Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘עלינו לשבח’

 

"ואביה ירק ירק  בפניה, הלוא תכלם שבעת ימים"

                                                 (במדבר פרק יב, פסוק יד)

רשימה לפרשת השבוע "בהעלותך"

סדרת זוטות [14]:  פנקס קטן יש לי ובו רשמתי במשך שנים  מה שתפש את עיני: פריטים מיוחדים. עותקים חריגים. זוטות וסתם פיקנטריה.

 

"עלינו לשבח" היא הפיסקה החותמת את התפילה בכל יום. בין שאר פסוקי התפילה אנו אומרים: "שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם, שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים לאל לא יושיע".

האם מותר לזלזל בעבודה זרה ולבוז לה  – עד כדי יריקה – כשאומרים את המשפט הנ"ל?

השאלה היא עתיקת יומין. רבו השוללים מהמחייבים. הן מחשש של איבת אומות העולם והן מפני כבודה של תפילה.

להרחבה, ראו נא את הפרק "רקיקה בתפילת עלינו", בספרו של הרב יוחנן גור אריה, "חקרי מנהגים" (כפר חב"ד, תשנ"ט 1999).

"יד יחזקאל" הוא ספרון קטן, שנכתב על ידי רב יחזקאל מוסקוביץ, שהיגר מהורדנה (בלארוס) לארה"ב.  בהורדנה הוא היה ראש ישיבה, ובניו יורק הוא [רק] לומד שיעור גמרא לפני מופלגי תורה.

 

רקיקה1א

שער ספר "יד יחזקאל". ניו יורק תרפ"ז, 1927

 

 

בעמוד האחרון של הספר, המחבר עונה לשאלה: אם מותר לירוק ב"עלינו" ?

החידוש בתשובתו  של הרב מוסקוביץ  הוא הנימוק לאיסור היריקה, על פי דברי הזוהר שאין לבזות את אלוהי העמים !

 

רקיקה2א

תרגום הקטע הארמי, שורה רביעית, מתחיל מהמילים: "כד הוו ישראל במצרים…":

"…כשהיו ישראל במצרים היו יודעים באותם שרי העולם של מעלה, הממונים על שאר העמים. וכל אחד ואחד היה לו יראה ואליל בפני עצמו מהם. ואח"כ כיון שנתקשרו  בקשר של אמונה, והקב"ה קרב אותם לעבודתו, אז נפרדו מהם ומעבודתם, ונתקרבו אל האמונה העליונה הקדושה של הקב"ה. ובשביל זה כתוב "איש כי יקלל אלהיו", דהיינו אחד משרי מעלה, אף על פי שהעבודה אל שרי העמים הוא עבודה זרה, עם כל זה כיון שאני מניתי אותם לממונים להנהיג את העולם, מי שמקלל ומבזה אותם "ונשא חטאו", ודאי שיענש כראוי לו, כי ברשותי הם עומדים ומהלכים ומנהיגים את העולם". (התרגום מארמית מועתק מספר הזוהר  עם פירוש "מתוק מדבש").

כשקראתי את העמוד הנזכר, שאינו ממין הספר כולו, חשבתי לעצמי, כמה מתאימה השאלה והתשובה ל"עולם החדש" של אמריקה, שאליו הגיע הרב.

שבת שלום

אבישי

———————

תגובות:

1. עמיתי, ספרן בספריה הלאומית,  ר' יוסף לייכטר:

לר' אבישי שלום וברכה
עד כמה נפוץ היה המנהג לירוק בעלינו לשבח, נוכל לראות בסיפור 'אריה בעל גוף' של ביאליק:
"מיחם נפוח וכרסתן, רותח וּמהביל, יָעמד על השֻלחן סמוך אצל אריה, וזה משתקע בשתיָתו בעיון, בכובד ראש וּבכוָנה. כל גמיעה וּגמיעה עושה רושם נִכָּר בכוס. וכן הוא גומע וּמַערֶה כוס אחר כוס – ואינו זז משם עד שהוא מזיע היטב היטב. וּמשהזיע, הוא לובש קפוטתו ועומד להתפלל. וּמפני שאריה "בן אדם פשוט" הוא – לכן אינו עוֹשה פלולים עם קונו וּתפִילָּתוֹ תפִלה קצרה: כריכה, נשיקה, רקיקה – "חנה! שימי לחם!"
יישר כח
יוסף
————————
2. בני יצחק (כיתה ו') כתב לי:
אבא

כתוב במסכת מגילה דף כה עמוד ב שמותר לבוז לעבודת כוכבים (עבודה זרה)  בשין תיו, אז כל שכן יריקה!
וזה הנוסח:
שרי ליה לבר ישראל למימר ליה לעובד כוכבים שקליה לעבודת כוכבים ואנחיה בשין תיו שלו.
תודה
בנך יצחק
עניתי לו:
בני יקירי.

יפה כתבת.

השאלה היא, האם  מתאים לירוק באמצע התפילה?
————————–
 3. הרב יהושע וידר הוסיף וכתב :
בעזהש"י
לכבוד ידידי הרב אבישי שלום וברכה,
בסידור "באר משה" בנוסח חסידי קוז'ניץ מופיעה הערה בתפילת עלינו לשבח לאחר המילים
"אל אל לא יושיע" – "רוקק ואומר: ימח שמם וזכרם". כך שלא רק הרקיקה הותרה אלא גם
הוספת המילים בתוך עלינו. בהערות שבסוף הסידור כתוב "העיר כאן רבנו ( = אדמו"ר רבי
ירחמיאל משה מקוז'ניץ) בכי"ק שכן היה מנהג המגיד הקדוש מקאזניץ זצוק"ל".
בברכת "והאלילים כרות יכרתון"
יהושע וידר
———————————————
4. הרב יעקב כתב לי:
הקטע שהבאת מהזוהר מפתיע מאוד! הזוהר כאילו 'מכיר' חלקית בכך שאלילי העמים בעצם מקבלים איזה גיבוי מה', לא קשה לחשוב מה היה אומר הרמב"ם על קטע כזה.
————————————————-
5. ידידי שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק:
רבי אבישי היקר שליט"א מהזלזל – שלום וברכה!יישר כוחך על הרקיקה, שגם אותה הפכת בנועם כתיבתך לרָקִיק.זכור לי מילדותי בשכונת־שפירא חסיד גוּר אחד (לייבל ברנשטיין שמו), שמכל עדת הירקנים – היה צורך להישמר במיוחד מלשהות בדל"ת אמותיו בתפילת "עלינו", בשל הנתזים של היריקה הגסה והקולנית שלו שניתכו לכל עבר.ייתכן, שחמת־הזעם והדבקות הללו, שנלוו אצלו ל"הידור" המנהג הזה, נבעו מכך שחלק ניכר ממשפחתו נספתה בשואה בידי הצוררים ימ"ש, שאותם אולי ראה לנגד עיניו כאשר מִלמל "שלא עשנו כגויי הארצות, ולא שמנו כמשפחות האדמה […] שהם משתחווים להבל וריק, ומתפללים לאל לא יושיע".

כן שמחתי למצוא כאן את ציטוט הרקיקה שמביא בתגובתו ר' יוסף לייכטר  מסיפורו הנהדר של ביאליק "אריה בעל גוף".

———————————-

6. הרב שלמה יוסף אוביץ:

ראיתי את המו"מ בענין הרקיקה ב"עלינו" ואעתיק לך מספרי העומד בעז"ה לצאת לאור, מה שכתבתי בענין זה, עם המקורות:

שהם משתחוים להבל וריקוריק בגימ' שם אותו איש הנוצרי.

ומתפללים לאל לא יושיע. לאל לא בגימ' שם הישמעלי ללא ו'.

ונהגו להפסיק קצת, כדי שלא ישתמע, שהתבה "ואנחנו" מתחברת אל התבות שלפניה ולרוקק מעט בדרך בזיון לאלילים ולעובדיהם.

כלבו סי' קכב, קצות השלחן סי' כד ס"ק לט, ט"ז יו"ד קעט ה

—————————

7. הרב י. מ. ר.

נ.ב. רשימותיך מענינות מאד, הרשימה שלפני האחרונה על ר' יחזקאל מוסקוביץ'
ענינה אותי במיוחד בשל קשר משפחתי, הרב הנ"ל היה אחי הגה"צ רבי יהושע
הורודנר -צימבליסט זצ"ל שלזכרו יצא ספר זכרון בשנת תש"ט, בשם "רבי יהושע
מהוראדנא זצ"ל" [מצוי במאגרים הממוחשבים], ומוזכרת שם אלמנתו "אשת דודנו
המנוח הרב הגאון הצדיק ר' יחזקאל זצ"ל". (וגם בעמ' ז).
שוב תודה

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

Read Full Post »