פרושים לפנינו. וגם היקף ההיתר לא ידוע, כנראה לא הותרו כאן מלאכות מן התורה וכו'.

ובכל זאת, יש כאן מראה מקום לעיון בסוגיות הקשורות לפיקוח נפש של רבים ולהנהגה ציבורית בפוליטיקה עולמית.

שבת שלום

אבישי

נספח:

קצרנו בתיאור המורכבות של נציג יהודי שומר שבת בעמדה בכירה בשילטון נוכרי. כפי שמסופר במקומות שונים באדט הקפיד בפרהסיה על שמירת שבת, גם במחיר ציבורי.

באותו עניין מרתקת התמודדתו של סנטור ג'ו ליברמן בנושאים דומים. להתרשמותכם צרפתי כאן קובץ של עמודים מספרו החדש "זמן שבת".זמן שבת

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

ערב שבת פרשת "ועשו לי מקדש", תשפ"ב

נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ

"מנהגי ישרון", ספרו של אברהם אליעזר הירשוביץ "איש קאוונא", נדפס לראשונה בוילנה בשנת תרנ"ב 1892 ואחריו עוד כמה פעמים. בכל פעם בתוספת מנהגים וטעמיהם. המחבר הוסיף את תמונתו בשתי מהדורות מאוחרות. זו באידיש של וילנה תרע"ד 1914 וזו שלאחריה, כשכבר היגר המחבר לאמריקה, ונדפסה בסט. לואיס תרע"ז 1917.

תוי ונוי תמונה תרעד

תוי ונוי תמונה1 תרעז

בתמונה המאוחרת המחבר כבר עבר לגור מקובנה (קאוונא) אשר בליטא לארה"ב וכעת גר בעיר פיטסבורג בפנסילבניה. הכתובת (Address) החדשה שלו מצויינת באחורי השער תחת הכיתוב: תוי ונוי.

תוי ונוי כיתוב תרעזד

בדקתי ב"אוצר החכמה" ומצאתי ספרים מועטים בהם מוזכר ביטוי מיוחד זה: תוי ונוי.

הנה שתי דוגמאות:

  1. מתוך ספר "תולדות חכמי ישראל" (גרינוולד). תרפ"ד 1924

תוי ונוי3ב1

2. מתוך ספר "תפלות ישראל" (ברוין). תרס"ו 1906

תוי ונוי3א1

בתחילה חשבתי שצריך לקרוא את "תוי ונוי" בחולם (כמו Toy Noy). נוי במובן של יופי.

אבל אחר כך מצאתי מי שהעיר שיש לקרוא זאת "תוי ונוי" בחיריק (כמו Tavi Navi). תוי הוא סימן שלי ונוי הוא דירתי.

באתר האקדמיה ללשון העברית נשאלו חכמיה :

"השם הפרטי נָוֶה רווח למדי בשנים האחרונות, ואנו נשאלים הרבה על משמעו ועל הכתיב שלו".

מקריאת תשובתם כאן למדתי כי יסודו של שם זה במילה מן המקורות. למילה נָוֶה שתי משמעויות:
(א) 'יפה', 'נאה'. כדוגמת "הַנָּוָה וְהַמְּעֻנָּגָה דָּמִיתִי בַּת צִיּוֹן" (ירמיהו ו, ב).
(ב) 'מקום'. כדוגמת "נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ" (שמות טו, יג).

מצינו בדברי חכמינו, שבית המקדש (והמשכן) הולם את שתי המשמעויות. גם דירה לשכינה בעולמנו וגם יפה ונאה עד שנקרא "נויו של עולם".

אז "תוי ונוי" הוא מקום דירתי הפרטי, ובו אני מניח את חפצי.

להבדיל ממקום המשכן והמקדש שהוא "דירה בתחתונים" של השכינה.

שבת שלום

אבישי

נ. ב.

רעי חנוך שלח לי "תוי ונוי" מנוקד.

"דברי חכמים וחידותם" (וויסמאן-חיות). תרנ"ב 1892

תוי ונוי מנוקד2


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, שבת קודש פרשת משפטים, תשפ"ב.

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"

פרשת השבוע עוסקת בדיני ממונות בין אדם לחברו ולסביבתו.

מצוות "דינים" היא אחת משבע מצוות שבני נח חייבים.

שאלה מעניינת: האם אומות העולם מצווים באותם פרטי הלכות בתחומים אלו כמו אלו הכתובים ב"שלחן ערוך" שלנו ?


שערי משפט שער

"כתאב אלאחכאם אלשרעיה פי לאחואל אלשח’ציה ללאסראילין"
["חוקי ההלכה היהודיים בדיני המעמד האישי"]

 שער הספר. עותק ספריית בית אריאלה.

"שערי משפט" הוא חיבור מיוחד בשפה ערבית, חיבר אותו ר' מסעוד חי ן' שמעון, אב"ד קהיר וראש הרבנים במצרים. החיבור נדפס בקהיר בין השנים תרע"ד-תר"פ (1914-1920) ולו שלשה חלקים.

שערי משפט א 1

שערי משפט3

עמודים מהספר

בערכו של מחבר הספר באתר mytzadik נכתב כי ספריו זכו לאישור של משרד המשפטים המצרי !

שערי משפט8

המקור: כאן

מדוע כתב ר' מסעוד חיבור זה בערבית ?

כדי להסביר את חוקי התורה לשכנים מסביב.

כך כתב המחבר בהתנצלותו:

אמנם ידעתי. כי חכמים יתמהו. הלנו אתה. ותחבק חיק נכריה. לא יעשה כן. לתת הצעירה. לפני הבכירה… בארץ נכריה. אויבנו פלילים. נתנו בשער קולם. אבדה עצה. תורה ותושיה. אין סדר למקרא. תעו במדבר. אורח לא סלולה. ערבה וציה. על כן חפרתי את הבאר באר לחי…

שערי משפט ספהל1

המקור: עותק דיגיטאלי באתר הספריה הלאומית כאן 

שערי משפט

 الأحكام الشرعية في الأحوال الشخصية للإسرائيليين

הספר החשוב הזה העושה רושם נעים מאד גם בתכנו וגם בחיצוניותו, גם בסדור כל פרקיו, וגם בשטתו המדעית, נתקבל בשמחה במצרים, וכל העתונות המצרית בכללותה הרבתה לספר בשבחו. חצר המלכות והוזירים המצרים וראשי הדתות השונות ופרופסורי המכללות והשופטים ועורכי הדין הודו למחבר הנכבד על המתנה היפה שבה העשיר את עולם המשפטים, הרב מ. חי בן שמעון, בספרו זה, הרים את קרן המשפט העברי בעיני העולם הנאור. עבודתו החשובה הזאת שמשכה אליה את תשומת לב כל העולם המשפטי במצרים מתחלקת כאמור לשלשה חלקים הכוללים הערות, ציונים ומראי מקומות והכל מוצע בהרצאה יפה וקלה, יפה עשה הרב המחבר שהוסיף גם את חוות דעת אחדים מרבנינו הגדולים בשאלותיהם ותשובותיהם. ונחזיק נא לו טיבותא על העבודה הענקית שעבד בסדור הספר הגדול הזה. השלחן ערוך שהיה עד כה כספר חתום לפני לא יהודים, נעשה כעת על ידי חבורו של הרב בן שמעון, לספר השוה לכל נפש וע״ז יודו לו כל מוקירי שפתנו.

הגאון רבי יוסף ארוואץ זצ״ל, ראב״ד לעדת הספרדים בעיה״ק יפו ת׳׳ו, ביקר במצרים בראשית שנת תער״ב (1912). והוא התפעל רבות מהסדר והמשטר הנפלא, שמצא בבתי הדין של רבי מסעוד ואחיו רבי רפאל אהרן, וכה הוא מתאר את רישומיו בהקדמה לס׳ שערי משפט.

״אנכי בדרך נחני ה׳ בשליחותייהו דרבנן קדישי דעיה״ק ירושלים תוב״ב, פה קריה עליזה ברוך עמי מצרים. שמח לבי ויגל כבודי, ראיתי כי כל העדה כולם קדושים, אנשי חכמה ומדע ויראת חטא רודפי צדקות ואוהבי תורה. ראיתי בית דין הגדול והמפואר אשר תחת ממשלת המאור הגדול, מר ניהו רבא הגאון המפורסם ר״מ ור״מ דפה עוב״י מצרים ואגפי׳ה כקש״ת כמוהר״ר רפאל אהרן בן שמעון נ״י, ומשנהו כסף מר אחיו הרב הגדול המפורסם לשם טוב ולתהלה, רב ספרא ויקירא, ראש אב בית דין מקודש כמוהר״ר מסעוד חי בן שמעון נ״י. ראיתיו כי הוא הבית דין המיוחד במינו לתפארת דתינו ולאומינו. הרבנים הנז׳ יצ״ו לא חשכו נפשם מכל עמל ותלאה להגדיל את כבוד דת ישראל ולהאדיר את כבוד האומה הישראלית במלוא מובן המלה. ראיתי כי מזה שנים אחדות נוסד בתוך ב״ד הצדק בית משפט טריבונאל ראביניק עפ״י נימוס ותכסיסי הטריבונאלים המפורסמים אשר לשאר העמים, ובהם ישפטו את העם משפט צדק. הכל על צד היותר מנומס בעורכי דין (אדווקאטוס). סופרי הדיינים כותבים הטענות ועל פיהם יצא דבר הדין הלכה פסוקה על פי דת ודין תוה״ק".


פתחנו את רשימתנו בשאלה:

האם אומות העולם מצווים באותם פרטי הלכות בתחומים אלו כמו אלו הכתובים ב"שלחן ערוך" שלנו ?

למרבה הפליאה (שלי…), התשובה היא כן!

כך פסק הרמ"א (תשובה י' בשו"ת שלו) בסכסוך שהסעיר את העולם היהודי בשעתו וגרם בעקיפין לשריפת התלמוד. שני מדפיסים נוכריים הדפיסו את ספר "משנה תורה" לרמב"ם בוונציה בשנת ש"י (1560). הרמ"א הכריע שהיתה כאן השגת גבול של אחד המדפיסים על חברו והטיל חרם על מהדורה זו. בתשובתו הרמ"א מוכיח שבני נוח מצווים בפרטי הדינים כבני ישראל.

לאחרונה התאגדו כל בתי הדין לממונות במדינת ישראל במסגרת "לכתחילה". כתבה על כך מופיעה השבוע בערוץ "שבע" כאן

שבוע טוב

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, פרשת "יתרו", קבלת התורה, תשפ"ב.

"אנכי ה' אלקיך" 

לימוד התורה כמצווה מרכזית בחייו של כל יהודי. האם בלימוד "שור שנגח את הפרה" – כדוגמא לסוגיה הלכתית – מושגת הדביקות בה'?

בהקשר זה ניתן למצוא את המושג הקבלי, "קב"ה ואורייתא – חד הם", בשני קצוות: מיוחס לבעל שם טוב מחד ולר' חיים מוולוז'ין מאידך.

נפתח בסיפור המובא בפירושו לפרקי אבות של ר' חיים מוולוז'ין, תלמידו הגדול של הגאון מווילנה.

"קב"ה ואורייתא חד הוא והדבוק בתורתו דבוק בו ית"ש.

וסופר מאדונינו דוד הגאון בעל הט"ז,

שאשה אחת צעקה אליו אהה אדוני והנה בני נחלש למות.

ויאמר לה התחת אלקים אני.

ותאמר אל התורה שבאדוני אני צועקת כי קב"ה ואורייתא חד הוא.

ויאמר לה הלא זאת אעשה לך הדברי תורה שאני עוסק כעת עם תלמידי אני נותן במתנה להילד אולי בזכותו יחי' כי בדבר הזה תאריכו ימים כתי'.

ובאותה שעה חלצתו חמה."

[המקור: רוח חיים. פירוש לפרקי אבות מאת ר' חיים מוולוז'ין.  פרק א, משנה א. ד"ה: הם אמרו שלשה דברים.]

רבי יצחק מניסכיז, תלמידו של החוזה מלובלין, מביא שמועה נאה ממרן הבעש"ט על המאמר בגמרא: "לא יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שתוך כך זוכרהו". ישנה תורה חסידית המיוחסת לבעש"ט. ממנה עולה כי אע"פ שאסור לנו להיפרד מהחבור לקב"ה בכל שעה – לימוד הההלכה  הוא חריג, שנראה כפירוד והוא דביקות.

יצחק מאיר3

שער ספר תולדות יצחק (ורשה תרכ"ח 1868) לר יצחק מניסכיז. עותק סרוק מונח באתר הספריה הלאומית כאן .

"הגם שע"י עומק העיון בלימוד הוא נפרד מדביקותו, אבל… ע"י ההלכה נמי זוכרו להשי"ת כי בתוה"ק מלובש רצון הבורא ית', וקוב"ה ואורייתא כולהו חד, ואין זה פירוד אלא דביקות גמורה". 

יצחק מאיר4א

יצחק מאיר4ב

להרחבה בנושא, ראו בספרו של נחום לאם. תורה לשמה. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשל"ב 1982.

למקור המיוחס לבעש"ט הגעתי באופן עקיף. לפני עשרות שנים נכנסה למשרדי אשה מבוגרת, גב' בת שבע דנמרק, והפקידה בידי שני צילומים של מכתבים שקיבל אביה, חנוך העניך קופרמן הי"ד, ובקשה את עזרתי בפענוחם. המכתבים נשלחו מהעיר וורשה לאלכסנדר (עיירה ליד לודז') בשנת תרס"ו (שלהי 1905). לא הצלחתי לפענח את שם הכותב במלואו ולזהותו. מתוכן המכתבים ברור שהיה תלמיד חכם וכנראה חסידי.

גב' בת שבע דנמרק איננה בין החיים. יצרתי קשר עם בנה חנוך, שסיפר לי שסבו (שעל שמו נקרא) היה חסיד גור ושעסק בלימוד הלכה. במכתבים ישנם דברי תורה קצרים וארוכים וגם הד להתרחשויות בעולם היהודי והכללי.

להלן מצורפים המכתבים ופענוחם.

כתמיד אשמח לקבל תיקונים והשלמות.

תודתי לרעי חנוך גוטליב שעמל עמי בפרשה זו.

חורף בריא וטוב

אבישי


1.

ספריית הרמבם099

ב"ה אור ליום וא"ו לסדר וישלח תרס"ו לפ"ק פה ווארשא

שוכט"ס לכבוד אהובי ידידי מחמד נפשי ה"ה

הב' המופלג כש"ת מו"ה חנוך העניך קופערמאנן נ"י

אחדשה"ט ,לעולם הוי דן אדם לכף זכות" מקדם דנתי אותך

לכ"ז, כי תמיד תמהתי מדוע אתה לא כתבת לי מכתב ?

אמנם דנתי אותך על דבר שביתת הבי דואר אבל כד

ראיתי את בן עירך וגם הוא שכנך יתר על כן שהוא אומר

לי שאתה שלח על ידו לי את [ברכתו?] ובאמת תימה גדולה

הוא עליך . אמנם שאני בעצמי תרצתי אותך.

דאיתא כ"מ דעביד רחמנא לטב עביד, ואיתא דתורה

יקרא חבירו של […] בני ישראל ואני בעת הזאת אשר

חרדתי בעמדי להידיעה לא עסקתי בתורה ולא הייתי

דבוק אצלה כלום וגם איתא שאל יפטר מחבירו אלא

מתוך דבר הלכה וראיתי פי' נכון ע"ז והיינו

דאדם צריך תמיד לילך בדביקות הבורא ב"ה ואיתא

שבעת הלימוד צריך ללמוד בעיון רב ולא יהי' בדביקות

וזה פי' אל יפטר מחבירו דהיינו מדביקות הבורא ב"ה

 אלא מתוך דבר הלכה בעת הלימוד ודו"ק

והמבין יבין ממני ידידך הדו"ש הטוב

יצחקמאיר[…]

2.

ספריית הרמבם098

ב"ה אור ליום ה' לסדר מקץ תרסו לפ"ק ווארשא

לכבוד אהובי בחורי חמד

כש"ת מעיר אלכסנדר יצ"ו

אחדשה"ט ראשית באתי להודיעכם שאני ב"ה בקו הבריאה

כה יזכה לשמוע מכם ענס"ו וכו'

שנית באתי להודיעכם כי אני מקנא אתכם. מה

היא הקנאה . כי אתם אינכם צריכים לסבול את

הצרות אשר יש פה בעוה"ר בעירנו כי לעת עתה

לא טוב הוא להיות בווארשא כי מכינים אותנו

לילך אל השריפה אשר אומרים בני אדם בעירנו

ואכתוב לכם קצת חידושי תורה משום שרציתי לקיים

את הגמ' אל יפטור מחבירו אלא מתוך דבר הלכה

אכתוב לכם מה שרציתי לומר דבר נחמד בענינו

דיומא. הנה באמת ק' על רב דסובר דמדליקין בשמן

שריפה בין בחול בין בשבת האיך יכולין להדליק בזה

השמן האין עושין מצות חבילות חבילות. אך רציתי

לתרץ דהנה ראיתי בס' בית מנוחה שכתב דהרמב"ם ז"ל

סובר הא דאין עושין מצחב"ח זה דוקא בשני

מצות דאו' אבל היכי שחד מצוה הוא דרבנן לא אעמח"ח

ממ"נ ניחא קו' כי נ"ח הוא דרבנן ומצות ש"ש הוי דאורייתא

אמנם ע"ש בס' הנ"ל שכתב טעמא של הרמב"ם ז"ל דהנה

תוס' כתבו במו"ק ד"ח טעמא דאין עושין מח"ח משום שאין לבו

פנאי לשום מצות וזה דוקא א"א מצות צריכים כוונה

וז"ש הרמב"ם ז"ל דוקא בשני מצות דאו' דהנה הרמב"ם ז"ל

סובר מצצ"כ אבל במצות דרבנן כתב הרמב"ם ז"ל דאצ"כ

וגם ר"ח סובר דוקא במצות דאו' צ"כ אבל דרבנן

אצ"כ ול"ש אעמח"ח אבל ר"ה סובר דגם במצות דרבנן

צ"כ כנ"ל בפסחים ד' קי"ד ע"ש […] לדידי' אפי' במצות

דרבנן נמי אמרי' אעמח"ח, ולפ"ז רציתי לתרץ קו'

הפנ"י שהק' מנ"ל לר"ה דאסור להדליק בש"ש בחול דל"ש

שמא יטה ולפ"ז ניחא דטעמא של ר"ה הוא משום דאעמח"ח

ולפי"ז יכול להמשיך עם ר"ה דקידושין דסובר ר"ה חופה

קונה מק"ו וכתב המהרש"א ז"ל דגם גומר וכתב החדושי הרי"ם

ז"ל הסברה משום פרוטה דר"י עיי"ש בחדושי הרי"ם על ק'[דושין]

[…] סובר ר"ה עוסק במצוה נפטר מה"מ עי' בס' בית האוצר

דכתב הטעם משום דאין עושין מח"ח ויש הרבה לדבר בענין

זה אבל אין להאריך מפני קוצר הזמן משום ליכא אור לישב

בלילה ולפי"ז תרצתי כמה קו' בענין זה

אבל אין להאריך ממני ידידכם הפורס בשלומכם הטוב

יצחקמאיר[…]

———————————


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, ערב שבת "בשלח" תשפ"ב.

עִם-עִקֵּשׁ, תִּתְפַּתָּל

אחד מנוסחי ההתנצלות בפני הגויים (עליהם כתבתי כאן) ומהיפים שבהם נדפס בראש ספר פירוש ר' אליהו מזרחי על פירוש רש"י לתורה, דפוס פיורדא תקכ"ג 1763.

ספריית הרמבם084

 

צילום מעותק ספריית הרמב"ם

ההוכחה למוסר היהודי הנאצל כלפי הגויים שאנו חוסים בצילם מגיע מפרשיות השבוע שלנו.

ציטוט מנוסח ההתנצלות לעיל (שורות 4-6):

"... והלוא הדברים קל וחומר, מה המצריים שהעבידו את בני ישראל בפרך וגזרו עליהם כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו נצטווינו שלא לתעב אותם, מפני שהיו אכסניא לאבותינו, אומות הללו המה מלכיהם ושריהם יר"ה שהם שומרים אותנו ואת ממונינו והיו אכסניא לאבותינו והם כמו כן אכסניא לנו עא"כי. וזה ק"ו שאיו עליו תשובה…"

כמובן שהפירכא והתשובה לק"ו נתונים בידי הגויים, עת שייהפכו את עורם ויגרשו את היהודים מארצם וממונם יוקח מהם… וד"ל.

לטעמי עדיין זו שאלה פתוחה: האם כותבי כתב ההתנצלות באמת סברו כך? או שמא אלו דברים שנכתבו כי הם ערבים לאוזן הנוכרית בלבד?

——————————–

ובאותו עניין…

ספריית הרמבם079

בחג סוכות האחרון נלקח לבית עולמו מכובדנו ידיד הספריה הרב ד"ר שאול הירשוביץ.  עשרות פעמים התכתבנו במייל והשתדלנו למלא את בקשותיו. הנה פנינה שכתב אלינו משנת תשע"ב (חודש שבט, ינואר 2012)

שאול הירשוביץ2

גם נפגשנו רבות בספריה ובהם השמיע לאוזנינו את תמיהותיו בפשטי הכתובים בטוב טעם ודעת. בני משפחתו הוציאו מתורותיו חוברות "שאלתי מעמו". באחד הפרקים "שלשת ההטעיות" עוסק בכל אותן "רמאויות" שרימה משה את פרעה בדרכו להוציא את בני ישראל ממצרים על פי דבר ה'.

1. בקשתו מפרעה לצאת לחוג שלושה ימים בלבד.

2. שאילת כלי כסף וזהב לצורך אותה חגיגה.

3. הציווי בפרשת השבוע "וישבו ויחנו לפני פי החירת…", אז יאמר פרעה "נבכים הם בארץ" ויצא לרדוף אחרי בני ישראל. בסוף של דבר טבע בים סוף הוא וכל חילו.

ר' שאול פורס במאמרו את כל הנימוקים וההכשרים למעשה הרמאות. אחד מהם הוא "מידה כנגד מידה". כדברי דוד המלך בספר תהלים: עִם-חָסִיד תִּתְחַסָּד, עִם-גְּבַר תָּמִים, תִּתַּמָּם. עִם-נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם-עִקֵּשׁ, תִּתְפַּתָּל.

וכך גם דברי "אור החיים" הקדוש:

"כי ה' מודד מדה כנגד מדה, ואמרו ז"ל (סוטה י"א ב) כי המצריים נתחכמו על ישראל לשעבדם בתחלה בפה רך ואחר כך בפרך, והשופט בצדק מדד במדה עצמה, כי מתחלה בפה רך נלכה ג' ימים השאילונו כספיכם שמלותיכם וגו' ואחר כך בפרך"

שבת שלום

אבישי


נ. ב.

* בסוף ספר הנ"ל ישנה עדות מעניינת על "חנות הספרים" של המו"ל איצק בן ליב ב"ב.

ספריית הרמבם089a

**

פרסום מיוחד  מצוי בספריית הרמב"ם על מסכת ברכות : הארות וביאורים לפרקים א-ג שנרשמו תוך כדי לימוד בחברותא בשנים תשמ"א-תשמ"ה / מאיר צבי גרוזמן, שאול הירשוביץ. תשפ"א. 7 עמודים לא ממוספרים, קעח עמודים.

————————————

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה. (מכת ברד, סוף פרשת וארא)

חטים בונפיל

 

לפני שלשה שבועות קיימנו מפגש מחזור של בוגרי ישיבת בנ"ע "נתיב מאיר" בשנת תש"ם (1980). עברו למעלה מארבעים שנה וזה לנו מפגש ראשון מאז. כחלק מתוכנית ערב המפגש האזנו להרצאות TED של ארבעה בוגרים, "מובילים" בתחומם. אחד מהם ד"ר דוד בונפיל, מומחה לגידול חיטה, הרצה על על הממשק בין תורה ומדע במחקריו על חמץ בפסח והוברת שדות בשביעית.

בראיון שנתן לעיתון "משפחה" (כא כסלו תשפ"ב, 25 נוב' 21) "מרפא החיטים" סיפר דוד על פרוייקט השבת זנים קדומים של חיטה לגידול מסחרי*.

חטים בונפיל3א

 מה המטרה של המחקר ומה תועלת בזה? 

חטים בונפיל3ב

* עמית מחקר: פרופ שחל עבו, האוניברסיטה העברית,הפקולטה לחקלאות.

נצלתי את קשרי החברות מתקופת התיכון ופניתי אליו בבקשה מוזרה: לזהות את מין הדגן בדגל המדפיס של משפחת מאירהאפער, שפעלה בעיר זולקוב (זאלקווא, באוקראינה) בין השנים תקנ"ב – תקע"א (1792-1811).

חטים בונפיל1א

 

דוד שלח את ה"דגל" לעמית וממנו התקבלה התשובה הבאה:
הסמל מאד מעניין.
לדעתי אתה צודק שזהו איור לדגן כללי, אבל לקבוצה של דגני הקיץ הקרויים בעברית במקובץ דוחן.
בודאי שמת לב שהשיבלית האמצעית בכל ״קומה״ היא לא באותו ״מפלס״ כמו שתי הצדדיות, ולכן להערכתי לא מתאים לשעורה.
גם מספר המלענים המרובה ברקע, יותר מידי צפוף לשעורה.
אם תעשה חיפוש גוגל למינים הבאים, תמצא דברים שיכולים להוות השראה למי שהכין את התחריט המקורי בזמנו
 
Setaria italica
Pennisetum glaucum
 
הראשון מבין השניים יותר מתאים מבחינת המכבד ומספרי המלענים, וגם היה ידוע כגידול בכל אירופה בזמנו. כיום רק גידול שרידי באזורים נידחים של אירופה, וחשוב יותר באזורי עולם אחרים.
חטים בונפיל3ג
setaria italica המקור כאן.
 
על דברים אלו הוסיף ד"ר דוד בונפיל את ההערה הבאה.

בהתבוננות נוספת מעבר על התשובה לעיל, למיטב הבנתי הצייר ראה מול עיניו מספר צמחים וצרפם יחד באיור. יש מרכיבים מ: חיטת דורום, שעורה שש-טורית, דוחן, ומי יודע מה עוד. כלומר דגן כלאיים. או כלאי דגן.

חיטת דורום

חיטת דורום. המקור כאן

לא ברורה הסיבה שחיטים מופיעים בדגל מדפיס זה. נציין שאוקראינה ידועה כ"אסם התבואה", שסיפק את התצרוכת לכל המרחב הגדול במזרח אירופה. העיר זולקוב נמצאת שם.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, ערב שבת קודש "שמות" תשפ"ב

מוניה. גבת. 

מידי יום ראשון בשעה 18:00 מתכנסת קבוצה בספריית הרמב"ם לחוג "צימעס – לומדים חסידות". מוזמנים להצטרף כאן.

שבוע שעבר למדנו שם את דברי ר' צדוק הכהן מלובלין ואת שאלתו "אשר אנחנו בעקבתא דמשיחא ובכל דור הנפשות מתקטנים ואיך נזכה לגאולה"?

ר' צדוק מביא, מה ששמע מפי רבו ה"מי השילוח", בשם רבי שמחה בונים מפשיסחא: "ושמעתי בשם הרה"ק מפרשיסחא זצ"ל שאף הנפשות מתקטנים בכל דור, מ"מ הנקודה שבלב נטהר בכל דור ודור יותר".

המקור: "פרי צדיק" לפרשת ויחי ולפרשת כי תבוא.

החסידות ראתה לעומק הנשמה.

שמואל אבא הורודצקי היה אחד הסופרים שכתב הרבה על חסידות. הוא עצמו היה צאצא לאדמו"רים.

ספר "החסידות והחסידים" יצא בכמה מהדורות והיה נפוץ למדי. באחד העותקים של "בית אריאלה" צלמתי לפני שנים רישום בעלות שעורר את סקרנותי.

לא מצאתי כעת את העותק המקורי לצילום חדש. נסתפק בצילום המטושטש הישן. מה שנרשם הוא:

מוניה גבת 

האם גבת הוא הקיבוץ גבת בעמק יזרעאל? האם היה שם מוניה?

בארכיון קיבוץ גבת ישנה התמונה הבאה. בצידה תיאור הפריט ובו מוזכר שמו של מוניה (וגם קשר לחסידות דרך שכנו איש הזמר החסידי…)

המקור כאן

האם אכן מוניה מרגלית הוא הוא "מוניה גבת" שלנו ?

מוניה מרגלית נפטר בכ"ה אייר תשכ"ז (1967).

על מצבתו בבית הקברות בעמק יזרעאל נחקק "הנאמן וישר הדרך"

 

אם נלך בדרכו של הרבי מפשיסחא נוסיף לתוארו של מוניה הקיבוצניק "טהור הלב".

שבת שלום

אבישי

———————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, מוצאי עשירי בטבת, יום הקדיש הכללי,  תשפ"ב

"היהודים הם אסוננו" – לודז'

יצאנו לחפש מידע על הרב משה מנחם יוסף סגל הלוי, ראב"ד העיר לודז', שחותמתו, חתימתו ורישום שושלת משפחתו מצויים על עותק ספר "דקדוקי סופרים" בספריית הרמב"ם.

מצאנו אותו באחת התמונות הידועות בזמן השואה, כשכבשו הנאצים ימ"ש את פולין והתחילו להתעלל ביהודים וראש להם הרבנים תחילה.

תמונה זו פורסמה בספר "זכרון בספר" (ירושלים, ר. מס, תשס"ח 2008) עמ' 297. בהערות צויין פרסום קודם בספר "שנות ראינו רעה": פרקים בתולדות היהדות הדתית בתקופת השואה, הוצאת יד ושם תשס"ג (2003). ושם צויין כי מקור התמונה: ארכיון יד ושם.

חיפוש נוסף ברשת מצא תמונה זו בארכיון "בית לוחמי הגיטאות", אך שם הרב המובל בעגלה הוא יוסלה פיינר ואינו הרב סגל !

אז מה האמת? מי הרב המובל בביזיון?

חפשנו תמונות של שני הרבנים. ולהפתעתנו נראה כי אף אחד מהם אינו הדמות על העגלה!

שניהם היו בגיל מבוגר וזקנם לבן. הדמות על העגלה גם צעיר וגם עטור פיאות ארוכות (כנראה חסידי).

1.

תמונת הרב סגל, כפי שגזרתי מסרטון על נכדתו "מינה ברויר – בת 90" בהפקת אולפני אתרוג.

2. תמונות הרב פיינר נמצאות בארכיון בית לוחמי הגיטאות. הנה אחת מהם, יושב ליד חיים רומקובסקי.

אם כן, כיצד הגיעו שמותם אל התמונה וכי טעות הוא בזיהוי?

רעי חנוך גוטליב, ששיתפתי אותו בתמיהתי, מצא ברשת שתי תמונות נוספות שייתכן ויש בהן פתרון.

אחת, זו הידועה לנו, רק באיכות טובה וחדה. המקור כאן לקוח מאתר בשפה הפולנית הזה.

השניה, דומה לה מאד, אך עם דמות רבנית אחרת!!!

ובחיתוך של התמונה ומרכוזה, ראו והשוו !

המקור בדף אינטרנט הזה.

שימו לב לבניין שברקע של שתי התמונות הנ"ל, שמעיד ששתי התמונות צולמו באותו מקום.

המסקנה שלי היא: הנאצים ימ"ש הושיבו על העגלה לסירוגין רבנים שונים. כנראה גם הרבנים סגל ופיינר הושבו בביזיון שם. זהות הרבנים בתמונות הנ"ל לא ידועה, .

עדות נוספת על התעללות קשה ומזעזעת של הנאצים ימ"ש ברב סגל ורבנים נוספים בלודז', דווח בעיתון "הבוקר" (ח' תשרי תש"ה, 26 ספטמבר 1944) תחת הכותרת: הימים הנוראים הראשונים תחת שלטון הנאצים".  ראו נא כאן.


שושלת היוחסין של הרב משה מנחם סגל הי"ד.

הרב משה מנחם סגל היה נכדו של הרב אליהו חיים מייזל, רבה המפורסם של לודז', וממשפחת רבנים מיוחסת.

בצילום הדף הפותח את רשימתי כתובה בכתב ידו של הרב סגל רשימת יוחסין .

חלקה כתוב בטורים מאונכים וחלקה בשורות מאוזנות.

עבוד משה מנחם יוסף הלוי

הרשימה דורשת פענוח.

שלחתי רשימה זו לאחד המומחים בגניאולגיה רבנית. אשמח בהמשך לשתף אתכם במידע שיתקבל על רשימה זו.


המומחה שאליו פניתי הוא ר' בנימין פנטליאט הי"ו.  ממליץ בחום על בלוגו המעניין מאד  "תולדות ושורשים – עצי משפחה". אני מודה לו על המענה המהיר.

להלן תשובתו לפנייתי אליו:

ישר כח על הרשימה המעניינת, הרשימה די פשוטה למתבונן הרגיל ברשימות יוחסין.

משה מנחם הלוי, הוא חתן ר' נחום מאיר הלוי, [פיש]

ר' נחום מאיר הלוי, הוא בנו של ר' צבי הלוי וחתנו של ר' שמחה יאיר [רוזנפלד].

ר' שמחה יאיר הוא בנו של ר' פנחס וחתנו של ר' אלי' בער[?] [שם זה לא הכרתי קודם.

הלאה,

ר' גבריאל, חתן ר' אליהו חיים מייזל,

ר' אליהו חיים מייזל הוא בנו של ר' משה, וחתן של אחיו ר' נחום.

ר' נחום הוא בנו של ר' משה וחתנו של ר' שמואל.

ר' שמואל הוא חתנו של ר' חיים

ר' חיים הוא בנו של ר' ישעי' וחתנו של ר' יעקב.

הלאה,

ר' יהושע הוא חתנו של ר' בנימין דוד .

ר' בנימין דוד הוא בן ר' יצחק וחתן ר' יהודא

ר' יהודא הוא חתן החסיד ר' שמואל הקטן.

הלאה,

על ר' יחזקאל לא נמסר מי חותנו.

על ר' שמואל כתוב שהוא חתן ר' יחזקאל.

אחרי ר' בנימין.

הוא פתאום חוזר לכתוב על ח"ז דהיינו חותנו זקינו ר' צבי הלוי, הוא אביו של ר' נחום מאיר הלוי חותנו.

אבל, הוא לא ממשיך את היחוס.

[במקורות אחרים נמסר שהוא חתן ר' דוב בער הלוי פלעשער בן אחותו של ר' שרגא פייבל דנציגר מגריצא.]

בסוף ספר אבות עטרה לבנים, שנדפס לפני תשעים וחמש שנה, בווארשא תרפ"ז,

הוסיף המדפיס מספר שלשלות יוחסין, "נסדר על פי סופרים וספרים ומגלות יוחסין שונים".

בין היתר מופיע שם מעמוד 233 דיגיטלי בהיברו בוקס ואילך, יחוסו המלא של ר' משה מנחם סגל,

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46893&pgnum=233


צבעתי את רשימת היוחסין בהתאם לפענוח של בנימין.

הטור הימני האנכי הוא בן אחר בן. השורות האופקיות הן יחוס כל אחד דרך חתנות.

עבוד משה מנחם יוסף הלוי1


ידיד ותיק וקורא נאמן שלח אלי דף יוחסין של ר' אליהו חיים מייזל, המתחבר לרשימה הנ"ל.

וכך כתב לי ר' דוד נחמן רוטנר הי"ו:

מצ"ב צילום של הדפס של המשך שושלת היוחסין, שהרממ"י סגל הדפיסו בעצמו. לפני שנים הוציאו צאצאיו בארץ, ספר מדברי תורתו (זו לא היתה 'הוצאה לאור' אלא משהו 'פנימי', אני לא זוכר את שם הספר ולא ראיתי את הספר יותר) ושם הופיע ההדפס הזה. 

נשמח לקבל פרטים על ספר זה (שנראה נדפס סביבות שנת תש"מ 1980), האם צאצאי ר' מנחם משה סג"ל מכירים ספר זה?

רבי אליהו חיים מייזל - סדר יוחסין (1)

שבת שלום

אבישי אלבוים

נ. ב. תודה מיוחדת לחנוך גוטליב על עזרתו באיסוף החומר ובניתוחו.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, נר שמיני של חנוכה, תשפ"ב

"הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם… "

ניתן לקרוא את המשפט גם מהסוף להתחלה. כלומר מפני שאין לנו רשות להשתמש בהם – הנרות הללו קודש הם. קדושה תלויה בהבדלה ובמגבלות שהאדם שם על עצמו. "קדושים תהיו – פרושים תהיו".

בספריית הרמב"ם נתלה לאחרונה ציור קיר שכולו מוקדש לשמות ארבעה עשר חלקי ספר "משנה תורה" שכתב הרמב"ם. היצירה נוצרה בסטודיו של דוב אברמסון והיא בנויה מארבעה עשר פלחים מצויירים במעגל. אני עדיין מנסה להבין את כוונת היוצר בכל פלח מהציור.

מעגל היד החזקה1

 

אחת הלשוניות עוסקת בחלק "קדושה" שבספר "משנה תורה". שאלתי את דוב "מה כוונת המשורר כאן ?" קבלתי הסבר כדלקמן: האיש נמצא בתוך קירות זכוכית, המבטאות שהקדושה נמצאת בגבולות ובהגבלות שאדם שם לעצמו. 

לשונית קדושה במעגל היד החזק

אתם מוזמנים לעיין ביצירה כאן, לחוות דעתכם ולתת הסברים משלכם.

————————————————————————————————————

ר' יהודה רוזאניס חיבר את פירוש "משנה למלך" על "משנה תורה" לרמב"ם. תחילה נדפס בקושטא כספר עצמאי בשנת תצ"א (1731) ואחר כך שולב על הדף במהדורות השונות של "משנה תורה" עד ימינו. 

ספריית הרמבם002

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

במהדורה הראשונה – זו של קושטא – הוסיף המסדר שמות לכל אחד מארבעה עשר חלקי ספרי הרמב"ם, בבחינת "סימן יפה לבנים" וכדי שיעזרו לזכירה. השמות המוצעים הם "תנ"כיים" והם על דרך הרמז.

ספריית הרמבם004

 לפניכם שתי דוגמאות בהגדלה.

חלק "זמנים" מכונה "בן ענת". 

משנה תורה4

 חלק "נזיקין" מכונה "בן ישוע".

משנה תורה2

מעורר למחשבה. 

רמז. ראו נא מסכת שבת דף לא. מאמרו של ריש לקיש. 

סימן זה אינו מופיע ברשימתו של ר' יהודה אבידע, "סימנים לי"ד ספרי המיימוני", סיני כרך לה (תשי"ד).

חנוכה שמח!

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, ערב שבת קודש "וישלח" תשפ"ב

וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה

בראשית פרק לט

רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ הדפיס במגנצא בין השנים תרכ"ח-תרמ"ו (1867-1886) חמשה עשר כרכים מסדרת הספרים "דקדוקי סופרים". בספרים אלו בירר את נוסחת התלמוד על פי כתב יד מינכן ועליו הוסיף הערות רבות מאירות עיניים.

כך תיאר את עבודתו בשערי ספרי דקדוקי סופרים :

כולל נוסחאות וגירסאות הנמצאות בתלמוד כתב יד משנת ק"ג לאלף הששי, המונח בעיר מינכען בעקד הספרים אשר לממלכת בייערן, השונות מנוסחאות התלמוד המצוי בידינו בדפוס, עם הגהות נקראות דברי סופרים, כוללים נוסחאות שונות מגמרא, כתב יד הנמצא בעקד ספרי הקיסר בפאריז ומדפוסים הראשונים מגמרא משניות ועין יעקב, והערות לברר את הנוסחא הישרה על פי דברי הראשונים וע"פ שקול הדעת הישר.

 

ספריית הרמבם011

שער ספר דקדוקי סופרים על מסכת סנהדרין. מגנצא תרל"ח 1878. עותק ספריית הרמב"ם

ספר זה זכה לתפוצה רבה עקב חשיבותו. הרי בסיס לכל עיון הוא העמדת הנוסחא הישרה, כלשון הגמרא במסכת בבא בתרא דף קמה: הכל צריכין למרי חיטיא (= כולם צריכים לבעל החיטים).

בספריה עותקים רבים ממקומות ומבעלים שונים. המיוחד בעותק, ששערו הוצג לעיל, שהוא "הורד מצרימה".

בתחתית דף השער מוצגת החותמת:

משה רצאבי מוכר ספרים נ"א אמון

ספריית הרמבם011א

 

נא אמון הוא שמה של העיר אלכסנדריה בפי היהודים. כתבתי על כך ברשימה ותיקה: נא אמון, איפה זה?

מוכר ספרים זה פרסם בשער עיתון "הצבי" (גיליון מתאריך כ"ב סיון תרס"ט [א'תת"ם לחורבן], 11/6/1909) מודעה זו:

דקדוקי מצריםוא

כנראה גם שלח ידו בהוצאת ספרים והדרתם מכתב יד. 

דקדוקי מצריםז

שער ספר שולחן ערוך / שתילי זיתים. דפוס נא אמון, תרס"א 1901.

——————————————————————————–

רננ רבינוביץ

בספריית הרמב"ם שמורה גלויה ובה דיוקנו של רבי נתן נטע רבינוביץ בתוספת הערה בשוליה.

תמונת הרב הגאון הבקי הנפלא מו"ה רפאל נטע ראבינאוויטץ זצ"ל מווילקאמיר במינכען

בעה"מח דקדוקי סופרים על הש"ס

מנחה היא שלוחה מאלמנת הגאון זצ"ל. יצחק יוסף חזן בלאאמו"ה צבי הירש שליט"א ני"ו

חי' עלם נטע בש"ס לפ"ק

 

חי' עלם נטע בש"ס לפ"ק = שנת תרמ"ט

ר' נתן נטע רבינוביץ נפטר בתאריך כ"ד כסלו תרמ"ט 1898. החותם של הצייר על התמונה משנה 1889.

תמונה זו ניתנה, אפוא, סמוך לפטירתו !

ר' נתן נטע רבינוביץ נצרך לצורך חיבורו לעיין בספרים ישנים ונדירים ובכתבי יד. 

ר' יוסף יצחק חזן היה תלמיד חכם, מחבר ספרי "שיח יצחק" (פולטובה, תרס"ז-תרע"ד 1907-1914) ועל דמותו ראוי לבוא פרסום נפרד. לעניינו חשוב שהיה גם אספן ספרים. יש לשער שעל רקע משותף זה נוצרו קשרים אישיים בין שניהם.

הנה עדות אחת לאוסף ספריו של ר' יוסף יצחק. בהקדמה לספר "אלה המצוות" שחיבר ר' חיים משולם קויפמן אטרמן, דפוס פיוטרקוב תרס"ו 1906:

תודה לרעי היקר חנוך גוטליב, שיד רב לו בהכנת רשימה זו.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה' ערב שבת פרשת "ויצא יעקב" תשפ"ב.

דברי יעקב

עמוד בודד זה מהוה תעלומה עבורי. אינני יודע מאיזה ספר לקוח ומי מחברו.

המאפיין של הכתיבה הוא מאסף דברי פוסקים אחרונים סביב שלחן ערוך חלק יורה דעה.

כותרת הדף שלפנינו: הלכות בשר בחלב. הדף מודפס רק מצדו האחד.

על הדף שני סוגי הערות בכתב יד:  קצרות בגוף הטקסט ובשוליו וארוכות בתחתית העמוד.

  1. בגוף הטקסט ובשוליו ישנם תיקוני טעויות של ההדפסה, בכתב יד של המחבר. כלומר זו הדפסה ראשונית לצורך הגהה.
  2. בשולי העמוד תכתובת הנוגעת לתהליך הדפסת הספר. מוזכרים גליונות (הבויגענס) מספר 6-8. גיליון מודפס יכול הכיל מספר עמודים. גודל סטנדרטי של ספרים תורניים הוא תבנית 4 ובו ישנם 8 עמודים בגיליון. עמוד זה מספרו לה (35). האם זה מספר העמוד או הדף? אם זה מספור של דפים אז הוא עמוד 70. האם היו עוד עמודים בספר וכמה?
  3. מוזכר חוק הצענזורה המחייב לשלוח עמודים מהספר לבקורת ואישור. גם תמורה עבור הדפסת המעטפה ותשלום לכורך (הבוכבינדער).

דברי יעקב דף1

נוסח הכיתוב בשולי הדף:

נכון הגיעו לו הבויגענס ו' ז' אך ה ח' שלחתי אך בדפוס שכחו להניחו ג"כ ע"כ / הנני שולח לו עכשיו עם ה 5 עמודים, אם יש לו וברצונו לשלוח השמטה על / שלשה עמודים ויהי' נקיים נגד חוק הצענ' ויחיש לשלוח תכף למען יהי' לו הספר / שלם על חג הפסח כי אחכה על תשובתו ויחיש כעת ג"כ לשלוח כל התמורה כפי / החשבון המגיע כידוע לו וכן גם בעד הדפסת (הנאקלאדקע) המעטפה / העולה 6 רו"כ לבד הנייר … אך … … לשלוח וכמה אשר יעלה / להבוכבינדער בעד … הספר וכמה ברצונו צו בנדען כנהוג —

—————————————————————————

חפשתי ולא מצאתי עד כה מהיכן לקוח עמוד זה. ואני מהרהר בקול ואולי …

 מעולם לא יצא לאור ספר זה ?

שבת שלום

אבישי


תשובה  קבלתי מדוד אורן. הוא מצא ספר בשם זה  במכירה באתר ebay כאן!

דברי יעקב שער

ספר זה נעלם ממני, אף שעותקים ממנו רשומים בקטלוג הספריה הלאומית.

אין ספק שזה הספר הנדרש על פי מספור העמודים בקטלוג הסה"ל:

דברי יעקב1ב דברי יעקב1ג

תודה דוד שהעמדתני על "מציאה" זו.

לבקשתי רעי הנכבד ספרן הספריה הלאומית הוותיק ר' יוסף לייכטר  שלח אלי את העמוד שלנו. אפשר לראות שרוב ההגהות תוקנו.

דברי יעקב2

. בספר ישנה הסכמה של אח סבתו של המחבר, הרב גרשון מענדיל זיוו אב"ד דטויראגען,  לה מצרף הערה "אך בתנאי אשר ידפיס ברשיון הצענזוריא כפי חוקי הקיר"ה". כפי שנראה מהדף שמצאנו גם בקשה זו מולאה על ידי המחבר.

דברי יעקב הסכמותד


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה. רשימה לפרשת תולדות. כסליו תשפ"ב.

בעותק ספריית הרמב"ם של ספר "קרן יהושע", דפוס פיוטרקוב תרס"ו 1906, מצאתי את החותמת הבאה בשנים מדפי הספר. וכך הוא נוסח החותמת:

חותם בה"מ הגדול הסמוך לאייזינבאהן ביאליסטאק

בהמ ביאליסטוק6ד

ביאליסטוק היא עיר ידועה ובה קהילה יהודית גדולה. אך מה הוא "אייזינבאהן" שבית המדרש הגדול סמוך ובטל אליו?

מכיון ש"אייזין" ביידיש הוא ברזל, אני מניח שהכוונה לכלי תחבורה שעשוי מברזל, כלומר הרכבת.

נראה שבית המדרש הנ"ל היה סמוך לתחנת הרכבת של ביאליסטוק. הופעת הרכבת במחצית הראשונה של המאה ה-19 (למניינם) היתה חידוש עצום והשפעתה על חיי הכלכלה היו ניכרים. מקומות שבהם עברה הרכבת התפתחו מאד ולעומתם כאלו שלא זכו לכך דעכו. בביאליסטוק היתה צומת של מסילות ברזל. [ראה על כך "בין שתי ערים (טיקטין וביאליסטוק) ולאן נעלמה הרכבת" מאת בנימין זאב וכסלר].

—————————————————————————————————-

שני הפוסקים המובהקים הבאים מזכירים את האייזנבאהן – רכבת באופן עקיף ומעניין ותוך כדי דיון הלכתי בנושאים שעל הפרק.

  1. הרב שלמה קלוגר (תקמ"ו-תרכ"ט 1785-1869) היה מהתנגדים למעבר ממצות יד למצות מכונה בפסח. היו לו נימוקים רבים וביניהם גם נימוק סוציאלי, שעניים רבים מתפרנסים לפני החג מהאפיה הידנית. מבצבצת מדבריו אחת הטענות כנגדו והיא שהוא לא מעודכן בחידושי הטכנולוגיה ו'כי העולם התקדם' וכדומה. הדוגמא לכך היא האייזינבאהן-הרכבת. בספרו "שאלות ותשובות האלף לך שלמה" מגיב על טענה זו: 

"ותמה אני על כבודו איך הביא ראיה מן האייזינבאהן למאשין ומה ענין שמיטה אצל הר סיני, בדבר הרשות יכול אדם לעשות כרצונו איזה מלבוש שייטב לו אבל בדבר מצוה אין לנו רק מנהג הראשונים ואבותינו הקדושים"

בהמ ביאליסטוק4ג

2. הרב יוסף שאול נתנזון (תק"ע-תרל"ה 1810-1875) עוסק באריכות בהטעמת החיוב ליום טוב שני בחגים השונים. כידוע יום זה נקבע מספק בעת שקדשו על פי הראיה של הירח ולא כעת שיש בידינו לוח שנה מסודר. הרב נתנזון כותב בספרו "שואל ומשיב" כי  עם המצאת הטלגרף והרכבת קצב החיים השתנה, ולכן עוד יום חג הוא הפסד משמעותי של יום חול.

"שעכשיו שמשתמשים בהטעליגראף ובאייזינבאהן ביום אחד נוכל לבוא למקום רחוק ואם כן תרבה ההפסד". בהמ ביאליסטוק3ב


לבסוף אוסיף כאנקדוטה מה שכתב בספר "קרן יהושע" בסוף רשימת הפרענומעראנטן (=המנויים מראש) הקצרה בסוף ספרו:

"ואתנפל ואתחנן לפני אלופי הנרשמים שנתנו לי פראנומעראנטען על ספרי ולא הדפסתי את שמם מטעם שלא הבנתי חתימתם…"

קרן יהושע2ב

שבת שלום

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם.

Read Full Post »

בע"ה, פרשת לך-לך תשפ"ב

וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל

בראשית, טז, יא

הרב מימון בספרו "למען ציון לא אחשה" מספר:

מחזור הרב מימון

קינה זו נדפסה לראשונה בספר קינות בלובלין בשנת שע"ז (1617). עותק סרוק של הספר מאוסף הספריה הלאומית בוינה ניתן לצפיה ברשת.

קינות ערלים2

הפזמון החוזר בקינה זו:

ירושלים קודש הילולים – איכה היתה משכן ערלים.

קינות ערלים4

פזמון זה – משכן ערלים מופיע גם בהדפסות מאוחרות יותר של הקינה. כדוגמת "קינות כמנהג ק"ק פולין" שנדפסו על ידי פרופס באמשטרדם בשנת תקי"ד (1754)

קינות ערלים1

יוצא דופן מצאתי במחזור בפורמט גדול, דפוס פראג שנת תקי"ז (1717), המצוי במחסני ספריית הרמב"ם.

בחלק השני נדפס דף אחרון ובו הקינה הנ"ל בשינוי הפזמון.

ירושלים קודש הילולים – איכה היתה משכן ישמעאלים.

אני מניח שהשינוי בא מפני הצנזורה הנוצרית. ערלים משמעותו כל הגויים, ואילו ישמעאלים הם בני דת אחרת.

מחזור2

מחזור3

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, רשימה לפרשת נח, תשפ"ב

נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים

בשנת תרפ"ה (1925) נדפסו לראשונה חדושי האדמו"ר ה"שפת אמת" מגור על סדר קודשים. 

עותק הספריה היה שייך לר' חנוך העניך מרדכי ליטמנוביץ בנו של רבי אליעזר ליפמן מרדומסק שהיה חתנו של ה"תפארת שלמה". רבי אליעזר ליפמן נחשב לאישיות מיוחדת בין החסידים. בצעירותו היה מרואי פניו של הרבי מקוצק. צאצאיו השתדכו עם בית סוכצ'וב וגור. מעיון בערכו של אביו כאן -בבלוג תולדות ושרשים- עולה שגיסיו של ר' חנוך העניך מרדכי היו ר' שלמה אלטר, אח ה"שפת אמת" והאדמו"ר "שם משמואל" מסוכצ'וב.

כך הוא חתימת הבעלים בראש השער:

חנני השי"ת בזה הספר הקדוש מאת אדומו"ר זצללה"ה זי"ע

חנוך העניך מרדכי בהמנוח החסיד ר' ליפמאן ז"ל מרדאמסק

ליטמאנאוויטץ לאדז זאוואדשקא 39

בשולי השער הוסיף ר' חנוך העניך מרדכי הערה, כנראה לכבודו של האדמו"ר ה"שפת אמת", כי:

בדפוס ראשון נדפס

כבוד הרב הגאון

המפורסם קדוש ישראל

ותפארתו מרן" כו'

הערה זו תמוהה:

 א. בשער הספר שלנו נכתב התואר הבא:

מאת כבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו קדוש ישראל ותפארתו, רשכבה"ג מרן יהודא ארי' ליב זצללה"ה מגור.

 האם הנוסח שהובא בהערה "כבוד הרב הגאון המפורסם קדוש ישראל ותפארתו מרן" מכובד יותר?

ב. עד כמה שידי משגת זהה הנוסח בכל המהדורות השונות של חידושי השפת אמת לנוסח שלפנינו.

כך הוא ב"שפת אמת" על התורה (פיוטרקוב תרס"ה 1905) ולאחריו.

שפת אמת שער

השער בקטלוג בית המכירות "קדם" 

וכן ראו נא דוגמא נוספת את שער "שפת אמת", דפוס ורשא, עותק ספריית הרמב"ם.

לא מצאתי מהו "בדפוס הראשון" שציין אליו הכותב הנכבד.

שבוע טוב

אבישי


תוספת.

גב' אראלה דיכטר שלחה לי את תמונת ציון האהל הריק של  ה"חידושי הרי"ם" וה"שפת אמת" בבית הקברות ההרוס בעיירה גורא הסמוכה לורשה. 

בסוף כל מצבה נרשם: התארים נכתבו כפי שנדפס בשער הספר חדושי הרי"ם / שפת אמת

אראלה1

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

שיתוף:

Read Full Post »

תצוגה מקדימה(נפתח בטאב חדש)

בע"ה, תשרי תשפ"ב

בדיקת מזוזה בשנת שמיטה

מה אפשר למצוא בכרך של חומש משומש ומָהוּהַּ המונח במרתפי הספריה?

לייב9

שער חומש ויקרא, מהדורת פרנקפורט דאודר תק"ו 1746. עותק ספריית הרמב"ם. 

שימו לב לכיתוב הקטוע בתחתית השער: משה בן […].

 בדף העוקב אחרי דף השער מצאנו את הכיתוב הבא:

לייב 10א

[…] סיון תרא  בדקתי כל המזוזות שבביתי ובחנות והאוצר

חוץ ממזוזת החנות העומדת ברחוב הקבועה באבן לא יכלתי

להוציאה כי הרב […] נרו אמר לי שאין להחמיר בה

כל כך כי דעת הרמב"ם זל שהחנות פטורה ממזוזה

 

הק' משה בן לאא"מ ליב בן הירץ בן ליב בן מאיר* בן שמואל […]

בן ליב בן זעליגמאן  שנת תרב

ובעפרון נכתבו השורות הנוספות: 

[…] חשון תריב לפ"ק

קבעתי מזוזת חדשות בפתח הבית לרחוב

העיר ולפתח החצר

Moses Lob Muinz

 

———————————

מי הוא אותו משה בן ליב ?  

אמנם שער הספר פגום אך נשמר בספריה עותק של חומש במדבר ושם מופיעה בתחתית הספר הכיתוב המלא (השוו נא לשער הספר הנ"ל).

משה בן כ"ה (כבוד הרב) ליב מענץ

נציין שהשער צולם על ידי בעל מקצוע במסגרת תערוכה שעשינו בעבר בספריה. אף כתבנו לפני זמן רב על שער זה בבלוגנו, ראו נא כאן

לייב6

רעי חנוך גוטליב מצא ב GENI את שושלת המשפחה ואת תמונת "איש המזוזות", משה בן ליב מענץ. (על דמותו המיוחדת ומרכזיותה בחיי היהודים בגרמניה – ראו נא את תגובתו של הרב יהודה אהרן הורוויץ בסוף הרשימה)

 

——————————————————————————————————–

*  

יש להבדיל בין הרב לייב מענץ (בן מאיר) לרב לייב מענץ (בן שמעון), שהיה גם רב וגם רופא, וכיהן ברבנות בעיר מינץ (מענץ, מגנצא). שניהם בני אותו גיל ובני אותו חבל ארץ.

תשובה מעניינת של הרב הרופא משנת ת"ע (1710) נמצאת בשו"ת שב יעקב. הוא נשאל האם אפשר לסמוך על חוות דעת רפואית להלכה.

לייב1

שאלה זו אקטואלית גם כיום. האם הרפואה היא מדע מדוייק או נשענת על הסתברות וסברות?

מעניין שהרב ליב סבר שהרפואה אינה מבוססת דיה להסתמך עליה. 

הרב יוסף שאול נתנזון, מגדולי המשיבים, בספרו יד שאול-יוסף דעת דן בשאלה זו והסתמך גם על דברי הרב הרופא לייב מענץ.

לדבריו יש לסמוך על דברי הרופאים רק בשאלות של פיקוח נפש מחמת הספק. אך בשאלות שנוגעות להלכות טהרת אשה לבעלה וכד' אין להם נאמנות כנגד חזקה. 

‏‏לייב3א

———————————————-

בדיקת מזוזה בשנת שמיטה

שנת שמיטה בפתחנו. 

חוץ מהלכות הקשורות לארץ ולעבודת האדמה – ישנה נקודה צדדית המוזכרת בהלכה והיא דווקא מהמצוות שאינן תלויות בארץ: מצוות מזוזה.

בשלחן ערוך (יורה דעה, סימן רצ"א, א) מובאת ההלכה הנוגעת לבדיקת המזוזות. על החובה לפתוח את בית המזוזה ולעיין בה, לראות שלא דהה הכתב ולא נפסלה המזוזה מחמת רטיבות, בפרט במזוזה חיצונית בבפתח הבית.

מזוזה ביתית צריכה בדיקה פעמיים בשבע שנים.

מזוזה המותקנת במבני ציבור נבדקת רק פעמיים ביובל – חמישים שנה.

ליב7

קראתי פעם שראוי לסמוך מועד הבדיקה אל קריאת פרשת ביעור מעשרות בחג פסח של השנה השלישית והשביעית – שנת השמיטה.

מי שלא עשה זאת בשש השנים האחרונות , מוזמן בשנה השביעית להזדרז ולבדוק !

חתימה טובה.

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, ערב ראש השנה תשפ"ב 

תשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה.

לפני שנים קראתי בזכרונותיו של רופא, שחי בירושלים לפני מאה וחמישים שנה, על זקן ירושלמי שצם ששה ימים רצופים – מראשון עד ששי – והתפעלתי מאד.

צום5אאצום5ב

 

מתוך: ד"ר ברנהרד נוימן. עיר הקודש ויושבי בה. ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ט 1949 עמ' מ-מא.

 

לאחרונה הגיעה לספריה חוברת זכרון לר' שלמה פנחס חפוטא זצ"ל, בנו בכורו של הרב אברהם חפוטא שליט"א ראש ישיבת הרמב"ם. 

חפוטא3

 

והנה בהספדו של האבא על קברו של בנו מופיעים דברים דומים, פלאי פלאות. 

"… פעם אחת הוא לא אוכל. מה יש לך? מתברר שהוא קיבל על עצמו תענית של שבוע, ממוצאי שבת עד ערב שבת, לא אכל ולא שתה. אני פחדתי עליו שהוא לא יחזיק מעמד, תענית שבוע ימים, היה בעל כוחות אדירים". 

ובדבריו בסוף השבעה עוד הוסיף על כך:

"… והתחילו לספר עליו, ואני נדהם. מה… אבא לא יודע? – לא ידעתי כלום מזה, דוגמא שאני תפסתי אותו פעם בבחרותו, שהוא צם ממוצאי שבת עד כניסת השבת, זה צום ידוע לצדיקים, אבל צריך לזה כוחות אדירים, לא לאכול ולא לשתות שבוע ימים, זה היה באמצע שבוע והבן שלי הוא חלוש, אמרתי לו מה אתה עושה? הוא אומר אני סתם קבלתי עלי את השבוע הזה אני לא יכול להפר את זה, אני השבוע בצום. אתה שבוע שלם בצום?! זה סכנת נפשות, הוא סיים את הצום, בשבת, אבל אני חשבתי זהו, יותר לא תפסתי אותו עוד, בא תלמיד שלמד אצלי אדם נאמן, שלמד אצלי בישיבה, והוא היה איתו בקשרים, אז הוא אמר לי שהוא יודע שבכל חודש אלול היה עושה את התענית הזאת והוא הרגיש בו, והיה מבקש אותו אל תגלה לאף אחד, אני מבקש ממך שאף אחד לא ידע. אמרתי לו עשה את זה עוד פעמים? אמר לי כן, בחודש אלול היה עושה פעם אחת".

אמרתי, נחזר אחר מקור צומות מיוחדים אלו ומי נהגו בצומות אלו?

בשו"ת אדרת תפארת חלק ששי (ירושלים תשע"ג 2013), שחברו ר' אברהם דורי, מצאתי את שחפשתי. רשימת מקורות עניפה על צומות ארוכים כאלו. מהם עולה כי המקור לצום זה הוא בספר הידוע "חמדת ימים" (חמ"י), ספר המכיל הנהגות קבליות.

צום4

אנחנו חלושי הכח נאזור חיילים לצום יום אחד,  בראותנו את גבורי הכח, הצמים שבוע שלם!


צום9

זכרון ילדות. ב"מחזור רבא" הישן הוסיפו פירוש לנאמר בצעקה בסוף תפילת "ונתנה תוקף": "תשובה ותפילה וצדקה- מעבירין את רוע הגזרה". מעל כל מילה נכתב פירושה: תשובה=צום, תפילה=קול, צדקה=ממון.

סכום האותיות (גימטריה) של צום/קול/ממון שווה. בכל מילה סכומה הוא 136.

וסכומם של שלשת המילים ביחד = (136*3) 408, שהיא הגימטריה של המילה זאת. "בזאת יבא אהרן אל הקודש", נקרא בתורה ביום הכיפורים, עת הכהן הגדול נכנס פעם בשנה אל קודש הקודשים.

גם אנחנו מתכוננים בזאת: בצום, בקול, ובנתינת ממון לצדקה.

יהי רצון מלפני אדון כל, שיקבלו צומותינו ותפילותינו וצדקותינו לרצון בעשרת ימי התשובה הבאים עלינו לטובה, לבשר טוב על עמנו וארצנו בשנת תשפ"ב הבאה עלינו לטובה.

כתיבה וחתימה טובה

אבישי

—————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, אלול תשפ"א. 

"עשה למען תינוקות של בית רבן"

(מתוך סליחות לימים נוראים)

על "בית המדרש תינוקות של בית רבן"

שער מסכת ברכות, דפוס פרג בשנת תק"ץ (1830). מקושט בעץ תאנה נושא פירות בתוך עציץ. עליהם נלוה פסוק ומאמר חכמינו ז"ל.

"נוצר תאנה יאכל פריה" [משלי כ"ז]

"מה תאנה זו כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים

אף דברי תורה כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם" [עירובין נ"ד]

 

בית רבן1ב

בעותק ספריית הרמב"ם – חותמת בעלות עגולה. חותמת זו מופיעה גם באחד מדפי הספר.

הכיתוב מסביב: בית המדרש תינוקות של בית רבן. ובאמצע: ת"ת.

בית רבן 3ב

בית רבן2 ב

 

רעי חנוך גוטליב מצא בעיתון "הצפירה" משנת תרמ"ח (1888) פרטים על ת"ת (=תלמוד תורה) "תינוקות של בית רבן", שנוסד שנה קודם בוורשה. בשנתו השניה למדו בו כשלש מאות תלמידים.

ידועות הדפסות של כרכים בודדים מהש"ס לשימוש התלמידים.

אין זה המקרה שלפנינו. כל הש"ס נדפס בפרג, וכל כרך הוא בפורמט גדול מאד וכבד-משקל. 

יד המקרה -או תורם אלמוני- שדווקא פריט מסדרה זו היה מונח בבית מדרש 'תינוקות של בית רבן'. 

 נזכור את מאמר חכמינו הנזכר בשער הגמרא, כי דברי תורה משולים לעצי התאנה, שפירותיהן מתוקים ומצויים למי שמעיין בהן. 

שבת שלום

אבישי 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

תגרי לוד

רשימה לפרשת שלח ולכבודה של לוד ותושביה

תגר6א

שער הספר. דפוס זולקווא תצ"ט (1739). עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר

[במדבר יג, יז]

רש"י: הוא היה הפסולת של ארץ ישראל שכן דרך התגרים מראין את הפסולת תחלה ואח"כ מראין את השבח.

הסבר: משה מתווה את דרך המרגלים. תחילה יעלו דרך הנגב, איזור לא פורה, ואחר כך יגיעו אל איזור ההר ויתרשמו מטוב הארץ. כדרך הסוחרים המראים תחילה את הסחורה הפשוטה ואחרי זה משביחים את מקחם ומראים את הסחורה המשובחת.

המקור לדברי רש"י הוא במדרש תנחומא. המדרש דורש את שם ארץ כנען. כנען בתנ"ך היא מילה מקבילה לסוחר. דוגמא לדבר, במזמור אשת חיל בספר משלי: "סדין עשתה ותמכור / וחגור נתנה לכנעני".

סוגיה תלמודית מעניינת וקשה ללימוד בפרק הזהב (פרק רביעי במסכת בבא מציעא) נקראת סוגיית "תגרי לוד". הסוגיה דנה בהלכות אונאה. מה דינה של סחורה שנמכרה במחיר גבוה ממחיר השוק. הגמרא דנה בשני מרכיבים: 1. מה ההפרש הכספי המצדיק ביטול העסקה: ששית מעל המחיר או יותר (שליש לדעת ר' טרפון). 2. מה טווח הזמן שבו הלקוח יכול להתחרט: עד זמן שיראה לקרובו / לתגר ויתייעץ עמם או כל היום כולו.

תגרי לוד העדיפו – זמן חרטה קצר על פני הפרש כספי מורחב עד לשליש מחיר השוק. סגירת העסקה בזמן קצר היא קריטית לקיומה. זו ראיה מפוקחת של סוחרים !

כך הוא לשון המשנה.

האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע – שתות למקח. עד מתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו.

הורה רבי טרפון בלוד: האונאה שמונה כסף מעשרים וארבע כסף לסלע – שליש למקח, ושמחו תגרי לוד.אמר להם: כל היום מותר לחזור. אמרו לו :יניח לנו רבי טרפון במקומינו וחזרו לדברי חכמים.

אחרי הקדמה זו, בואו ונתבונן בשער היפהפה של הספר עם השם המיוחד "הלכה אדם מישראל".

בספריה שני עותקים מהספר שונדפס בשנת תצ"ט (1739) בעיר זולקווא. הספר עוסק בחידושים על מסכתות מהתלמוד הבבלי שלימד הרב ישראל בן יעקב מזלוזיץ' ונלקטו על ידי תלמידי הרב המחבר אחרי פטירתו בגיל צעיר (47 שנים).

תגר6א

בשער מצויין "שהצגנו בחיבור זה הרבה דברים חריפים גדולים ונוראים על כמה מסכתות, וזה יוצא מן הכלל ללמד דעת את העם פלפול ארוך עמוק מי ימצאנו בשיטת תגרי לוד

בדף ך' מדפי הספר, בתוך הדיון בסוגיית "תגרי לוד" ובדיני אונאה מופיע הפסקה הבאה:

ואמר המעתיק יוסף יאסקא בן הרב המחבר. נהירא כד הוינא טליא (= זכור לי בבירור כשהייתי ילד קטן) על ברכי אבי ז"ל בהיות עדיין שבת אבי בק"ק זלאזיץ למד הלכה סוגיא הנ"ל עם החריפו' הנ"ל משך ארבעה שבועות בקיבוץ תלמידי' חשובין אשר נאספו עליו ממרחקי' כמפורסם לכל והעלה אבי ז"ל השגה על ביאור אביו זקינו ברש"י ראשוני' דסוגיא הנ"ל וזה דבריו…

תגר2

שנזכה להיות –

סוחרים מעולים בלימוד התורה ופלפולה.

תגרנים טובים בקדושת הארץ ויישובה.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן

חומש במדבר, פרק יפסוק לה

רשימה לפרשת בהעלותך. 

אמרי שהם חותמת

אמרי שהם חותמת 2א

מתוך שער ספר "אמרי שהם". המחבר: ר' משה בן דן שהם, תלמיד הבעש"ט. נדפס בקולומיי בשנת תר"מ (1880).

בעותק הספריה חותמות עגולות בדף השער —

חבורה משניות דק"ק קרעטשיניב

ואזהרה בצידן —

אסור חמור להוציא ספר מביהמ"ד

דחבורה משניות הישינה דק"ק קרעטשיניף

מי שלקח ספר מהארגז יחזירו למקומו

היום אצלנו הספרים מונחים בארונות. אז בקרעטשיניף הם היו מונחים בארגז.

מה בין ארון לארגז ? בגודל ? בצורה ? בעיצוב ? בניידות ? או בייעוד ?

האם יש שינויי בין רובדי לשון הקודש לדורותיה?

אשמח לקבל תשובות והפניות במייל הרשום בסוף כל רשימה בבלוגי.

————————————————————————-

בבית המקדש בקודש הקודשים היו ארון וארגז !

תניא: משנגנז ארון, נגנז שמן המשחה וצנצנת המן ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה וארגז ששלחו פלשתים דורון לישראל, שנאמר (שמואל א ו, ח) ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אותו והלך. [מסכת הוריות דף יב].

בצד ארון הברית עמדו עוד ארבעה פריטים. בוודאי כל אחד מספר לנו מסר משמעותי לדורות. שלושה מתקופת משה רבנו והמשכן במדבר סיני: שמן המשחה, צנצנת המן, מקלו של אהרון. הרביעי – ארגז מימי מלחמות ישראל והפלישתים בארץ ישראל.

סיפור חזרת ארון ברית ה' מידי הפלישתים הוא סיפור ניסי. פרשה הראויה לעיון כמסופר בספר שמואל פרק ה ופרק ו. בתחילה עת נשבה ארון ה' נאמר "כי גלה כבוד מישראל". לאחר המכות שהוכו ערי פלישתים ואלוהיהם, חזר הארון לבדו ועמו ארגז ובו הניחו סרני פלישתים חמשה טחורי זהב וחמשה עכברי זהב. אז נאמר "ונתתם כבוד לא-להי ישראל".

קוים להשוואה בין המסופר על הפלישתים בספר הנביאים לימינו – ראו נא את שלימד הרב צב"י טאו בספרו "לאמונת עתנו" חלק ראשון כאן.

שבת שלום

אבישי

נ.ב. הספרן בספריית הרמב"ם נאור נ"י הראה לי את שכתב פרופסור מנחם צבי קדרי מאונ' בר אילן בספרו " מילון העברית המקראית" בהגדרת ארגז.

.ארגז3א

שתי נקודות:

  1. הזהירות: כלי קיבול בלתי ידוע….

2. ההשערה: …שהמילה שאולה מלשון פלישתים ר' לעף, פלורה ב, 29


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »


 אִ֛ישׁ רֹ֥אשׁ לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הֽוּא

רשימה לפרשת במדבר

בעותק ישן ודי מרופט של ספר "בת עיני" המצוי במחסן שלנו ראיתי חתימת בעלים. זו תופעה שכיחה. בספרים רבים מצויה חתימת בעלים.

שער ספר "בת עיני". מחבר: ישכר דוב בער מגזע צבי. מקום הדפסה: דובנה. שנת הדפסה: תקנ"ח 1798. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

רישום קצר של זהות הבעלים מופיעה בסוף הספר :

הצעיר יעקב צבי באב"ד בלאאמו"ר הגאון מוהר"ר שמחה באב"ד.

בת עיני6א

אך ראו זה פלא, איך תפחה לה חתימה נוספת בראש הספר לרשימת יוחסין קלאסית של ענף למשפחת באב"ד.

 במשפחת באב"ד שושלות רבנים ארוכות. באב"ד הוא ראשי תיבות : בן – אב בית דין. כלומר בן וממשיך מסורת אבותיו ברבנות ודיינות.

כדרכם של רשימות יוחסין, הרשימה מתחילה מדור אחרון ופונה אחורה כלפי מעלה. לכן ישנו רצף דורות קרובים מדוייק ואחר כך רק הזכרה בדילוגים של אבות המשפחה המפורסמים.

ברשימה הבאה תראו שישנם חמשה דורות רצופים מיעקב צבי (-שמחה-שמואל-אברהם אריה-יהושע העשיל מחבר ספר שו"ת יהושע) עד יצחק באב"ד ראבד"ק לבוב. מיצחק ישנו דילוג ארבע דורות למעלה עד הנשר הגדול ר' העשיל אבד"ק קראקא, שהיה נכדו של ר' יצחק מפוזנן, רבו של הרמ"א.

זאת הרשימה:

חתמתי את שמי כאן. ויעזור ויגין ויושיע לכל / החותם בו. הק' יעקב צבי באב"ד בלא"א מוהר"ש / באב"ד ז"ל אבד"ק טרעמבוולא בהגא' מו"ץ דק' בראד / מוהר"ר שמואל אב"ד בראד בהג' מוהר"ר אברהם ארי' / באב"ד אבד"ק מיקולניץ בהגאון הגדול רשכב"ה מוה"ר / יהושע העשיל באב"ד אבד"ק טארניפאל בעהמח"ס יהושע שו"ת / בהגאון הגדול רשכב"ה מוהר"ר יצחק באב"ד ראבד"ק / לבוב דור רביעי לרבינו הנשר הגדול הרב רבי / ר' העשיל זצ"ל אבד"ק קראקא נכד הגאון מוהר"ר יצחק / מפוזנן זצ"ל רבו של הרמ"א. ואבי הרב הנ"ל הי' בן הרב / מו"ה הרב שמואל הנ"ל הי' חתן הגאון הגביר המפורסם מוהר"ר / יצחק הלוי איש הרוויטץ דור שלישי מרבינו הגאון מוהר"ר / יצחק הלוי איש הרוויטץ זצ"ל אבדק"ק אה"ו ודק"ק בראד זכר / כולם לברכה לחיי העולם הבא /

שתי הערות בצד:

1. ר' יצחק מכונה ראבד"ק לבוב. אך כותבי תולדות המשפחה (ראה כאן מתוך ספר הנעים בעריכת גדליה שמואל באב"ד. ירושלים תש"נ 1990) מציינים שהיה רק מנכבדי העיר בראד.

2. בספרו של מאיר וונדר על חכמי גליציה מופיעה מפה המתארת ענף אחר של משפחת באב"ד. דרך מפה זו אפשר למצוא חלק מהרבנים שברשימה שלנו ולהשלים את החוליות החסרות מר' יצחק באב"ד -שהוא דור רביעי- עד להרבי ר' העשיל.

שבת שלום

חג שבועות שמח

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com


Read Full Post »

בע"ה.

רשימה לפרשת בהר-בחוקותי.

בין ל"ג בעומר ליום ירושלים וחג שבועות.

שתפתי חבר בהרהורי:

במקום מירון – ירושלים.

במקום ל"ג בעומר – חג שבועות.

במקום ר' שמעון – עליה לרגל.

תארו את הצפיפות והדוחק. סמטאות העיר העתיקה יכילו את הבאים?

השיב לי: עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש…עומדים צפופים ומשתחוים רווחים… ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים. [מסכת אבות פרק ה משנה ]

אמרתי לו: אין סומכים על הנס. [ירושלמי יומא פרק ראשון הלכה ד]


ספורי נסים

נס 1

ספר התשב"ץ. מחבר: ר' שמעון בן צמח דוראן. נפטר באלגיר בשנת ר"ד 1444.

ואומרים כי עדיין נשאר מהניסים שהיו בירושלים, שלא אמר אדם לחבירו צר לי המקום, כי בבית הכנסת שבירושלים הם צריכים לאנשי המקום כל השנה, ומתמלאת פה על פה בעת התקבץ שם בחג השבועות החוגגים יותר משלוש מאות איש, כולם הם נכנסים שם ויושבים רווחים, כי עדיין היא בקדושתה, וזה סימן גאולה שלישית. [ספר התשבץ חלק שלישי סימן רא]


נס 2

חתם סופר. מחבר ר' משה סופר. נפטר בפרשבורג (סלובקיה) בשנת ת"ר 1839.

יובן דלמ"ש (דלפי מה שכתב) בתשבץ ח"ג סס"י ר"א דגם בזמנו נראה נס בזה בבה"כ (בבית הכנסת) שבירושלים בבואם שם בחג השבועות כל סביבותיהם ולא צר להם, וה' יודע כי עיני ראו בח"ל (בחוץ לארץ) דבר זה ולא אוכל לפרש מפני פריצי עמנו, וא"כ (ואם כן) מאי רבותא דעשרה נסים נעשו בבהמ"ק (בבית המקדש) ?…

הערת המהדיר:

הג"ר (הגאון רבי) שלמן זלמן עהרנרייך אב"ד (אב בית דין) שאמלוי… ציין שמפורסם בעולם מתלמידיו הגאונים הקדושים, שזה היה בבית מדרשו של מרן בפ"ב (בפרשבורג) שהיה קטן מאד מהכיל וכו' והיה שם מועט מחזיק את המרובה. (תשובות חת"ם סופר. ירושלים, מהדורת מכון חתם סופר, תשס"ח 2008)

יהי רצון בעזרת ה' שלא נזקק לנסים !!!

בשורות טובות

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

רשימה לכבוד ל"ג בעומר

בשנת תרצ"ה (1935) קיבל הרב בן ציון עוזיאל מכתב זועם מא. פנחסי על הופעת הכנר אמיל האוזר ב"אוהל שם". פנחסי טען כי אמיל הוא מומר ומסיונר ונשוי לנוצרית. המכתב נסרק בקטלוג הספריה וניתן לצפיה כאן. בעקבות מכתבו פנה הרב עוזיאל להנהלת "אהל שם" וביקש לבדוק את הטענות*. ובמידה שאכן כך הוא ביקש למנוע הופעתו.

[*נ.ב. נראה שאינו אמת. האוזר היה נשוי לד"ר הלנה כגן. ראו ערכו כאן.]

מומר2

מאוספי ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

שאלת מעמדו של המומר העסיקה את חכמי ישראל במשך דורות.

מי שהמיר דתו והתנצר האם הוא יהודי? האם קידושיו קידושין והוא דורש חליצה? הוא יורש את הוריו? האם מותר ללוותו וללוות ממנו בריבית? ועוד שאלות כיוצא בזה.

שאלה זו עלתה במלוא חריפותא בפרשת "האח דניאל". יהודי שהמיר דתו בטרגדיית השואה וחפץ לעלות לארץ בכוח חוק השבות.

בפסק דין שניתן בבית הדין העליון בשנת תשי"ח 1958 ונכתב ע"י השופט על ידי משה זילברג, מוצגת העמדה ההלכתית כי יהודי מומר – יהודי הוא! אך למרות זאת נפסק כי אין הוא זכאי לעלות ארצה בכוח חוק השבות.

עמדת היהדות מורכבת ואינה חד משמעית. בעקבות אותו מעשה כתב הרב שמואל היבנר  בכתב עת "הדרום" (חוברת ז, תשי"ח 1958) מאמר מקיף על "ישראל שהמיר את דתו – מהו?". המאמר בוחן את סוגיית המומר בהלכה בדינים השונים ושורת הסיכום בסופו היא "מכל התרכובת הנ"ל יצא לנו המומר בעל דו פרצופין".

אחד המקורות החשובים בסוגיה זו היא המחלוקת בגמרא (מסכת קידושין דף לו.) בין רבי יהודה לרבי מאיר בשאלה: מי קרוי בנים.

תניא: "בנים אתם לה' אלהיכם" – בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים – אתם קרוים בנים. אין אתם נוהגים מנהג בנים – אין אתם קרוים בנים, דברי ר' יהודה.

רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרוים בנים שנאמר (ירמיהו ד, כבבנים סכלים המה ואומר (דברים לב, כבנים לא אמון בם ואומר (ישעיהו א, דזרע מרעים בנים משחיתים ואומר (הושע ב, א) והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני א-ל חי.

בני יצחק נ"י הראה לי בספר פסקיו של הרב הרצוג דיון ארוך בשאלת קבורת יהודי שלקח לו אשה נוכרית ומת ללא הבעת חרטה ותשובה (חלק יורה דעה סימן קכא: בדין קבורת מומר). בתוך דבריו כותב הרב הרצוג שרבי שמעון בר יוחאי סבר כרבי מאיר. זאת על פי דבריו ב"ילקוט שמעוני" דברים (רמז תתצא).

א"ר שמעון בן יוחאי:
ראה בכמה לשונות חיבבן הקב"ה, קרא אותן בנים וחזר וקרא אותם עם קדוש בפרשה זו, ושלשה פעמים יחד שמו עליהן בפרשה זו: בנים אתם לה' אלהיכם, כי עם קדוש אתה לה', ובך בחר ה' אלהיך…

מומר6

לאור המדרש מסיק הרב הרצוג: "ואומר אני שרבי שמעון סובר כרבי מאיר שהרי לרבי יהודה "בנים אתם" הוא לא לשון חיבה, אלא למעט בא כשאינן נוהגים מנהג בנים, ואין זה לשון חיבה כלל".

לקראת ל"ג בעומר, יום הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי לגנזי מרומים, נאה לצרף יחדיו את רבי מאיר וחברו רבי שמעון בר יוחאי לדעה אחת.

ל"ג שמח

שבת שלום

אבישי.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

רשימה לפרשת שמיני

בשיא פרשת השבוע – עת שנחנך המשכן – מתו נדב ואביהו, שני בני אהרן.

וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה', וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי ה'…

מייד לאחריה באה הציווי:

 יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד–וְלֹא תָמֻתוּ…

מסמיכות זאת באה ההבנה הזאת:

"תני רבי ישמעאל: לא מתו שני בניו של אהרן אלא מפני שנכנסו שתויי יין".

האם שתיית יין היא שלילית?

הכל כנראה עניין של מידה וכמות.

בכניסה למקדש אסור לשתות אפילו כוס יין המכילה רביעית (86 סמ"ק) יין !

ליין תפקיד חשוב בשמחה.

וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַבאֱנוֹשׁ.

——————

התמונה הבאה שמורה במגירות הישנות של שלחן הספרן. היא חלק מאיסוף תמונות של רבנים שאפיין את תקופת הרב מרגליות.

אין פרטים על התמונה. נוכל רק לנחש ממראה העיניים כי מדובר באירוע של שמחה.

שתי סיבות ברורות:

  1. המנגנים. שני ה"כלי זמרים" העומדים מימין ומנגנים בכנורות.
  2. הרמת כוסות "לחיים" על ידי הגברים. ראו נא את כוסות היי"ש שבתמונה.

מהות האירוע אינו ידוע. אחת האפשרויות שמדובר בשעת שידוכין וכתיבת תנאים.

o עיגול ירוק – הזוג יושב ליד השולחן. ביניהם מפריד הרב הזקן (מי הוא?) , ידו מונחת על ספר או פנקס.

o עיגול אדום – המחותנים. אבי החתן והכלה

o עיגול סגול – הכלה ואמה

האם יש לכם הצעה טובה אחרת?

ועוד הערה אחת. שימו לב למגוון הכובעים. מברטים ועד צילינדרים.

בעיני התמונה היא שמחה וגם עצובה. היא מייצגת עולם שהיה ונעלם. עברו שנות דור (ליתר דיוק: דורות) מאז צילומה וגם בעטיה של השואה הנוראה נחרב כל העולם ההוא.

שבת שלום

אבישי


נ.ב. חנוך ג. כתב :

נראה לי כי זה הרוגוצ'ובי. הכובע, צורת הפאות, פסוקת הזקן ובכלל.

שמתי עכשיו תמונה ליד תמונה ואכן כך נראה הדבר.

מה דעתכם?

————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

"שקופים"

רשימה לחג הפסח

לאחרונה קבלנו לספריית הרמב"ם את אוסף ההגדות הגדול של"בית אריאלה" שהיה מונח בספריית אחד העם. להבדיל מהאוסף שלנו, שבו הגדות עם פירושים, באוסף זה שלל הגדות מאויירות, הגדות עם תרגום לשפות זרות וגם הגדות שונות ומשונות. על אחת מהן "הגדת אפיקומן" שעיצב יגאל תאנה, אני מבקש להתעכב.

המיוחד בהגדה זו שעל העמוד האחרון (המודבק על פנים המעטפת האחורית) צורף "חלון" שקוף המכיל פרוסה קטנה של מצת מכונה. כל הדפים שלפניו, כולל המעטפת הקדמית, נחתכו במרכזם, כך שבחלל שנוצר בכל דף ניתן לראות את המצה .

יגאל יצר שלשה טיפוסים של הגדה שכזאת: הגדת אפיקומן, הגדת כוס של אליהו והגדת הים.

בהגדת אפיקומן משולבת מצה אמיתית תוצרת מצות אביב. בהגדת כוס של אליהו יש צורה של גביע ממולא ביין אדום מיקבי ראשון לציון ובהגדת הים – אלמנט של גל ים ובו טובעים חיל פרעה. שתי ההגדות הראשונות מצויות באוסף שלנו. ההגדה השלישית – הגדת הים – לא מצאתי רישום שלה בשום מקום (אתגר לאספני ההגדות…).

נשוב להגדת אפיקומן. כולנו קראנו את ההגדה בליל הסדר. בכל הגדה משולבות הוראות פעולה. בכל המקומות כשאנחנו מרימים את הכוס, מופיעה ההוראה: "מכסים את המצות, מגביהים את הכוס". כך הוא כאשר אומרים "והיא שעמדה" וכן ב"ברכת השיר" סמוך לסעודה.

טעם הדבר "כדי שלא יראה הפת בושתו" (משנה ברורה, סימן תע"ד אות עח). כלומר, הלחם חשוב יותר מן היין ולכן קודם לו בברכתו, ואם אנחנו מעדיפים את היין מן הראוי שהלחם יהיה מכוסה, כדי שלא יתבייש.

תמהתי לעצמי, מה יעשה מי שמשתמש ב"הגדת אפיקומן"? האם החלון השקוף נחשב כיסוי של המצה?

שאלה זו נידונה בפוסקים בהלכות שבת כאשר מכסים את החלות קודם הקידוש. האם חלה העטופה בשקית ניילון שקופה תחשב מכוסה? לדעת רוב הפוסקים התשובה חיובית. ראו נא את הפסקה הבאה הלקוחה מגליון "אליבא דהלכתא" (אדר תשע"א 2011) של חברת אהבת שלום. בטוב טעם כתוב הסבר יפה: שאין הטעם "כלפי הפת" אלא "כלפינו", שלא ננהג באופן של "מביישים" וכשאנחנו עושים "פעולת כיסוי" סגי (-מספיק) .

להסבר זה ישנה השלכה מעשית-מוסרית בהלכות "דרך ארץ". כך מסופר בגיליון הבא של "אליבא דהלכתא".

"סיפר לי הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, שהיה מעשה באיזה שמחה שנערכה בשבת באולם, ועל הלחמניות של כל המוזמנים לא היה כיסוי, וכשבעל השמחה רצה להתחיל לקדש קם אחד וצעק לו: איך אתה מתחיל לעשות קידוש, האם אינך יודע דצריך קודם לכסות את החלות? ולא השכיל דבעצם כל מה שאנו נוהגים לכסות את החלות לפני הקידוש הוא שנשריש בנו לא לבייש את הזולת".

אם בבני אדם עסקינן, הביטוי "שקופים" בשיח הציבורי מתייחס לאלו שאנחנו פוגשים אותם בתפקידים זוטרים ולא נותנים להם את היחס הראוי. במובן מסויים אלו "עבדים" מודרנים. אלו המצויים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי.

הרב ליאור אנגלמן כינס סיפורים קצרים בספרו "שקופים" (ירושלים, הוצאת בית אל תשע"ה 2015). הסיפור, הנושא את שם הספר -שקופים- בקובץ המצויין, קולע בדיוק למסר הנ"ל – "לא לבייש את הזולת".


חג כשר ושמח

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

עוד ינובון בשיבה

רשימה לפרשת ויקרא

במחסן הספריה נחשפתי השבוע לפריט מיוחד: דף כפול המכיל את פרק צ"ב בספר תהלים באותיות נאות.

התמקדתי בטבעיות בפסוקים המודגשים בצבע אדום. מתי נדפס דף זה ? מה הסיפור שלו ?

בדף האחורי נרשמה הודעה בשפה הגרמנית, כי דף זה נדפס בברלין על ידי חברת שונצינו (Soncino) למשתתפים בערב החגיגי לכבוד גיאורג ליפשיץ בתאריך 9 לאפריל 1932. האם הוא חגג יום הולדת 70 או אולי 80?

מי הוא גיאורג ליפשיץ?

מעט פרטים מצאתי עליו באוסף שבדרון בספריה הלאומית. תמונה וקורות חיים בקצרה שהדפיסה אשתו ג'ני.

גיאורג היה תעשיין בתחום הכימיה, שפעל בהתנדבות בפרוייקט הלבשה לטובת עניי הקהילה. הוא גם היה ביבליופיל וחבר באגודת שונצינו (Soncino).

מה שהפתיע אותי היה תאריך לידתו: 30 ביוני 1875. כלומר בשנת 1932 הוא היה בן 57. היכן הוא "עוד ינובון בשיבה"? אולי קפצה עליו הזקנה?

נושא הגיל הביולוגי אינו בהכרח גם הגיל המנטלי. אחד הדברים שעושים אנשים זקנים לאנשים צעירים הוא המשחק עם הילדים הקטנים (כמו בסדרה על גן 80 וארבע). יש על כך מדרש פלאי ששמעתי מהרב מתניה אריאל, ראש ישיבת דרך חיים, בשבת הורים לתלמידי שיעור א'.

לפי המדרש על הפסוק "עוד ינובון בשיבה", בשונה מכל אדם ששיניו נושרות בזקנותו הרי כאן צומחות לזקן ניבים (=שיניים) חדשות וזה משמעות הכתוב "עוד ינובון בשיבה". צמיחת שיניים מחדש מסמלת את השיבה לילדות.

למדרש זה שתי נוסחאות. אחת עוסקת באברהם אבינו והיא מובאת במדרש לקח טוב על תהלים וחוזרת ונשנית בילקוט שמעוני. והשניה מקוצרת על התנא רבי יהושע בן קרחה. בספר "ערכי תנאים ואמוראים" לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר משפירא, מבעלי התוספות באשכנז.

נציג את המדרש תחילה ואחר כך את הנוסח בערכי תנאים ואמוראים:

ר' יהושע בן קרחה אמר העלה ניבין בן מאה שנה, והוליד בן למאה שנה. מעשה באחד שהיה עושה דייתיקי (צוואה) ואמר לא יהא בני יורש מאומה משלי עד שיעשה שוטה, הלך ר' יוסי בר יהודה ורבי לשאול את המעשה הזה לר' יהושע בן קרחה והוציאו מחוץ, וראה אותו מרגיע על ידיו ועל רגליו, ונמה נתון לתוך פיהו, והוא נמשך אחר בנו, וכיון שראו אותו הטמינו עצמן, והכניסו אצלו, שאלו אותו המעשה התחיל משחק ואמר להם חייכם זה המעשה ששאלתם עכשיו הגיעני, אמר להם מכאן שאדם רואה בנים כאילו משתטה הוא.

עוד ינובון בשיבה רבי יהושע בן קרחה העלה ניבין. פירוש ניבין, שן דחלב. בן מאה ושמונה עשרה שנה, והוליד בן כשהיה בן מאה ושלשים שנה

ליל הסדר הוא חג משפחתי רב-דורי. מתכנסים יחדיו כדי לספר ביציאת מצרים. עיקר המצוה היא לספר לבן/לבת הקטנים. להעביר את המסרים מותאמים לגיל ולהבנה של הילדים. חשוב לדבר "בגובה העיניים" של הילדים ולשתף אותם בחוויות של ליל הסדר.

זה האתגר ושכרו בצדו. נשארים רעננים וצעירים.

שבת שלום

וחג פסח כשר ושמח.

אבישי

נ.ב. תודה ליעל דינר, אחראית ארכיון תיאטרון בבית אריאלה, על עזרתה בתרגום משפת לוע"ז.

—————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

אשר לשלמה

רשימה לפרשיות ויקהל-פקודי.

וַתִּשְׁלַם֙ כׇּל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֣ית יְ-הוָ֑ה וַיָּבֵ֨א שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־קׇדְשֵׁ֣י דָּוִ֣ד אָבִ֗יו אֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ וְאֶת־הַכֵּלִ֔ים נָתַ֕ן בְּאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית יְ-הוָֽה. (מלכים א פרק ז)

פסוק זה שהוא פתיח לחנוכת בית המקדש בימי שלמה המלך, פותח את הפטרת פרשת פקודי. אך השנה לא נקרא הפטרה זו עקב הפטרת "פרשת החודש".

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

ספר" אשר לשלמה" נדפס לראשונה בירושלים בשנת תרס"ו (1906), וחזר ונדפס במהדורה מפוארת על ידי ר' יעקב תורג'מן בשנת תשע"ו (2015). המחבר של הספר, ר' שלמה אבן דנאן, שימש כראב"ד בעיר פאס במרוקו.

כתובת המחבר בעיר פאס כפי שמופיעה במהדורה ראשונה בסוף ההקדמה

כדרכם של מהדורות חדשות הוסיף המהדיר מבוא מקיף על המחבר ושיטתו וממנה גם פינה לחיי היהודים במרוקו.

אני מבקש להעיר בקצרה על השמטה אחת קטנה במהדורה החדשה.

בסוף סימן כג בספר "אשר לשלמה" מופיע תאריך כתיבת התשובה:

"דברי החו"פ (החונה פה) כיבראלטאר (גיברלטר)… דהאי שתא (בזאת השנה) תרנ"ז (1897) הישר בעיני ה' לפ"ק (לפרט קטן)".

מקובל בספרות הרבנית לרשום את השנה גם בגימטריה. "הישר בעיניעולה בחישוב ערכם המספרי של האותיות ל 657 = שנת תרנ"ז

האם זו דרך כבוד להשתמש בפסוק ובו שם ה' לצורך מידע כגון לציון השנה?

בשאלה זו דן ר' שמואל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה", ותשובתו היתה שבדיעבד זה כשר. התשובה נדפסה בשו"ת נודע ביהודה תניינא יו"ד סי' קפא. רבו החולקים עליו ומתירים זאת לכתחילה. (על סוגיה זו כתב פרופסור יעקב שפיגל בספרו עמודים בתולדות הדפוס העברי: בשערי הדפוס. ראה נא כאן).

ר' חזקיה מדיני מחברון, בעל ספר "שדי חמד", כתב הסכמה שנדפסה בראש הספר. בסופה  מתייחס לחתימת סימן כ"ג בספר, ורואה בה פסק בשאלה הלכתית זו. הערה זו נשמטה במהדורה החדשה.

וכך כתב ר' חזקיה מדיני בסוף הסכמתו:

"בתכשיטין שבפנים ראתה עיני בסוס"י (בסוף סימן) כ"ג והוא פסק דינו של רב משרשיא רח"מ רחמתיים הרה"ג ן' נאים יחיה כימי השמים מטמין ברמ"ז פרט השנה הישר בעיני ה', חפץ חיים למען דעת טעמיה דרב אי משום דלא חייש מר לחומרת הגאון מוהרש"ל (מורנו הרב שמואל לנדא) שבנו"ב (שבנודע ביהודה) תניינא יו"ד סי' קפ"א כלל או משום דשניא דא (ששונה זו) דאין השם מן המניין ובדדמי לדמוהרש"ל חיישי לה רבנן (ובדומה לדברי מוהרש"ל חוששים לו חכמים)? ואני הדל כתבתי בספרי (העומד עתה במכבש הדפוס) במערכת ה' סוף אות ל"ה דמוכח מכמה ספרי דבי רב דרבנן קשישאי לא חיישי לה ומשתמשים בשמות הקדושים לרמז פרט השנה. ואולי גם כן דעת הרב הפוסק יפרח כמו ששונה לפ"ק. דברי פי חח"מ הי"ו".

נפלא לראות איך ר' חזקיה מדיני כ"מסכים" עבר על הספר ומצא לנכון להתייחס לחתימת אחת התשובות, ובה מצא מקום לשאלה שדן בה בספרו ההולך ונדפס "שדי חמד" בעת כתיבת הסכמתו בשנת תרס"א 1901.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

פאת נגב

רשימה לפרשת תרומה

וְעָשִׂיתָ לּוֹ, אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב; וְנָתַתָּ, אֶת-הַטַּבָּעֹת, עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת, אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו. שמות פרק כה פסוק כו.

וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן–לִפְאַת נֶגֶב-תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת.שמות פרק כז פסוק ט.

המילה פאה מופיעה בפרשת השבוע בשני מקומות. פעם ראשונה במעשה השולחן ופעם שניה בחצר המשכן.

האם באותה משמעות?

במילון אבן שושן בערך "פאה" כותב שאלו שתי הבנות:

  1. קצה, פינה, זוית: "ארבע הפאות אשר לארבע רגליו" (מעשה השולחן).
  2. צד, עבר: "ורוחב החצר לפאת…" (מעשה החצר).

ספר "פאת נגב" נדפס בשלוניקי בשנת תקנ"ז (1797).

מדוע נקרא הספר בשם מיוחד זה?

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

מחבר הספר הוא ר' נסים גבאי, מרבני קושטא, שחי סביבות השנים תפ"ד-תקנ"ד (1724-1794). לאחר פטירתו יצאו לאור ספרו שו"ת פאת נגב. המו"ל בהקדמתו מבאר כי נגב רומז לשם המחבר: נסים גבאי, וזאת היא פאת תורתו וכטיפה מן הים מכל אשר עשה ופעל בחייו. 

שם הספר נקרא על פי המשמעות הראשונה של פאה כקצה. אנחנו נוסיף ונאמר שבעותק ספריית הרמב"ם אחת מפאותיו (=צדדיו) של הספר פגומה כפי שרואים בתמונה שצרפנו.

פתחנו בפאות אשר לשולחן לחם הפנים. לפנינו התמונה הקלאסית של השלחן, כפי שמופיעה בכל התמונות בספרים ובאתרים. שימו לב למיקום הטבעות הנושאות את המוטות (הבדים) בקצוות השולחן.

מעטפת ספר אוצר המשכן. קרית גת תשס"ז. מחבר: הרב מנחם מקובר. הטבעות בקצה.

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), בפירושו "העמק דבר" על התורה, שונה במעשה השולחן מכל המקובל על שאר המפרשים.

לפי פירושו ישנו הבדל משמעותי במיקום הטבעות ובמספר האנשים הנושאים את השולחן. הטבעות ממוקמות במרכז השולחן, בכל צד של השולחן היתה טבעת אחת ומוט אחד, ולכן נדרשו שמונה אנשים לשאת את השולחן !

כנראה הנצי"ב יסביר באותה משמעות את כל הפאות בפרשת תרומה, והיא המשמעות השניה מלשון צד ועבר.

כך הוא נוסח הנצי"ב בפירושו לפסוק:

המקור אתר דעת.

 

שבת שלום

אבישי


 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

השבת אבידה

כִּ֣י תִפְגַּ֞ע שׁ֧וֹר אֹֽיִבְךָ֛ א֥וֹ חֲמֹר֖וֹ תֹּעֶ֑ה הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֶ֖נּוּ לֽוֹ

שמות פרק כג, פסוק ד

רשימה לפרשת משפטים

הרמב"ם ידוע בסידור המדוייק של ההלכות המופיעות בספרו "משנה תורה" על פי חלוקה ראשית לארבעה עשר ספרים וחלוקה פנימית לנושאי משנה.

הלכות אבידה מופיעות בספר נזיקין של "משנה תורה". לפניכם עמוד השער הפותח את ספר נזיקין כפי שנדפס בונציה, דפוס יושטיניאן, שנת ש"י (1550). שימו לב לחלוקה לנושאי המשנה.

משנה תורה לרמב"ם. ונציה, דפוס יושטיניאן, שנת ש"י (1550). עמוד השער הפותח את ספר נזיקין. המקור כאן.

צירוף של "הלכות גניבה" ולאחריה "הלכות גזילה ואבידה" תמוה. האם לא היה נכון יותר לאחד בכותרת אחת את "הלכות גניבה וגזילה" ולהשאיר את "הלכות אבידה" בנפרד?

שאלה זו שאל הרב יעקב ניסן רוזנטל, אב"ד חיפה, בספרו "משנת יעקב" על הרמב"ם.

בתשובתו הרב רוזנטל מחלק עקרונית בין איסור גניבה שבו המעשה אסור לבין איסור גזילה שתוצאותיו אסורות.

מה המשמעות של חלוקה זו ומה טעמה?

נראה לי ההסבר הבא:

הגוזל את חבירו, כמי שלוקח לעצמו את אבדת חבירו, פוגע בממון של אחר ועליו להשיבו. אבל הגונב מחברו מוסיף פשע על חטאו, כי מחנך עצמו לחיים כפולים. פעם גנב – תמיד גנב (כסיפור המאלף של נחמה ליבוביץ). כאן האדם הולך לאיבוד.

החלוקה הנזכרת בין גניבה לגזילה מצויה גם בספר בנין אפרים לרב אפרים בורודיאנסקי סימן כ"ו, בו מוזכרים גם נפקותות מעניינות כדלקמן.

  1. דברי בג בג אומר: אל תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות שמא תראה עליו כגנב אלא שבור את שיניו ואמור לו שלי אני נוטל.

2. הדרשה בתלמוד על צדקותו של איוב מהפסוק (איוב כט, יג) ברכת אובד עלי תבא ולב אלמנה ארנין. ברכת אובד עלי תבא מלמד שהיה גוזל שדה מיתומים ומשביחה ומחזירה להן.

אל המקורות הנ"ל הגעתי דרך בני הלומד בישיבת "דרך חיים" בשעלבים והובאו בשיעורו של הרב מאיר ברקוביץ שליט"א בישיבה.

להרחבה:

ראו משנת יעקב על משנה תורה ספר נזיקין, הלכות גניבה כאן, בנין אפרים סימן כ"ו כאן.

——————————————————–

בימים אלו נכנס ד"ר אורי אליס לתפקידו כמ"מ מנהל מחלקת הספריות של תל אביב. נאחל לו הצלחה בתפקידו. אורי כתב דוקטורט על "הליכה לאיבוד". בהרצאה קצרה ומקסימה של שבע דקות אורי מציג כאן את נושא עבודתו, ומסביר כיצד ספרי הילדים ומשחקי המחבואים הם אב טיפוס להבנה של הצורך האנושי ללכת לאיבוד ולהימצא מחדש.

במישור אחר, הרב אייל ורד, בספרו עד שמצאה: מסע של חיפוש ומציאה פנימה והחוצה, מוצא עומק במשחק המחבואים ליחס בין האדם לאלוקיו. קראו ותהנו.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

ביטול מלאכה

על הלוויה המונית

רשימה לפרשת יתרו

במסגרת עבודתי במגבלות הקורונה בביתי (במקביל נאור, עוזרי הנאמן, מגיע לספריה ונותן שירותי סריקה מדהימים) אני סורק כרטיסיות אישים מאוספי ר' ראובן מרגליות.

בצמוד לאחת הכרטיסיות, זו של הרב אברהם צבי פרלמוטר, מצאתי תמונה ישנה בעיתון, שהדהדה את אירועי השבוע בישראל.

כן… תמונה של רחוב עמוס באנשים המלווים את הרב בדרכו האחרונה !

תופעה זו, בצל מגפת הקורונה, היא עצב רגיש בחברה הישראלית ומעוררת תמיהה. במילים אלו אני מבקש לסגור כאן את הדיון האקטואלי.

מי היה הרב אברהם צבי פרלמוטר, ובמה זכה להלוויה גדולה שכזאת?

הרב היה זקן רבני וורשה וחבר הסים -הפרלמנט- הפולני. חיבר ספר שאלות ותשובות "דמשק אליעזר" (פיוטרקוב תרס"ה 1905). על עותק ספר זה בספריית הרמב"ם נשמרה חותמתו.

בשער ספרו ובחותמתו חוזר מוטיב שכנראה ליווה את הרב אברהם צבי פרלמוטר כל ימי חייו. מוטיב זה גם חקוק במצבה על קברו.

"עבד נרצה לעדת ישראל".

בתחילת פרשת השבוע הבאה נפגש עם פרשת עבד נרצע, שעובד עבודת עולם. אך כאן, להבדיל, הרב נרצה מרצונו.

כלשון הגמרא: שררה אני נותן לכם ? — עבדות אני נותן לכם ! (הוריות דף י).

הכיתוב על המצבה בבית הקברות בורשה. המקור: כאן

מצוות לווית המת חשובה במסורת היהודית. כך נפסק בהלכות הלווית המת:

מת בעיר, כל בני העיר אסורין במלאכה, שכל הרואה מת ואינו מלווהו עד שיהא לו כל צרכו, בר נידוי הוא. (שו"ע, יו"ד סי' שמג סעיף א)

זה נכון לכל אדם ועל אחת כמה וכמה למלמד תורה ברבים, שאין לו שיעור.

מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת. למאן דמתני לאחרים (=מי שלימד לאחרים) — אין לו שיעור, אפילו יש עמו כמה אלפים מתבטל בשבילו. (שו"ע, יו"ד  סי' שסא סעיף א)

ובגמרא מובא טעמו בשם רבי יוחנן: נטילתה -כנתינתה. מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא. (כתובות דף יז.)

על תולדות ר' אברהם צבי הדפיס בנו משה פרלמוטר ספר כשלש שנים אחר פטירתו (אנטורפן תרצ"ג 1933). הספר כתוב באידיש. בספר מופיעות הודעות שפורסמו מייד לאחר פטירת ר' אברהם צבי. מודעות אלו מתארות את הנפטר והקוראות לקהל המקומי להשתתף בהלוויתו.

בקשה שנתמלאה כפי שמעיד הצילום הנ"ל.


מפני שתמונתו של הרב היא ייצוגית ומרשימה, ובנוסף באחד מקטלוגי המכירות הפומביות נכתב שתמונותיו של הרב נדירות הן, אני מצרף כאן תמונות נוספות וקישוריות לתמונות ברשת.

תמונות נוספות:

כאן, כאן, כאן וכאן תמונה נוספת מהלוויה.

נ.ב.

תודה לרעי חנוך גוטליב על עזרתו הברוכה.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

ב"ה

מלחמת אין ברירה

רשימה לפרשת בשלח

תחילת הפרשה:

וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱ-לֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱ-לֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה. {שמות פרק יג, פסוק יז}

סוף הפרשה:

וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱ-לֹהִים בְּיָדִי.וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה. {שמות פרק יז, פסוקים ח-י}

בתחילת הפרשה ישנו חשש מבוסס שעם ישראל לא ירצה להלחם. לעומתו בסוף הפרשה – מלחמת עמלק – ישראל נלחמים ומנצחים. לא בורחים ולא נסים בחזרה למצרים. מדוע?

שאלה זו שואל ר' משה בן נחמן (הרמב"ן), מגדולי מפרשי התורה.

כדי לחדד את השאלה, נזכיר את מלחמת דוד בגוליית. מדוע דוד לא פחד לצאת בידיים חשופות מול גוליית הענק?

מלחמה זו מתוארת בתרשים יפה שנדפס בשער ספר "ילקוט שמעוני" דפוס פרנקפורט דמיין בשנת תס"ט (1709).

בצילום מוגדל אפשר לקרוא גם הפסוק המלווה את התרשים בתחתיתו ומספר את הסיפור כולו.

וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְּעוֹ בְיָדוֹ וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי. {שמואל א פרק יז פסוק מ}

המקור: קטלוג ברנד מכירות פומביות כאן.

הרמב"ן בפירושו מחלק בין שני סוגי מלחמה.

א. מלחמה מתוך שנאה.

ב. מלחמה על כיבוש הארץ.

מלחמת עמלק היתה מתוך שנאה. מלחמה 'על כל הקופה'. אין לאן לברוח. מלחמת "אין ברירה". האויב לא ירפה. לעומתה מלחמת כיבוש הארץ מיד הכנעני אינה הכרחית. אפשר לשוב מצרימה.

לענ"ד, יש קוי דמיון למלחמה בעמלק ומלחמת דוד בגוליית. כדברי דוד על גוליית: "כִּי מִי הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱ-לֹהִים חַיִּים?". זו מלחמה אידיאולוגית. אין על מה להתפשר. אין לאן לברוח. עוצמות החיים והאמונה מתגלים לעת הזאת.


שכני ורעי פרי פויירשטיין העמידני על אי סדר בדברי רש"י בפרשתינו. תופעה שהזכרנו ברשימה בשבוע שעבר – חוזרת שוב !

וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱ-לֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱ-לֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה. {שמות פרק יג, פסוק יז}

רש"י:

בראותם – מלחמת וירד העמלקי והכנעני וגו׳ (במדבר י״ד:מ״ה), אם הלכו דרך ישר היו חוזרין. אם כשהקיפו דרך מעוקם, אמרו: נתנה ראש ונשובה מצרימה (במדבר י״ד:ד׳), אם הוליכן בפשוטה, על אחת כמה וכמה.
פן ינחם – יחשבו מחשבה על שיצאו ויתנו לב לשוב.

שימו לב לדבורי המתחיל של רש"י. מקדים את המאוחר (בראותם) למוקדם (פן ינחם).

גם כאן מפרשי רש"י, המזרחי והמהר"ל, עומדים על כך שיש סיבה לחילוף סדר דבורי המתחיל ברש"י.

כותב המהר"ל:

… הפך הפירוש כדי שיהיה דבוק פן ינחם אצל ושבו מצרימה, כאלו כתוב בראותם מלחמה פן ינחם ושבו מצרימה, כי פי' ינחם – יחשבו מחשבה על שיצאו ויתנו לב לשוב.

הדגש בפסוק הוא ההתחרטות על עצם היציאה והמחשבה לשוב מצרימה. עקרון ששב ועולה בהמשך הפרשה, ומתאים לדברי הרמב"ן שהבאנו לעיל.

שבוע טוב

אבישי


 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

חדש מפני ישן תוציאו

רשימה שבועית מספריית הרמב"ם

מה הוא הספר העברי הנדפס הראשון ?

הספר הראשון בו מופיע תאריך ולכן ידוע מתי נדפס הוא פירוש רש"י לתורה, שנדפס ברג'ו די קלבריה שבאיטליה בשנת רל"ה 1475. ייתכן וקדמו לו ספרים בעילום התאריך שנים ספורות קודם. מדובר על כעשרים שנה מאוחר לתחילת הדפוס בהדפסת הספר הראשון על ידי יוהאן גוטנברג בשנת 1455 באותיות לטיניות.

הביבליוגרף ישעיהו וינוגרד ושותפו משה רוזנפלד בכרכי "אוצר הספר העברי" תעדו את כל הספרים מראשית הדפוס בשנת רכ"ט (1469) והלאה. בעקבות תגלית מעניינת מאד ביקש וינגרוד ז"ל לעדכן את תוכנת "אוצר הספר העברי" ובמקום התאריך הקודם הידוע שנת רכ"ט (1469) נכתב כעת שנת ר"ד (1444).

צילום שלשה עמודים מגליון הדפוס. באמצעי שבהם כתוב: תם ונשלם שבח לאל בורא עולם ב'י'ל'א'ו'. הסריקות באדיבות משה רוזנפלד

מתוך כריכות ספר עתיק הוצאו שני גליונות דפוס המכילים 32 עמודים קטנים ובהם פיוטים וסליחות. בעקבות סימני מים ותיעוד ארכיוני תוארכו עמודים אלו לשנה משוערת ר"ד (1444) ומקום ההדפסה באביניון (צרפת).

כלומר לפנינו עדות לספר עברי כעשר שנים לפני גוטנברג !

כתבה מפורטת על כך פורסמה ב"ידיעות אחרונות". המעוניינים לקבלה נא לפנות אלי בכתובת הספריה.

על חשיבות המהדורות הראשונות, כמו פירוש רש"י על התורה, נוכחתי שבת שעברה במהלך שיעור קצר שהעברתי באחד ממנייני החצרות בשכונתי.

במה דברים אמורים ?

המהר"ל ב"גור אריה" מעיד על שינוי מוזר בסדר דבורי המתחיל בפירוש רש"י על הפסוק: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי יְ-הוָה לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם.(פרק ו פסוק יב).

כך הוא נראה במהדורה הראשונה בדפוס רג'ו די קלבריה שבאיטליה בשנת רל"ה 1475:

המקור: מאגר ספרים סרוקים של הספריה הלאומית כאן.

שימו לב !

רש"י מקדים לפרש את סוף הפסוק – ואני ערל שפתים – לתחילתו – ואיך ישמעני פרעה !

 

המהר"ל מסביר זאת על פי ביאורו של ר' אליהו מזרחי אודות ה'קל וחומר' שישנו בפסוק: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה. הלוא בני ישראל לא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה? עונה על כך המזרחי, שהתורה היא זו שמעידה שבני ישראל לא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה, אך משה רבינו סבר שהבעיה היתה רק בכך שהוא ערל שפתים. סוף הפסוק "אני ערל שפתים" מאשש את הקל וחומר.

על כך כתב המהר"ל:

"לפיכך הפך רש"י הפירוש ואני ערל שפתיים קודם איך ישמעני פרעה, מפני שעל ידי זה הוי קל וחומר שפיר".

להפתעתי בחומש שהבאתי עמי לשיעור – הוצאת בלום. ירושלים תשמ"ג 1983 – סדרו את רש"י מחדש, כפי סדר הפסוק וכך הוא גם באתרי אינטרנט שונים (ראו כאן וכאן).

צילום ממהדורת א. בלום. ירושלים תשמ"ג (1983)

לפעמים המדפיסים רצו לתקן ונמצאו מקלקלים.

כדאי הוא לחזור לדפוסים קדומים ולראות שאין זו טעות. "חדש מפני ישן תוציאו"

שבת שלום

אבישי

————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

גניזת הכריכות

וַיִּקְרָא֙ גַּם־פַּרְעֹ֔ה לַֽחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם־הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן.[ז, יא]

וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֨ן הַחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת־הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה [ח, יד]

רשימה לפרשת וארא

איננו יודעים כיצד פעלו חרטומי מצרים: אם מעשה כשפים (הטעיה) או מעשה שדים. כך או אחרת, המצריים ייחסו להם כוחות על טבעיים.

באחת משנותי הראשונות כמנהל הספריה פגשתי את התופעה של "גניזת הכריכות". דפים אבודים שהוטמנו בתוך כריכות כשימוש משני בהם.

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם

אחת מהמיוחדות שב"מציאות" שגיליתי בספריית הרמב"ם היו דפים  שהוטמנו בתוך כריכת ספר "ישמח משה" שנדפס באזמיר בשנת תל"ה (1675).

בדפים אלו היו איורים צבעוניים מעשה ידי אומן. שרשרת של בנות הים עם שברי אותיות עבריות.

מצד שמאל למטה קצה זנבה של בת הים. מצד ימין אותיות: גדו [ל?].

בנות הים הן דמויות מיתולוגיות בדמות חצי דג וחצי אשה. יורדי הים האמינו כי הופעתן הוא סימן לסערה או לאסון מתקרב.

אף כי פה ושם במקורות היהודיים הוזכרו בנות הים ("הסירנה"), ברור שאינן מוטיב יהודי ושאלת המצאותן על אותם דפים נותרה בלתי פתורה.

[למעוניינים בהרחבה, כתבתי על כך מאמר בספר "אשה חכמת לב", ספר הזכרון לד"ר שרה פרנקל, ירושלים תשע"א עמ' 95-102. ראו נא כאן]

——————————————————-

בשבוע זה נלב"ע עזרא גורודצקי. ממנו למדתי פרק בהלכות פירוק כריכות.

עזרא היה אספן ונדבן. מאוספיו תרם לספריה הלאומית. לפני כשתים עשרה שנה בא במיוחד מירושלים לתל אביב והדגים לי כיצד הוא מפרק כריכות. בבלוג הספריה הישן הופיעה הרשימה הבאה ובסופה מעשה הפירוק בתמונות. יהי זכרו ברוך.

כריכות ספרים ישנות

מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספריית רמב”ם

    במהלך שנות עבודתי כמנהל ספריית הרמב"ם בבית אריאלה, הספרייה התורנית-מדעית של תל אביב, נחשפתי לתופעה מיוחדת: ספרים שבתוך כריכתם טמונים "אוצרות" הממתינים לחשיפתם מאות בשנים. כורכי ספרים השתמשו בדפים כתובים ומצויירים לרפד כריכות ספרים חדשים, ובזכותם נשמרו לנו פיסות וקטעים מיצירות בני זמנם, שחלקם הם ייחודיים ונדירים. תופעה זו חוצה יבשות וגבולות. אין לה כללים. זה סוד יופיה. ככל מציאה הבאה בהיסח הדעת.

    מלאכת פירוק הכריכות מחייבת מומחיות רבה. יש להפריד בין הדפים הדבוקים בעדינות רבה. תחילה מטבילים את הכריכה בתמיסה של מים ואלכוהול, בשלב הבא 'מקלפים' את הדפים הדבוקים ומניחים לייבוש. לבסוף, יש לצרף את פיסות הנייר אחת לאחת ולזהות את הממצאים.

    לאחרונה זכינו לארח את מר עזרא גורודצקי, אספן ונדבן ירושלמי, שלמעלה מששים שנה הוא מפרק כריכות ספרים ומחפש אחר דפים אבודים. עזרא הדגים לנו, הלכה למעשה, פירוק כריכה של ספר מאוצרות הספרייה.

בתוך כריכת ספר "פרי מגדים" שנדפס בזולקווה בשנת תקנ"ו (1796) נמצאו דפים מן התלמוד הבבלי וקטעים ממחזור תפלה. קטעים אלו כוללים פיוטים לשבתות מיוחדות ולחגים, הגדה של פסח, תהלים, מגילת אסתר ועוד

    צפו נא בתמונות המתארות את התהליך כפי שנתפשו במצלמתו של עמיתי הספרן דודי בן נעים.

 שבת שלום וחודש מבורך

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְ-הֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל

לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת יְהֹ-וָ֔ה וְגַ֥ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ

שמות פרק ה פסוק ב

רשימה לפרשת שמות

השבת אנחנו פותחים בלימוד של חומש שמות.

המעבר בין חומש בראשית לשמות הוא מעבר מאד משמעותי באמונה בה'.

בכל חומש בראשית אלוקים נוכח כדבר טבעי ופשוט אף אצל מלכי אומות העולם. כך יוסף אומר לפרעה: "בלעדי, אלוקים יענה את שלום פרעה". ובאותה מטבע לשון משיב לו פרעה: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו". (עפ"י שיעורי חומש לר"ש וולבה).

בחומש שמות צריכים לניסים כדי להוכיח את מציאות אלוקים. אלוקים לא נוכח דרך הטבע (בשם ש-די). פרעה לא מכיר אותו.

בסוף רשימתי נעסוק בהתבוננות בעניינים עמוקים אלו.

נפתח בשער ספר "דברי יוסף" וממנו נשתלשל הלאה.

שער ספר שאלות ותשובות "דברי יוסף". המחבר: הרב יוסף אירגאס. דפוס ליורנו תק"ב (1742). עותק ספריית הרמב"ם

בשולי דף השער מופיע:

זה הספר להרב

המופלא כמהר"ר

יוסף אירגאס

זלה"ה

הכותב אבי"ע

ס"ט

מי הוא אבי"ע ?

כל המצוי בספרות ראשי התיבות יודע שאבי"ע אלו ראשי תיבות של ארבע העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. על פי סדר השתלשלות העולמות בעולמה של ספרות הקבלה.

אך כאן אין פענוח זה מתאים. אנחנו מחפשים אחר חכם מסויים שכתב את שמו באופן זה.

אלו ראשי התיבות של הרב אברהם בן יצחק ענתיבי (תקכ"ה-תרי"ח 1765-1858). רבה של חלב במשך ארבעים שנה עד פטירתו.

כך עולה מחתימה מפורשת בדף השער:

הצעיר אברהם

ענתיבי 

ס"ט

ובחתימה נוספת בראש הדף שבה אפשר לזהות את שם המשפחה בבירור "ענתיבי"

מי הוא אותו הרב המופלא רבי יוסף אירגאס?

הרב יוסף אירגאס היה מקובל שחי באיטליה בין השנים תמ"ה-ת"ץ (1683-1730). התפרסם בשל ספרו הקבלי החשוב שומר אמונים, בו הוא מתווכח עם רבי עמנואל חי ריקי שהיה ממצדדי ה"צמצום כפשוטו". ספרו של אירגאס נחשב ספר יסוד בקבלה ולמייצג הבולט ביותר של מצדדי ה"צמצום שלא כפשוטו" (ע"פ ערכו באתר ויקיפדיה)

בתפיסתו הקבלית הסביר את תורת הצמצום בכתבי האר"י כמשל היוצא מידי פשוטו, והיה בר פלוגתא של בן דודו, בן עירו, החכם המקובל עמנואל חי ריקי, מחבר 'משנת חסידים'. (ע"פ ערכו באתר החכם היומי).

שער פנימי בספר "שומר אמונים". מהדורה ראשונה. אמשטרדם תצ"ו (1736). המקור כאן (פריט 30).

לקריאת דברי ר' יוסף אירגאס בספרו "שומר אמונים", ראו נא כאן.

מה היא סוגיית הצמצום, עליה נחלקו רבים וטובים?

הנושא רחב ועמוק. להלן סיכום תמציתי מאתר ויקישיבה:

הגדרה

הצמצום הוא מושג העוסק בתהליך שקדם לבריאה, אשר במהלכו צמצמה האלוקות את עצמה ובכך פינתה מקום על מנת לאפשר קיום של מציאות מחוצה להּ, כפי שכתב רבי חיים ויטאל: "וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים… והנה אז צמצם את עצמו אין סוף…"

האם הצמצום הוא כפשוטו או לא כפשוטו?

ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם האר"י דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, כלומר שבאמת אור אין סוף הסתלק מאותם עולמות ואיננו נמצא בהם, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו, היינו שהוא עדיין נמצא בתוך העולמות מצדו, אולם מצד העולמות הוא אינו נמצא בהם, כלומר, אינו מתגלה בהם.

צמצום כפשוטו

ככל הנראה הראשון שכתב בפירוש כי הצמצום המוזכר בכתבי האר"י הינו כפשוטו היה רבי עמנואל חי ריקי, מגדולי מקובלי איטליה. בספרו "יושר לבב" הוא כותב: "החס על כבוד קונו צרך להעלות על לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו" משום שלא יתכן לומר שהבורא מצוי גם בדברים "הגשמיים, השפלים, הבלתי נכבדים ואף הנבזים". כך גם סבר רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "שם עולם"[3].

צמצום לא כפשוטו

לאבי שיטה זו נחשב רבי יוסף אירגאס (תלמידו של רבי עמנואל חי ריקי) אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון) מתפלמס המפרשים את הצמצום כפשוטו, ומכריע "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום בפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". הוא מונה עשר הוכחות לכך. גם רבי אברהם אירירא (תלמיד רבי ישראל סרוג תלמיד האר"י) כותב כך.

תורת החסידות צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו, שכן לשיטתה האלוקות נמצאת בכל דבר ו"לית אתר פנוי מיניה". במיוחד, ידועה שיטה אשר הצמצום אינו כפשוטו בתורת חסידות חב"ד והתנגדות חזקה נגד הבנה של צמצום כפשוטו. רבי שניאור זלמן מלאדי כתב בצורה חריפה וקשה מאוד על אלו שהבינו שהצמצום כפשוטו: "שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום הנזכר שם כפשוטו… לא בדעת ידברו…". כמו כן, גם רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן.

————————————————————–

לפרשנויות השונות של "הצמצום" יש נגיעה לסוגיית המפגש האישי עם אלוקים בתוך הטבע ומחוצה לו. סוגיה שעומדת בלב לימוד התורה בחומשי בראשית ושמות.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים.

בראשית פרק מט פסוק כג

רשימה לפרשת ויחי

יוסף, שיצא מבור האסורים ועלה למלוכה, משמש קרן אור ותקווה למי שמצוי בתנאים קשים.

זהו המוטיב המרכזי בבלדה שכתב הרב יואב מלכה על יהונתן פולארד אחרי 18 שנים בבית כלא פדרלי בתנאים מחמירים וקשים. הבלדה פורסמה בחוברת שיצאה מטעם  מכון התורה והארץ (כפר דרום, תשס"ו 2006)

כך הפזמון החוזר:

מי שהעלה את יוסף מן הבור

יעלה את יהונתן אל האור.

 

שער ערכת הדרכה בנושא יהונתן פולארד. הוצאת "מכון התורה והארץ. כפר דרום. תשס"ו 2006

במהלך שנות ישיבתו הארוכה של יהונתן פולארד בבתי כלא בארה"ב "אימץ" אותו הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הרב פעל למענו ב"חלונות הגבוהים" ונסע לבקר אותו 7 פעמים בבית הסוהר.

אחת הפעמים האלו הולידה סיפור מדהים על הרב מרדכי אליהו.

אני באופן בסיסי מפקפק באמינות סיפורי מופתים, אבל סיפור זה נאמן עלי משתי סיבות.

  1. משום מספר הסיפור, הרב שמואל זעפרני שהיה הרל"ש של הרב מרדכי אליהו, ומשום שמספר זאת לפרטי פרטיו במבט אישי.
  2. משום שסיפור זה נכתב ופורסם בחיי הרב מרדכי אליהו בספר "דורש טוב לעמו" שחיבר הרב זעפרני. הספר יצא בירושלים בשנת תשס"ח (2008). הרב אליהו הסתלק לבית עולמו בשנת תש"ע (2010).

נא הגדילו את התמונות הבאות. קראו והגיבו. הייתכן?!

(לקריאה והורדה של הסיפור בקובץ אחד ראו נא כאן.)

 

שנזכה לבשורות טובות.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

על הניסים

רשימה לחנוכה תשפ"א

לאחר האירוע הלבבי שקרה לי וההחייאה המוצלחת ב"ה, אני חש שנעשה לי נס. אך מה הוא נס? זו שאלה במישור המחשבתי ובמישור ההלכתי. מנעד המקרים הוא רחב ומחייב התבוננות. מהקצה האחד, אנחנו בתפילה מודים "על נסיך שבכל יום עמנו", ומהקצה השני, עומדת ברכת "שעשה לי נס במקום הזה".

אין כמו חג החנוכה כדי להבין זאת. אנו חוגגים יחדיו את נס פך השמן ונס הנצחון במלחמה – מעטים מול רבים.

בחיים שלנו – ביום יום – הגבולות וההגדרות שבין נס וטבע אינם מוחלטים.

דוגמא אחת מעולם הספר לשימוש קליל במטבע לשון זה.

בשנת ת"ש (1940) נדפס בירושלים קונטרס "אוצר לשון המדרש": ספר המתאימות (קורקונדאציא) למדרש רבה.

המחבר: אברהם מרדכי הורוויץ*.

הקונטרס מכיל כתשעים עמודים. הוא כולל רק את אות א', כרך א. ומגיע עד אמצעיתו של ערך "לאולם" ולא נשלם.

בעותק ספריית הרמב"ם נוסף דף "קול קורא" מטעם הועד להוצאת הספר, לבקשת תמיכה כספית למחבר ולמפעלו.

והנה השורות המבקשות את הנס:

בראותינו כי עבודת קודש זו נזנחת מחוסר אמצעים מינימלים ומנוחת הנפש הדרושים להרב הנז' להמשכת העבודה, מלאה לבנו דאגה וחרדה לגורל העבודה, שהיא עבודה ענקית לכל הדורות, לטובת המדע ודורשיו. לא יאומן כי יסופר בדור אחרון, כי אכן יד איש אחד עשתה את כלם. ועוזר על ידו בנו המשכיל כבן  14 15 שנה. כידוע לחבר את הקונקורדנציא הראשונה לתנ"ך עסקו לפי המסופר חמש מאות איש, ובהביננו כי לא בכל דור יתרחש נס, ובשבות עבודה זו, תהיה האבידה אבידה לדורות !

ואנו פונים לכל אלה אשר לב להם להבין כי לא בכל דור יתרחש לנו נס, שיתנו ידם לביסוס מפעליו של הרב הורוויץ, ובראש ובראשונה להוציא לאור את "אוצר לשון המדרש על מדרש רבה".

הספר זכה להסכמות מכל חוגי הרבנים (וביניהם הרב קוק והרב דושינסקי) ומפרופסורים ידועי שם (דוד ילין, שמואל קליין).

אך הנס לא התרחש, ולמפעלו של הרב הורוויץ לא היה המשך.


*כך כתב הרב אברהם מרדכי על עצמו בשער ספר "הגט מתל אביב" (ירושלים, תשכ"ג 1963):

חנוכה שמח !

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיַּחֲלֹ֤ם יוֹסֵף֙ חֲל֔וֹם וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ

רשימה לפרשת וישב – שבת חנוכה

על קול התור ומשיח בן  יוסף

ברשימה מופלאה המופיעה ב"שמועות הראיה" להרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, חורז הרב את מחלוקת יוסף ואחיו כמחלוקת אידיאולוגית שראשיתה בימי השבטים, עוברת לימי החנוכה ואחריתה בתקופה המשיחית.

העתקתי את ראשית הרעיון בזיקתו לחנוכה:

ללימוד השיחה כולה ראו נא כאן.

————————

"התור" הוא שמו של כתב עת שבועי שיצא לאור בירושלים ע"י הסתדרות המזרחי ובעריכת הרב יהודה ליב הכהן מימון בין השנים תרפ"א-תרצ"ו (1921-1936).

מקור השם הוא בפסוק בפרק שני של ספר "שיר השירים" המבשר עת בוא הגאולה:

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.

שער גליון ראשון. עותק ספריית בית אריאלה

בדפדוף בכרך של שנת תרפ"א (1921, שנה ראשונה) נתקלו עיני בתופעה מוזרה: עשרות כתמים לבנים גדולים וקטנים המפוזרים לאורך הגליונות. שתי דוגמאות:

בדיקה של תופעה זו העלתה כי היא ביטוי לצנזורה שהטילו שלטונות המנדט הבריטי על העיתונים אחרי פרעות שהתחילו בכ"ח ניסן תרפ"א ביפו ובהם נטבחו 14 יהודים.

הודעות על הטלת הצנזורה וסיומה הופיעו בהערות בשולי גליונות "התור" (גליון 29 / 47).

בין ההרוגים היו דוד צבי כצבורג – בן למשפחת רבנים ידועה – ומרדכי אסהודי, עולים חדשים ששהו בארץ שבועות ספורים.

מעניין לראות שבגליון אחד נפסלו ההספדים עליהם ובגליון שאחריו נדפסו אותם [?] הספדים.

 

.

 


חנכה שמח !

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת.

בראשית פרק לה פסוק ח

רשימה לפרשת וישלח

"ותמת דבורה" – מה ענין דבורה בבית יעקב? אלא לפי שאמרה רבקה ליעקב ושלחתי ולקחתיך משם, שלחה דבורה אצלו לפדן ארם לצאת משם ומתה בדרך. מדברי רבי משה הדרשן למדתיה. [רש"י]


הביטוי מינקת דבורה מתייחס לתפקיד האומנת, המגדלת את התינוק ומחנכתו לאורך ימים ושנים (על פי תרגום יונתן).

אני מבקש ברשימתי השבוע לעסוק במינקת מסוג אחר, זו המניקה את תינוק שאינו שלה. בדורות קודמים נשים שאינן יכולות להניק מסיבות שונות השתמשו בשירותי הנקה.

אמנם מתוך דאגה לחייו של תינוק, גזרו חכמים שאשה לא תנשא במשך 24 חודשים לאחר שהתאלמנה או התגרשה, אם היא אם לתינוק שאך נולד.

החשש הוא שהיא תכנס להריון מנישואיה השניים, חלבה יתמעט והתינוק יהיה בסכנת חיים. חכמים לא חילקו דבריהם ("לא פלוג") ואסרו גם אם התינוק נמסר למינקת והאם לא מניקה אותו. כך נפסק להלכה בשולחן ערוך, אבן העזר סימן יג סעיף יא.

זו סוגיה הלכתית -"מינקת חבירו"- המעסיקה את בתי הדין ונכתבו עליה תשובות רבות. ישנם פרטים רבים בסוגיה זאת. על שולחנם של הדיינים בבתי הדין מגיעות שאלות ובהם בקשות להיתר בנסיבות כאלו ואחרות.

אחד הדיינים המצויינים העוסק בסוגיה זאת זמן ממושך הוא הרב אבירן יצחק הלוי שליט"א, המכהן בבית הדין האיזורי בבתל אביב. כבוד הרב פנה אלי כספרן וביקש שאשתמש במאגר העיתונות "הארכיון היהודי" המצוי בספריית הרמב"ם לאתר עבורו כתבות ישנות על מינקת והנקה.

חיפוש במאגר העלה מאות תוצאות, ולכן בקשתי הסבר נוסף למבוקש כדי שאוכל להתמקד בתוצאות הרצויות.

אקדים ואומר שכל המובא לקמן אינו הבסיס לדיון ההלכתי, אלא נקודת מבט על הלך מחשבתו המקורי של הדיין.

וכך כתב המבקש בחילופי המכתבים בינינו:

… יתכן כי ניתן לקבוע, ויש פוסקים שהעלו סברא זו, שיש חילוק גדול בין דורות ראשונים שלא היו כל תחליפים לחלב אשה, לדורינו בו ניתן להשיג בכ2000 ₪ מזון תינוקות לכל תקופת הינקות. ויש למצוא פתח להתיר את נישואי המניקות…

תודות מרובות על החומר בעניין הנקה.

אכן הכתבות העיתונאיות הללו מלמדות עד כמה היתה מסוכנת מסירת התינוק למינקת.

בכתבות עדות מפורשת על מינקת גויה שחנקה למות תינוק, כאשר לא שולם לה שכרה.

זה חשוב מאד, כי הדברים הללו כמעט לא מצאו ביטויים בספרות השו"ת, אף שכנראה עובדות אלו השפיעו הרבה על הרבנים המשיבים, לפחות אלו שנטו להחמיר.

עיתון "הצפירה" 15 בדצמבר 1899, עמ' 1165

באשר לדוגמא מ"הצפירה", היא חשובה. וזה שהמינקת גויה זה תוספת חשיבות. מהמאמר למדים על "הסחר בחלב אשה והסחר בהנקה", מה שהתחדש רק באירופה ובמאה הי"ח, והפך למקור פרנסה ומקצוע ממש. בעבר היתה זו עלפי רוב עזרה וולנטרית מצד בנות משפחה שכנות ומכרות, וכך היה למעשה בדרך כלל בארצות המזרח ובזמן חז"ל. מקצוע זה התבטל רק בראשית המאה הכ'.

מהמאמר למדים עד כמה היתה הנקה באמצעות אשה זרה, ולא נמנעו ממינקת גויה מסוכנת לתינוק, עד כדי סכנת נפשות. שהרי העולל נשלח למרחקים והתנתק מאמו הטבעית לתקופה ארוכה. כמובן, אשה זרה וכל שכן גויה ולעיתים אנטישמית, לא גילתה איכפתיות מקסימלית לחיי התינוק, וזאת בלשון נקיה.

עיתון "קול מחזיקי הדת" 42. 14 02 1902

לא רחוק לומר, שמסירה למינקת היה לעיתים – ויש אומרים על פי רוב – גזר דין מוות על התינוק. אבל מוות עקיף, ובזאת הקלה האם על מצפונה. היה זה בבחינת כי אמרה אל אראה במות הילד … ותשלך את הילד תחת אחד השיחים.

יש בזה להסביר מדוע היו מרבני אשכנז הונגריה פולין ועוד, שהתנגדו כל כך והחמירו מאד מאד בכל דין מינקת חבירו.

לא עלינו המלאכה לגמור. גם אם יהיה בידינו מדגם חשוב חדש ומקורי, זה יהיה תועלת גדולה להבנת המציאות, וממילא להכרעת ההלכה.

אציין שבהכרעת הדין, ששלח אלי הדיין, לא הוזכר ההיבט ההיסטורי הנ"ל. לפסק הדין ראו נא כאן.

הצדדים להיתר היו כולם מבוססים על מקורות הלכתיים קדומים.

שבת שלום

אבישי

—————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.

בראשית כח.י

רשימה לפרשת ויצא

וַיֵּצֵא – לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב אֶלָּא "וַיֵּלֶךְ יַעֲקֹב חָרָנָה", וְלָמָה הִזְכִּיר יְצִיאָתוֹ? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיְּצִיאַת צַדִּיק מִן הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה רוֹשֶׁם. שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר, הוּא הוֹדָהּ הוּא זִיוָּהּ הוּא הֲדָרָהּ. יָצָא מִשָּׁם, פָּנָה הוֹדָהּ פָּנָה זִיוָּהּ פָּנָה הֲדָרָהּ. וְכֵן "וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם" (רות א,ז) הָאָמוּר בְּנָעֳמִי וְרוּת (בראשית רבה סח,ו).

אם היינו מדמיינים היום, מהי יציאת צדיק שעושה רושם? כנראה היינו מציירים המון אנשים מלווים אישיות רמת דרג, הלבושה בגדי הוד והדר ונוסעת בשיירת רכבים.

לא כן היתה יציאת יעקב מבאר שבע…

הנה לפניכם תאור המראה את דמותו של הצדיק בפשטותו, מתהלך כאחד האדם בשיחו ושיגו עמהם.

תיאור מקסים זה נכתב על דמותו המיוחדת של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ה"חפץ חיים", משולב בהספד על ר' לוי לוין-אפשטיין, איש תנועת המזרחי. (ראה ערכו באנצקלופדיה תדהר כאן)

קטע זה זה מצאתי באוסף קטעי עתונות של הרב ראובן מרגליות זצ"ל.

ההספד המלא של שמחה בונים פלדמן על ר' לוי לוין-אפשטיין. עיתון הצופה. תמוז תרצ"ח 1938

הנה הקטע הלקוח מתוך ההספד:

כפי המתואר בקטע הנ"ל ה"חפץ חיים" היה ידידו של ר' שמואל לוין, אביו של ר' לוי לוין-אפשטיין, מייסד הוצאת הספרים הידועה "לוין-אפשטיין".

אני משער שידידותם של השניים קשורה לימי נעוריהם המשותפים בווילנה.

ר' שמואל נפטר בשנת תרמ"ו (1885) בגיל 47. ה"חפץ חיים", כידוע, האריך ימים ונפטר בשנת תרצ"ג (1933).

מיוחדת היא מצבתו של ר' שמואל בוורשה.

בראש המצבה כתוב:

ושמואל שוכב בהיכל ה'

הרב ר' שמואל בהרב הצדיק מ' אליהו זאב הלוי לבית לעווין

המקור כאן

וברגליה חקוק:

צוה לפני מותו שלא לספר

בשבחו לכן לו דומיה תהלה

ר' שמואל הוציא לאור בשנת תרל"ח (1878) את ספרו של אחיו "דבר בעתו". אחיו זה ידוע בחיבורו "עליות אליהו" על הגאון ווילנא.


ר' לוי המשיך בעסק המשפחתי ואף העלה אותו לארץ ישראל וקבעו בירושלים.

על מצבתו בעיר רחובות נחקק:

פ.נ.

ר' לוי

בהרב ר' שמואל הלוי

לוין-אפשטין

מוציא לאור ומדפיס

דור תשיעי למהרש"א

בן אחר בן

לא הצלחתי לברר מתי ומדוע נוסף השם עפשטיין לשם המשפחה המקורי לוין והאם יש קשר למשפחת עפשטיין המיוחסת מגולי ספרד?

נ.ב. תשובה ניתנה בתגובה שכתב אריאל  -ראה לקמן במדור תגובות – והפנה למאמר שהתפרסם בישורון ה על ידי הרב אליעזר כצמן. מצד האם הם היו מיוחסים למשפחת עפשטיין המיוחסת ליוצאי גולת ספרד. ושם בהערה 6 מסופר מתי נוסף שם זה ומדוע:


אני מבקש להקדיש כמה שורות להוצאת הספרים "לוין-אפשטיין" הוורשאית, הוצאה ספרים פופלארית וידועה.

כך מופיע במאמרו של אברהם לויזון על הוצאות הספריות היהודיות בוורשה:

מיוחדת במינה הייתה הוצאת הספרים של "אחים לוין-אפשטיין ושותפיהם", שהדפיסה (החל משנת 1880) בעיקר ספרי-קודש, חיבורים מן הספרות העברית הישנה וספרי-רומ"ל (רבנים ומלומדים), אשר היו נפוצים במספר טפסים עצום. מלבד ספרות דתית הדפיסה הוצאת-הספרים בשנים האחרונות גם ספרות יפה בעברית ואידיש. הוצאת ספרי-רומ"ל נמשכת על-ידי יורשי הפירמה בארץ-ישראל, וגם כאן הוסיפו עליה שטחים חדשים בשטח הוצאת הספרים.

באחד מאתרי המכירות הפומביות נמכר קטלוג ספרים רשמי של הוצאה זו שנדפס בשנת תרס"ח (1908), ובו רשומים 400 פריטים שראו אור בהוצאה זו. שנת ההתחלה המופיעה בשער היא שנת תרכ"ה (1865).

המקור:Virtual Judaica כאן.

לעומת זאת, חיפוש בקטלוג מפעל הביבליוגרפיה מעלה, שלמעט ספר אחד "בן המלך והנזיר", שיזם ר' שמואל את הוצאתו ומימנו בשנת תרמ"ד (1884), כל שאר הפרסומים רשומים רק בשם "האלמנה לעווין-עפשטיין ובניה", כלומר אחרי פטירתו של ר' שמואל הנ"ל, וגם הם מועטים במספרם.


תודה לרעי חנוך גוטליב על עזרתו בהכנת הרשימה.

עיריית תל אביב יצאה בסרטון בו עובדים ועובדות בעירייה קוראים לדבר איש לרעהו תוך כבוד הדדי.

"דבר ואהבת" כאן

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

רשימה לפרשת תולדות

וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים

וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.

רבי לוי אמר: משל להדס ועצבונית שהיו גדילים זה על גבי זה, וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחו. כך כל י"ג שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם באים מבית הספר, לאחר י"ג שנה זה היה הולך לבתי מדרשות וזה היה הולך לבתי עבודת כוכבים.
א"ר אלעזר צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה. מיכן ואילך צריך שיאמר: ברוך שפטרני מעונשו של זה.(מדרש בראשית רבה פרשה סג)

גיל 13 הוא גיל משמעותי ביהדות. אנחנו מצפים מכל נער ונערה שייקחו אחריות אישית לדרכם.

דוגמא יוצאת דופן מצאתי בספר הבא.

שער הספר. דפוס אלטונא תצ"ח 1738. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

ספר "מקום שמואל" עוסק בשאלות ותשובות וחידושים על הש"ס. חברו ר' שמואל בן אלקנה, תלמיד חכם מילידי אלטונא-המבורג. חיבור זה מוזכר בספרי הפוסקים אחריו בכמה מקומות – בהלכות מלחמת הרשות (סי' ח), בדין יהודי מומר שהוא גוי לכל דבר (סי' יז) במנהגי סעודת ברית מילה (סימן פ) ועוד.

הספר מכיל למעלה ממאתיים דפים עמוסים בכתב רש"י.

בדף האחרון מופיעה התנצלות המגיה, החתומה על ידי "נאם פסח בן לא"א המנוח מוהר"ר אלקנה", אחי המחבר.

אני מבקש להתמקד בריבוע המופיע בחלק התחתון של עמוד זה.

מתברר כי היה שותף לעבודת ההגהה. נער צעיר שאך זה מלאו לו י"ג שנים!

זכרה לי אלהא לטובה אנכי הפעוט / כי היום נכנסתי לבר מצוה רהיט /לכבוד דודי הרב המחבר אני עט / ואיקץ משנתי ואירא הרבה מאוד ולא מעט / ואומר יש ה' במקו"ם הזה ואנכי לא ידעתי וע"ס ידעתי לא ישנתי ולא נתתי תנומה לעיני ולילה כיום יאיר לי /להעביר בחיפ'שי מהטעיות ממקו"ם הזה /… ועשיתי גם לוח הטעיות בעברי שנית ידי מריש' לסיפא ומסיפא לרישא דרשתי וחקרתי / … זכותו יעמוד לי בנעורי / מזקנן אתבונן אמרי / להגדל בתורה אתפלל לאלקי צורי / נאם כתינוק הבורח מבית הספר / לעשות מלאכת הקודש הנותן אמרי שפר / אלקנה בלא"א מוהר"ר פסח שליט"א

איזה יופי. נער צעיר כבן 13 עם מסירות ואחריות לעבודת הגהה סזיפית ומתישה ביום ובלילה.


נ.ב.

בעותק הספריה מצויה חתימת בעלים יפה בשולי סימן א.

אני מצליח לקרוא את תחילת החתימה: אשר חנן לי….

אשמח לעזרה בזיהוי המשך הכתוב ושם החותם.

(נ.ב. ראו נא במדור תגובות)

שבת שלום

אבישי

———————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱ-לֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ

בראשית פרק כג, פסוק ו

וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ

בראשית פרק לד פסוק ב

רשימה לפרשת חיי שרה

נשיא הוא תואר כבוד, המשמש בתנ"ך ליהודים ושאינם יהודים. בפרשתנו בני חת מכנים את אברהם אבינו "נשיא א-לוהים". כלומר: לא כדבריך – גר תושב – אלא אדם מכובד. איש רם ונישא.

צבי הירש לעהרן (נפ' תרי"ד 1853) היה בנקאי, ששלט ביד רמה בנעשה בארץ ישראל, בתוקף היותו האיש החזק בארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם, ארגון ששלט על תזרים התרומות של יהודי העולם ליושבי הארץ הקדושה.

ר' יהודה הכהן, מחבר ספר "אהלי יהודה" (ירושלים, תר"ג 1843), שלח לר' צבי הירש לעהרן את ספרו, והוסיף הקדשה בה תואר ר' צבי הירש לעהרן בשבחים רבים. אחד מהם "נשיא הארץ".

שער ספר "אהלי יהודה". עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

מתנה נתונה מאתי המחבר

למעלת עטרת תפארת צב"י

ישראל נשיא הארץ הרב המופלא

וכבוד ה' מלא כש"ת כמוהר"ר

צבי הירש לעהרן נר"ו

הצעיר יאודה בכ"ר

שלמה הכהן

הי"ו ס"ט

 


בשבועות האחרונים סובבים בתקשורת דיבורים על בחירת נשיא מדינת ארצות הברית.

במדף "דפוסי שארית הפליטה" בספריית הרמב"ם יוצא דופן עותק של חמשה חומשי תורה, שנדפס על ידי ועד ההצלה האמריקאי במינכן בשנת תש"ז 1947. בחומש זה שער והקדמה צבעונים.

בראש הספר מכתב מרגש ובו תודה מיוחדת לנשיא (President) הארי ס. טרומן. המכתב מעוטר בדגל האמריקאי.

בהקדמה הנוספת בלשון הקודש, למרבה הפליאה, נוסף לנשיא הארי טרומן גם התואר מוהר (מורנו הרב). האם זו פליטת קולמוס?

"ראש הממשלה הפרזידנט האהוב מוהר [!] הררי ס. טרומן"

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

רוח אדמה

רשימה לפרשת וירא

כב,ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ.

כב,יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה.

השבוע נפטר המורה הדגול שלי מכיתה ב', ר' חיים דב רובינשטיין ז"ל, שהרביץ בנו תורה בבית הספר "תורת אמת" של החינוך העצמאי בחיפה. הרשימה מוקדשת לזכרו.

המקור.אתר "בחדרי חרדים" כאן.

ספר "גירסת הנערים" נדפס בליוורנו בשנת תר"ד 1844 על ידי יצחק שמשון מלאך.

הספר מיועד ללימוד עם בני הנעורים. כולו ציטטות נבחרות מספרות חז"ל המובאות בספר "עין יעקב".

באותה שנה נדפס על ידי יצחק שמשון מלאך ספר שימושי נוסף בשם "סדר בני ישראל". בעותק הספריה שער הספר "סדר בני ישראל" נכרך בתוך הכריכה של "גירסת הנערים", כפי שנראה בתצלום הבא.

שער הספר והכריכה הפנימית. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

על תופעה זו, שימוש בדפי ספרים בכריכות, כתבתי בעבר כמה פעמים. ראו נא כאן, כאן וכאן.


בימים אלו אני אני עובד בביתי על צבר של קטעי עיתונים שהצטברו במרתף הספריה מחולקים לפי אישים. זאת היתה עבודה של הרב ראובן מרגליות, בראשית שנותיו כמנהל הספריה.

רבים מן האישים אינם דתיים. הם מייצגים דמויות מכל המרחב היהודי שחיו במאתיים השנים האחרונות.

אתמול נתקלתי בגזיר עיתון והוא ריתק אותי. בטרם נציג את גזיר העיתון נקדים ונציג את האישיות: וולף (זאב) לצקי-ברתולדי.

לצקי-ברתולדי היה ממקימי המפלגה הציונית-סוסיאליסטית (ס.ס.) יחד עם מורו נחמן סירקין. חברי המפלגה היו טריטוריאליסטים (בעד מציאת טריטוריה עבור העם היהודי, לאו דווקא בא"י). מדובר באישיות לא מפורסמת, אין עליה ערך ב"ויקיפדיה".

ספרו "ערדגייסט" (קייב 1916) הוא אוסף מסותיו של המחבר בענייני השעה והדור. ערדגייסט פירושו רוח אדמה. שם הספר מבטא את חשיבות ההצמדות לאדמה והמשמעות שלה לאדם ולעם היהודי.

שער הספר. כולו ניתן לצפיה באתר הספריה הלאומית. כאן

בקטע מתואר מפגש – חצי חשאי, אחרי נסיון המהפכה בשנת 1905 נגד הצאר הרוסי – בבית כנסת קטן בוילנה. ככשהגיע תורו של לצקי-ברתולדי לנאום "הוא אינו מופיע… עד שמצאו אותו בפינה אחת ליד ארון, כשהוא מעיין ב"עין יעקב" בלה מיושן… זכורני כיצד נעקר מארון הספרים ולחש: מעין חיים, אוצרות, תורת עם..." 

קטע מעיתון "דבר" משנת 1940. הכותרת: "באמצע הדיסקוסיה" = באמצע הדיון / הוויכוח (הדיסקוס בלע"ז)

פתחנו ב"עין יעקב", ששימש מקור לספר לבני הנעורים וסיימנו ב"עין יעקב", שהיה מעיין חיים לאחד מהוגי הדעות בתנועה הציונית החילונית.

שבת שלום

אבישי


נספח:

לצקי-ברתולדי, כרוב המהפכנים הציונים, סבר שקיום מצוות הדת מזיקות לגאולת העם היהודי מהגלות.

במסה שכתב בספרו על "אפיקורסות יהודית" סיכם את דבריו כי אפיקורסות יהודית מחוברת לגאולה יהודית והיא נחוצה לה. כראיה לאישוש טענותיו ציטט בראש דבריו מספר "תנא דבי אליהו":

"דרכם של בני אדם אומרים תורה קודמת לעם

אבל אני הייתי אומר ישראל קדושים קודמים"

 

ערדגייסט עמ' 19. (ציטוט מדוייק מופיע בסוף הספר בכותרת: הבהרה).

ציטוט זה השתמש בו גם דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, בדיון בכנסת.

לכך התייחס הרב רבי יצחק אייזיק הרצוג, הרב הראשי באותה עת. במכתב לשואל עמד על אי ההבנה בפשט דברי המדרש ועל התוצאות החמורות של ההבנה המוטעית בו. לקריאת כל דברי הרב הרצוג ראו נא כאן.

מתוך ספר "פסקים וכתבים" לרב הרצוג זצ"ל. שאלות ותשובות בדיני אורח חיים, חלק שני.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

בע"ה

ד"ר אליעזר הלוי – דמשק אליעזר 

רשימה לפרשת לך לך

וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן. וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק. [בראשית יד, יד-טו]

שְׁמוֹנָה עָשָׂר… – רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ הָיָה, וְהוּא מִנְיַן גִּימַטְרִיָּא שֶׁל שְׁמוֹ. [רש"י]

וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲ-דֹנָי יְ-הוִה מַה-תִּתֶּן-לִי, וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ עֲרִירִי; וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר [בראשית טו, ב]

 

מדבקה זאת מצאתי בספרייתו של חמי, הרב פרופ' רפאל וינברג נר"ו, על הכריכה הפנימית של "פירוש על פרקי אבות" לרבנו מנחם המאירי (וינה 1854).

הספר הוא ירושה מד"ר אליעזר הלוי (תקס"ט-תר"ן 1809-1889), שהיה עוזרו הקרוב של השר משה מונטיפיורי וליווה אותו בכל מסעיו בעולם.

ד"ר אליעזר הלוי היה איש מדע, בלשן וחוקר שפות עתיקות העומד בזכות עצמו. בנוסף לכל היה תלמיד חכם ומוסמך לרבנות.

לדעתי, התיאור המוצלח ביותר של מהלך חייו, סופר בשנת תרמ"ו 1886 בכתב עת "האסיף". ראו נא כאן.

המקור: עותק ספריית הרמב"ם

באתר הספריה הלאומית סרוק ספרון קצר "משא אליעזר", המתעד את נאומו של ד"ר אליעזר הלוי בבית הכנסת הגדול בוילנה, בעת מסעו עם מונטיפיורי למפגש עם הצאר הרוסי בשנת תר"ו 1846. במעמד הדרשה נכחו גם משה מונטיפיורי ואשתו יהודית. אליעזר הלוי מקדיש להם מילים אישיות בסוף דרשתו. ראו נא כאן.

המקור: אתר הספריה הלאומית

במדבקה רשומים דברי הערכה קצרים שכתב יעקב חיים, בנו של אליעזר הלוי. בסופם מופיעות שורות מחורזות.

משה הסיר חרפת עמו אשרהו

נלחם מלחמת אל ואתה משנהו

הוא עשה חיל ולו היית עזר

הכי נקרא שמך דמשק אליעזר

מתי חוברו שורות אלו?

בעקבות עלילת דמשק – פרשה שהסעירה את העולם היהודי, ובה הואשמו נכבדי מהקהילה היהודית בדמשק ורבניה ברציחת כומר נוצרי ומשרתו המוסלמי לצורך לקיחת הדם לאפיית המצות בשנת ת"ר (1840).

במסגרת המאמצים הבין-לאומיים, משה מונטיפיורי נסע לדבר עם שליט מצרים מוחמד עלי ועם הסולטן העו'תמאני. מאמצים אלו (ובעזרת אישים נוספים) נשאו פרי והאסירים (אלו שנותרו בחיים) שוחררו ומושל דמשק הוצא להורג.

בעת הגעתם חזרה ללונדון נערכה להם קבלת פנים וראשי הקהילות הגיש להם מכתבי ברכה ותהלה.

בקובץ "ציון" (פרנקפורט, תר"א 1841) הופיע לראשונה חרוזים אלו.

המקור: גוגל ספרים

ההשראה לדימויים של משה מונטיפיורי ואליעזר הלוי לקוחים מפסוקים בפרשתינו, ממלחמת אברהם בארבעת המלכים. אברהם רדף אותם בעזרת אליעזר עד דמשק. וכאן משה נלחם בעזרת אליעזר על עלילת דמשק.

שבת שלום

אבישי

—————–

נספח:

מי הוא החכם אדון מאיר יוסף מתושבי לונדון?

בימי חייו הארוכים (1761-1849) היה מורה, סוחר, עסקן ציבור, סופר ואוהב השפה העברית. ראו נא עליו אוסף מקורות כאן.

[תודה לרעי חנוך גוטליב]


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם.

בראשית פרק ט פסוק כ

רשימה לפרשת נח.

על "שתיית טוטי"ן" 

האם מחבר ספר "פרי מגדים" עישן נרגילה?

הכל התחיל מבני יצחק. בימי הקורונה זוכים אנו שהעתיק מקום לימודיו מהישיבה אל הבית. הוא שיתף אותי בשאלה על העישון בתקופות קדומות, כדי להבין טוב יותר פסק הלכה שראה בספר פרי מגדים.

שער הספר. מחבר: הרב יוסף תאומים. דפוס פרנקפורט דאודר תקנ"ח 1798. עותק ספריית הרמב"ם

נקדים קצת על תיאור מלאכת העישון ותולדותיה.

החומר העיקרי המשמש לעישון הוא הטבק. השימוש בטבק הגיע אלינו  אחרי גילוי יבשת אמריקה בשנת 1492. תחילה לספרד ומשם התפשט ברחבי העולם.

ניתן לעשן בצורות שונות: בנרגילה, במקטרת או בסיגריות.

נרגילה מהסוג המקובל במצרים. המקור: ויקיפדיה

רבי מרדכי בן יהודה הלוי ממצרים (אבי ה"גנת ורדים", נפ' תמ"ב 1682) הכיר את הנרגילה כחידוש. כך כתב על זה:

על שתיית העשן שמוצצים אותו דרך קנים חלולים, כי לא נמצא זה בספרי הפוסקים ז"ל לפי שלא היה בימיהם. כי מקרוב עלה עשן זה ונתפשט בכל העולם ורובם ככולם שותים אותו. (שו"ת דרכי נעם, ונציה תנ"ז 1697, סימן ט)

ציטוט מספר "דרכי נעם" [סימן ט] הוצאת מכון זכרון אהרן. מהדורה חדשה. מקור: אוצר החכמה.

אם כיום מקובל שהעישון מזיק לבריאות, לא כך סבר ה"פני יהושע" (תמ"א-תקט"ז 1680-1756) שכתב בחידושיו על הש"ס, כי מותר לעשן ביום טוב, היות ומדובר בעסק של רפואה: "ואם כן נראה דעישון הטובא"ק נמי הוי לבריאות הגוף לעכל המזון ולתאוות המאכל וכיוצא בזה". (שבת ל"ט ע"ב)

בהסתמך על פסק של ה"פני יהושע" כתב הרב יוסף תאומים (תפ"ז-תקנ"ב 1727-1792) בספרו "פרי מגדים" חלק משבצות זהב:

והנה אני רגיל לשתות טוטי"ן ביום טוב כמנהג עולם לרפואה, ובפרט כהיום ממש שוה לכל נפש, ולקרוע הנייר צריך מערב יום טוב. (אורח חיים סימן תקיא אות ב)

וכאן הבן שואל.

מה הוא "לשתות טוטי"ן"? טוטי"ן בערבית הוא טבק.

לשתות טוטי"ן – כנראה הכוונה לעשן נרגילה, שיש בה גם טבק וגם נוזל.

האם ה"פרי מגדים", שחי באשכנז, עישן נרגילה?

לדעתי, התשובה ברורה. ה"פרי מגדים" לא עישן נרגילה.

לשתות טוטי"ן הוא מושג מושאל לעישון מקטרת או סגריות.

מה עישן, אפוא, ר' יוסף תאומים, ה"פרי מגדים"?

בזה ישנה מחלוקת אחרונים.

בספר קצות השולחן לרב חיים נאה (חלק ז) כתב שה"פרי מגדים" עישן סיגריות. לצורך גלגול הטבק בנייר היה צריך לקרוע נייר מערב יום טוב לפי מידת הסיגריות. שהרי מלאכת קורע היא ואסורה בחג.:

מקור זה כנראה עמד גם לפני רבי משה לוי ז"ל, שהיה תלמיד חכם ומורה הוראה בישיבת כסא רחמים בבני ברק, בספרו תפלה למשה:

הסבר זה מוקשה. חיתוך נייר לפי מידה הוא מלאכת מחתך ולא מלאכת קורע.

(אמנם קושיה זאת מתורצת לפי חידושו של הרב משה לוי בספרו "מנוחת אהבה" פרק כא אות ד, שבמקום שעושה כלי אין דין מחתך. חידוש זה, שעליו המחבר כתב שלא מצא שקדמו לו  בפוסקים, אינו מקובל על הכל. ואפשר ליישב בעוד אופנים)

זאת ועוד, נייר לסיגריות הוא מוצר חדש, רק משלהי המאה ה-17. עיקר הפצתו במאה התשע עשרה. (כאן)

לכן נראה שמדובר בנייר שנחתך לצורך הבערת אש במקטרת וכפי שכתב (ה"כתב סופר) בחידושיו: "ולהדליק בנייר, עיין פרמ"ג סי' תקי"א [משב"ז סק"ב] שאסור לקרוע הנייר ביו"ט ", שמשמעו שהדליק את האש עם הנייר.

"כתב סופר". מסכת ביצה דף כג

כך או כך. הביטוי "לשתות טוטי"ן" שלקוח מתרבות המזרח, מעישון נרגילות, נדד אל הפסיקה האשכנזית, למרות ששם עישנו במקטרות או בסיגריות*.

שבת שלום

אבישי

תודה לבני על החברותא ולחנוך גוטליב שתמיד עומד לנו לעזר.

———————————–

*שו"ת האלף לך שלמה, לרב שלמה קלוגר, מגליציה (תקמ"ו-תרכ"ט 1786-1869)

**להרחבה: ראו נא מאמר מקיף על העישון של הרב דב לנדאו. "האם סיגריות צריכות הכשר לפסח". הובא באתר כושרות כאן.

————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

"עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות"

מסכת אבות פרק חמישי

רשימה לפרשת בראשית

והפטרת "מחר חודש" – ראש חודש חשון

שער ספר "ישועה בישראל" דפוס פרנקפורט ת"פ (1720). מחברו הוא יהונתן בן יוסף. עותק ספריית הרמב"ם

ספר "ישועה בישראל" עוסק באסטרונומיה יהודית בעקבות הלכות קידוש החודש לרמב"ם. בשער הספר בצד שמאל למטה דיוקן יוצא דופן של יהונתן בן שאול.

אסטרונומיה היא מהנושאים המסובכים בהלכה. זמן "בין השמשות" הוא חלק מתחום זה.

"בין השמשות" מציין את זמן המעבר שבין יום ולילה, ולזה יש השלכות הלכתיות רבות: בתפילות, בשמירת שבת, בברית המילה ביום השמיני ועוד.

אחד ההיבטים המעניינים והלא מוכרים בקביעת זמן בין השמשות קשור לאחידות ההלכה.

הדוגמא שאביא היא מהיישוב פדואל בשומרון בו אני מתגורר. תחילה נתבונן במציאות ולאחריה נביא את הפסק ההלכתי.

המבנה המורפולוגי של הרי השומרון יוצרים בו שלוחות הרים המוקפות בגאיות וערוצי נחלים עמוקים.

פדואל שוכנת על רכס בולט (עליו ממוקמת תצפית נוף מדהימה בשם "המרפסת של המדינה") ובה שתי שכונות מרכזיות על גבעות נפרדות. בכל שכונה ממוקם בית כנסת. יש הפרשי גובה משמעותיים בין שני בתי הכנסת (המסומנים בעיגול כתום). בית הכנסת הוותיק שעל שיא ההר -"אהל רבקה" – גבוה בכארבעים (40) מטר מרעהו בשכונה הנמוכה – בית הכנסת "מאור יוסף".

האם נתונים אלו משפיעים על זמן הזריחה והשקיעה הנראית?

פדואל ממעוף הציפור. צילם: שמואל פולק

שכני וידידי שמואל פולק ערך את החישובים המתאימים, עיבד אותם לנוסחאות ולפיהן נראה שהזריחה הנצפית בבית הכנסת על ההר קודמת ב 4.5 דקות!

הסבר לדף: הפרש הגובה – 40 מ'. מרחק ההסתרה מרכס ההרים הקרוב 2 ק"מ. ההפרש הזויתי 20 אלפיות (קצת יותר ממעלה אחת). השמש זורחת בקצב של 14 שניות לאלפית ולכן 20 אלפיות יתנו הפרש של 4.5 דקות בשעת הזריחה.

לאור הנתונים הנ"ל, האם תפילת ותיקין, עם הנץ החמה, תיערך בזמנים שונים בשני בתי הכנסת בפדואל?

רבינו החיד"א בספרו "ברכי יוסף": הערותיו לשלחן ערוך אורח חיים, (מהדורה ראשונה בשנת תקל"ד 1774), כתב דברים ברורים:

  1. מונין לפי ראש הדבר הגבוה יותר שיש בעיר.
  2. וכן נתפשט המנהג בירושלים ובחברון מזמן גאוני הדורות שלפני דורנו.

ברכי יוסף. אורח חיים סימן שלד. אות ז. בדין מילה בשבת. צילום מהדורת ירושלים תש"נ (אוצר החכמה)

הוכחה נאה ראיתי בהקדמה של "לוחות חי" (הנקראים גם "בכורי יוסף") ברשת. בהקדמה זו יש חדושים מפליגים בדיני לוחות הזמנים בערים הענקיות ברחבי העולם, אך קודם להם סקירה על הבעיות בקביעת זמני היום.

ההוכחה נמצאת בתלמוד בבלי במסכת יומא דף לז.

המשנה מספרת בשבחה של הילני המלכה, ש"אף היא עשתה נברשת של זהב על פתח של היכל" (בבית המקדש). במקור תנאי המובא בגמרא מסופר: "בשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאין ממנה והכל יודעין שהגיע זמן קריאת שמע". כלומר, השמש בזריחתה היו קרניה מפזזות על נברשת הזהב וניצוצות יוצאים ממנה. כך גם מי שלא ראה את השמש הבחין בנברשת הזהב שהיתה במקום בולט וידע על זריחת החמה. הגמרא מביאה את דברי אביי, שסימן זה לא היה לכהנים אלא "לשאר עמא דבירושלים" (=לשאר העם בירושלים). מדברי הראשונים מוכח שהכוונה לכלל תושבי ירושלים ולא לאלו שנמצאים בתוך המקדש (ריטב"א). והלא ידוע שירושלים הקדומה בתקופת בית שני שכנה בכיוון נחל קדרון וגיא בן-הינום. ואף כי הורחבה לכיוון צפון, רוב תושביה גרו במקומות נמוכים מהר הבית. ובכל זאת קביעת רגע הזריחה נקבע לפי המקום הגבוה בעיר – שער ההיכל. מכאן ראיה שהמקום הגבוה בעיר הוא הקובע.

"עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות"

"בין השמשות", במשנה במסכת אבות, הוא מטפאורה לחיבור שבין נס לטבע, בין ששת ימי הבריאה לעולם החוקי שאנחנו חיים בתוכו.

כשם שמציאות "בין השמשות" היא זמן דמדומים, שיש בה מזה ומזה, כך החיבור בין נס לטבע אינו מובהק וחד משמעי, ופעמים רבות מה שנקרא טבע יש בו מן הנסי ולהפך.

שבת שלום

אבישי

==========

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת

ויקרא פרק כג פסוק מב

חג הסוכות הבא עלינו לטובה מסמל את האחדות.

כיצד אשב בסוכה אחת עם מי שדעותיו וארחות חייו מנוגדים אֵלַי תכלית הניגוד?

היש לנו שפה אחת ולשון משותפת לדתיים וחילוניים בארצנו?

סיפור שמצאתי בספרו של משה בלוי "על חומותיך ירושלים" (תש"ו 1946, עמ' לג) על מפגש מעניין בין הרב יעקב אורנשטיין, מהלוחמים נגד אליעזר בן יהודה, לבין בר פלוגתיה.

רבני העדה החרדית. מתוך אוסף שמואלי דרור. אתר ישראל הנגלית לעין. המקור כאן


ודאי אותי לא תָדוֹן

על חָקרי את גורדוֹן

שונא ושנוא הרבנים. –

שכן אני עושה כוָָּנים

למלאכת השמים;

ואין כונתי אלא

להוציא נוזלים מן הסלע

להשקות העם הצמא למים.

ספרייתו הפרטית של ר' שאול חנה קוק נתרמה בשעתו לספריית הרמב"ם. באחד התדפיסים שנשלחו אליו ישנה הקדשה מחורזת.

כותב ההקדשה הוא אברהם אברונין, בלשן, חוקר לשון וחבר ועד הלשון העברית משנת תרפ"ו 1926.

המאמר עוסק בהיבט הלשוני של שירת יל"ג (יהודה ליב גורדון, נפ' תרנ"ב 1892. ממנהיגי ההשכלה ברוסיה).

יל"ג מכונה "שונא ושנוא הרבנים", ובצדק. יודע זאת כל מי שקרא את יצירותיו האנטי-דתיות והמלאות זלזול בפסיקה ההלכתית-רבנית. (מהמפורסמות שבהן: "ברבורים אבוסים", "קוצו של יו"ד" שהיתה חלק מתוכנית הלימודית בבתי ספר בארץ! על כך בקורתו הנוקבת של אברהם קריב, "על קוץ ישן")

אברהם אברונין מתנצל על עסוקו בדברי יל"ג:

ודאי אותי לא תָדוֹן על חָקרי את גורדוֹן שונא ושנוא הרבנים. –

שכן אני עושה כוָָּנים למלאכת השמים (מליצה ע"פ ספר ירמיהו ז, יח),

ואין כונתי אלא להוציא נוזלים מן הסלע להשקות העם הצמא למים.

האם קיבל ר' שאול חנה קוק התנצלות זאת? כנראה שכן, שהרי חוברת זאת מונחת באוצרותיו.