Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘עין יעקב’

בע"ה. ערב שבת קודש "פרשת שלח" תשפ"ב

נפל תורא – חדדו לסכינא

בפרשת השבוע אנחנו פוגשים את המרגלים – ראשי בני ישראל – שנשלחו לארץ ישראל מן המדבר. כשחזרו מתור הארץ הטובה הם הוציאו דיבת הארץ רעה.

פרשנות ענפה יש לסיבות לכשלון שהותיר את בני ישראל במדבר עוד דור שלם. במבט לאחור, התבונה בשליחת המרגלים היתה שגויה והנכון היה לא להיכנס כלל לסיטואציה הזאת, שבה בוחנים מראש את טיב הארץ.

הגמרא במסכת שבת (דף לב) מביאה דוגמאות של מצבים "גרועים" המזמינים צרות נוספות.

הדברים נסובים על דברי המשנה:

על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה, בחלה ובהדלקת הנר.

באחת הדוגמאות מביא רבא אמרה עממית: נפל תורא – חדדו לסכינא. (= נפל השור, חדדו את סכין השחיטה)

פירש רש"י: נפל תורא – לארץ שהוא עומד לשחיטה, הכל אומרים חדדו לסכינא עד שלא יקום ויהא טורח להשליכו. כך הואיל ואיתרע מזלה מזומנת פורענותה לבא.

השבוע ישבתי לשעה של חסד עם ד"ר פינחס מנדל, שהגיע במיוחד מירושלים כדי לעיין בטופס ספריית הרמב"ם דפוס ראשון [!] של חיבור "עין יעקב" לרבי יעקב אבן חביב, ראש ישיבה, ממגורשי ספרד ורב הקהילה שלהם בשלוניקי.

ספר "עין יעקב", לקט אגדות חז"ל שבתלמודים עם ביאור, נדפס במהדורות רבות. אך המהדורה הראשונה היא יוצאת דופן. חלקה הראשון נדפס בידי המחבר בשנת רע"ו 1516 (חלקה השני בידי בנו הרלב"ח בשנת רפ"ב 1522) והיא נמכרה קונטרסים קונטרסים. תופעה זו מוכרת מספרים בודדים נוספים באותה תקופה וכתב עליה אברהם יערי בספרו "הדפוס העברי בקושטא" (עמ' 13-15).  ישנם שינויים בין הטפסים השונים הידועים כיום כתוצאה מתוספות ותיקונים שהכניס המחבר בהדפסות חוזרות של קונטרסים מסויימים.

ד"ר פינחס מנדל חוקר את השינויים בכל טפסי "עין יעקב" שבעולם ועושה סדר בתהליכי הפקת הספר והוצאתו לאור בידי המחבר. לא רבים העותקים שהודפסו וששרדו עד ימינו. ידועים כחמשה עשר עותקים והערכה היא שנדפסו רק כמאה חמישים.

נחכה בסבלנות להשלמת המחקר ופרסומו. ברשותו של ד"ר פינחס אני מבקש לעמוד על "אנקדוטה" אחת, שהוא מצא בעותק ספריית הרמב"ם, השייך לענף המאוחר מהדפסה זו.

באחד הגיליונות שנדפס מחדש, ובו ראינו שיפורים בנוי הדף ובנוסח הפירוש, נפלה טעות חדשה בידי מסדר אותיות הדפוס. הטעות היא בפירוש ר' יעקב אבן חביב לאגדה במסכת שבת שהבאנו לעיל.

הנה לפניכם הקטע מתוך ההדפסה ראשונה.

שימו לב לשורה האחרונה: "נפל תורא… "

א. עותק הספריה הלאומית

עין יעקב8 (1)1

ב. עותק ספריית הרמב"ם

עין יעקב3ב1

התחלף לו -לסדר בבית הדפוס- תורא (= שור בארמית בחילוף אותיות ש/ת המקובל) בתורה !

כמובן שלא התורה נפלה אלא השור.

שבת שלום

אבישי


הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

רוח אדמה

רשימה לפרשת וירא

כב,ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ.

כב,יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה.

השבוע נפטר המורה הדגול שלי מכיתה ב', ר' חיים דב רובינשטיין ז"ל, שהרביץ בנו תורה בבית הספר "תורת אמת" של החינוך העצמאי בחיפה. הרשימה מוקדשת לזכרו.

המקור.אתר "בחדרי חרדים" כאן.

ספר "גירסת הנערים" נדפס בליוורנו בשנת תר"ד 1844 על ידי יצחק שמשון מלאך.

הספר מיועד ללימוד עם בני הנעורים. כולו ציטטות נבחרות מספרות חז"ל המובאות בספר "עין יעקב".

באותה שנה נדפס על ידי יצחק שמשון מלאך ספר שימושי נוסף בשם "סדר בני ישראל". בעותק הספריה שער הספר "סדר בני ישראל" נכרך בתוך הכריכה של "גירסת הנערים", כפי שנראה בתצלום הבא.

שער הספר והכריכה הפנימית. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

על תופעה זו, שימוש בדפי ספרים בכריכות, כתבתי בעבר כמה פעמים. ראו נא כאן, כאן וכאן.


בימים אלו אני אני עובד בביתי על צבר של קטעי עיתונים שהצטברו במרתף הספריה מחולקים לפי אישים. זאת היתה עבודה של הרב ראובן מרגליות, בראשית שנותיו כמנהל הספריה.

רבים מן האישים אינם דתיים. הם מייצגים דמויות מכל המרחב היהודי שחיו במאתיים השנים האחרונות.

אתמול נתקלתי בגזיר עיתון והוא ריתק אותי. בטרם נציג את גזיר העיתון נקדים ונציג את האישיות: וולף (זאב) לצקי-ברתולדי.

לצקי-ברתולדי היה ממקימי המפלגה הציונית-סוסיאליסטית (ס.ס.) יחד עם מורו נחמן סירקין. חברי המפלגה היו טריטוריאליסטים (בעד מציאת טריטוריה עבור העם היהודי, לאו דווקא בא"י). מדובר באישיות לא מפורסמת, אין עליה ערך ב"ויקיפדיה".

ספרו "ערדגייסט" (קייב 1916) הוא אוסף מסותיו של המחבר בענייני השעה והדור. ערדגייסט פירושו רוח אדמה. שם הספר מבטא את חשיבות ההצמדות לאדמה והמשמעות שלה לאדם ולעם היהודי.

שער הספר. כולו ניתן לצפיה באתר הספריה הלאומית. כאן

בקטע מתואר מפגש – חצי חשאי, אחרי נסיון המהפכה בשנת 1905 נגד הצאר הרוסי – בבית כנסת קטן בוילנה. ככשהגיע תורו של לצקי-ברתולדי לנאום "הוא אינו מופיע… עד שמצאו אותו בפינה אחת ליד ארון, כשהוא מעיין ב"עין יעקב" בלה מיושן… זכורני כיצד נעקר מארון הספרים ולחש: מעין חיים, אוצרות, תורת עם..." 

קטע מעיתון "דבר" משנת 1940. הכותרת: "באמצע הדיסקוסיה" = באמצע הדיון / הוויכוח (הדיסקוס בלע"ז)

פתחנו ב"עין יעקב", ששימש מקור לספר לבני הנעורים וסיימנו ב"עין יעקב", שהיה מעיין חיים לאחד מהוגי הדעות בתנועה הציונית החילונית.

שבת שלום

אבישי


נספח:

לצקי-ברתולדי, כרוב המהפכנים הציונים, סבר שקיום מצוות הדת מזיקות לגאולת העם היהודי מהגלות.

במסה שכתב בספרו על "אפיקורסות יהודית" סיכם את דבריו כי אפיקורסות יהודית מחוברת לגאולה יהודית והיא נחוצה לה. כראיה לאישוש טענותיו ציטט בראש דבריו מספר "תנא דבי אליהו":

"דרכם של בני אדם אומרים תורה קודמת לעם

אבל אני הייתי אומר ישראל קדושים קודמים"

 

ערדגייסט עמ' 19. (ציטוט מדוייק מופיע בסוף הספר בכותרת: הבהרה).

ציטוט זה השתמש בו גם דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, בדיון בכנסת.

לכך התייחס הרב רבי יצחק אייזיק הרצוג, הרב הראשי באותה עת. במכתב לשואל עמד על אי ההבנה בפשט דברי המדרש ועל התוצאות החמורות של ההבנה המוטעית בו. לקריאת כל דברי הרב הרצוג ראו נא כאן.

מתוך ספר "פסקים וכתבים" לרב הרצוג זצ"ל. שאלות ותשובות בדיני אורח חיים, חלק שני.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: