Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘ספרית הרמב"ם’

בע"ה

 "דברי שלום ואמת" 

לפרשת משפטים

אין שמחה לספרן כמציאת פריט מודפס שלא תועד עד כה.

השבוע מצאתי בספריית "בית אריאלה" קונטרס נדיר, שלא מצאתי רישום שלו עד כה במקום אחר ואף לא אזכור על דבר קיומו.

%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%9e%d7%aa1

עמוד ראשון מקונטרס "דברי שלום ואמת".

קונטרס "דברי שלום ואמת" מכיל תשעה עמודים, והוא כולל שני מכתבי תמיכה בקניית אתרוגי ארץ ישראל וכנגד אתרוגי קורפו, מאיי יוון.

לשאלה זו פנים מורכבות  מהבחינה הלכתית (האם אתרוגי קורפו מורכבים?) ויש לה גם צדדים ערכיים.  עם התבססות תנועת חיבת ציון במחצית השניה של המאה התשע למניינם, עלתה על הפרק שאלת התחרות של אתרוגי קורפו מול אתרוגים מארץ ישראל. סקירה תמציתית בנושא תמצאו ברשימתו של יצחק רפאל על "אתרוגי קורפו ואתרוגי ארץ ישראל" (ספר שרגאי, כרך ב), ראו נא כאן.

בשנת תרנ"א (1891) נוספה טענה חדשה רבת משמעות. בשנה זו נרקמה בקורפו עלילת דם כנגד היהודים והנוצרים תושבי המקום רצחו בפרעות עשרות יהודים. האם נקנה אתרוגים שגדלו בגינות של רוצחי עמנו?

המכתב הראשון של הרב שמעון שפירא, דיין ברדוביץ (בוקבינה), והשני הוא מכתב הסכמה קצר של הרב יעקב תאומים, רבה של קולומי.

מכתבו של הרב שמעון שפירא נכתב בשנת תרנ"ה (1895), והוא תומך בכל לבו בקניית אתרוגי ארץ ישראל. בסוף דבריו יוצא בחריפות נגד קניית אתרוגי קורפו, וכך כותב הוא על אתרוגים אלו:

"בקנותנו אותם  מחזקים אנחנו ידי רוצחים ונותנים חרב בידם להרוג את אחינו ולשפוך דמי

נקיים, איך לא נבוש בהגיענו לפסוק זה (שופטים) וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם

ועינינו לא ראו, כי מעידים אנחנו עדות שקר בעצמנו. החובה איפא על כל רב בעדתו ועל

יחידי סגולה וטובי העיר לבכר את אתרוגי א"י על פני אתרוגי חו"ל, וביחוד להרחיק בזרוע

את אתרוגי קורפו ולדחותם בשתי ידים לבל יבואו בקהל לנו…"

%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%9e%d7%aa9

עמוד אחרון של הקונטרס.

 

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשנה השביעית יצא לחופשי חנם".

פסוקים אלו, הפותחים את פרשת השבוע, מעמידים בפנינו מודל התנהגות בתוך חברה שיש בה עשירים ועניים. אמרו חכמינו: "כל הקונה עבר עברי כקונה אדון לעצמו", כי אתה חייב ברווחתו.

ומהפרט אל הכלל. הכנסת שיקולים ערכיים בעולם הצרכנות היא דבר רצוי.

האם להעדיף תוצרת הארץ על תוצרת חוץ? האם יש צורך בתו כשרות חברתי למסעדות ואולמות של חתונות?

אנחנו דוגלים בדעה כי מסחר ומוסר ילכו יחדיו.

גם שאלת כשרותם של אתרוגים איננה יכולה רק לשקול את ההידורים ההלכתיים כשלעצמם אלא גם להביא בחשבון שיקולים ערכיים רחבים.

קונטרס "דברי שלום ואמת", כי יש לצרף את מידת השלום אל מידת האמת.

שבת שלום

אבישי

 

לצפייה בכל עמודי קונטרס "דברי שלום ואמת", ראו נא כאן.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

מודעות פרסומת

Read Full Post »

בע"ה

וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל:  הוּא הָיָה–אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב. 

בראשית פרק ד פסוק כא

 

%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%9f

מקום הוצאה: דיהרנפורט. דפוס: שבתי משורר. שנת הוצאה: תנ"ב 1692. עותק ספריית הרמב"ם.

שער הספר היפהפה מצוי בספריו של המדפיס שבתי משורר מפראג בבית הדפוס שהקים בעיר דיהרנפורט.

בראש השער מופיע דמות המחזיקה במסגרת ועליה רשומים תווי נגינה.

שבתי משורר ידוע גם כר' שבתי בס, מחבר ספר "שפתי חכמים" על פירוש רש"י ו"שפתי ישנים", שהוא רשימת כל הספרים שנדפסו באות עברית עד ימיו.

בצעירותו היה חזן בבתי כנסת, ושמו – שבתי משורר  מעיד עליו שהיה קרוב אל הנגינה. לכן אין להתפלא שבשערי ספריו מופיעים תווי נגינה כדגל המדפיס.

האם יש משמעו לתווים שנדפסו? האם אפשר לנגן מנגינה על פי התוים ולזהות את מקורה?

חנוך גוטליב, שעוזר לי במחקרי, מצא שסטפן רייף (Stefan Reifׂׂ) עסק בשאלה זו במאמר שפרסם ב Studies in Bibliography and Booklore. Vol. 10, No. 1/2 (Winter, 1971/72), pp. 57-61

סטפן טוען שהמנגינה מתאימה לפיוט "יגדל א-להים חי", וזאת על פי  שער ספר "מנהגים" שהדפיס שבתי משורר בשנת תע"ד (1714).  בין שורות התוים בשער זה רשומות המילים: "יגדל א-להים חי".

"יגדל א-להים חי" הוא פיוט המופיע בכל הסידורים ונהוג לאומרו בקהילות ישראל בתפילת שחרית או בערבי שבת וחג.

%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%9e%d7%9f

עמוד מתוך ספר "שערי ספרים עבריים". צפת, תשכ"ט 1969. המחבר: א. מ. הברמן

התוים  כתובים בסגנון מיוחד (MEDIEVAL STYLE – סגנון ימי ביניים), וכש"מתרגמים" לתווים שלנו זה מתאים בקצב ל"יגדל".

כך הוא העיבוד המודרני של סטפן רייף לתווים:

תמונה מוטבעת 1

היות ואני חסר בינה בתחום המוזיקאלי פניתי בשאלה זו לידידי ושכני  המוסיקולוג עמיחי קופל (ראו עליו כאן).

בקשתי ממנו שינסה לנגן את המנגינה על פי התוים העתיקים.

במהלך חג סוכות התקשר עמיחי אלי והשמיע לי דרך שפורפרת הטלפון צלילים שהפיק מן התוים.

וכך כתב לי:

הצלחתי לנגן מנגינה שיש בה קו מלודי הגיוני (שאותה אני לא מזהה) למרות שקשה לשחזר בדיוק את המנגינה כי אין חלוקה לתיבות רגילות ומשקל מוסיקלי (כל שורה מסומנת כתיבה בפני עצמה אבל היא מאוד ארוכה וזה לא ממש מסייע). המנגינה נשמעת כמו משהו חגיגי (היא מאוד פשוטה על כל פנים).

בהמשך שלח עמיחי  שתי הקלטות. האחת רק מלודיה של המנגינה (מהירות הנגינה משוערת וגם ללא דגשים של משקל שלא מופיעים בתווים),  בשניה הוא צירף הרמוניה משוערת בסולם מז'ורי על פי תווי המלודיה.

לשמיעת הקלטה 1 לחץ כאן.

לשמיעת הקלטה 2 לחץ  כאן.

תודתי והערכתי  נתונה לעמיחי.

 

שבת שלום

אבישי


נ.ב.

סוגיה מעניינת היא הימצאותו של שער זהה עם תוי נגינה  בספר "סדר היוצרות"  שנדפס על ידי אורי וייבש באמשטרדם בשנת תמ"ב (1682). מה שהביא למחלוקת בין החוקרים אם אכן שער זה הוא המצאה של שבתי משורר. שאלה זו סבוכה היות ולספר הנ"ל יש טפסים עם שערים שונים. הרברט זפרן (Herbert Safrenׂׂ) במאמר שפרסם ב Judaica Librarianship מעלה השערה ששבתי בס  נטל עמו חומר מדפוס באמשטרדם והדפיס אותו מחדש בדיהרנפורט בשינוי השער. להשערה זו יש תימוכין בהימצאות שינויים טיפוגרפים קלים בין העותקים השונים. "סדר היוצרות" הוא חלק מ"סדר התפילות לכל השנה" (אך נדפס גם בנפרד). ראו נא כאן וכאן (עמוד 299).

לקריאת מאמרו של הרברט זפרן (באנגלית) עיינו נא כאן.


תגובות:

אברהם יעקב הלוי קצנלנבוגן שלח אלי תמונת השער הבאה, הלקוחה מתוך סדור מה"ר שבתי סופר, שהוציא יצחק  סץ (בלטימור, תשמ"ז 1987). בשער הספר כתוב (בכתב יד?) בשורה הראשונה: יגדל א-להים חי, ובשורה השניה: וישתבח נמצא ואין עת אל וגו'. הסידור גם הוא מדפוס שבתי משורר בדיהרנפורט. נדפס בשנת ת"נ (1690).  פרטיו ברשומת הספריה הלאומית כאן.

%d7%aa%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94-1

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

"איש כמתנת ידו"

לפרשת ראה

הרשימה השבועית מוקדשת כדורון דרשה לחתונת בתי משואה ואורי לבית איגרא

 מה נותנים מתנה לחתונה ?

היום מקובל לתת צ'ק  מכובד או סט כלים לבית החדש. האם חשבתם  להביא  ספר קודש מתנה לחתן?

מסתבר שפעם אכן כך נהגו. ואף שם מיוחד יש למנהג זה:

דורון דרשה לחתן

מדוע  נקראת המתנה לחתן וכלה "דורון דרשה"  ('דרשה געשענק' באידיש) ?

הפוסקים האחרונים דנים בשאלה האם מותר לתת בשבת ובחג מתנה לחתן, והצגת השאלה היא לגבי "הנוהגים לתת כלים במתנה לחתן הדורש", שכן מנהגם היה שהחתן היה דורש בשבת שלפני החתונה, והציבור היה מעניק לו מתנות "כדורון דרשה".מכאן התפתח השם ביידיש דרשה געשענק (מתנת דרשה או דורון דרשה).

שמואל גלברד,  מדור "שאל את הרב", אתר מורשת.

 

שתי דוגמאות ל"דורון דרשה" מאוספי ספריית הרמב"ם לפניכם.

באופן אקראי – ולא מוסבר – שתי ההקדשות הנן מאותו מקום – העיירה ראאב  בהונגריה.

1.

הרב ישכר שלמה  טייכטל  הי"ד (הידוע בספרו "אם הבנים שמחה") העניק דורון דרשה לבן גיסו את ספרו שאלות ותשובות משנה שכיר.


משנה1
משנה2

 

וכך כתב לו:

בעז"ה

ה"ז נתונה לדורן דרשה ולמנחת

מזכרת לחתן גיסי  הגאון  מראאב ה"ה האברך

הרב החו"ב  מטע קדש וחוטר מגזע היחוס  והמעלה

כמו"ה יונתן הכהן שטראססער שליט"א* ובעה"ח פ"ק ראאב

יצ"ו ה' בשלח תרפ"ו  לפ"ק  יצ"ו ממני הצעיר המחבר

 

* הרב יונתן שטראססער נולד בשנת 1898, היה דיין ומו"צ בקהילת ראאב. נרצח בשואה. דף עדות עליו קיים בארכיון יד ושם.

 2.

שמואל לוינגר מעיר ראאב העניק את ספר שאלות ותשובות רבינו משולם איגרא כדורון דרשה , והוסיף הקדשה בעיפרון בראש דף השער וזה לשונה:

לדורן דרשה ולמזכרת אהבה  לידידי

הב' החתן  תמים במעלות ומדות טובות חו"ב

חו"ש… חדש מלא ישן בקי בתורה ורגיל ביראת

ה' טהורה כש"ת מו"ה  אפרים מנשה ירוחם כהן צדק*

ליום חתונתו ושמחת לבו מנאי

הק' שמואל לאווינגער

מעיר ראאב יצ"ו

תרצ לפ"ק

 

*הרב  אפרים מנשה ירוחם הכהן  וילקוביץ נפטר בדמי ימיו בשנת תרצ"ג (1933). מחבר קונטרס פרי ירוחם (נדפס בתוך ספר מגילת אסתר ע"פ שושנת יעקב, בני ברק תשנ"ט)

 

דורון1

 

 

———————————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: